מ"ג בראשית מד כג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ אִם לֹא יֵרֵד אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אִתְּכֶם לֹא תֹסִפוּן לִרְאוֹת פָּנָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־עֲבָדֶ֔יךָ אִם־לֹ֥א יֵרֵ֛ד אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן אִתְּכֶ֑ם לֹ֥א תֹסִפ֖וּן לִרְא֥וֹת פָּנָֽי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַרְתְּ לְעַבְדָּךְ אִם לָא יֵיחוֹת אֲחוּכוֹן זְעֵירָא עִמְּכוֹן לָא תֵּיסְפוּן לְמִחְזֵי אַפָּי׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַרְתְּ לְעַבְדָךְ אִין לָא יֵיחוּת אֲחוּכוֹן זְעֵירָא עִמְכוֹן לָא תוֹסְפוּן לְמֵיחְמֵי סְבַר אַפָּי:

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם לא ירד" אע"פ ששמעת טענותינו האמתיות גזרת עלינו ברצון פשוט ובקנס שנביאהו:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כב - כג) "ונאמר". עתה יטעון מצד שיגיע ממשפט זה רע לזולתו שהוא אביו שימות על ידו, וגם בזה הזכירוהו שאמרו כן תחלה מסיח לפי תומו, שע"מ שאמרת שמצד שהילד ענוג ורך תשים עינך עליו, אמרנו אל אדוני שלא יוכל הנער לעזוב את אביו מפני שאביו ימות מן הצער וצריך אתה לחוס על הזקן, וע"ז לא היה לך טענה שתשים עינך עליו ואמרת דרך

גזרה אם לא ירד אחיכם אתכם לא תוסיפון לראות פני:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

לא תוסיפון לראות פני. ב' במסורה הכא ואידך לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד. שאמר להם לא די שלא תראו עוד את פני אלא ככל הדרך לא תוסיפו לשוכ עוד: