ספורנו/דברים/א
א
עריכהאלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל וגו'. אמר שבכל אחד מהמקומות שהזכיר פה והם מקומות אשר עותו שם ארחות דרכם בגזרת האל יתעלה להניעם במדבר בעון המרגלים אמר משה לכל ישראל אלה הדברים שיזכיר. והם (ב) אחד עשר יום מחורב כו'. וזה כי כל ל"ח שנה שהגיעם במדבר אנה ואנה לא הלכו בדרך ישר מכוון אל מקום נודע וכשהיו מגיעים אל מקום אשר משם היו נעים וחוזרים לאחוריהם או לצדדין ולא בדרך ישר היה משה אומר להם ראו מה גרמתם שהרי מהלך י"א יום יש מחורב עד קדש ברנע דרך הר שעיר שהוא הדרך היותר קצר אצל עוברי דרכים. והאל ית' הוליך אתכם לקדש ברנע בג' ימים דרך המדבר הגדול והנורא ומפני עונכם אתם נעים כל זה הזמן. וכל זה היה אומר למען יזכרו וישובו אל ה':
ג
עריכה"ויהי בארבעים שנה" אחר שכלו מתי מדבר: " דבר משה אל בני ישראל" לבאי הארץ: " ככל אשר צוה ה' אותו אליכם" האיר להם כל התורה כולה עד הנה בכלל:
ד
עריכה"אחרי הכותו" וזה עשה אחר שהשיגו איזו מנוחה בארץ נושבת:
ה
עריכהבעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר. ואחר שלא היו עוד נעים ונדים כי בערבות מואב הית' חניית המסע האחרון ועם זה אחר שכבר התחנן ונואש מהשיג לעבור. הואיל לבאר מה שחשב שיפול בו ספק אחרי מותו. והתחיל הבאור באמרו אחר כך ה' אלהינו כרת עמנו ברית בחורב לאמר וקודם שהתחיל בבאור אשר בו חרבה להזהיר על קצת המצות אמר לישראל שסבת הצורך אל זה הבאור והאזהרות עתה היה מפני שהם עוברים לארץ בלעדיו ולא יוכל להזהירם בשעת מעשה ולא לבאר כל ספק שיפול וספר איך נכשלו בזה שלא יעבור הוא עמהם ברוע בחירתם ופשעיהם למען ישמרו מזה מכאן ולהבא לבלתי השחית ענינם:
ח
עריכה"ראה נתתי לפניכם את הארץ" יושבי הארץ כי נמוגו מפניכם ולא יתקוממו: " באו ורשו את הארץ" את גליל הכנענים כי הם מפחדם יפנו ויברחו או ימותו בלתי מלחמה:
יב
עריכה"טרחכם" בקטטות הקורות בלתי תביעת ממון: " ומשאכם" בצרכי רבים: " וריבכם" בעניני הדין ותביעת ממון. וזה ספר להזכירם את פשעם שאע"פ שבשר אותם שיכנסו לארץ בלתי שום מלחמה שהיה ענינה רב התועלת והכבוד יותר מכל נכסיהם ועניניהם במדבר לא נמנעו מלעורר דברי ריבות איש על חבירו באופן שהוצרך למנות מדרגות שופטים עד שכל עשרה מהם היו צריכים לדיין פרטי ואין זה כי אם מרוע לב:
יט
עריכה"ונלך את כל המדבר הגדול והנורא" דרך לא עבר בה איש מפני רוב הנחשים והעקרבים וגדלם כאמרו נחש שרף ועקרב וכבר ספרו ז"ל שהיו שם נחשים כקורות ועקרבים כקשתות וכל זה עשה האל ית' כדי לקצר להם הדרך שיכנסו לארץ מיד בטרם יבינו סירותיהם אטד וירבו לפשוע וכל זה לא הספיק כי בין כך חטאו במתאוננים ובתאוה ולבסוף במרגלים:
כא
עריכה"עלה רש" כי לא יתיצב איש בפניכם:
כב
עריכה"ותקרבון אלי כולכם" אע"פ שהיו לכם ראשים ממונים עליכם לצרכי רכים באתם כלכם: " נשלחה אנשים" נבחר אנחנו אנשים ונשלח ולזה לא הסכים האל יתעלה ואמר למשה שלח לך שיבחר הוא האנשים ולא הם פן יבחרו הדיוטות שיוסיפו להרע ובכן בחר משה כלם אנשים ובתוכם יהושע וכלב וגם הרשעים מהם אע"פ שהרשיעו לומר שאי אפשר לכבשה לא העיזו פניהם לומר שהארץ רעה אבל ספרו בשבחה באופן שאחר כן שבו בתשובה כאמרו ותענו ותאמרו אלי חטאנו לה' ותשובו ותבכו לפני ה':
כג
עריכה"וייטב בעיני הדבר" כי חשבתי שלא היה ספק אצלכם בדבר האל ית' שתכבשו הארץ ושהיא טובה אבל שהייתם רוצים לבחור את החלק ממנה היותר טוב לכם עתה באמרכם את הערים אשר נבא אליהן וזה כי ידעתם שלא תכבשו בשנה אחת את כולה כאמרו לא אגרשנו מפניך בשנה אחת:
כד
עריכה"ויבואו עד נחל אשכול" כמו שאמר עלו זה בנגב שהיה באותו הצד שהיו שם ישראל אצל קדש ברנע והיא בדרומה של ארץ ישראל כמבואר בגבולי הארץ:
כה
עריכה"ויאמרו טובה הארץ" אפי' הרשעים הודו בטובתה כאמרם וגם זבת חלב ודבש היא:
כו
עריכה"ולא אביתם לעלות" שגליתם רשעכם שלא היה השליחות כדי לבחור מן הארץ איזה צד יותר טוב לכם כאשר חשבתי וכאשר אמרתם לעשות אבל היתה כוונתכם בשליחות לראות אם תוכלו לכבשה וזה שלא הייתם מאמינים בה' שיתננה לכם ולכן כשהגידו המרגלים שהעם חזק לא אביתם לעלות:
כז
עריכה"בשנאת ה' אותנו" על מה שעבדנו ע"ג במצרים: " לתת אותנו ביד האמרי" שאע"פ שיש לאל ידו לכבוש את האמורים ולהמיתם יתן אותנו בידם להנקם:
לא
עריכה"אשר נשאך ה' אלהיך" במדבר הגדול והנורא ואם היה רוצה להנקם מכם היה מניח אתכם ביד הנחשים והעקרבים במדבר:
לג
עריכה"לתור לכם מקום לחנותכם" באותו המדבר כאמרו לתור לכם מנוחה. וכל זה הוראת אהבתו וחמלתו עליכם:
לד
עריכה"את קול דבריכם" קול בכיה של חנם:
לז
עריכה"גם בי התאנף ה' בגללכם" וזה כדי שתתקיים בכם בכיה לדורות כמו שיעד באמרו אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם. והדבור באזניו בזה הי' באמרם נשינו וטפינו יהיו לבז. ולכן ספר ענין מיתתו אע"פ שלא היה עד סוף ל"ח שנה אחרי כן והניד אותו בתוך דבריו של הקב"ה שהיו בשנה השנית לצאתם ממצרים שאז אמר אם יראה איש באנשים האלה ואמר גם כן וטפכם אשר אמרתם לבז יהי' שהית' הכונה שהטף לבסוף יהיו לבז כמו שבאר המשורר באמרו וישא ידו להם להפיל אותם במדבר וגו' ולזרותם בארצות וכן העיד יחזקאל באמרו וגם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ איתם כו; ובהגידו ענינו בתוך דבריו של הקב"ה הודיעם כי מניעת הכנסו עמם לארץ היתה סבה שתתקיים בהם יותר לרע הגזירה שנגזרה שטפם יהיה לבז לדורות וזה בעצמו העיד המשורר באמרו ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם וגו' ויחר אף ה' בעמו:
מה
עריכה"ולא שמע ה' בקולכם" - מפני חילול ה' שעשו, שלא תספיק בו כל תשובה, אלא מיתה ממרקת. (ראו רמב"ם הלכות תשובה א ד)
וגם היה גזר דין שיש עמו שבועה, אחר שהעירו אזנם משה ויהושע וכלב אל התשובה ולא שבו אפילו אחר-כך מיראת עונש, ולכן לא הספיקה התשובה להסיר העונש הנגזר בעולם הזה, כמו שהיה העניין:
- בקין (ראו בראשית ד יג),
- ובשאול בדבר עמלק (ראו שמואל א טו כט),
- ובבני עלי (ראו שמואל א ג יד).
"ולא האזין אליכם" - אפילו להאריך, ולא לבטל גזירת הבנים אפילו אחר מות האבות.
ובזה הוכיחם, שלא היתה תשובתם שלמה, ולפיכך לא השיגו דבר אפילו בדמעתם.