רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/לח

(א) וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא – לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשָׁה זוֹ לְכָאן, וְהִפְסִיק בְּפָרָשָׁתוֹ שֶׁל יוֹסֵף? לְלַמֵּד שֶׁהוֹרִידוּהוּ אֶחָיו מִגְּדֻלָּתוֹ כְּשֶׁרָאוּ בְּצָרַת אֲבִיהֶם. אָמְרוּ: אַתָּה אָמַרְתָּ לְמָכְרוֹ! אִלּוּ אָמַרְתָּ לַהֲשִׁיבוֹ, הָיִינוּ שׁוֹמְעִים לְךָ (תנחומא ישן ח; שמ"ר מב,ג).
וַיֵּט – מֵאֵת אֶחָיו.
עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי – נִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ.

(ב) כְּנַעֲנִי – תַּגָּרָא (פסחים נ' ע"ב).

(ה) וְהָיָה בִכְזִיב – שֵׁם הַמָּקוֹם. וְאוֹמֵר אֲנִי: עַל שֵׁם שֶׁפָּסְקָה מִלֶּדֶת נִקְרָא כְּזִיב, לְשׁוֹן "הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב" (ירמיהו טו,יח); "אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו" (ישעיהו נח,יא); דְּאִם לֹא כֵן, מַה בָּא לְהוֹדִיעֵנוּ? וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (פה,ד) רָאִיתִי: וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שֵׁלָה, פְּסָקַת.

(ז) רַע בְּעֵינֵי ה' – כְּרָעָתוֹ שֶׁל אוֹנָן, מַשְׁחִית זַרְעוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר בְּאוֹנָן: "וַיָּמֶת גַּם אוֹתוֹ" (להלן פסוק י), כְּמִיתָתוֹ שֶׁל עֵר מִיתָתוֹ שֶׁל אוֹנָן. וְלָמָה הָיָה עֵר מַשְׁחִית זַרְעוֹ? כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַבֵּר וְיַכְחִישׁ יָפְיָהּ (יבמות לד ע"ב).

(ח) וְהָקֵם זֶרַע – הַבֵּן יִקָּרֵא עַל שֵׁם הַמֵּת (תרגום יונתן).

(ט) וְשִׁחֵת אַרְצָה – דָּשׁ מִבִּפְנִים וְזוֹרֶה מִבַּחוּץ (יבמות שם; ב"ר פה,ה).

(יא) כִּי אָמַר וְגוֹמֵר – כְּלוֹמַר: דּוֹחֶה הָיָה אוֹתָהּ בְּקַשׁ, שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ לוֹ.
כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת – מֻחְזֶקֶת הִיא זוֹ שֶׁיָּמוּתוּ אֲנָשֶׁיהָ (בראשית רבה פה ה|ב"ר שם]]; ראו יבמות ס"ד ע"ב).

(יב) וַיַּעַל עַל גּוֹזְזֵי צֹאנוֹ – וַיַּעַל תִּמְנָתָה לַעֲמֹד עַל גּוֹזְזֵי צֹאנוֹ.

(יג) עֹלֶה תִמְנָתָה – בְּשִׁמְשׁוֹן הוּא אוֹמֵר: "וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן... תִּמְנָתָה" (שופטים יד,א)? בְּשִׁפּוּעַ הָהָר הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת; עוֹלִין לָהּ מִכָּאן, וְיוֹרְדִין לָהּ מִכָּאן (סוטה י' ע"א).

(יד) וַתִּתְעַלָּף – כִּסְּתָה פָּנֶיהָ, שֶׁלֹּא יַכִּיר בָּהּ.
וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם – בִּפְתִיחַת עֵינַיִם, בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים שֶׁעַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: בְּפִתְחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁכָּל עֵינַיִם מְצַפּוֹת לִרְאוֹתוֹ (שם).
כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְגוֹמֵר – לְפִיכָךְ הִפְקִירָה עַצְמָהּ אֵצֶל יְהוּדָה, שֶׁהָיְתָה מִתְאַוָּה לְהַעֲמִיד מִמֶּנּוּ בָּנִים (הוריות י' ע"ב).

(טו) וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה – לְפִי שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים.
כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ – וְלֹא יָכוֹל לִרְאוֹתָהּ וּלְהַכִּירָהּ. וּמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ, כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ. כְּשֶׁהָיְתָה בְּבֵית חָמִיהָ – הָיְתָה צְנוּעָה, לְפִיכָךְ לֹא חֲשָׁדָהּ (סוטה י' ע"ב).

(טז) וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ – מִדֶּרֶךְ שֶׁהָיָה בָּהּ נָטָה אֶל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הִיא בָּהּ. וּבִלְשׁוֹן לַעַז דישטורני"ר [destorner = לסטות].
הָבָה נָּא – הָכִינִי עַצְמֵךְ וְדַעְתֵּךְ לְכָךְ. כָּל לָשׁוֹן "הָבָה" לְשׁוֹן הַזְמָנָה הוּא, חוּץ מִמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְתַרְגְּמוֹ בִּלְשׁוֹן נְתִינָה. וְאַף אוֹתָן שֶׁל הַזְמָנָה, קְרוֹבִים לִלְשׁוֹן נְתִינָה הֵם.

(יז) עֵרָבוֹן – מַשְׁכּוֹן (אונקלוס).

(יח) חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ – "עִזְקְתָךְ וְשׁוֹשִׁפָּךְ" (אונקלוס): טַבַּעַת שֶׁאַתָּה חוֹתֵם בָּהּ, וְשִׂמְלָתְךָ שֶׁאַתָּה מִתְכַסֶּה בָּהּ.
וַתַּהַר לוֹ – גִּבּוֹרִים כַּיּוֹצֵא בוֹ, צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בוֹ (ב"ר פה,ט).

(כא) הַקְּדֵשָׁה – מְקֻדֶּשֶׁת וּמְזֻמֶּנֶת לִזְנוּת.

(כג) תִּקַּח לָהּ – יִהְיֶה שֶׁלָּהּ מַה שֶּׁבְּיָדָהּ.
פֶּן נִהְיֶה לָבוּז – אִם תְּבַקְּשֶׁנָּה עוֹד, יִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר וְיִהְיֶה גְּנַאי; כִּי מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת עוֹד לְאַמֵּת דְּבָרַי?
הִנֵּה שָׁלַחְתִּי הַגְּדִי הַזֶּה – וּלְפִי שֶׁרִמָּה יְהוּדָה אֶת אָבִיו בִּגְדִי עִזִּים, שֶׁהִטְבִּיל כְּתֹנֶת יוֹסֵף בְּדָמוֹ, רִמּוּהוּ גַּם הוּא בִּגְדִי עִזִּים (ב"ר פה,ט).

(כד) כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים – רֻבּוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן וְרֻבּוֹ שֶׁל אַחֲרוֹן וְאֶמְצָעִי שָׁלֵם (שם,י). וּלְשׁוֹן "כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים" – כְּהִשְׁתַּלֵּשׁ הֶחֳדָשִׁים, כְּמוֹ: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" (אסתר ט,יט); "מִשְׁלוֹחַ יָדָם" (ישעיהו יא,יד). וְכֵן תִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס: "כִּתְלָתוּת יַרְחַיָּא".
הָרָה לִזְנוּנִים – שֵׁם דָּבָר, מְעֻבֶּרֶת, כְּמוֹ: "אִשָּׁה הָרָה" (שמות כא,כב), וּכְמוֹ: "בָּרָה כַּחַמָּה" (שה"ש ו,י).
וְתִשָּׂרֵף – אָמַר אֶפְרַיִם מַקְשָׁאָה מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: בִּתּוֹ שֶׁל שֵׁם הָיְתָה, שֶׁהוּא כֹּהֵן, לְפִיכָךְ דָּנוּהָ בִּשְׂרֵפָה (ב"ר פה,י).

(כה) הִוא מוּצֵאת – לִשָּׂרֵף.
וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ – לֹא רָצְתָה לְהַלְבִּין פָּנָיו וְלוֹמַר: מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת, אֶלָּא לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לוֹ. אָמְרָה: אִם יוֹדֶה מֵעַצְמוֹ – יוֹדֶה; וְאִם לָאו, יִשְׂרְפוּנִי וְאַל אַלְבִּין פָּנָיו. מִכָּאן אָמְרוּ: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים (סוטה י' ע"ב).
הַכֶּר נָא – אֵין "נָא" אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה: הַכֶּר נָא בּוֹרַאֲךָ (שם; ב"ר פה,יא), וְאַל תְּאַבֵּד שָׁלֹשׁ נְפָשׁוֹת.

(כו) צָדְקָה – בִּדְבָרֶיהָ.
מִמֶּנִּי – הִיא מְעֻבֶּרֶת (אונקלוס). וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ, שֶׁיָּצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: מִמֶּנִּי וּמֵאִתִּי יָצְאוּ הַדְּבָרִים (סוטה י' ע"ב); לְפִי שֶׁהָיְתָה צְנוּעָה בְּבֵית חָמִיהָ, גָּזַרְתִּי שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנָּהּ מְלָכִים, וּמִשֵּׁבֶט יְהוּדָה גָּזַרְתִּי לְהַעֲמִיד מְלָכִים בְּיִשְׂרָאֵל.
כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ – כִּי בְּדִין עָשְׂתָה, עַל אֲשֶׁר לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְּנִי.
וְלֹא יָסַף עוֹד – יֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא הוֹסִיף (ספרי בהעלתך פח; אונקלוס), וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא פָּסַק (סוטה י' ע"ב) [וַחֲבֵרוֹ גַּבֵּי אֶלְדָד וּמֵידָד, "וְלֹא יָסָפוּ" (במדבר יא,כה), וּמְתַרְגְּמִינָן "וְלָא פְסָקוּ" (לפנינו: "וְלָא פָסְקִין")].

(כז) בְּעֵת לִדְתָּהּ – וּבְרִבְקָה הוּא אוֹמֵר: "וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת" (בראשית כה,כד); לְהַלָּן לִמְלֵאִים, וְכָאן לַחֲסֵרִים (ב"ר פה,יג).
וְהִנֵּה תְאוֹמִים – מָלֵא. וּלְהַלָּן (בראשית כה,כד) "תּוֹמִם" חָסֵר, לְפִי שֶׁהָאֶחָד רָשָׁע; אֲבָל אֵלּוּ שְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים (ב"ר שם).

(כח) וַיִּתֶּן יָד – הוֹצִיא הָאֶחָד יָדוֹ לַחוּץ, וּלְאַחַר שֶׁקָּשְׁרָה עַל יָדוֹ הַשָּׁנִי, הֶחֱזִירָהּ.

(כט) פָּרַצְתָּ – חָזַקְתָּ עָלֶיךָ חֹזֶק (אונקלוס).

(ל) אֲשֶׁר עַל יָדוֹ הַשָּׁנִי – אַרְבַּע יָדוֹת כְּתוּבוֹת כָּאן, כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה חֲרָמִים שֶׁמָּעַל עָכָן שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁלָּקַח: אַדֶּרֶת שִׁנְעָר, וּשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת כֶּסֶף שֶׁל מָאתַיִם שְׁקָלִי,ם וּלְשׁוֹן זָהָב (יהושע ז,כא; ב"ר שם,יד).
וַיִּקְרָא שְׁמוֹ זָרַח – עַל שֵׁם זְרִיחַת מַרְאִית הַשָּׁנִי.

הערותעריכה