מ"ג במדבר י לב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב יְהוָה עִמָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֖ה כִּי־תֵלֵ֣ךְ עִמָּ֑נוּ וְהָיָ֣ה ׀ הַטּ֣וֹב הַה֗וּא אֲשֶׁ֨ר יֵיטִ֧יב יְהֹוָ֛ה עִמָּ֖נוּ וְהֵטַ֥בְנוּ לָֽךְ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִיהֵי אֲרֵי תֵיזֵיל עִמַּנָא וִיהֵי טָבָא הַהוּא דְּיוֹטֵיב יְיָ עִמַּנָא וְנוֹטֵיב לָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וִיהֵי אֲרוּם תֵזִיל עִמָנָא וִיהֵי טָבָא הַהוּא דְיוֹטֵב יְיָ עִמָנָא וְנוֹטִיב לָךְ בְּפִלוּג אַרְעָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה הטוב ההוא וגו'" - מה טובה הטיבו לו אמרו כשהיו ישראל מחלקין את הארץ היה דושנה של יריחו ת"ק אמה על ת"ק אמה והניחוהו מלחלוק אמרו מי שיבנה בהמ"ק בחלקו הוא יטלנו ובין כך ובין כך נתנוהו לבני יתרו ליונדב בן רכב שנאמר ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים וגו' (שופטים א)

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא וְגוֹמֵר – מַה טּוֹבָה הֵיטִיבוּ לוֹ? אָמְרוּ: כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְחַלְּקִין אֶת הָאָרֶץ, הָיָה דָּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה, וְהִנִּיחוּהוּ מִלַּחֲלֹק; אָמְרוּ: מִי שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּחֶלְקוֹ – הוּא יִטְּלֶנּוּ. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נְתָנוּהוּ לִבְנֵי יִתְרוֹ ,לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים" וְגוֹמֵר (שופטים א,טז; ספרי פא).

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה", ומה שאמרתי לכה אתנו והטבנו לך אין הכונה שלתכלית זה תהיה הליכתך, רק היה כוונתי שע"י שתהיה לנו לעינים נשיג טובה מאת ה', והטוב ההוא בעצמו אשר ייטיב

עמנו שזה תצמח על ידי טוב עצתך, בהטוב ההוא בעצמו ניטיב לך, כי אתה תהיה המסבב הטוב ההוא ותהיה המזכה את הרבים:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

והיה כי תלך וגו' והיה וגו'. צריך לדעת למה כפל לומר והיה פעם ב' עוד כל הכתוב מיותר שהן הן הדברים הנאמרים במאמר ראשון, ויתבאר לב' הסברות, לסברת ר"א תיבת והיה וגו' נמשכת עם מה שלמעלה על זה הדרך והיית לנו לעינים והיה כמו כן כי תלך עמנו תחשב במדרגה זו ולא תהיה בגדר נר לפני חמה ולבנה כמאמרך לדברי ר"א, ולדברי ר' יהושע ירצה שתעמוד במצב זה גדול בעינינו, ואומרו והיה הטוב ההוא וגו' פירוש לדברי ר"א שרצה ללכת ולחזור אמר אליו אין נכון ללכת ולחזור כי אני רוצה שתהא מצוי בעת אשר ה' יתן הטוב לעמו כדי שנטיב לך בחלק היפה ממנו, אשר לא כן אם לא תהיה מצוי בעת חילוק הארץ, ונתרצה על הדבר אלא שאחר זמן כשראה שנגזרה גזירה על ישראל להתעכב במדבר מ' שנה הלך לעשות דברו הטוב לגייר בני עירו וחזר ונמצא בעת הטבת ה' לישראל כמאמר משה. ולדברי ר' יהושע גם כן נתכוון לומר לו שלא יראה בעיני עצמו היותו גר שיהיה במדרגה שפלה מהעם כמאמר כי אם אל ארצי ואל מולדתי שיורה שחפץ ללכת במקום שיש לו מכירין, לזה אמר לא כן הוא אלא והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' יהיה עמנו פירוש עם כולנו יחד שלא יחשבוהו במדריגה שפלה מהם. ועוד שיהיה לך חלק הטוב והמובחר שבחלקים, והוא מאמר והטבנו לך:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

והיה כי תלך עמנו. וכי מה טובה הטיבו לו? אמרו: כשהיו ישראל מחלקים את הארץ, הניחו דושנה של יריחו חמש מאות אמה על חמש מאות אמה. א"ל: כל מי שיבנה בית הבחיר' בחלקו - יטול דושנ' של יריחו. נתנוהו ליונדב בן רכב חלק בראש, והיו אוכלים אותו ארבע מאות שנה וארבעים שנה. שנאמר מלכים א ו ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל ממצרים; צא מהם ארבעים שנה שהלכו במדבר - נמצאו אוכלים אותו ארבעים שנה וארבע מאות שנה. וכיון ששרת שכינה בחלקו של בנימן - באו בני בנימן ליטול חלקם. באו ופינו אותו מפניהם, שנא' שופטים א ובני קיני חותן משה

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

והיה הטוב ההוא. ה' פעמים טובה כתיב כאן כנגד חמש מאות אמה דושנה של יריחו שנתנו לבניו. והטבנו. טוב. הטוב. ייטיב. והטבנו. בגימ' יריחו:

<< · מ"ג במדבר · י · לב · >>