ספרי על במדבר י לג


ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים. אין צרי' לומר, שהרי כבר נאמר דברים א אחד עשר יום מחורב. ומה ת"ל ויסעו מהר ה'? מלמד שהלכה שכינה בו ביום שלשים וששה מיל כדי שיכנסו לארץ. משלו משל: למה הדבר דומה? לבני אדם שיוצאים למלחמה. בשעה שהם יוצאים הם שמחים, וכל זמן שהם מתיגעים ידיהם מתרשלות. אבל ישראל אינו כן, אלא כל זמן שהם מיגעים - הם שמחים, ואומרים נלך נירש את ארץ ישראל.

וארון ברית ה' נוסע לפניהם. אמרו: אבותינו חטאו, נגזרה עליהם גזרה 'במדבר הזה יפלו פגריכם'. אבל אנו לא נחטא ונמות, ונלך ונירש את ארץ ישראל:

וארון ברית ה' נוסע לפניהם. ארון זה שיצא עמהם במחנה - היו בו שברי לוחות, שנא' 'וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה.'

ר' שמעון בן יוחאי אומר: וארון ברית ה' נוסע לפניהם למה נאמר? אלא וארון ברית ה'. משל לאנטיקוסר שהיה מקדים חיילותיו, מתקן להם מקום שישרו - כך היתה השכינה מקדמת לישראל ומתקנת להם מקום שישרו:

לתור להם מנוחה. מה ת"ל? לפי שנאמר במדבר כא וישמע הכנעני מלך ערד. כיון ששמעו כנענים שמתו מרגלים - אמרו: מתו מרגלים שלהם, נלך ונלחם בם!

רבי שמעון בן יוחאי אומר: (שם) כי בא ישראל דרך האתרים. כיון שמת אהרן, אמרו: מת כהן גדול שלהם, הלך התייר הגדול שלהם ועמוד הענן שהיה עושה עמהם מלחמה. הרי שעה שנלך ונלחם בם.

רבי שמעון בן יוחאי אומר: גנות גדולה היתה בידו של ישראל בשעה שאמרו דברים א נשלחה אנשים לפנינו. אמר להם המקום: אם כשהייתם ירמיה ב בארץ ערבה ושוחה זנתי ופרנסתי אתכם, כשאתם נכנסים בארץ טובה ורחבה, בארץ זבת חלב ודבש, על אחת כמה וכמה שאזון ואפרנס אתכם!