רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/נ
(ב) לַחֲנֹט אֶת אָבִיו – עִנְיַן מִרְקַחַת בְּשָׂמִים הוּא (תרגום יונתן).
(ג) וַיִּמְלְאוּ לוֹ – הִשְׁלִימוּ לוֹ יְמֵי חֲנִיטָתוֹ עַד שֶׁמָּלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם.
וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם – אַרְבָּעִים לַחֲנִיטָה וּשְׁלֹשִׁים לִבְכִיָּה; לְפִי שֶׁבָּאָה לָהֶם בְּרָכָה לְרַגְלוֹ, שֶׁכָּלָה הָרָעָב, וְהָיוּ מֵי נִילוּס מִתְבָּרְכִין.
(ה) אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי – כִּפְשׁוּטוֹ, כְּמוֹ "כִּי יִכְרֶה אִישׁ" (שמות כא,לג; תרגום יונתן). וּמִדְרָשׁוֹ עוֹד מִתְיַשֵּׁב עַל הַלָּשׁוֹן, כְּמוֹ "אֲשֶׁר קָנִיתִי"; אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כְּשֶׁהָלַכְתִי לִכְרַכֵּי הַיָּם, הָיוּ קוֹרִין לִמְכִירָה כִּירָה (ר"ה כ"ו ע"א). וְעוֹד מִדְרָשׁוֹ לְשׁוֹן כְּרִי, דְּגוֹר; שֶׁנָּטַל יַעֲקֹב כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהֵבִיא מִבֵּית לָבָן וְעָשָׂה אוֹתוֹ כְּרִי, וְאָמַר לְעֵשָׂו: טֹל זֶה בִּשְׁבִיל חֶלְקְךָ בַּמְּעָרָה (שמ"ר לא,יז).
(ו) כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ – וְאִם לֹא בִּשְׁבִיל הַשְּׁבוּעָה, לֹא הָיִיתִי מַנִּיחֲךָ. אֲבָל יָרֵא לוֹמַר: עֲבֹר עַל הַשְּׁבוּעָה, שֶׁלֹּא יֹאמַר: אִם כֵּן, אֶעֱבֹר עַל הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִי לְךָ שֶׁלֹּא אֲגַלֶּה עַל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁאֲנִי מַכִּיר עוֹדֵף עַל שִׁבְעִים לָשׁוֹן וְאַתָּה אֵינְךָ מַכִּיר בּוֹ, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (דף ל"ו ע"ב).
(י) גֹּרֶן הָאָטָד – מֻקָּף אֲטָדִין [=קוֹצִים] הָיָה. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ עַל שֵׁם הַמְּאֹרָע, שֶׁבָּאוּ כָּל מַלְכֵי כְנַעַן וּנְשְׂיאֵי יִשְׁמָעֵאל לְמִלְחָמָה; וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ כִּתְרוֹ שֶׁל יוֹסֵף תָּלוּי בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, עָמְדוּ כֻּלָּן וְתָלוּ בוֹ כִּתְרֵיהֶם, וְהִקִּיפוּהוּ כְּתָרִים כַּגֹּרֶן הַמֻּקָּף סְיָג שֶׁל קוֹצִים (שם י"ג ע"א).
(יב) כַּאֲשֶׁר צִוָּם – מַהוּ אֲשֶׁר צִוָּם?–
(יג) וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו – וְלֹא בְּנֵי בָּנָיו, שֶׁכָּךְ צִוָּם: אַל יִשְׂאוּ מִטָּתִי, לֹא אִישׁ מִצְרִי, וְלֹא אֶחָד מִבְּנֵיכֶם, שֶׁהֵם מִבְּנוֹת כְּנַעַן, אֶלָּא אַתֶּם. וְקָבַע לָהֶם מָקוֹם, שְׁלֹשָׁה לַמִּזְרָח, וְכֵן לְאַרְבַּע רוּחוֹת; וּכְסִדְרָן לְמַסָּע וּמַחֲנֶה שֶׁל דְּגָלִים נִקְבְּעוּ כָּאן. לֵוִי לֹא יִשָּׂא, שֶׁהוּא עָתִיד לָשֵׂאת אֶת הָאָרוֹן, וְיוֹסֵף לֹא יִשָּׂא, שֶׁהוּא מֶלֶךְ; מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם יִהְיוּ תַּחְתֵּיהֶם. וְזֶהוּ "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאוֹתוֹת" (במדבר ב,ב), בְּאוֹת שֶׁמָּסַר לָהֶם אֲבִיהֶם לִשָּׂא מִטָּתוֹ (מדרש תנחומא במדבר יב; ב"ר ק,ב).
(יד) הוּא וְאֶחָיו וְכָל הָעֹלִים אִתּוֹ – בַּחֲזָרָתָן כָּאן הִקְדִּים אֶחָיו לַמִּצְרִים הָעוֹלִים אִתּוֹ; וּבַהֲלִיכָתָן הִקְדִּים מִצְרִים לְאֶחָיו, שֶׁנֶּאֱמַר :"וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל עַבְדֵי פַרְעֹה" וְגוֹמֵר, וְאַחַר כָּךְ "כֹּל בֵּית יוֹסֵף וְאֶחָיו" (לעיל פסוק ז-ח)? אֶלָּא לְפִי שֶׁרָאוּ הַכָּבוֹד שֶׁעָשׂוּ מַלְכֵי כְּנַעַן, שֶׁתָּלוּ כִּתְרֵיהֶם בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, נָהֲגוּ בָּהֶם כָּבוֹד (סוטה י"ג ע"א).
(טו) וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם – מַהוּ וַיִּרְאוּ? הִכִּירוּ בְּמִיתָתוֹ אֵצֶל יוֹסֵף; שֶׁהָיוּ רְגִילִים לִסְעֹד עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְהָיָה מְקָרְבָן בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אָבִיו, וּמִשֶּׁמֵּת יַעֲקֹב לֹא קֵרְבָן (תנחומא ישן שמות ב; ב"ר ק,ח).
לוּ יִשְׂטְמֵנוּ – שֶׁמָּא יִשְׂטְמֵנוּ. "לוּ" מִתְחַלֵּק לְעִנְיָנִים הַרְבֵּה. יֵשׁ "לוּ" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן בַּקָּשָׁה וּלְשׁוֹן "הַלְוַאי", כְּגוֹן: "לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ" (בראשית ל,לד); "לוּ שְׁמָעֵנִי" (בראשית כג,יג); "וְלוּ הוֹאַלְנוּ" (יהושע ז,ז); "לוּ מַתְנוּ" (במדבר יד,ב). וְיֵשׁ "לוּ" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אִם" וְ"אוּלַי"[1], כְּגוֹן: "לוּ חָכְמוּ" (דברים לב,כט); "לוּ הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֹתָי" (ישעיהו מח,יח); "וְלוּ אָנֹכִי שׁוֹקֵל עַל כַּפַּי" (שמ"ב יח,יב). וְיֵשׁ "לוּ" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "שֶׁמָּא": לוּ יִשְׂטְמֵנוּ, וְאֵין לוֹ עוֹד דּוֹמֶה בַּמִּקְרָא. וְהוּא לְשׁוֹן "אוּלַי", כְּמוֹ: "אוּלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָׁה אַחֲרָי" (בראשית כד,לט), לְשׁוֹן "שֶׁמָּא" הוּא. וְיֵשׁ "אוּלַי" לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, כְּגוֹן: "אוּלַי יִרְאֶה ה' בְּעֵינִי" (שמ"ב טז,יב); "אוּלַי ה' אוֹתִי" (יהושע יד,יב), הֲרֵי הוּא כְּמוֹ "לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ" (בראשית ל,לד). וְיֵשׁ "אוּלַי" לְשׁוֹן "אִם": "אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִׁים צַדִּיקִים" (בראשית יח,כד).
(טז) וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף – כְּמוֹ "וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ו,יג): צִוָּה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לִהְיוֹת שְׁלוּחִים אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אַף זֶה, וַיְצַוּוּ אֶל שְׁלוּחָם לִהְיוֹת שָׁלִיחַ אֶל יוֹסֵף לוֹמַר לוֹ כֵּן. וְאֶת מִי צִוּוּ? אֶת בְּנֵי בִּלְהָה, שֶׁהָיוּ רְגִילִין אֶצְלוֹ (עיין תנחומא ישן שמות ב), שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה" (בראשית לז,ב).
אָבִיךָ צִוָּה – שִׁנּוּ בַּדָּבָר מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם; כִּי לֹא צִוָּה יַעֲקֹב כֵּן, שֶׁלֹּא נֶחֱשַׁד יוֹסֵף בְּעֵינָיו (יבמות ס"ה ע"ב; מדרש תנחומא תולדות א; ב"ר ק,ח).
(יז) שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ – אִם אָבִיךָ מֵת, אֱלֹהָיו קַיָּם (תנחומא ישן שמות ב) וְהֵם עֲבָדָיו.
(יח) וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו – מוּסָף [ספרים אחרים: מוּסָב] עַל הַשְּׁלִיחוּת.
(יט) כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי – שֶׁמָּא בִּמְקוֹמוֹ אֲנִי, בִּתְמִיָּה? אִם הָיִיתִי רוֹצֶה לְהָרַע לָכֶם, כְּלוּם אֲנִי יָכוֹל? וַהֲלֹא אַתֶּם כֻּלְּכֶם "חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה" וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה", וְהֵיאַךְ אֲנִי לְבַדִּי יָכוֹל לְהָרַע לָכֶם? (ב"ר ק,ט).
(כא) וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם – דְּבָרִים הַמִּתְקַבְּלִים עַל הַלֵּב: עַד שֶׁלֹּא יְרַדְתֶּם לְכָאן – הָיוּ מְרַנְּנִים עָלַי שֶׁאֲנִי עֶבֶד, וְעַל יְדֵיכֶם נוֹדַע שֶׁאֲנִי בֶּן חוֹרִין; וַאֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם, מָה הַבְּרִיוֹת אוֹמְרוֹת? כַּת שֶׁל בַּחוּרִים רָאָה, וְנִשְׁתַּבֵּחַ בָּהֶם וְאָמַר: אַחַי הֵם, וּלְבַסּוֹף הָרַג אוֹתָם. יֵשׁ לְךָ אָח שֶׁהוֹרֵג אֶת אֶחָיו? (תנחומא ישן שם; ב"ר שם). דָּבָר אַחֵר, עֲשָׂרָה נֵרוֹת לֹא יָכְלוּ לְכַבּוֹת נֵר אֶחָד וְכוּלֵּיהּ (מגילה ט"ז ע"ב).
(כג) עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף – כְּתַרְגּוּמוֹ, גִּדְּלָן בֵּין בִּרְכָּיו.
הערות
עריכה- ^ נ"א: "ואִלּוּ"