פתיחת התפריט הראשי


מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֨ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּֽין־דָּ֨ם ׀ לְדָ֜ם בֵּֽין־דִּ֣ין לְדִ֗ין וּבֵ֥ין נֶ֙גַע֙ לָנֶ֔גַע דִּבְרֵ֥י רִיבֹ֖ת בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶ֨ל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי יִתְפָּרַשׁ מִנָּךְ פִּתְגָמָא דְּדִינָא בֵּין דַּם לְדַם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין מַכְתָּשׁ סְגִירוּ לְמַכְתָּשׁ סְגִירוּ פִּתְגָמֵי פְלוֹגַּת דִּינָא בְּקִרְוָךְ וּתְקוּם וְתִסַּק לְאַתְרָא דְּיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָךְ בֵּיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם יִתְפְּרֵשׁ מִנְכוֹן פִּתְגָמָא לְדִינָא בֵּינֵי אֲדַם סְאוֹב לַאֲדַם דְּכֵי וּבֵינֵי דִינָא נַפְשָׁתָא לְדִינָא מָמוֹנָא וּבֵינֵי מַכְתַּשׁ צוֹרְעָא לְמַכְתַּשׁ נִתְקָא מִלֵי פְּלוּגְתָּא בְּבֵית דִּינֵיכוֹן וּתְקוּמוּן וְתִסְקוּן לְאַתְרָא דְיִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָכוֹן בֵּיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי יפלא" - כל הפלאה לשון הבדלה ופרישה שהדבר נבדל ומכוסה ממך

"בין דם לדם" - (ספרי סנהדרין פד) בין דם טמא לדם טהור

"בין דין לדין" - בין דין זכאי לדין חייב

"ובין נגע לנגע" - בין נגע טמא לנגע טהור

"דברי ריבות" - שיהיו חכמי העיר חולקים בדבר זה מטמא וזה מטהר זה מחייב וזה מזכה

"וקמת ועלית" - (סנהדרין פו) מלמד שבית המקדש גבוה מכל המקומות

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דברי ריבת" - שיהיו חכמי העיר חלוקים בדבר זה מטמא וזה מטהר זה מחייב וזה מזכה לשון רש"י והיא דעת אונקלוס ואיננו נכון אבל כפי מדרשו (ספרי שופטים קנב) בין דם לדם בין דם נדה לדם יולדת ולדם זבה בין דין לדין בין דיני ממונות לדיני נפשות לדיני מכות ובין נגע לנגע בין נגעי אדם לנגעי בתים לנגעי בגדים דברי ריבות השקאת הסוטה ועריפת העגלה וטהרת המצורע והנה טעמו ובין והלמ"ד לדעתם תשמש כמו בי"ת בין דם בדם דין בדין כלומר שיפלא דבר למשפט באחד מכל הדמים ובאחד מכל הדינין וכמוהו לוז שם העיר לראשונה (בראשית כח יט) בראשונה נגפו ה' במעיו לחלי לאין מרפא (דהי"ב כא יח) בחולי באין מרפא ויחפהו זהב טוב לככרים שש מאות (שם ג ח) בככרים וכן רבים או טעמו בין דם לכל הדמים בין דין לכל הדינין וכן וכל ריב אשר יבוא עליכם מאחיכם וגו' בין דם לדם בין תורה למצוה לחוקים ולמשפטים והזהרתם אותם ולא יאשמו לה' (שם יט י) וכפי פשוטו בין דם לדם וגו' בין ענין רציחות או דיני ממון או פצע וחבורה כל דברי ריבות אשר יהיו בשעריך ודיבר הכתוב בהווה כי בענייני המשפטים יהיו המחלוקות יותר משאר ההוראות אבל דין הזקן שוה בכולם ולכך אמר (פסוק יא) ועשית על פי התורה וגו' ועל המשפט וגו' כי "התורה" תרמוז לשאר ההו ראות

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי יפלא וגו' למשפט".

הוצרך לומר "למשפט", להעיר שלא נאמרו דינים אלו אלא במורה שהוא ראוי להורות משפט, וכן אמרו במשנה (משנה סנהדרין ו, ב) תלמיד שאינו ראוי להוראה פטור, אלא שראיתי בברייתא (שם פ"ז א) שדרשו פיטור תלמיד שאינו ראוי להוראה מאומרו כי יפלא במופלא שבב"ד, וכתבו רש"י ותוס' בהנחנקין שפירושו מופלא מומחה ולמעוטי תלמיד, והרמב"ם פירש בי"ד (רמב"ם הלכות ממרים, ג) שהכוונה הוא מי שלא יפלא ממנו אלא דבר מופלא, ומעתה לפי זה אומרו למשפט לומר שאין הדין האמור בזקן זה אלא בהוראה למעשה, וכמו שאמרו במשנה שם וז"ל אינו חייב עד שיורה לעשות שנאמר והאיש אשר יעשה בזדון ע"כ, והנה מפסוק זה אין הוכחה אלא על מעשהו על פי הוראתו ולא אם הורה לאחרים לעשות, ולמדין לה מאומרו למשפט שאם הורה לאחרים חייב:

או ירצה על זה הדרך "כי יפלא וגו'" למשפט הגם שהיה הלכה למעשה והורה לעשות הפך כוונת החולקים ונמצא הדין לא כן הוא אף על פי שהורה בדבר שחייב על זדונו כרת וכו' "לא יומת" פירוש הגם שהורה לעשות הפך הרבים החולקים עליו לא יומת עד שיורה לעשות הפך אשר יגידו עליו בית דין הגדול שבלשכת הגזית, וכן מוכיחים הדברים בסנהדרין:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


יח.

כי יפלא . (מלמד ש) במופלא [שבב"ד] הכתוב מדבר.

ממך . זו עצה.

דבר . זו הלכה.

למשפט . זה הדין.

בין דם לדם . בין דם נידה לדם זיבה לדם יולדת.

בין דין לדין . בין דיני ממונות לדיני נפשות לדיני מכות.

בין נגע לנגע . בין נגעי אדם לנגעי בתים לנגעי בגדים.

דברי . אלו ערכין וחרמים והקדשות.

ריבות . זו השקאת סוטה ועריפת העגלה וטהרת מצורע.

בשעריך . זה לקט שכחה ופאה.

(וקמת, מיד).

יט.

וקמת . (בבית) [מבית] דין.

[ ועלית למקום ]. מכאן אמרו (סנהדרין סה) שלשה בתי דינים היו שם,

  • אחד על פתח הר הבית
  • ואחד על פתח העזרה
  • ואחד על לשכת הגזית.

באים לזו שעל פתח הר הבית. (אם שמעו) אמרו להם, ["כך דרשתי וכך דרשו חברי",] "כך למדתי וכך למדו חברי". אם שמעו אומרים להם, ואם לאו באים לזה שעל פתח העזרה. ואומר "כך דרשתי וכך דרשו חברי", "כך למדתי וכך למדו חברי". אם שמעו אמרו להם, ואם לאו אלו ואלו באים לבית דין שבלשכת הגזית, שמשם תורה יוצאת לכל ישראל, שנאמר אל המקום אשר יבחר ה' א-להיך בו .

וקמת ועלית . (סנהדרין סה וש"נ) מלמד שארץ ישראל גבוה מכל הארצות, ובית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל.

<< · מ"ג דברים · יז · ח · >>