מ"ג דברים א ד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַחֲרֵ֣י הַכֹּת֗וֹ אֵ֚ת סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן וְאֵ֗ת ע֚וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר־יוֹשֵׁ֥ב בְּעַשְׁתָּרֹ֖ת בְּאֶדְרֶֽעִי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
בָּתַר דִּמְחָא יָת סִיחוֹן מַלְכָּא אֱמוֹרָאָה דְּיָתֵיב בְּחֶשְׁבּוֹן וְיָת עוֹג מַלְכָּא דְּמַתְנַן דְּיָתֵיב בְּעַשְׁתָּרוֹת בְּאֶדְרֶעִי׃
ירושלמי (יונתן):
מִן בָּתַר דִּמְחָא יַת סִיחוֹן מַלְכָּא דֶאֱמוֹרָאָה דִיתֵיב בְּחֶשְׁבּוֹן וְיַת עוֹג מַלְכָּא דְמַתְנַן דִּיתֵיב בְּעַשְׁתַּרְוָותָא בְּאֶדְרֶעָת:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אחרי הכותו" - אמר משה אם אני מוכיחם קודם שיכנסו לקצת הארץ יאמרו מה לזה עלינו מה היטיב לנו אינו בא אלא לקנתר ולמצוא עילה שאין בו כח להכניסנו לארץ לפיכך המתין עד שהפיל סיחון ועוג לפניהם והורישם את ארצם ואח"כ הוכיחן

"סיחון וגו' אשר יושב וגו'" - (ספרי) אלו לא היה סיחון קשה והיה שרוי בחשבון היה קשה שהמדינה קשה ואילו היתה עיר אחרת וסיחון שרוי בתוכה היתה קשה שהמלך קשה על אחת כמה וכמה שהמלך קשה והמדינה קשה

"אשר יושב בעשתרות" - המלך קשה והמדינה קשה

"עשתרות" - הוא לשון צוקין וקושי כמו עשתרות קרנים ועשתרות זה הוא עשתרות קרנים שהיו שם רפאים שהכה אמרפל שנאמר (בראשית יד) ויכו את רפאים בעשתרות קרנים ועוג נמלט מהם והוא שנאמר (שם יג) ויבא הפליט ואו' (לקמן ג) כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים

"באדרעי" - שם המלכות

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ – אָמַר מֹשֶׁה: אִם אֲנִי מוֹכִיחָם קֹדֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ לִקְצֵה הָאָרֶץ, יֹאמְרוּ: מַה לָּזֶה עָלֵינוּ? מַה הֵיטִיב לָנוּ? אֵינוֹ בָּא אֶלָּא לְקַנְתֵּר וְלִמְצֹא עִלָּה, שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ לְהַכְנִיסֵנוּ לָאָרֶץ. לְפִיכָךְ הִמְתִּין עַד שֶׁהִפִּיל סִיחוֹן וְעוֹג לִפְנֵיהֶם וְהוֹרִישָׁם אֶת אַרְצָם, וְאַחַר כָּךְ הוֹכִיחָן (ספרי ג).
סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּחֶשְׁבּוֹן – אִלּוּ לֹא הָיָה סִיחוֹן קָשֶׁה וְהָיָה שָׁרוּי בְּחֶשְׁבּוֹן, הָיָה קָשֶׁה, שֶׁהַמְּדִינָה קָשָׁה. וְאִלּוּ הָיְתָה עִיר אַחֶרֶת וְסִיחוֹן שָׁרוּי בְּתוֹכָהּ, הָיָה קָשֶׁה, שֶׁהַמֶּלֶךְ קָשֶׁה. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהַמֶּלֶךְ קָשֶׁה וְהַמְּדִינָה קָשָׁה (ספרי שם) .
אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת – הַמֶּלֶךְ קָשֶׁה וְהַמְּדִינָה קָשָׁה (שם) .
עַשְׁתָּרֹת – הוּא לְשׁוֹן צוּקִין וְקֹשִׁי, כְּמוֹ "עַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם" (בראשית יד,ה; ספרי שם). וְעַשְׁתָּרוֹת זֶה הוּא עַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם שֶׁהָיוּ שָׁם רְפָאִים שֶׁהִכָּה אַמְרָפֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם" (בראשית שם), וְעוֹג נִמְלַט מֵהֶם; וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּבֹא הַפָּלִיט" (שם יג), וְאוֹמֵר: "כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים" (דברים ג,יא).
בְּאֶדְרֶעִי – שֵם הַמַּלְכוּת (ספרי ד).

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר יושב בחשבון" - שלא היתה שלו אבל לכדה ממלך מואב ובנאה להיות לו בית מלכות וכן אשר יושב בעשתרות באדרעי שהיתה ארץ רפאים והוא מלך האמורי (להלן ג ח) כאשר אפרש בעה"י (להלן ב י ג יא) ומפני שאמר אשר יושב בעשתרות באדרעי יורה כי עשתרות שם מקום אשר בו אדרעי ולשון ספרי (דברים ד) בעשתרות שהיה קשה כעשתרות באדרעי זה מקום מלכות וכתב רש"י עשתרות לשון צוקין וקושי ועשתרות זהו עשתרות קרנים שהיו בה רפאים שנאמר (בראשית יד ה) ויכו את רפאים בעשתרות קרנים באדרעי שם מלכות וכן כתוב עשתרות צאנך (להלן ז יג) כתרגומו ורבותינו אמרו (חולין פד) למה נקרא שמן עשתרות שמעשרות את בעליהן ומחזקות אותן כעשתרות הללו שהם סלעים חזקים והרב מרכיב בו שתי לשונות ולא ידענו מאיזה מקום הוציא שיהיה עשתרות שם צוקין וסלעים אבל יתכן שנאמר שהוא שם עדרי הצאן מלשון עושר כדברי חכמים ועשתרות קרנים היו הרים גבוהים שעליהם מצודות סלעים ידמה אותם הכתוב לקרני הבהמות כמו שידמה אותם לשנים כענין שנאמר (איוב לט כח) על שן סלע ומצודה וכן על קרנות המזבח (שמות כט יב) וכן בקרן בן שמן (ישעיהו ה א) אמר התרגום בטור רם בארעא שמינא ושם יעלו עשתרות הצאן התיישים והעזים והיעלים וכיוצא בהן ולכך יקרא עשתרות קרנים וכן לבעל ולעשתרות (שופטים ב יג) הע"ז העשויה כצורת הצאן (או) להגין עליהם כפי סכלותם ובשפלות ההר בנו עיר ושמה אדרעי והוא שנאמר (להלן ג א) ויצא עוג מלך הבשן הוא וכל עמו למלחמה אדרעי כי אסף את כל חילו אל העיר אשר שם ארמון המלך וכסא המלכות וענין ספרי (שם) מדרשם אמרו ז"ל אשר יושב בעשתרות באדרעי אלו לא היה עוג קשה ושרוי בעשתרות קשה היה שהמדינה קשה וכו' ולפיכך ידרשו בעשתרות שהיה קשה כעשתרות כלומר שהיה מקום מושבו כמו עשתרות קרנים העיר החזקה שהיה הוא ומשפחתו משם כי עתה איננו יושב בעשתרות כי בארץ אמורי הוא יושב ומקום מלכות כלומר המדינה שהיה יושב בה אדרעי כי שם ארץ מלכותו הבשן

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


אחרי הכותו. אחר שהיטיב הקב"ה לישראל כל הטובה הזאת שעל ידו הכה לפניהם סיחון ועוג והורישם את ארצם, אחר כן בא להוכיחם.

אשר יושב בעשתרות באדרעי. מצינו שלשה דברים נקראים בכתובים עשתרות, ואלו הן, ההרים והצאן ועבודה זרה. ההרים הוא שהזכיר כאן אשר יושב בעשתרות, כי כשם שהיה עוג מלך הבשן גבור גדול וחסון הוא כאלונים כן היה מקום שבתו חזק בהרים הגבוהים, והוא עשתרות קרנים שהזכיר הכתוב (בראשית יד) ויכו את רפאים בעשתרות קרנים, ונקרא עשתרות קרנים על שם שעולין שם באותן ההרים הצאן אשר להם קרנים, כגון היעלים והעזים והכבשים. הצאן הוא מה שכתוב (דברים ז) עשתרות צאנך, כי עדרי הצאן נקראין עשתרות על שם שמעשרות בעליהן בצמר וחלב ובולדות, ואמרו במסכת חולין לעולם ימכור אדם שדה ויקח עתודים שנאמר (משלי כז) ומחיר שדה עתודים, וכתיב (שם) ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך. עבודה זרה, הוא שכתוב (שופטים י) ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות, כי היתה ע"ז עשויה בצורת צאן.

באדרעי. שם המדינה אשר שם הבירה למלך, בנו אותה בסוף ההר במישור ושם קבץ כל מחנהו, כענין שכתוב (במדבר כא) ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אחרי הכותו" וזה עשה אחר שהשיגו איזו מנוחה בארץ נושבת:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אחרי הכותו", הוא טעם בין אל חלק ספר הזה שקרא בשם דברים שהוא עד פרשה י"ב, בין אל חלק השני מפרשה י"ב והלאה שיקרא בשם תורה, שצוה ה' לאמרם ולכתבם בספר מפני שהגיע זמן משה לפטר שכבר הכה את סיחון ואת עוג שזה היה ראוי להיות ע"י משה:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

אחרי הכותו את סיחון מלך חשבון - משל למה הדבר דומה? למלך שיצא הוא וחיילותיו למדבר. אמרו לו חיילותיו: תן לנו את גלוסקאות חמות! אמר להם אני נותן לכם. שוב אמרו לו: תן לנו גלוסקאות חמות! אמר להם האיפרכיס שלו: בשביל שהמלך כשר! - אם לאו, מאין לו רחיים? מאין לו תנורים במדבר?

כך אמר משה: מוכיחני את ישראל תחילה. עכשיו יאמרו עלי, בשביל שאין בו כח להכניסנו לארץ ולהפיל סיחון לפנינו הוא מוכיחנו! הוא לא עשה כן, אלא לאחר שנכנסו לארץ והפיל סיחון ועוג לפניהם - אחר כך הוכיחם. לכך נאמר אחרי הכותו:

את סיחון מלך האמורי היושב בחשבון - אלו לא היה סיחון קשה, ושרוי בחשבון - קשה היה, שהרי המדינה קשה. ואלו לא היתה המדינה קשה, וסיחון שרוי בתוכה - קשה היה, שהמלך קשה. עאכ"ו שהמלך קשה והמדינה קשה:

ואת עוג מלך הבשן - ואלו לא היה עוג קשה, ושרוי בעשתרות - קשה היה. ואלו לא היתה מדינה קשה, ועוג שרוי בה - קשה היתה, שהמלך קשה. עאכ"ו שהמלך קשה ומדינה קשה:

בעשתרות - שהיה קשה כעשתרות: ואדרעי - זה מקום המלכות:

<< · מ"ג דברים · א · ד · >>