מ"ג בראשית לח יד
<< · מ"ג בראשית · לח · יד · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְהִוא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתָּ֩סַר֩ בִּגְדֵ֨י אַלְמְנוּתָ֜הּ מֵֽעָלֶ֗יהָ וַתְּכַ֤ס בַּצָּעִיף֙ וַתִּתְעַלָּ֔ף וַתֵּ֙שֶׁב֙ בְּפֶ֣תַח עֵינַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר עַל־דֶּ֣רֶךְ תִּמְנָ֑תָה כִּ֤י רָאֲתָה֙ כִּֽי־גָדַ֣ל שֵׁלָ֔ה וְהִ֕וא לֹֽא־נִתְּנָ֥ה ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאַעְדִּיאַת לְבוּשֵׁי אַרְמְלוּתַהּ מִנַּהּ וְאִתְכַּסִּיאַת בְּעִיפָא וְאִתַּקַּנַת וִיתֵיבַת בְּפָרָשׁוּת עֵינַיִם דְּעַל אוֹרַח תִּמְנָת אֲרֵי חֲזָת אֲרֵי רְבָא שֵׁלָה וְהִיא לָא אִתְיְהֵיבַת לֵיהּ לְאִתּוּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאַעֲדַת לְבוּשֵׁי אַרְמְלוּתָהּ מִינָהּ וְכַסְיַית בִּרְדִידָא וְאַעַטְפַת וִיתֵיבַת בְפַרְשַׁת אָרְחִין דְכָל עַיְינִין מִסְתַּכְּלִין תַּמָן דְעַל שְׁבִילָא דְתִמְנַת אֲרוּם חָמַת אֲרוּם רַבָּא שֵׁלָה וְהִיא לָא אִתְיְהִיבַת לֵיהּ לְאִנְתּוּ: |
רש"י
"ותשב בפתח עינים" - בפתיחת עינים בפרשת דרכים שעל דרך תמנתה (סוטה י) ורבותינו דרשו בפתחו של אברהם אבינו שכל עינים מצפות לראותו
"כי ראתה כי גדל שלה וגו'" - לפיכך הפקירה עצמה אצל יהודה שהיתה מתאוה להעמיד ממנו בנים
מפרשי רש"י
[ז] בפתיחת עינים. כי נקרא פרשת דרכים 'פתיחת עינים' לפי שהאדם פותח עיניו כשבא לפרשת דרכים. ורז"ל דרשו - מפני שהוקשה להם דהוי ליה למכתב 'בפתיחת עינים', ואין לומר גם כן דהוא שם מקום, דלא נמצא שום מקום שקרא 'פתח עינים', כך איתא בפרק קמא דסוטה:
[ח] לפיכך הפקירה עצמה וכו'. אבל אין פירושו בשביל שראתה כי לא נתנה לו לאשה עשתה זאת - כדי שתנתן לו לאשה, דהא לא עשתה דבר רק שהפקירה עצמה לזנות:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם – בִּפְתִיחַת עֵינַיִם, בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים שֶׁעַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: בְּפִתְחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁכָּל עֵינַיִם מְצַפּוֹת לִרְאוֹתוֹ (שם).
כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְגוֹמֵר – לְפִיכָךְ הִפְקִירָה עַצְמָהּ אֵצֶל יְהוּדָה, שֶׁהָיְתָה מִתְאַוָּה לְהַעֲמִיד מִמֶּנּוּ בָּנִים (הוריות י' ע"ב).
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית לח (עריכה)
'(יד). 'ותכס ראשה בצעיף שאין זה דרך אלמנות:
ותתעלף: כסתה פניה, שלא יכירנה יהודה:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ותתעלף — טעמו שהסתירה פניה. וכן "ויתעלף" (יונה ד, ח), הסתיר פניו בבגדיו. וקרוב מהם, "מעולפת ספירים" (שיר השירים ה, יד).
בפתח עינים — שם מקום. ויש אומרים כי שני מעיינות מים היו בדרך, ויש להם כדמות פתח, ומשם יעבור יהודה בשובו אל מקומו:ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" אשר על דרך תמנתה" כדי שלא ימלט יהודה מלפגוש בה בבואו מתמנת:
" כי ראתה כי גדל שלה" וחשבה שכאשר יראנה יהודה בזולת בגדי אלמנותה וישאל מדוע ככה עשתה תשיבהו כי בא מועד להסירם שהרי אמר לה שבי אלמנה עד יגדל שלה והנה אז כבר גדל שלה:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
<< · מ"ג בראשית · לח · יד · >>