מ"ג במדבר י לד


<< · מ"ג במדבר · י · לד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַעֲנַן יְהוָה עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן הַמַּחֲנֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַעֲנַ֧ן יְהֹוָ֛ה עֲלֵיהֶ֖ם יוֹמָ֑ם בְּנׇסְעָ֖ם מִן־הַֽמַּחֲנֶֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַעֲנַן יְקָרָא דַּייָ מַטַּל עִלָּוֵיהוֹן בִּימָמָא בְּמִטַּלְהוֹן מִן מַשְׁרִיתָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַעֲנַן אִיקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ מְטַלֵיל עִילַוֵיהוֹן בִּימָמָא בְּמֵטַלְהוֹן מִן מַשְׁרִיתָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וענן ה' עליהם יומם" - שבעה עננים כתובים במסעיהם ארבע מד' רוחות ואחד למעלה ואחד למטה ואחד לפניהם מנמיך את הגבוה ומגביה את הנמוך והורג נחשים ועקרבים

"מן המחנה" - ממקום חנייתן 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם – שִׁבְעָה עֲנָנִים כְּתוּבִים בְּמַסְעֵיהֶם: אַרְבַּע מֵאַרְבַּע רוּחוֹת, וְאֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה, וְאֶחָד לִפְנֵיהֶם: מַנְמִיךְ אֶת הַגָּבֹהַּ, וּמַגְבִּיהַּ אֶת הַנָּמוּךְ, וְהוֹרֵג נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים (ספרי פג).
מִן הַמַּחֲנֶה – מִמְּקוֹם חֲנִיָּתָן.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וענן ה' עליהם יומם" לא היה הולך לפניהם כמו בשאר המסעות כי היה אז הארון מספיק לנחותם הדרך בהיותו נוסע לפניהם אבל היה עומד עליהם ביום בעת נסעם:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וענן", אמנם מי הגין עליהם בדרך מן המזיקים האלה, אמר שענן ה' היה עליהם כל היום בנסעם ממקום חנייתן, והענן הרג כל הנחשים והעקרבים שהיו נמצאים בדרך כמ"ש חז"ל:

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וענן ה' עליהם יומם. מכאן אמרו: ז' עננים הם. וענן ה' להם יומם. במדבר יד ועננך עומד עליהם. (שם) ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם. במדבר ט ובהאריך הענן. שמות מ ובהעלות הענן. (שם) ואם לא יעלה הענן. (שם) כי ענן ה' על המשכן. ז' עננים היו: ד' מארבעה רוחותם, ואחת למעלה ואחת למטה, ואחת מלפניהם: הגבוה מנמיכו והנמוך מגביהו ומכבד את הנחשים ואת העקרבים ומכבד ומרבץ לפניהם.

ורבי יהודה אומר: י"ג היו. ב' מכל רוח ורוח, ושנים מלמעלה ושנים מלמטה ואחד מלפניהם.

ר' יאשיה אומר: ד'. רבי אומר: ב'. וענן ה' עליהם יומם - על החיגרים ועל הסומים ועל הזבים ועל המצורעים.

וענן ה' עליהם יומם. מנין אתה אומר שאם היה א' מישראל נמשך מתחת כנפי הענן - נמשך עמו לאחוריו עד שעה שחוזר? ת"ל וענן ה' עליהם. או, כשם שמגין עליהם ביום כך מגין עליהם בלילה? ת"ל יומם: ביום מגין ואין מגין בלילה. אמור מעתה: עמוד ענן לא היה מגין עליהם בלילה. יכול עמוד האש יהיה מאיר עליהם ביום? ת"ל ואש תהיה לילה בו. בלילה הוא מאיר ואין מאיר ביום. או, כשם שמאיר לישראל כך מאיר לאומות העולם? ת"ל ואש תהיה לילה בו לעיני כל ישראל. על ישראל הוא מאיר ואינו מאיר לא"ה.

ר' שמעון בן אלעזר אומר: מנין אתה אומר, כל אותם מ' שנה שהיו ישראל במדבר לא נצרכו לנר, אלא אפי' נכנס אדם חדר לפנים מן החדר כמו פנס נכנס עמו עד שעה שחוזר? ת"ל (שם) לעיני כל ישראל בכל מסעיהם. הא, אפי' אדם נכנס חדר לפנים מן החדר - עמוד האש מאיר לפניו!

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בנסעם. ב' במס'. בנסעם מן המחנה. בנסעם מקדם (בראשית יא, ב). מה להלן מרדו אף כאן נמי מרדו:

עשה נוני"ן הפוכין שרצה להעביר שבטים שאותיותיהם נ' את הירדן שהוא רחב חמשים אלא שחטאם גרם. טעם אחר לנוני"ן הפוכין כדאיתא בשבת פרק כל כתבי שאין זה מקומה וכתבה כאן להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שניה, ועשה נוני"ן הפוכין לו' שמקומה לפני נ' פרשיות לפניה, ואלו לא היו נוני"ן הפוכין לא הייתי יודע אם לאחר נ' פרשיות אם לפני נ' פרשיות לכך עשאם הפוכין לומר לפני נ' לפניה, והוא אחר ונסע אהל מועד מחנה הלוים בפ' במדבר שמשם עד הכא נ' פרשיות:

<< · מ"ג במדבר · י · לד · >>