מ"ג דברים יב כח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמר ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה אלהיך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַ֩עַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עוֹלָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | טַר וּתְקַבֵּיל יָת כָּל פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ בְּדִיל דְּיִיטַב לָךְ וְלִבְנָךְ בָּתְרָךְ עַד עָלְמָא אֲרֵי תַעֲבֵיד דְּתַקִּין וּדְכָשַׁר קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | טוּרוּ וְקַבִּילוּ יַת פִּתְגָמַיָא דַאֲנָא מְפַקֵּיד לְכוֹן מִן בִּגְלַל דְּיֵיטִיב לְכוֹן וְלִבְנֵיכוֹן בַּתְרֵיכוֹן עַד עַלְמָא אֲרוּם תַּעַבְדוּן דְּתַקִּין וּדְכָשַׁר קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן: |
רש"י
"את כל הדברים" - (שם) שתהא חביבה עליך מצוה קלה כמצוה חמורה
"הטוב" - בעיני השמים
"והישר" - בעיני אדם
[לה] שיהא חביב וכו'. דאם לא כן, "את כל הדברים" למה לי:
[לו] הטוב בעיני שמים וישר בעיני האדם. ומה שלא פירש איפכא, דהשתא הוי "הישר" דבק אל "בעיני ה'", וזה מסתבר יותר לפרש. ויראה כי יותר יש לפרש "הטוב" 'בעיני שמים', כי לשון "טוב" נאמר על דבר שהוא טוב בעצמו, אבל אינו נראה לבריות. ולפיכך יאמר "הטוב" 'בעיני שמים', כי השם רואה ללב, ויודע אם הוא טוב. אבל אדם לא ידע זה בעיניו. אבל לשון "ישר" הונח ראשונה על כל דבר ישר ואינו מעוות, והישר והמעוות הוא למראית העין, והאדם יש לו מראית עין גם כן, לכך יתפרש "הישר" 'בעיני אדם'. וזה ידוע, כי יאמר על הקו - שהוא ישר או מעוות - למראית העין. ואתיא זה כרבי עקיבא בספרי. אבל לרבי יוסי הוי איפכא; "הישר" 'בעיני ה, ו"טוב" 'בעיני הבריות', שצריך לעשות טוב לבריות, ואין צריך לעשות טוב אל השם יתברך, רק שיהיו מעשיו ישרים. וכאשר תדקדק עוד תמצא דבר עמוק במחלוקת זה, ואין להאריך:מה שפירש"י הטוב בעיני השמים והישר בעיני אדם ולא פירש איפכא כמשמעות המקרא דישר קאי אעיני יי' נראה משום דכתיב ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם ר"ל שצריך האדם בתחילה לצאת ידי שמים ואח"כ ידי הבריות וכן הוא בהדיא בפסיקתא בפר' זו וכן הוא בספרי ובילקוט בפ' זו לפי"מ שצריכין להגיה אותן דהנוסחאות שלנו מוטעין הן דוק ותשכח והג"א לא ראה הפסיקת' כנ"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֵת כָּל הַדְּבָרִים – שֶׁתְּהֵא חֲבִיבָה עָלֶיךָ מִצְוָה קַלָּה כְּמִצְוָה חֲמוּרָה (שם).
הַטּוֹב – בְּעֵינֵי הַשָּׁמַיִם (שם).
וְהַיָּשָׁר – בְּעֵינֵי אָדָם (שם).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
דבר אחר: זכה אדם ללמוד תורה, זוכה לו ולדורותיו עד סוף כל הדורות.
ד"א: שמור ושמעת - כל שאינו בכלל משנה, אינו בכלל מעשה.
את [כל] הדברים האלה אשר אנכי מצוך. (משנה אבות ב א) שתהא מצוה קלה חביבה עליך כמצוה חמורה.
(ו)כי תעשה הטוב והישר. הטוב - בעיני שמים, והישר - בעיני אדם, דברי ר' עקיבא. ר' ישמעאל אומר, הישר בעיני (אדם) [שמים] והטוב בעיני (שמים) [אדם], וכן הוא אומר (משלי ג ד): ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם.
מלבי"ם - התורה והמצוה
נא.
שמר שמעת את כל הדברים וגו' למען ייטב לך ולבניך אחריך וכו', למעלה (ה) שמע ישראל ולמדתם ושמרתם לעשותם ובפ' ו ושמעת ישראל ושמרת לעשות שכפל הצווי על השמיעה ועל השמירה, ודרשו שר"ל שאם תשמע מעט אז ושמעת הרבה ואם תשמור מעט א ושמרת הרבה, והשמיעה והוא שלא כסדר ר"ל שאז תשמור גם מה שלא שמעת ואח"כ תוסיף לשמוע, ומ"ש למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הטוב, ר"ל שעי"כ תתמיד לשמוע ולעשות הטוב לעת"ל ובזה ייטב לך ולבניך אחריך מזה הוציא מ"ש זכה אדם ללמוד תורה שזכה לו ולדורותיו, וממ"ש כי תעשה הטוב פי' שזה יגרום שתעשה הטוב לעת"ל מזה הוציא מ"ש שמרת מה שבידך סופך לשמור לעת"ל
נב.
כי תעשה הטוב והישר בעיני ה'. טוב שייך יותר על מצות שבין אדם למקום, שאינו עושה אותם מפני יושר לבבו, רק מפני שכן צותה החכמה העליונה. וידוע שטוב ורע הם בחכמה. שכל דבר של חכמה, יש בו שני דרכים - א' טוב וא' רע. וא"א שישיג אדם מעצמו מה טוב ומה רע, רק ע"פ החכמה ותורת ה', כמ"ש בפי' ספר משלי. ועל מצות שבין אדם לחברו, שישרם ניכר לבני אדם, שייך לשון ישר. והיושר הוא בבינה, כי הנהגה זו ישיג בבינת לבבו; וזה דעת ר"ע.
ור' ישמעאל השיב, הלא פה כתיב והישר בעיני ה' ! א"כ בעיני ה' מציין את הישר, לא את הטוב. וע"כ אמר ש הישר הוא בעיני שמים, ו טוב הוא בעיני אדם. ור"ל שאף שמצות שבין אדם למקום לא נשיג ישרם, ויצדק עליהם יותר שם "טוב", צריך שיחשבו אצלנו כמצות שהשכל משיג אותם, וכאילו מובנים ביושר לבב. ומצות שבין אדם לחברו, אף שאנו משיגים ישרם, צריך שלא נעשה אותם מצד שכלנו, רק מצד שכן צותה החכמה העליונה. כמו שכתבתי בפירוש תהלים יח 23 " כי כל משפטיו לנגדי חקותיו לא אסיר מני" . וראיתו הוא ממ"ש והישר בעיני ה' .
והנה, ר' עקיבא, יש לו סמך ממה שכתוב למעלה (דברים ו 18) " ועשית הישר והטוב בעיני ה' ". ור' ישמעאל, יש לו ראיה ממה שכתוב לקמן (דברים יג 19) " לעשות הישר בעיני ה' "; כמו שנאמר בספרי שם ( ראה פו ) ע"ז זה שאמר ר' ישמעאל הישר בעיני שמים. וכן תמיד אומר " הישר בעיני ה' ", ולא נמצא הלשון " לעשות הטוב בעיני ה' " רק פעם אחת, הנזכר.