גיטין ע א

מידע על מהדורת ויקיטקסט • דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה • מהדורה מבוארת

תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפט

| ראשונים נוספים
על הש"ס: ראשונים | אחרונים

ענבי תאלא במים לחזזיתא ליתי שב חיטי ארזנייתא וניקלינהו אמרא חדתא ונפיק משחא מינייהו ונישוף רב שימי בר אשי עבד ליה לההוא עובד כוכבים לדבר אחר ואיתסי אמר שמואל האי מאן דמחו ליה באלונכי דפרסאי מיחייא לא חיי אדהכי והכי ניספו ליה בשרא שמינא אגומרי וחמרא חייא אפשר דחיי פורתא ומפקיד אביתיה אמר רב אידי בר אבין האי מאן דבלע זיבורא מיחייא לא חיי אדהכי והכי נשקיה רביעתא דחלא שמזג אפשר דחיי פורתא ומפקיד לביתיה א"ר יהושע בן לוי אכל בשר שור בלפת ולן בלבנה בלילי י"ד או ט"ו בתקופת תמוז אחזתו אחילו תנא והממלא כריסו מכל דבר אחזתו אחילו אמר רב פפא אפי' מתמרי פשיטא סד"א הואיל ואמר מר תמרי משבען ומשחנן ומשלשלן ומאשרן ולא מפנקן אימא לא קמ"ל מאי אחילו א"ר אלעזר אש של עצמות מאי אש של עצמות אמר אביי אש גרמי מאי אסותיה אמר אביי אמרה לי אם כולהו שקייני תלתא ושבעא ותריסר והאי עד דמתסי כולהו שקייני אליבא ריקנא והאי בתר דאכל ושתי ועייל לבית הכסא ונפיק ומשי ידיה ומייתו ליה בונא דשתיתא דטלפחי ובונא דחמרא עתיקא וניגבלינהו בהדי הדדי וניכול וניכרוך בסדיניה וניגניה וליכא דנוקמיה עד דקאי מנפשיה וכי קאי לישקליה לסדיניה מיניה ואי לא הדר עילויה אמר ליה אליהו לר' נתן אכול שליש ושתה שליש והנח שליש לכשתכעוס תעמוד על מילואך תני ר' חייא הרוצה שלא יבא לידי חולי מעיים יהא רגיל בטיבול קיץ וחורף ^אסעודתך שהנאתך ממנה משוך ידך הימנה ^בואל תשהה עצמך בשעה שאתה צריך לנקביך אמר מר עוקבא האי מאן דשתי טיליא חיורא אחזתו ויתק אמר רב חסדא שיתין מיני חמרא הוו מעליא דכולהו סומקא ריחתנא גריעא דכולהו טיליא חיורא אמר רב יהודה האי מאן דיתיב בצפרני ניסן גבי נורא ושייף משחא ונפיק ויתיב בשמשא אחזתו ויתק תנו רבנן ^גהקיז דם ושימש מטתו הוויין לו בנים ויתקין הקיזו שניהם ושימשו הוויין להן בנים בעלי ראתן אמר רב פפא לא אמרן אלא דלא טעים מידי אבל טעים מידי לית לן בה אמר רבה בר רב הונא ^דבא מן הדרך ושימש מטתו הוויין לו בנים ויתקין תנו רבנן הבא מבית הכסא אל ישמש מטתו עד שישהה שיעור חצי מיל מפני ששד בית הכסא מלוה עמו ואם שימש הוויין לו בנים נכפים תנו רבנן ^ההמשמש מטתו מעומד אוחזתו עוית מיושב אוחזתו דלריא היא מלמעלה והוא מלמטה אוחזתו דלריא מאי דלריא אמר רבי יהושע בן לוי סם דלריא דרדרא מאי דרדרא אמר אביי מוריקא דחוחי רב פפא אליס ובלע ליה רב פפי אליס ושדי ליה אמר אביי מי שאינו בקי בדרך ארץ ליתי ג' קפיזי קורטמי דחוחי ונידוקינהו ונישליקינהו בחמרא ונישתי אמר רבי יוחנן הן הן החזירוני לנערותי:

שלשה דברים מכחישים כחו של אדם ואלו הן פחד דרך ועון פחד דכתיב (תהלים לח, יא) לבי סחרחר עזבני כחי דרך דכתיב (תהלים קב, כד) ענה בדרך כחי עון דכתיב (תהלים לא, יא) כשל בעוני כחי:

שלשה דברים מתיזין גופו של אדם ואלו הן ^ואכל מעומד ושתה מעומד ושימש מטתו מעומד חמשה קרובין למיתה יותר מן החיים ואלו הן אכל ועמד שתה ועמד הקיז דם ועמד ישן ועמד שימש מטתו ועמד:

ששה העושה אותן מיד מת ואלו הן הבא בדרך ונתייגע ^זהקיז דם ונכנס לבית המרחץ ושתה ונשתכר וישן על גבי קרקע ושימש מטתו אמר רבי יוחנן והוא שעשאן כסידרן אמר אביי כסידרן מת שלא כסידרן חליש איני והא מעורת עבדה ליה לעבדה תלת מינייהו ומית ההוא כחוש הוה:

שמונה רובן קשה ומיעוטן יפה ואלו הן דרך ^חודרך ארץ עושר ומלאכה יין ושינה חמין ^טוהקזת דם שמונה ממעטים את הזרע ואלו הן המלח והרעב והנתק בכייה ושינה על גבי קרקע וגדגדניות וכשות שלא בזמנה והקזת דם למטה כפלים תנא כשם שקשה למטה כפלים כך יפה למעלה כפלים אמר רב פפא

רש"י

ענבי תאלא - ענבי גפן המודלת בדקל:

לחזזיתא - ילפת:

חיטי ארזנייתא - חטין גסים:

אמרא חדתא - על ברזל של פושויי"ר (פושוי"ר: מכוש) חדש:

ונישוף - ימשח:

לדבר אחר - צרעת: באלונכי פרסאי: בנוכליות של פרסיים שמצרפין אותן במי סם המות:

דמפקיד אביתיה - צוואה על נכסיו:

חלא - שמזג. חומץ חזק:

מכל דבר - שהוא טוב לו ומתוק לחיכו ואוכל ממנו כל תאוותו מביאו לידי חולי ששמו אחילו:

הואיל ואמר מר - שהתמרים יפין לגוף כל כך:

משחנן - מחממות:

משלשלן - משלשלות:

מאשרן - נותנות כח:

ולא מפנקן - אינן מתענגות את הלב להיות איסטניס ואע"פ שהן מתוקות:

כל שקייני - כל משקין שאדם שותה לרפואה יש להן מנין ימים לשתותם יש מהן ג' יש מהן ז' יש מהן י"ב:

בונא דשתיתא דטלפחי - מלא אגרוף מן שתיתא שם מאכל העשוי מקמח עדשים ומלח:

ונכרוך גופיה בסדינים - כדי שיתחמם גופו ויזיע:

וליכא דנוקמיה - ולא יהיה אדם שיקיצנו לפי שהזיעה יפה לו:

אכול שליש - מלא מעיך שליש ושתה שליש והנח שליש בטנך ריקם:

ולכשתכעוס - וימלא בטנך כעס תעמוד על מילואך אבל אם תמלא מעיך אכילה ושתיה לכשתכעוס תבקע:

בטיבול - לטבול . בחומץ או פת ביין:

שהנאתך - שערבה לך:

משוך ידך הימנה - שלא תמלא את כריסך:

טיליא - יין רע:

ויתק - חלשות:

ריחתנא - שיש לו ריח טוב מאד:

בצפרני - לבקרים:

הויין לו - אם נתעברה באותו תשמיש:

בעלי ראתן - חלשים הרבה מחמת שיש להן שרץ במוח כדאמרינן בכתובות (דף עז:):

דלא טעים מידי - בין הקזה לתשמיש:

נכפים - נופלין מאותו חולי:

עוית - קרנפ"א (עוית,התכווצות שרירים) :

סם דלריא - סם רפואתה של דלריא דרדרא שמה:

קורטמי דחוחי - קרו"ג (כרכום (קורטם?) [ראה שבת פט:]) הגדל בקרקע מזובל בזבל הצאן:

מוריקא דחוחי - קרו"ג (כרכום (קורטם?) [ראה שבת פט:]) הגדל בגדר של היזמי שקורין שבי"ל (שיבי"ל: משוכה, גדר שיחים) :

אלים - לועס בשיניו:

בדרך ארץ - שאין לו כח לשמש:

קפיזא - כלי מחזיק ג' רביעיות:

ונדוקינהו - יכתשם הדק:

לנערותי - בתשמיש:

פחד - דאגה שדואג על דבר העתיד כגון טירוד מזונות או פחד אויב וקורין סיינש"א (אינש"א: דאגה) :

סחרחר - מוקף דאגה:

אכל ועמד - מיד קודם ששהה מעט:

העושה אותן - כולן כאחת:

מעורת - שם אשה:

ומיעוטן יפה - כשיש לאדם מעט מהם יפה לגופו לרפואה וטוב שיהא לו קצת משלא יהא לו כלום:

אבל רובן קשה - כשיש לו הרבה:

דרך - להלך בדרכים:

ודרך ארץ - תשמיש:

עושר - מיעוטו יפה ורובו קשה שמבטלו מת"ת ומגביה לבבו:

חמין - לרחוץ ולשתות:

נתק - צרעת:

גדגדניות - איילנדר"א (אליינדר"א: כוסבר) :

שלא בזמנה - לקמיה מפרש:

והקזת דם למטה - היא ממעטת כפלים בכולן:

תוספות

רב שימי בר אשי עבד ליה לההוא עובד כוכבים כו'. הקשה ה"ר אלחנן אמאי לא אסור לרפאות העובד כוכבים כדאמרינן בפ' אין מעמידין (ע"ז דף כו.) גבי מילדת ומניקה אפילו בשכר לפי שמגדלו לעבודת כוכבים ואור"י דשמא כדי להתחכם ברפואה שרי כדי שידע לרפאות ישראל ע"י כן א"נ העובד כוכבים היה יודע שהיה בקי ברפואה זאת ושרי משום איבה או שמא לא שייך כאן מגדל בן לעבודת כוכבים כמו במילדת ומניקה:

דרך ועון. דאגת העון א"נ עונש העון:

חמשה קרובין למיתה אכל ועמד כו'. משמע אפילו עושה אחד מהן בלבד מדלא קאמרינן עלה דבעינן כסדרן:

עין משפט ונר מצוה

ראשונים נוספים

רי"ף על הפרק

רא"ש על הפרק

קישורים חיצוניים

צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה