מ"ג בראשית נ טו


<< · מ"ג בראשית · נ · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵף֙ כִּי־מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יוֹסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ אֵ֚ת כׇּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר גָּמַ֖לְנוּ אֹתֽוֹ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַחֲזוֹ אֲחֵי יוֹסֵף אֲרֵי מִית אֲבוּהוֹן וַאֲמַרוּ דִּלְמָא יִטַּר לַנָא דְּבָבוּ יוֹסֵף וְאָתָבָא יָתִיב לַנָא יָת כָּל בִּשְׁתָּא דִּגְמַלְנָא יָתֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְחָמוּ אֲחֵי יוֹסֵף אֲרוּם מַיִית אֲבוּהוֹן וְלָא הֲוָה מִסְתְּחַר עִמְהוֹן כַּחֲדָא לְמֵיכוּל לַחֲדָא וַאֲמַרוּ מַה דִילְמָא נָטַר לָנָא סָנָא יוֹסֵף וַאֲתָבָא יָתֵיב לָנָא יַת כָּל בִּישָׁא דִגְמַלְנָא יָתֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויראו אחי יוסף כי מת אביהם" - מהו ויראו הכירו במיתתו אצל יוסף שהיו רגילים לסעוד על שולחנו של יוסף והיה מקרבן בשביל כבוד אביו ומשמת יעקב לא קרבן (ב"ר)

"לו ישטמנו" - שמא ישטמנו לו מתחלק לענינים הרבה יש לו משמש בל' בקשה ולשון הלואי כגון לו יהי כדבריך לו שמעני ולו הואלנו לו מתנו ויש לו משמש בל' אם ואולי כגון לו חכמו לו הקשבת למצותי ולו אנכי שוקל על כפי ויש לו משמש בל' שמא לו ישטמנו ואין לו עוד דומה במקרא והוא ל' אולי כמו אולי לא תלך האשה אחרי ל' שמא הוא ויש אולי ל' בקשה כגון אולי יראה ה' בעניי אולי ישיב ה' אותי הרי הוא כמו לו יהי כדבריך ויש אולי ל' אם אולי יש חמשים צדיקים 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם – מַהוּ וַיִּרְאוּ? הִכִּירוּ בְּמִיתָתוֹ אֵצֶל יוֹסֵף; שֶׁהָיוּ רְגִילִים לִסְעֹד עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְהָיָה מְקָרְבָן בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אָבִיו, וּמִשֶּׁמֵּת יַעֲקֹב לֹא קֵרְבָן (תנחומא ישן שמות ב; ב"ר ק,ח).
לוּ יִשְׂטְמֵנוּ – שֶׁמָּא יִשְׂטְמֵנוּ. "לוּ" מִתְחַלֵּק לְעִנְיָנִים הַרְבֵּה. יֵשׁ "לוּ" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן בַּקָּשָׁה וּלְשׁוֹן "הַלְוַאי", כְּגוֹן: "לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ" (בראשית ל,לד); "לוּ שְׁמָעֵנִי" (בראשית כג,יג); "וְלוּ הוֹאַלְנוּ" (יהושע ז,ז); "לוּ מַתְנוּ" (במדבר יד,ב). וְיֵשׁ "לוּ" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אִם" וְ"אוּלַי"[2], כְּגוֹן: "לוּ חָכְמוּ" (דברים לב,כט); "לוּ הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֹתָי" (ישעיהו מח,יח); "וְלוּ אָנֹכִי שׁוֹקֵל עַל כַּפַּי" (שמ"ב יח,יב). וְיֵשׁ "לוּ" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "שֶׁמָּא": לוּ יִשְׂטְמֵנוּ, וְאֵין לוֹ עוֹד דּוֹמֶה בַּמִּקְרָא. וְהוּא לְשׁוֹן "אוּלַי", כְּמוֹ: "אוּלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָׁה אַחֲרָי" (בראשית כד,לט), לְשׁוֹן "שֶׁמָּא" הוּא. וְיֵשׁ "אוּלַי" לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, כְּגוֹן: "אוּלַי יִרְאֶה ה' בְּעֵינִי" (שמ"ב טז,יב); "אוּלַי ה' אוֹתִי" (יהושע יד,יב), הֲרֵי הוּא כְּמוֹ "לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ" (בראשית ל,לד). וְיֵשׁ "אוּלַי" לְשׁוֹן "אִם": "אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִׁים צַדִּיקִים" (בראשית יח,כד).

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לו ישמטנו — שמא יטור לנו איבה, כמו: "וישטום עשו" (בראשית כז, מא). ויש "לוּ" במקרא על דרכים רבים:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויראו אחי יוסף כי מת אביהם". בעוד אביהם חי היה האחוה ביניהם מצד האב החי שכלם משתתפים בו, כמ"ש הלוא אב אחד לכלנו, ובעוד שלא נקבר ונספד כהלכה היתה האחוה מצד שכלם משתתפים באבל ובכי על אב אחד, כי גם זה יעורר האחוה, ועתה הכירו וידעו שמת אביהם, שאין דבר שיאגד האחוה ביניהם, כי האחוה מצד עצמה תעורר איבה כשיזכור מה שעשו לו. "ויאמרו לו ישטמנו יוסף", כבר בארתי בס' ארצות השלום מ"ש החכם אם רעב שונאך האכילהו לחם, שהנקמה היותר גדולה מאויבו הוא אם תחת איבתו והרעה שעשה לו ישימהו מאוכלי שלחנו ויעשה עמו אך טוב וחסד, שאז יזכור תמיד מה שהוא הרע לעשות, וז"ש כי גחלים אתה חותה על ראשו. ואחי יוסף הרגישו זאת, וטובת יוסף היה בעיניהם כי חותה גחלים על ראשם, ואמרו "הלואי "אחר "שיוסף ישטמנו "בודאי, וא"כ "לו ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו", שיעשה עמנו רע בפועל לא טוב שהוא לנו כמדקרות חרב:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לו ישטמנו וגו'. פירוש דלמא אלא שאין חבר לה בכל התורה וצריך לדעת למה ידבר הכתוב לשון זה שמשמעותו הרגיל הוא הפך הכוונה, והגם שאין מקום לטעות להבין בו זולת דלמא, אף על פי כן היה לו לומר לשון צודק פן או אולי. ונראה כי הכתוב דברי עצמו קאמר לו, והכוונה בזה שהם יראו על דבר שהלואי שיהיה כן שיהיה משיב להם והוא אומרו ישיב לנו את כל הרעה והיו מצטערים השבטים כשיעור שנצטער יוסף מצדם ובזה לא היו מתחייבים לבסוף מהגלויות ומהצרות בעד חטא זה כאומרם ז"ל (שבת דף י:) גלות מצרים וגם בגלות האחרון, וצא ולמד מה היה לעשרה עמודי עולם:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לו ישטמנו יוסף. כשחזרו מלקבור את אביהם עבר יוסף על הבור שהשליכוהו בו ובירך ואמר ברוך שעשה לי נס במקום הזה אמרו עדיין הוא זוכר מה שעשינו לו. י"מ לו ישטמנו יוסף הלואי ישטמנו יוסף בלבו ולא יעשה לנו מעשה ואם חפץ לעשות ישיב לנו כל הרעה שגמלנוהו כי מה עשינו לו גרמנו שנעשה מלך מחמת שמכרנוהו ונתגלגל הדבר שנעשה מלך במצרים כן יעשה לנו:

רבי עובדיה מברטנורא

לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לו ישטמנו שמא ישטמנו וכו' צריך לישב מה לו לרש"י לפרש בפי' לו כמו אולי ונראה משום דלו שהוא שמא אין לו דומה לכך הביא כי הוא לשון אולי ובאולי יש אלו הלשונות לשון בקשה ולשון שמא. מהר"ר:

מצאתי במדרש ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו והשב ישיב לנו את כל הרעה וכו' כשחזרו בני יעקב מקבור את אביהם עברו אצל הבור אשר הושלך בתוכו יוסף ומיד הלך יוסף אל הבור ובירך שעשה לי נס במקום הזה ואז ?גזו ופחדו כי אמרו הבור שראה הזכיר לו מה שעשינו לו:

<< · מ"ג בראשית · נ · טו · >>


  1. ^ נ"א: "ואִלּוּ"
  2. ^ נ"א: "ואִלּוּ"