מ"ג בראשית מט יח


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לישועתך קויתי יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לִישׁוּעָֽתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְהֹוָֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
לְפוּרְקָנָךְ סַבַּרִית יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):
אֲמַר יַעֲקב כַּד חָמָא יַת גִדְעוֹן בַּר יוֹאָשׁ וְיַת שִׁמְשׁוֹן בַּר מָנוֹחַ דְקַיְימִין לִפְרוֹקִין לָא לְפוּרְקָנֵיהּ דְגִדְעוֹן אֲנָא מַסְכֵּי וְלָא לְפוּרְקָנֵיהּ דְשִׁמְשׁוֹן אֲנָא מוֹדִיק דְפוּרְקַנְהוֹן פּוּרְקַן דְשַׁעְתָּא אֱלָהֵין לְפוּרְקָנָךְ סָכִית וְאוֹדִיקִית יְיָ דְפוּרְקָנָךְ פּוּרְקַן עַלְמִין: (נ"א אלא לפורקניה דמשיח בן דוד דהוא עתיד לפרוקיה ית בני ישראל ולאפקותהון מגלותא ולפורקנא סכיאת נפשי):
ירושלמי (קטעים):
אָמַר אֲבוּנָן יַעֲקב לָא לְפוּרְקָנֵיהּ דְגִדְעוֹן בַּר יוֹאָשׁ סַכְיַית נַפְשִׁי דְהוּא שָׁעָה וְלָא לְפוּרְקָנֵיהּ דְשִׁמְשׁוֹן דְהוּא פּוּרְקַן עֲבִיר אֶלָא לְפוּרְקָנָא דְאַמֵרַת בְּמֵימְרָךְ לְמֵיתֵי לְעַמָךְ בְּנֵי יִשְרָאֵל לֵיהּ לְפוּרְקָנָךְ סַכְיַית נַפְשִׁי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לישועתך קויתי ה'" - נתנבא שינקרו פלשתים את עיניו וסופו לומר (שופטים טז) זכרני נא וחזקני נא אך הפעם

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה' – נִתְנַבֵּא שֶׁיְּנַקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו, וְסוֹפוֹ לוֹמַר: "זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם" וְגוֹמֵר (שופטים טז,כח).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לישועתך דן קויתי ה': אני מקוה ה' שיושיע אותך וישגבך על האומות:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וטעם לישועתך קויתי ה׳ — בעבור שהוא נושך עקבי סוס, יפחד מרוכב הסוס, שלא ישוף ראשו בחרבו; על כן אמר הנביא: לישועתך קויתי ה׳, והכ"ף לנוכח דן. ופירושו, "קויתי השם להיות ישועתך"; או בא שם תחת שם הפועל, והטעם, להושיעך. וכן "נרננה בישועתך" (תהלים כ, ו), אם הכ"ף לנוכח דוד, או המשיח בנו. ויאמר הנגיד, כי תחסר מלת "ויאמר", וכן ראוי להיות: "ויאמר לישועתך קויתי ה׳". ורבי יצחק אמר: כאשר ראה הנביא בנו דן בדמות נחש בדרך הנבואה, מיד פחד יעקב ואמר: "הושיעני, השם!":

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לישועתך קויתי ה'" - לא היה בכל שופטי ישראל מי שנפל ביד אויביו זולתי שמשון שהוא הנחש הזה כדכתיב (שופטים ב יח) והיה ה' עם השופט והושיעם מיד אויביהם כל ימי השופט והוא היה האחרון לשופטים כי שמואל נביא היה ולא נלחם להם ובימיו מלכו המלכים וכאשר ראה הנביא תשועת שמשון כי נפסקה אמר לישועתך קויתי ה' לא לישועת נחש ושפיפון כי בך אושע לא בשופט כי תשועתך תשועת עולמים

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לישועתך קויתי ה'. כתב הרמב"ן ז"ל כי הכתוב הזה תפלת יעקב לפי שראה ברוה"ק כי היה שמשון המושיע אחרון לשופטים, ואע"פ שהיה שמואל אחריו שמואל נביא היה ולא היה נלחם כמוהו ולפיכך כשראה יעקב כי תשועת שמשון נפסקה עמו ומת בנפילת הרוכב יחדו אמר לישועתך קויתי ה' לא לישועת שמשון הנמשל לנחש ושפיפון.

ויתכן לפרש כי הוא תפלת שמשון כי ראה יעקב אחרית השופט הזה האחרון כי הוא הנושך והמפיל והרוכב אחור, והוא המתפלל לישועתך קויתי ה' שכן התפלל (שופטים ט"ז:כ"ח) זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים, ואע"פ שמת בכללם הנה זאת תשועתו שינקם מאויביו וימות עמהם כי בזה היה חפץ כמ"ש (שם) תמות נפשי עם פלשתים.

ודע כי בעלי השמות מוציאים מן הכתוב הזה השם שמועיל בדרך כנגד השונאים, וכן שמשון ההורג בשונאיו ואשר הרבה את חלליהם מצינו שכתוב בו (שם) ויט בכח ויפל הבית על הסרנים ועל כל העם אשר בו, לא אמר הכתוב ויט בכחו אלא ויט בכח כלומר בכח השם עם כחו, כי שתף כח השם עם כחו וחלה בהם נקמה, והשם היוצא מן הכתוב הזה הוא בסדר אותיות הכתוב והתיבות משולשות, וידוע ומפורסם הוא בנקודו, וצריך אדם להזכירו כסדרן למפרע ג"כ כדי שילך בדרך סלולה וישיב אויביו אחור ומזה סמך לו אחור.