מ"ג דברים יז ט
<< · מ"ג דברים יז · ט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבָאתָ֗ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶ֨ל־הַשֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט׃
תרגום
| אונקלוס: | וְתֵיתֵי לְוָת כָּהֲנַיָּא לֵיוָאֵי וּלְוָת דַּיָּינָא דִּיהֵי בְּיוֹמַיָּא הָאִנּוּן וְתִתְבַּע וִיחַוּוֹן לָךְ יָת פִּתְגָמָא דְּדִינָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתֵיתוּן לְוַת כַּהֲנַיָא דְמִשֵּׁבֶט לֵוִי וּלְוַת דַּיָּינָא דִי יְהֵי בְיוֹמַיָא הָאִינוּן וְתִתְבְּעוּן מִנְהוֹן וִיחַוּוּן לְכוֹן יַת הִלְכַת דִּינָא: |
רש"י (כל הפרק)
"הכהנים הלוים" - הכהנים שיצאו משבט לוי
"ואל השפט אשר יהיה בימים ההם" - (ספרי) ואפי' אינו כשאר שופטים שהיו לפניו אתה צריך לשמוע לו אין לך אלא שופט שבימיךאור החיים (כל הפרק)
"ודרשת והגידו לך".
פירוש עליך אתה לדרוש שיאמרו לך טעם הדין, והם גם כן חייבים להגיד לך טעם דבריהם, אבל אם לא דרש אין חיוב עליהם להגיד לו:
מדרש ספרי (כל הפרק)
כ.
ובאת . לרבות בית דין שביבנה.
אל הכהנים הלוים . מצות בית דין שיהיו בו כהנים ולוים.
יכול (מצוה) אם אין בו, יהיה פסול? תלמוד לומר ואל השופט , אף על פי שאין בו כהנים ולוים - כשר.
כא.
אשר יהיה בימים ההם . (ר"ה כה וש"נ) אמר רבי יוסי הגלילי, וכי תעלה על דעתך, שאדם הולך אצל שופט שלא נמצא בימיו? אלא שופט שהוא כשר (ומוחזק) באותן הימים. היה קרוב ונתרחק - כשר. [דבר אחר, אין לך אלא שופט שבימיך.] וכן הוא אומר (קהלת ז) אל תאמר מה היה, שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה .
ודרשת והגידו לך את דבר המשפט . אלו דקדוקי משפט.מלבי"ם - התורה והמצוה
כ.
ובאת אל הכהנים הלוים . כבר בארנו ( שפטים יט ) שמציין בזה, הב"ד שיושבים על פתח העזרה. ומדרגתם כמדרגת ב"ד שביבנה, שאין חייב מיתה על המראתם (מל' ממרה) . בכ"ז אם אמרו לו, מצוה לשמוע בקולם, וה"ה בקול ב"ד שביבנה.
ומ"ש אל הכהנים הלוים , מלמד שמצוה שימצאו בין הסנהדרין כהנים ולוים, שהם נקבעו בעצם, להורות וללמד. כמ"ש יורו משפטיך ליעקב (דברים לג), כי לא תאבד תורה מכהן (ירמיה יח) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב). ובכ"ז אינו מעכב בדיעבד, דהא כתיב ואל השופט , שפירושו - או אל השופט.
כא.
אשר יהיה בימים ההם . מ"ש "ריה"ג" נזכר בסנהדרין כח.
ומ"ש "ד"א” כן הגיה הגר"א, נזכר בר"ה כה.
ומ"ש “ את דבר המשפט ” ולא אמר "את המשפט", מציין שלא לבד המשפט עצמו, כי גם דבריו ופרטיו ודקדוקיו צריך לדרוש מפיהם.