מ"ג בראשית מט יז


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְהִי־דָן֙ נָחָ֣שׁ עֲלֵי־דֶ֔רֶךְ שְׁפִיפֹ֖ן עֲלֵי־אֹ֑רַח הַנֹּשֵׁךְ֙ עִקְּבֵי־ס֔וּס וַיִּפֹּ֥ל רֹכְב֖וֹ אָחֽוֹר׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
יְהֵי גֻּבְרָא דְּיִתְבְּחַר וִיקוּם מִדְּבֵית דָּן אֵימְתֵיהּ תִּתְרְמֵי עַל עַמְמַיָּא וּמַחֲתֵיהּ תִּתַּקַּף בִּפְלִשְׁתָּאֵי כְּחִוֵּי חוּרְמָן יִשְׁרֵי עַל אוֹרְחָא וּכְפִתְנָא יִכְמוֹן עַל שְׁבִילָא יְקַטֵּיל גִּבָּרֵי מַשְׁרְיָת פְּלִשְׁתָּאֵי פָּרָשִׁין עִם רִגְלָאִין יְעַקַּר סוּסָוָן וּרְתִכִּין וִימַגַּר רָכְבֵיהוֹן לְאַחְרָא׃
ירושלמי (יונתן):
יְהֵי גַבְרָא דְיִתְבְּחַר וִיקוּם מִדְבֵית דָן מְדַמֵי לְחוּרְמָנָא דִרְבִיעַ עַל פַּרְשַׁת אוֹרְחָא וּלְרֵישֵׁיהּ חִיוְיַין דִכְמִין עַל שְׁבִילָא דִנְכֵית סוּסְיָא בְּעִיקְבֵיהּ וְנָצִיל מִן אֵימָתֵיהּ רְכָבֵיהּ מִתְפַּרְקִיד לַאֲחוֹרֵיהּ הֵיכְדֵין יַקְטִיל שִׁמְשׁוֹן בַּר מָנוֹחַ יַת כָּל גִבָּרֵי פְּלִשְׁתָּאֵי לְפַרְשְׁיָא וּלְרַגְלָאֵי וְיֶעֱקַר סוּסְוַתְהוֹן וּמְמַגֵר דְבָבֵהוֹן לַאֲחוֹרָא:
ירושלמי (קטעים):
יֶהֱוֵי פְּרוֹקָא דַעֲתִיד לְמֵיקָם יִתְקֵף וְיִתְגָאֶה עַל כָּל מַלְכְּוָותָא וְהוּא יֶהֱוֵי מְדַמֵי לְחִיוְיָא דִרְבִיעַ בְּאוֹרְחָא וּלְחוּרְמָנָא דִכְמִין בְּפָרָשַׁת אוֹרְחֲתָא דִמְחָא לְסוּסָא בְּעִיקְבֵיהּ וּמִן אֵימָתֵיהּ מִסְתַּבֵר רוֹכְבֵיהּ לְאִיתְהָפִיךְ לַאֲחוֹרֵיהּ וְהוּא שִׁמְשׁוֹן בַּר מָנוֹחַ דְאֵימְתֵיהּ עַל בַּעֲלֵי דְבָבוֹי וּדְחַלְתֵּיהּ עַל שַנְאוֹי וּמַקְטִיל מַלְכִין עִם שִׁלְטוֹנִין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שפיפן" - הוא נחש ואומר אני שקרוי כן על שם שהוא נושף כמו (בראשית ג) ואתה תשופנו עקב

"הנשך עקבי סוס" - כך דרכו של נחש ודמהו לנחש הנושך עקבי סוס ויפול רכבו אחור שלא נגע בו ודוגמתו מצינו בשמשון (שופטים טז) וילפת וגו' את שני עמודי התוך וגו' ושעל הגג מתו ואונקלוס תרגם כחיוי חורמן שם מין נחש שאין רפואה לנשיכתו והוא צפעוני וקרוי חורמן על שם שעושה הכל חרם וכפיתנא כמו פתן יכמון יארוב 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שְׁפִיפֹן – הוּא נָחָשׁ. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁקָּרוּי כֵּן, עַל שֵׁם שֶׁהוּא נוֹשֵׁף, כְּמוֹ: "וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (בראשית ג,טו).
הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס – כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל נָחָשׁ. וְדִמָּהוּ לְנָחָשׁ "הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר", שֶׁלֹּא נָגַע בּוֹ. וְדֻגְמָתוֹ מָצִינוּ בְּשִׁמְשׁוֹן: "וַיִּלְפֹּת... אֶת שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ" וְגוֹמֵר (שופטים טז,כט), וְשֶׁעַל הַגַּג מֵתוּ. וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "כְּחִוֵּי חוּרְמָן", שֵׁם מִין נָחָשׁ שֶׁאֵין רְפוּאָה לִנְשִׁיכָתוֹ, וְהוּא "צִפְעוֹנִי" (ישעיהו יא,ח; נט,ה). וְקָרוּי "חוּרְמָן", עַל שֵׁם שֶׁעוֹשֶׂה הַכֹּל חֵרֶם. "וּכְפִתְנָא" – כְּמוֹ "פֶּתֶן" (תהלים נח,ה), "יִכְמוֹן" – יֶאֱרֹב.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יהי שבטו של דן נחש עלי דרך: להרוג את האומות:

ויפול רכבו: האויבים נופלים לפניו:


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ודימהו ברוב גבורתו לנחש. גם יתכן להיות פירוש שפיפון מגזרת "הוא ישופך ראש" (בראשית ג, טו); וטעם, כפול:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שפיפון" - שם לנחש שישוף עקב ונכפלה בו העי"ן ואמרו בירושלמי במסכת תרומות (פ"ח מ"ג) מין קטן הוא ושפיפון שמו ודומה לשערה ונתנה רשות לארץ ליבקע מפניו ודמה שמשון לנחש בעבור שלא היה שמשון בא על אויביו במלחמה כאשר השופטים או המלכים רק הוא לבדו יוצא עליהם כמו צפעוני היוצא ממאורתו על הולכי דרך או המין הקטן שבנחשים שאינו ניכר כלל להולכי ארח וטעם הנושך עקבי סוס רמז לשני העמודים אשר הבית נכון עליהם (שופטים טז כט) ושלשת אלפים אשר על הגג (שם פסוק כז) הם הרוכב הנופל אחור כאשר ישוך הנחש בעקבי הסוס יגביה הסוס ראשו ורגליו הראשונים ויפול רוכבו אחור

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יהי דן. המשילו הכתוב לנחש לכמה טעמים. האחד שלא היה שמשון נלחם כנגד אויביו כשאר המלכים או השופטים בחיילות רבות רק לבדו יוצא עליהם פתאום כצפעוני היוצא ממאורתו, והשני מה הנחש מקבל לחש כך שמשון קבל לחש שנאמר (שופטים ט"ז:ט"ז-י"ז) ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו ותקצר נפשו למות ויגד לה את כל לבו וכתיב (שם) אם גלחתי וסר ממני כחי וחליתי והייתי ככל האדם, ועוד מה נחש נקרא שרף על שם שהארס שורף כך שמשון שרף באש קמות פלשתים דכתיב (שופטים ט"ו:ה׳) ויבער אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מגדיש ועד קמה, ומה נחש אין לו רגלים כך שמשון חגר בשתי רגליו היה, ומה נחש אינו מכה אלא במקום נמוך מפני קללת נחש הקדמוני על גחונך תלך וכתיב (בראשית ג׳:ט"ו) ואתה תשופנו עקב, כך שמשון הנושך עקבי סוס רמז לשני עמודים אשר הבית נכון עליהם, ואמר ויפול רוכבו אחור על שלשת אלפים אשר על הגג, וקרא אותם רוכב הנופל אחור כי כאשר ישוך הנחש בעקבי הסוס יגביה הסוס ראשו ורגליו הראשונים ויפול רוכבו אחור, ומה נחש מכה בלא חרב כך הרוגי שמשון בלא חרב שנאמר (שופטים ט"ז:ל׳) ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו, ותמצא בב"ר מה נחש נוקם כך שמשון נוקם שנאמר (שם) ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים ע"כ.

ודע כי הכונה מפורשת בדן, ומה שנרמז בראובן נתפרש בדן וזהו לשון ידין עמו וכן נחש עלי דרך, וזה מבואר.

שפיפון עלי ארח. המין הקטן שבנחשים נקרא שפיפון. ובמדרש שפיפון עלי ארח שמשון חגר בשתי רגליו היה שכן כתיב בבלעם (במדבר כ"ב:כ"ה-כ"ו) ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר, וכתיב (שם כג) וילך שפי וכאן כתיב שפיפון, חגר בשתי רגליו.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"יהי דן נחש" הוא ממין הנחש הרע בתכלית והוא הנקרא צפעוני ואצל רופאי הערב נקרא חורמן כי אמנם צפעוני אחד ימית רבים יחדו בהבטתו ובקולו שישלח על אדם רב. וכן שמשון המית הוא לבדו רבים במעט רגע: " שפיפון" הוא נחש דק. כאמרם כחוט השערה הוא ושפיפון שמו ועליו ספרו הרופאים שהוא נחבא באילנות לירות בעצמו כחץ על יתר בעלי חיים. וכן שמשון כהיותו נלחם לבדו היה בלתי נראה בחיל הרוגיו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"יהי דן". מפני שהנופלים על המחנה מאחוריהם הם רוכבי סוסים שהם מגיעים ברדיפה בראשונה, יצייר שמלומד ללחום את רוכבי סוסים, הגם שהם ילכו רגלי, וידמו

"כנחש "ערום, "בדרך "הגדול ידמו כנחשים גדולים, "ובארח "שהוא ההולך אל הצד, ילכו כשפיפון קטן ההולך בהסתר, ושניהם הגם שהם זוחלים על הארץ ינצחו רוכבי סוסים במה "שנושך עקבי סוס ויפל רכבו אחור", כן יהיו מלומדים לקצץ בחרבם רגלי הסוסים ויפלו הרוכבים בידיהם, ובאשר ציור זה שיבא האויב מאחורי המחנה הוא בעת שירדוף האויב אחריהם, שזה בעת שהם חלשים נגד האויב, אמר "לישועתך קויתי ה'":