רש"י על בראשית מד
<< · רש"י על בראשית · מד · >>
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
"ויעמס איש על חמורו" - בעלי זרוע היו ולא הוצרכו לסייע זה את זה לטעון
"וישבו העירה" - מטרפולין היתה והוא אומר העירה העיר כל שהוא אלא שלא היתה חשובה בעיניהם אלא כעיר בינונית של עשרה בני אדם לענין המלחמהפסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
פסוק טז (כל הפסוק)
"האלהים מצא" - יודעים אנו שלא סרחנו אבל מאת המקום נהיתה להביא לנו זאת מצא בעל חוב מקום לגבות שטר חובו
"ומה נצטדק" - לשון צדק וכן כל תיבה שתחלת יסודה צד"י והיא באה לדבר בל' מתפעל או נתפעל נותן טי"ת במקום תי"ו ואינה נותנת לפני אות ראשונה של יסוד התיבה אלא באמצע אותיות העיקר כגון נצטדק מגזרת צדק ויצטבע מגזרת צבע ויצטירו מגזרת ציר אמונים הצטיידנו מגזרת צדה לדרך ותיבה שתחלתה סמ"ך או שי"ן כשהיא מתפעלת התי"ו מפרדת את אותיות העיקר כגון (קוהלת יב) ויסתבל החגב מגזרת סבל (דנייאל ז) מסתכל הוית בקרניא מגזרת סכל (מיכה ו) וישתמר חקות עמרי מגזרת שמר (ישעיהו נט) וסר מרע משתולל מגזרת (איוב יז) מוליך יועצים שולל (שמות טז) מסתולל בעמי מגזרת (ירמיהו יח) דרך לא סלולה חסלת פרשת מקץפסוק יח (כל הפסוק)
"ויגש אליו דבר באזני אדני" - (ב"ר) יכנסו דברי באזניך
"ואל יחר אפך" - מכאן אתה למד שדבר אליו קשות
"כי כמוך כפרעה" - חשוב אתה בעיני כמלך זה פשוטו ומדרשו סופך ללקות עליו בצרעת כמו שלקה פרעה ע"י זקנתי שרה על לילה אחת שעכבה (ב"ר) ד"א מה פרעה גוזר ואינו מקיים מבטיח ואינו עושה אף אתה כן וכי זו היא שימת עין שאמרת לשום עינך עליו ד"א כי כמוך כפרעה אם תקניטני אהרוג אותך ואת אדוניך (ב"ר)פסוק יט (כל הפסוק)
פסוק כ (כל הפסוק)
"ואחיו מת" - מפני היראה היה מוציא דבר שקר מפיו אמר אם אומר לו שהוא קיים יאמר הביאוהו אצלי
"לבדו לאמו" - מאותו האם אין לו עוד אח