מ"ג במדבר י לג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּסְעוּ מֵהַר יְהוָה דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַאֲרוֹן בְּרִית יְהוָה נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּסְעוּ֙ מֵהַ֣ר יְהֹוָ֔ה דֶּ֖רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַאֲר֨וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֜ה נֹסֵ֣עַ לִפְנֵיהֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים לָת֥וּר לָהֶ֖ם מְנוּחָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּנְטַלוּ מִטּוּרָא דְּאִתְגְּלִי עֲלוֹהִי יְקָרָא דַּייָ מַהְלַךְ תְּלָתָא יוֹמִין וַאֲרוֹן קְיָמָא דַּייָ נָטֵיל קֳדָמֵיהוֹן מַהְלַךְ תְּלָתָא יוֹמִין לְאַתְקָנָא לְהוֹן אֲתַר בֵּית מִשְׁרֵי׃
ירושלמי (יונתן):
וּנְטָלוּ מִטוּרָא דְאִתְגְלֵי עֲלוֹי אִיקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ מַהֲלַךְ תְּלָתָא יוֹמִין וַאֲרוֹן קְיָימָא דַיְיָ מְטַיֵיל קֳדָמֵיהוֹן תְּלָתִין וְשִׁית מִלִין הֲלִיךְ בְּיוֹמָא הַהוּא וְהוּא הֲוָה מִידַבֵּר קֳדָם מַשִׁרְיָיתָא דְיִשְרָאֵל מַהֲלַךְ תְּלָתָא יוֹמִין לְאַתְקָנָא לְהוֹן אֲתַר בֵּית מֵשְׁרוֹי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דרך שלשת ימים" - מהלך שלשת ימים הלכו ביום אחד שהיה הקב"ה חפץ להכניסם לארץ מיד

"וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים" - (ספרי ב"ב יד) זה הארון היוצא עמהם למלחמה ובו שברי לוחות מונחים ומקדים לפניהם דרך שלשת ימים לתקן להם מקום חנייה

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים – מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים הָלְכוּ בְּיוֹם אֶחָד, שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ לְהַכְנִיסָם לָאָרֶץ מִיָּד (ספרי פב).
וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵע לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים – זֶה הָאָרוֹן הַיּוֹצֵא עִמָּהֶם לַמִּלְחָמָה, וּבוֹ שִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִים; וּמַקְדִּים לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לְתַקֵּן לָהֶם מְקוֹם חֲנִיָּה (שם).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

מהר ה': כי עדיין לא זזו מכנגד הר חורב שהוא במדבר סיני ואף על פי שבכל הדברות שנאמרו בשנה שניה לא נאמר בהר סיני אל במדבר סיני זה לאחר שהוקם המשכן כמו שפירשתי למעלה, ומכל מקום אצל הר סיני היו עד עתה:
דרך שלשת ימים: הלכו עד שלשת ימים שלא חנו עד סוף שלשה, ומפני טורח הדרך ויהי העם כמתאוננים כמו שמצינו בפרשת פרה ותקצר נפש העם בדרך וידבר העם באלהים ובמשה:
וארון ברית ה' נוסע לפניהם: כל אותן שלשה ימים לתור להם מנוחה, כי הענן הולך על הארון:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים" - על דרך הפשט נסע הענן והלך לפניהם שלשת ימים והארון הולך אחרי הענן לפני העם ולא שכן במקום עד יום השלישי בערב ששכן הענן במדבר פארן ושם מקום טוב לחנותם וזה טעם לתור להם מנוחה ובשכון הענן הקימו המשכן והביאו שם הארון ולא נתפרש אם הלכו גם בלילה

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ויסעו מהר ה'. נסעו ישראל מהר סיני והענן לפניהם, והארון היה הולך אחרי הענן, ולא שכן הענן בשום מקום עד היום השלישי בערב כי היה מבקש להם מקום טוב לחנותם, וזהו שאמר לתור להם מנוחה, ודרשו רז"ל מהר ה' מאחרי ה', כלומר שהתאוו תאוה, וזה היה כ"ב באייר, שהרי בעשרים לחדש השני נעלה הענן, ויום ראשון של שלשת ימים שהזכיר כאן דרך שלשת ימים הוא יום עשרים עצמו וא"כ בכ"ב באייר התאוו תאוה ואכלו בשר עד כ"ב בסיון, ומה שהוצרכו לדרוש כן לפי שהשגיחו שלא נמצא בתורה אלא הר האלהים (שמות כ"ד) ויעל משה אל הר האלהים וכן (שם ו') אל הר האלהים חורבה, וכן נמצא במסורת שאין בתורה אלא שנים (בראשית כ"ב) בהר ה' יראה, ויסעו מהר ה', וכיון ששנה הלשון ואמר מהר ה' הוצרכו לדרוש שנסעו מאחרי ה':

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דרך שלשת ימים" עד ארץ ישראל כי אמנם בשלש מסעות באו עד נכח קדש ברנע במדבר פארן שמשם שלחו המרגלים, כמו שביאר משה רבינו באמרו ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים והוא מקום חנייתם במדבר פארן שהזכיר כאן כאמרו ואחר נסעו העם מחצרות וגו' ששם באו המרגלים בשובם, כאמרו וישובו ויבאו אל מדבר פארן קדשה והוא המקום שקראו רתמה כאמרו ויסעו מחצרות ויחנו ברתמה ושם הזכיר ג' מסעות ממדבר סיני עד שם והם קברות התאוה וחצרות ורתמה כי ענין תבערה היה בדרך לא בעת חנייתם: "וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלשת ימים." באותם הג' ימים שהלכו באותן ג' מסעות דרך המדבר הגדול והנורא היה הארון נוסע לפניהם להבטיח הדרך מן הנחשים והעקרבים וזולתם אבל בשאר המסעות היה הארון נוסע בתוך המחנות כשאר משא כני קהת:

" לתור להם מנוחה" חניה בטוחה במדבר הנורא:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות (לג - לו) מה היה שנסע הארון לפניהם הפך מ"ש למעלה שהארון הלך תמיד באמצע ומה שכפל דרך שלשת ימים, ומה הכונה במ"ש לתור להם מנוחה, ומה שאמר וענן ה' עליהם יומם, ומ"ש

משה קומה ה' מה הכונה בזה:

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים. דרשו רז"ל (שבת קטז. תוס' ד"ה פורענות), אותו היום סרו מאחרי ה' וברחו מהר ה' כתינוק הבורח מבית הספר לכך ברחו להם מיראה פן יוסיף להם מצות, ואמר הכתוב ראה כמה הם כפויי טובה כי אף בזמן המרד הזה, ארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך ג' ימים לתור להם מנוחה. המה מרדו במספר ג' ימים וארון ברית ה' מיטיב עמהם במספר ג' ימים. ד"א לפי שכתוב במגלת סתרים אם תעזבני יום יומים אעזבך (ספרי עקב יא.כב) משל לשנים שהולכין זה מזה זה הולך מיל למזרח וזה למערב נמצא שהם רחוקים זה מזה ב' מילין, כך אמר הכתוב כי המה נסעו מאחרי ה' ונזורו אחור דרך ג' ימים מן השכינה ולעומת זה גם ארון ברית ה' נוסע לפניהם להתרחק מהם דרך ג' ימים נמצא ריחוק דרך ו' ימים ביניהם כדי לתור להם מנוחה מן המצות אשר מאסו בהם.

וקרוב לשמוע שזהו סוד נו"ן הפוכה. שבין תיבת המחנה. ובין ויהי בנסוע הארון. כי נו"ן הפוכה אחרונה מרמזת על תלונתם זכרנו את הדגה כי נו"ן היינו דג אבל נו"ן ראשונה רמז שישראל נמשלו לדגים שעיקר חיותם במים ע"כ כל דג פונה פניו לשוט לתוך המים למקום חיותיה אבל אינו הופך פניו אל שפת הים כי זה נקרא פורש ממקום חיותיה. כך ישראל נאמר בהם (בראשית מח, טז) וידגו לרוב. שיהיו כדגים הללו כי עיקר חיותם בתורה שנמשל למים וכמשל שהביא ר"ע לפפוס בן יהודה כו' במס' (ברכות סא, ב) ובזמן שישראל בורחין מהר ה' כתינוק הבורח מבית הספר הרי הם כנו"ן דג הפוך הפורש ממקום חיותו ופונה פניו אל השפה ולחוץ כך ישראל פנו פניהם מן ארון ברית ה' ממקום חיותם, וע"כ הנו"ן הפוכה כי הפכה פניה מן פסוק ויהי בנסוע הארון ופניה אל תיבת המחנה רמז אל הזמן שישראל נסוגו אחור מן ארון ברית ה' ופניהם אל המחנה היינו אל העם, כי לאהבת עניני העה"ז אשר בני המחנה מסגלים בהם, וכדי למצוא חן בעיני המחנה הוא פונה עורף אל השכינה ופונה כל מגמת מעשיו כדי שיהיה אדם חשוב במחנה או שר ונגיד עליהם.

וזהו עיקר החטא בינינו המסבב אריכות הגלות, כי ברובם כן פנו פניהם מן ארון ברית ה' אל המחנה עד שאפילו כל כשרון המעשה מתורה ומצות אינן עושין לשמה כ"א כדי להתהדר בהם בפני הבריות למצוא חן בעיניהם ונטורי קרתא כאלו הם הם חרובי קרתא והכל יודעין שכן הוא ואין אומר השב עד אשר ישקיף ה' וירא ויסיר רוח זנונים מקרבינו ואין להאריך בזה.

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים. אין צרי' לומר, שהרי כבר נאמר דברים א אחד עשר יום מחורב. ומה ת"ל ויסעו מהר ה'? מלמד שהלכה שכינה בו ביום שלשים וששה מיל כדי שיכנסו לארץ. משלו משל: למה הדבר דומה? לבני אדם שיוצאים למלחמה. בשעה שהם יוצאים הם שמחים, וכל זמן שהם מתיגעים ידיהם מתרשלות. אבל ישראל אינו כן, אלא כל זמן שהם מיגעים - הם שמחים, ואומרים נלך נירש את ארץ ישראל.

וארון ברית ה' נוסע לפניהם. אמרו: אבותינו חטאו, נגזרה עליהם גזרה 'במדבר הזה יפלו פגריכם'. אבל אנו לא נחטא ונמות, ונלך ונירש את ארץ ישראל:

וארון ברית ה' נוסע לפניהם. ארון זה שיצא עמהם במחנה - היו בו שברי לוחות, שנא' 'וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה.'

ר' שמעון בן יוחאי אומר: וארון ברית ה' נוסע לפניהם למה נאמר? אלא וארון ברית ה'. משל לאנטיקוסר שהיה מקדים חיילותיו, מתקן להם מקום שישרו - כך היתה השכינה מקדמת לישראל ומתקנת להם מקום שישרו:

לתור להם מנוחה. מה ת"ל? לפי שנאמר במדבר כא וישמע הכנעני מלך ערד. כיון ששמעו כנענים שמתו מרגלים - אמרו: מתו מרגלים שלהם, נלך ונלחם בם!

רבי שמעון בן יוחאי אומר: (שם) כי בא ישראל דרך האתרים. כיון שמת אהרן, אמרו: מת כהן גדול שלהם, הלך התייר הגדול שלהם ועמוד הענן שהיה עושה עמהם מלחמה. הרי שעה שנלך ונלחם בם.

רבי שמעון בן יוחאי אומר: גנות גדולה היתה בידו של ישראל בשעה שאמרו דברים א נשלחה אנשים לפנינו. אמר להם המקום: אם כשהייתם ירמיה ב בארץ ערבה ושוחה זנתי ופרנסתי אתכם, כשאתם נכנסים בארץ טובה ורחבה, בארץ זבת חלב ודבש, על אחת כמה וכמה שאזון ואפרנס אתכם!

<< · מ"ג במדבר · י · לג · >>