מ"ג בראשית לח יד


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְהִוא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתָּ֩סַר֩ בִּגְדֵ֨י אַלְמְנוּתָ֜הּ מֵֽעָלֶ֗יהָ וַתְּכַ֤ס בַּצָּעִיף֙ וַתִּתְעַלָּ֔ף וַתֵּ֙שֶׁב֙ בְּפֶ֣תַח עֵינַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר עַל־דֶּ֣רֶךְ תִּמְנָ֑תָה כִּ֤י רָאֲתָה֙ כִּֽי־גָדַ֣ל שֵׁלָ֔ה וְהִ֕וא לֹֽא־נִתְּנָ֥ה ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאַעְדִּיאַת לְבוּשֵׁי אַרְמְלוּתַהּ מִנַּהּ וְאִתְכַּסִּיאַת בְּעִיפָא וְאִתַּקַּנַת וִיתֵיבַת בְּפָרָשׁוּת עֵינַיִם דְּעַל אוֹרַח תִּמְנָת אֲרֵי חֲזָת אֲרֵי רְבָא שֵׁלָה וְהִיא לָא אִתְיְהֵיבַת לֵיהּ לְאִתּוּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְאַעֲדַת לְבוּשֵׁי אַרְמְלוּתָהּ מִינָהּ וְכַסְיַית בִּרְדִידָא וְאַעַטְפַת וִיתֵיבַת בְפַרְשַׁת אָרְחִין דְכָל עַיְינִין מִסְתַּכְּלִין תַּמָן דְעַל שְׁבִילָא דְתִמְנַת אֲרוּם חָמַת אֲרוּם רַבָּא שֵׁלָה וְהִיא לָא אִתְיְהִיבַת לֵיהּ לְאִנְתּוּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותתעלף" - כסתה פניה שלא יכיר בה

"ותשב בפתח עינים" - בפתיחת עינים בפרשת דרכים שעל דרך תמנתה (סוטה י) ורבותינו דרשו בפתחו של אברהם אבינו שכל עינים מצפות לראותו

"כי ראתה כי גדל שלה וגו'" - לפיכך הפקירה עצמה אצל יהודה שהיתה מתאוה להעמיד ממנו בנים 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַתִּתְעַלָּף – כִּסְּתָה פָּנֶיהָ, שֶׁלֹּא יַכִּיר בָּהּ.
וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם – בִּפְתִיחַת עֵינַיִם, בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים שֶׁעַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: בְּפִתְחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁכָּל עֵינַיִם מְצַפּוֹת לִרְאוֹתוֹ (שם).
כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְגוֹמֵר – לְפִיכָךְ הִפְקִירָה עַצְמָהּ אֵצֶל יְהוּדָה, שֶׁהָיְתָה מִתְאַוָּה לְהַעֲמִיד מִמֶּנּוּ בָּנִים (הוריות י' ע"ב).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

'(יד). 'ותכס ראשה בצעיף שאין זה דרך אלמנות:
ותתעלף: כסתה פניה, שלא יכירנה יהודה:

בפתח עינים: בשער של פרשת דרכים שהכך עוברים ונראים לעינים דרך שם, והמפרשו שם עיר טועה, שהרי כתוב לפנינו היא בעינים ואילו היה שם עיר, היה לו לומר בעינים הבי"ת בחטף, שלא מצינו שיאמר בבית אל, ביריחו, בירושלים:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ותכס — פועל יוצא, וטעמו: ותכס עצמה.

ותתעלף — טעמו שהסתירה פניה. וכן "ויתעלף" (יונה ד, ח), הסתיר פניו בבגדיו. וקרוב מהם, "מעולפת ספירים" (שיר השירים ה, יד).

בפתח עינים — שם מקום. ויש אומרים כי שני מעיינות מים היו בדרך, ויש להם כדמות פתח, ומשם יעבור יהודה בשובו אל מקומו:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"בפתח עינים" בהתחלת שתי מסלות כי המסלה תקרא עין כמו על העין בדרך שור:

" אשר על דרך תמנתה" כדי שלא ימלט יהודה מלפגוש בה בבואו מתמנת:

" כי ראתה כי גדל שלה" וחשבה שכאשר יראנה יהודה בזולת בגדי אלמנותה וישאל מדוע ככה עשתה תשיבהו כי בא מועד להסירם שהרי אמר לה שבי אלמנה עד יגדל שלה והנה אז כבר גדל שלה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יד) "ותסר את בגדי אלמנותה". להורות שאינה רוצה להיות זקוקה ליבום, אחר שלא נתנה לשלה אף שגדל שלה, בזה נפטרה מן הזקוק ליבום, ורצתה לדבר אל יהודה שהוא ישא אותה, ועל כוונה זו ישבה בפתח עינים:  

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי ראתה וגו' והיא וגו'. צריך לדעת למה הוצרך לומר והיא ולא הספיק לומר ולא נתנה וגו' והדבר מובן שעליה הוא אומר. ואולי כי ב' דברים אמר הכתוב האחד כי ראתה כי גדל שלה והדבר מובן שלא נתקיים מאמר חמיה שאמר עד יגדל וגו' כי עודנה בבית אביה, והב' והיא לא נתנה וגו' פירוש שראתה ברוח הקודש שאינו ראוי שתנתן היא לו לאשה, ולזה עמדה ועשתה והצליחה. וצא ולמד מה יצא ממנה לעולם מנשים באוהל תבורך:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ותשב בפתח עינים. מלמד שהלכה וישבה בפתחו של אברהם אבינו, מקום שכל העינים מצפים לראותו. ר' חנן אמר: מקום הוא ושמו עינים, שנאמר: "תפוח והעינם". ר' שמואל בר נחמני אמר: שנתנה עינים לדבריה; כשתבעה, אמר לה: שמא גויה את? אמרה ליה: גיורת אני. שמא אשת איש את? אמרה ליה: פנויה אני. שמא קיבל אביך קידושין? אמרה ליה: יתומה אני. שמא טמאה את? אמרה ליה: טהורה אני.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בפתח עינים אשר. ס"ת רמ"ח. כמנין אברהם שאמרה יהי רצון שאזקק לזרע אברהם: כי גדל. ג' במסורה הכא ואידך עד כי גדל מאד. כי גדל הכאב מאד. בשביל שראתה כי גדל שלה גדל הכאב שלה ובזכות זה יצא ממנה מלכות בית דוד שהיה הולך וגדל עד כי גדל מאד:

רבי עובדיה מברטנורא

לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בפתח עינים רז"ל דרשו בפתחו של אברהם אבינו וכו'. פי' כינוי הוא לאבר ההולדה כלומ' שהיתה תאבה ליכנס בפתחו והיינו לידבק בזרעו של אברהם שכל עינים צופות לראותה שהכל תאבים לידבק בו והיא ישבה שם ליזקק ליהודה שהוא מזרע אברהם: