מ"ג דברים יב כז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועשית עלתיך הבשר והדם על מזבח יהוה אלהיך ודם זבחיך ישפך על מזבח יהוה אלהיך והבשר תאכל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעָשִׂ֤יתָ עֹלֹתֶ֙יךָ֙ הַבָּשָׂ֣ר וְהַדָּ֔ם עַל־מִזְבַּ֖ח יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְדַם־זְבָחֶ֗יךָ יִשָּׁפֵךְ֙ עַל־מִזְבַּח֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהַבָּשָׂ֖ר תֹּאכֵֽל׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתַעֲבֵיד עֲלָוָותָךְ בִּשְׂרָא וּדְמָא עַל מַדְבְּחָא דַּייָ אֱלָהָךְ וְדַם נִכְסַת קוּדְשָׁךְ יִשְׁתְּפֵיךְ עַל מַדְבְּחָא דַּייָ אֱלָהָךְ וּבִשְׂרָא תֵיכוֹל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתַעֲבֵיד כְּהִלְכָתָא עֲלָוָותָךְ בִּסְרָא וְאַדְמָא עַל מַדְבְּחָא דַיְיָ אֱלָהָךְ וַאֲדַם שְׁאַר נִכְסַת קוּדְשָׁךְ יִשְׁתְּפֵךְ עַל מַדְבְּחָא דַיְיָ אֱלָהָךְ וּבִשְרָא אִתְכְּשָׁר לְמֵיכוֹל: |
רש"י
מפרשי רש"י
[לג] ללמד על הקדשים ועל התמורות. פירוש, מדכתיב "קדשיך" - מרבה תמורות, דכתיב שם (ויקרא כ"ז, י') "והיה הוא ותמורתו יהיה קדש". "אשר יהיו לך" - אלו ולדות קדשים, שיהיו לך מן הקדשים (רש"י נזיר כה.). אבל 'קדשים שבאים מחוצה לארץ' נראה לי דמגוף המקרא ילפינן, מדכתיב (פסוק כו) "תשא ובאת", משמע שהוא מטפל בהבאתו ממקום אחר. ובקדשים שהם בארץ ישראל - ואינם במקדש - כבר כתוב בפירוש למעלה בקרא (ר' פסוק יא) "והיה המקום אשר יבחר שמה תביאו", אלא האי קרא בקדשים של חוצה לארץ איירי:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
רבי יהושע אומר: אם אין דם אין בשר, אם אין בשר אין דם.
ר' אליעזר אומר: ודם זבחיך ישפך - [דם] אעפ"י שאין בשר. הא מה אני מקיים ועשית עולותיך הבשר והדם? מקיש (דם לבשר) [בשר לדם], מה דם בזריקה אף בשר בזריקה.
יכול יהא עומד ברחוק (ועומד) וזורק? ת"ל (ויקרא א) וערך הכהן אותם - עומד בקרוב [וזורק], וסודרו על גבי מערכה.
מכלל שנאמר (שם) והקטיר הכהן את הכל - לרבות את העצמות ואת הגידים, (והקרביים) [והקרנים] והטלפים. יכול אפילו שפרשו? ת"ל ועשית עולותיך הבשר והדם.
ועשית עולותיך. יכול יחלוץ גידים ועצמות (ויחלוץ בשר), ויעלה (הדם) [הבשר] לגבי המזבח? ת"ל את הכל. הא כיצד? מחוברים - יקריבו; פרשו, אפילו בראשו של מזבח - ירדו.
ומנין לכל הקדשים שיהיו טעונים מתן (דמים ויסוד) [יסוד], (ושפיכה) [בשפיכה] אחת על גבי המזבח? ת"ל ועשית עולותיך הבשר והדם [ודם זבחיך ישפך].
[ד"א] (ו)מנין (למעשר ופסח) [לכל הקדשים] שאם נתנו במתנה אחת, שכיפר? שנאמר ועשית עולותיך הבשר והדם [ודם זבחיך ישפך].
[ד"א] (ו)מנין למעשר ופסח, שלא ינתנו [אלא] במתנה אחת? ת"ל ודם זבחיך ישפך.
ר' ישמעאל אומר, בתמורת קדשים [ובולדיהם] הכתוב מדבר.
תשא ובאת אל המקום. הרי הוא בא אל המקום, מה יעשה לו? ת"ל ועשית עולותיך. מה עולה טעונה הפשט ונתוח וכליל לאישים, אף תמורה כיוצא בה. ומה עולה טעונה מתן [ארבע] (יסוד ושפיכה אחת) על גבי המזבח [ושפיכה אחת ליסוד], אף תמורתה כיוצא בה. ומה עולה פקעו אברים מעל גבי המזבח - מחזירם למערכה, אף תמורה כיוצא בה (פקעו אברים מעל גבי המזבח מחזירם למערכה). [ומה] כל הקדשים אינן מותרים באכילת בשר אלא לאחר זריקת דמים, אף תמורתם כיוצא בהם - אינן מותרות באכילת בשר אלא לאחר זריקת דמים.
מלבי"ם - התורה והמצוה
מז.
ועשית עולותיך הבשר והדם. היל"ל "הדם והבשר", דהא זורק הדם תחלה! וס"ל לר' יהושע, מובא בפסחים עז ובזבחים סו, שבא ללמד שלא יזרוק הדם אם נאבד הבשר או נטמא.
ור' אליעזר חולק עליו, דהא כתיב ודם זבחיך ישפך - ולא הקדים לאמר "ובשר זבחיך יאכל ודמו ישפך". ובפסחים מפרש, שלר' יהושע מ"ש והבשר תאכל - הוא תנאי, שרק אז הדם ישפך.
ואגב שסיים גבי עולה בדם, תפס פה דם תחלה, ופרשינן שניהם בענין אחד; שהוא תנאי - רק כשיש בשר יש דם. ובאמת בספרא ויקרא יב למד ר"א גבי עולה, שהבשר אינו מעכב, ממה שנכפל וזרקו את דמו גבי עולת הצאן. ובזה מיושב קושית התוס' בפסחים (שם ד"ה דם).
מח.
ועשית עולותיך הבשר והדם . משמע רק הבשר, לא העצמות וגידים, כמו שביארתי בארך ( צו קיז ). ובמק"א (=ובמקום אחר) אומר והקטיר הכהן את הכל , ופי' חז"ל שכשהם מחוברים - יקטיר את הכל, ובזמן שפירש - יקריב רק הבשר. ועיין בזבחים פה ע"ב ובחולין צו, ומ"ש בזה הספרא ויקרא ח .
מט.
ודם זבחיך ישפך. מביא ע"ז ג' דעות, כמו שמובא בזבחים לז ג' ברייתא.
וצריך לגרוס בכל א' "דבר אחר". ויתר ההגהות הגיהו כבר מפרשי הספרי.
נ.
ור' ישמעאל מפרש, שקאי על תמורת ולדות קדשים. שהוא לא ס"ל לרבות תמורה מן - אם זכר אם נקבה, שדריש בספרא ( ויקרא קנט ) - לרבות תמורות ולדות; וריבה מכאן. כי כל הקדשים כבר נאמרו, ומה שכפל קדשיך תשא - הם תמורות ולדות שלא נודעו מהנחשבים קודם.
ובגמ' (נזיר כה, תמורה יז) קדשיך - אלו התמורות, אשר יהיו לך - אלו הולדות. ר"ל ש קדשיך הוא הפך של נדריך, קדשים שבאו שלא ע"י נדר. ומ"ש אשר יהיו - ר"ל שיתהוו ע"י תמורה או לידה.
והלשון בגמ': "יכול יכניסם לבית הבחירה, וימנע מהם מים ומזון כדי שימותו - ת"ל ועשית עולותיך הבשר והדם. כשם שאתה נוהג בעולה - אתה נוהג בתמורה, כשם שאתה נוהג בשלמים - אתה נוהג בולדות שלמים". ובסוף הברייתא מסיים – "יכול אף ולד חטאת ותמורתה ותמורת אשם כן? ת"ל רק. רע"א א"צ, הרי אומר אשם הוא; הוא קרב ואין תמורתו קרבה".