מ"ג בראשית מד כב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַנֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אֲדֹנִ֔י לֹא־יוּכַ֥ל הַנַּ֖עַר לַעֲזֹ֣ב אֶת־אָבִ֑יו וְעָזַ֥ב אֶת־אָבִ֖יו וָמֵֽת׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַרְנָא לְרִבּוֹנִי לָא יִכּוֹל עוּלֵימָא לְמִשְׁבַּק יָת אֲבוּהִי אִם יִשְׁבּוֹק יָת אֲבוּהִי יְמוּת׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַרְנָא לְרִבּוֹנִי לֵית אֶפְשַׁר לְטַלְיָא לְמִשְׁבּוֹק יַת אָבוֹי דְאִין שָׁבִיק יַת אָבוֹי מַיִית הוּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועזב את אביו ומת" - אם יעזוב את אביו דואגים אנו שמא ימות בדרך שהרי אמו בדרך מתה

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת – אִם יַעֲזוֹב אֶת אָבִיו, דּוֹאֲגִים אָנוּ שֶׁמָּא יָמוּת בַּדֶּרֶךְ, שֶׁהֲרֵי אִמּוֹ בַּדֶּרֶךְ מֵתָה.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ועזב את אביו ומת: אביו ימות:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ועזב את אביו ומת — ולמה לא הביא המזכיר החמשה שאין להם הכרע (יומא נב, ב) כמו "וישלוף נעלו" (רות ד, ח), וזה עמהם?:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועזב את אביו ומת" - פירש רבי אברהם ומת אביו ואם כן היה אומר לא יוכל אבינו לעזוב את בנו ועזב את בנו ומת או לא נוכל שיעזוב הנער את אביו כי לא יתלו החמלה על אביהם בנער כי הם יחזיקוהו כילד לא ידע בין טוב לרע אבל פירוש לא יוכל הנער לעזוב את אביו מפני נערותו והיותו ילד שעשועים בחיק אביו אשר אהבו ואם יעזבנו ויבא בדרך ימות הנער

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ועזב את אביו ומת. ימות הנער בבואו בדרך מצד שהוא מעונג ורך ולא נסה שיבא ארח ברגליו. ויכלול עוד מה שימות גם אביו מצער בנו, ובא ללמד בזה כי חיי האב תלויים בחיי הנער, וכן באר אחר כך כי מצד שנפש יעקב קשורה בנפש הנער אם אולי יקרה לו אסון לנער ימות גם אביו, וזהו שאמר והיה כראותו כי אין הנער ומת.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא יוכל הנער לעזוב את אביו" כי מאז שיעזוב את געגועי אביו והסברת פניו יתעצב ונפל למשכב ואז ימות:

" ועזב את אביו ומת" ועם זה אביו ימות בלי ספק:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

(כב - כג) "ונאמר". עתה יטעון מצד שיגיע ממשפט זה רע לזולתו שהוא אביו שימות על ידו, וגם בזה הזכירוהו שאמרו כן תחלה מסיח לפי תומו, שע"מ שאמרת שמצד שהילד ענוג ורך תשים עינך עליו, אמרנו אל אדוני שלא יוכל הנער לעזוב את אביו מפני שאביו ימות מן הצער וצריך אתה לחוס על הזקן, וע"ז לא היה לך טענה שתשים עינך עליו ואמרת דרך גזרה אם לא ירד אחיכם אתכם לא תוסיפון לראות פני: