רש"י על בראשית נ
<< · רש"י על בראשית · נ
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"וימלאו לו" - השלימו לו ימי חניטתו עד שמלאו לו ארבעים יום
"ויבכו אותו וגו'" - ארבעים לחניטה ושלשים לבכיה לפי שבאה להם ברכה לרגלו שכלה הרעב והיו מי נילוס מתברכיןפסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
"ויראו אחי יוסף כי מת אביהם" - מהו ויראו הכירו במיתתו אצל יוסף שהיו רגילים לסעוד על שולחנו של יוסף והיה מקרבן בשביל כבוד אביו ומשמת יעקב לא קרבן (ב"ר)
"לו ישטמנו" - שמא ישטמנו לו מתחלק לענינים הרבה יש לו משמש בל' בקשה ולשון הלואי כגון לו יהי כדבריך לו שמעני ולו הואלנו לו מתנו ויש לו משמש בל' אם ואולי כגון לו חכמו לו הקשבת למצותי ולו אנכי שוקל על כפי ויש לו משמש בל' שמא לו ישטמנו ואין לו עוד דומה במקרא והוא ל' אולי כמו אולי לא תלך האשה אחרי ל' שמא הוא ויש אולי ל' בקשה כגון אולי יראה ה' בעניי אולי ישיב ה' אותי הרי הוא כמו לו יהי כדבריך ויש אולי ל' אם אולי יש חמשים צדיקיםפסוק טז (כל הפסוק)
"ויצוו אל יוסף" - כמו ויצום אל בני ישראל צוה למשה ולאהרן להיות שלוחים אל בני ישראל אף זה ויצוו אל שלוחם להיות שליח אל יוסף לומר לו כן ואת מי צוו את בני בלהה שהיו רגילין אצלו שנא' והוא נער את בני בלהה
"אביך צוה" - (ב"ר יבמות סה) שינו בדבר מפני השלום כי לא צוה יעקב כן שלא נחשד יוסף בעיניו