רש"י על במדבר י


פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"עשה לך" - (שיהיו תוקעין לפניך כמלך ויהי בישורון מלך)

"עשה לך" - משלך (עשה לך אתה עושה ומשתמש בהם ולא אחר)

"למקרא העדה" - כשתרצה לדבר עם הסנהדרין ושאר העם ותקראם לאסוף אליך תקראם ע"י חצוצרות

"ולמסע את המחנות" - בשעת סלוק מסעות תתקעו בהם לסימן נמצאת אתה אומר ע"פ שלשה היו נוסעים ע"פ הקב"ה וע"פ משה ועל פי חצוצרות

"מקשה" - מהעשת תעשה בהקשת הקורנס

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ותקעו בהן" - בשתיהן והוא סימן למקרא העדה שנא' ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואם באחת יתקעו" - הוא סימן למקרא הנשיאים שנא' ונועדו אליך הנשיאים ואף הן יעידתן אל פתח אהל מועד ומגזרה שוה הוא בא בספרי

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ותקעתם תרועה" - סימן מסע המחנות תקיעה תרועה ותקיעה כך הוא נדרש בספרי מן המקראות היתרים (ר"ה לד)

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ובהקהיל את הקהל וגו'" - לפי שהוא אומר והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות מה מקרא העדה תוקע בשני כהנים ובשתיהן שנא' ותקעו בהן וגו' אף מסע המחנות בשתיהן יכול מה מסע המחנות תוקע ומריע ותוקע אף מקרא העדה תוקע ומריע ותוקע ומעתה אין חילוק בין מקרא העדה למסע את המחנות ת"ל ובהקהיל את הקהל וגו' לומר שאין תרועה למקרא העדה והוא הדין לנשיאים הרי סימן לשלשתם מקרא העדה בשתים ושל נשיאים באחת וזו וזו אין בהם תרועה ומסע המחנות בשתים ע"י תרועה ותקיעה

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ובני אהרן יתקעו" - במקראות ובמסעות הללו

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"על עלתיכם" - (ספרי ערכין יא) בקרבן צבור הכתוב מדבר

"אני ה' אלהיכם" - מכאן למדנו מלכיות עם זכרונות ושופרות שנא' ותקעתם הרי שופרות לזכרון הרי זכרונות אני ה' אלהיכם זו מלכיות וכו'

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"בחדש השני" - נמצאת אתה אומר שנים עשר חודש חסר י' ימים עשו בחורב שהרי בראש חודש סיון חנו שם ולא נסעו עד עשרים באייר לשנה הבאה

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"למסעיהם" - כמשפט המפורש למסע דגליהם מי ראשון ומי אחרון

"במדבר פארן" - קברות התאוה במדבר פארן היה ושם חנו ממסע זה

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"והורד המשכן" - כיון שנוסע דגל יהודה נכנסו אהרן ובניו ופרקו את הפרכת וכסו בה את הארון שנא' (במדבר ד) ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה ובני גרשון ובני מררי פורקין המשכן וטוענין אותו בעגלות והארון וכלי הקדש של משא בני קהת עומדים מכוסין ונתונין על המוטות עד שנסע דגל מחנה ראובן ואח"כ ונסעו הקהתים

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"נשאי המקדש" - נושאי דברים המקודשים

"והקימו את המשכן" - בני גרשון ובני מררי שהיו קודמים להם מסע שני דגלים היו מקימין את המשכן כשהי' הענן שוכן וסימן החנייה נראה בדגל מחנה יהודה והם חונים ועדיין בני קהת באים מאחריהם עם שני דגלים האחרונים היו בני גרשון ובני מררי מקימין את המקדש וכשבאים בני קהת מוצאים אותו על מכונו ומכניסין בו הארון והשלחן והמנורה והמזבחות וזהו משמעות המקרא והקימו מקימי המשכן אותו עד טרם בואם של בני קהת

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מאסף לכל המחנות" - תלמוד ירושלמי לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלוסין היה נוסע באחרונה וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לו אית מאן דאמר כתיבה היו מהלכין ומפיק לה מן (במדבר ב) כאשר יחנו כן יסעו ואית דאמרי כקורה היו מהלכין ומפיק לה מן מאסף לכל המחנות

פסוק כח

לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אלה מסעי" - זה סדר מסעיהם

"ויסעו לא" - ביום ההוא נסעו

פסוק כט

לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"חובב" - (ספרי) הוא יתרו שנאמר (שופטים ד) מבני חובב חותן משה ומה ת"ל (שמות ב) ותבאנה אל רעואל אביהן מלמד שהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא ושמות הרבה היו לו יתרו ע"ש שיתר פרשה אחת בתורה חובב על שחיבב את התורה וכו'

"נסעים אנחנו אל המקום" - (ספרי) מיד עד ג' ימים אנו נכנסין לארץ שבמסע זה הראשון נסעו ע"מ להכנס לארץ ישראל אלא שחטאו במתאוננים ומפני מה שתף משה עצמו עמהם שעדיין לא נגזרה גזרה עליו וכסבור שהוא נכנס

פסוק ל

לפירוש "פסוק ל" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אל ארצי ואל מולדתי" - (ספרי) אם בשביל נכסי אם בשביל משפחתי

פסוק לא

לפירוש "פסוק לא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אל נא תעזב" - אין נא אלא לשון בקשה שלא יאמרו לא נתגייר יתרו מחבה סבור היה שיש לגרים חלק בארץ עכשיו שראה שאין להם חלק הניחם והלך לו

"כי על כן ידעת חנתנו במדבר" - כי נאה לך לעשות זאת על אשר ידעת חנותנו במדבר וראית נסים וגבורות שנעשו לנו

"כי על כן ידעת" - כמו על אשר ידעת כמו (בראשית לח) כי על כן לא נתתיה לשלה בני (שם יח) כי על כן עברתם (שם יט) כי על כן באו (שם לג) כי על כן ראיתי פניך

"והיית לנו לעינים" - לשון עבר כתרגומו ד"א לשון עתיד כל דבר ודבר שיתעלם מעינינו תהיה מאיר עינינו ד"א שתהא חביב עלינו כגלגל עינינו שנא' (דברים י) ואהבתם את הגר

פסוק לב

לפירוש "פסוק לב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"והיה הטוב ההוא וגו'" - מה טובה הטיבו לו אמרו כשהיו ישראל מחלקין את הארץ היה דושנה של יריחו ת"ק אמה על ת"ק אמה והניחוהו מלחלוק אמרו מי שיבנה בהמ"ק בחלקו הוא יטלנו ובין כך ובין כך נתנוהו לבני יתרו ליונדב בן רכב שנאמר ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים וגו' (שופטים א)

פסוק לג

לפירוש "פסוק לג" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"דרך שלשת ימים" - מהלך שלשת ימים הלכו ביום אחד שהיה הקב"ה חפץ להכניסם לארץ מיד

"וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים" - (ספרי ב"ב יד) זה הארון היוצא עמהם למלחמה ובו שברי לוחות מונחים ומקדים לפניהם דרך שלשת ימים לתקן להם מקום חנייה

פסוק לד

לפירוש "פסוק לד" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וענן ה' עליהם יומם" - שבעה עננים כתובים במסעיהם ארבע מד' רוחות ואחד למעלה ואחד למטה ואחד לפניהם מנמיך את הגבוה ומגביה את הנמוך והורג נחשים ועקרבים

"מן המחנה" - ממקום חנייתן

פסוק לה

לפירוש "פסוק לה" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויהי בנסע הארן" - עשה לו סמניות מלפניו ומלאחריו לומר שאין זה מקומו ולמה נכתב כאן כדי להפסיק בין פורעניות לפורעניות וכו' כדאיתא בכל כתבי הקדש (שבת קטז)

"קומה ה'" - לפי שהיה מקדים לפניהם מהלך שלשת ימים היה משה אומר עמוד והמתן לנו ואל תתרחק יותר (תנחומא בויקהל)

"ויפוצו אויביך" - המכונסין

"וינסו משנאיך" - אלו הרודפים

"משנאיך" - אלו שונאי ישראל שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם שנא' (תהלים פג) ומשנאיך נשאו ראש ומי הם על עמך יערימו סוד

פסוק לו

לפירוש "פסוק לו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"שובה ה'" - מנחם תרגמו לשון מרגוע וכן (ישעיהו ל) בשובה ונחת תושעון

"רבבות אלפי ישראל" - מגיד שאין השכינה שורה בישראל פחותים משני אלפים ושתי רבבות