קטגוריה:ישעיהו מא טו
נוסח המקרא
הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים
הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים.
הִנֵּ֣ה שַׂמְתִּ֗יךְ לְמוֹרַג֙ חָר֣וּץ חָדָ֔שׁ בַּ֖עַל פִּיפִיּ֑וֹת תָּד֤וּשׁ הָרִים֙ וְתָדֹ֔ק וּגְבָע֖וֹת כַּמֹּ֥ץ תָּשִֽׂים׃
הִנֵּ֣ה שַׂמְתִּ֗י/ךְ לְ/מוֹרַג֙ חָר֣וּץ חָדָ֔שׁ בַּ֖עַל פִּֽיפִיּ֑וֹת תָּד֤וּשׁ הָרִים֙ וְ/תָדֹ֔ק וּ/גְבָע֖וֹת כַּ/מֹּ֥ץ תָּשִֽׂים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"חדש" - כשהוא חדש עד שלא הוחלקו פיות חריציו הוא חותך הרבה אבל משנתישן הוחלקו פיות חריציו
"בעל פיפיות" - הם חידודי החריציןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הנה שמתיך" - שמתי אותך להיות מורג העשוי חריצים והוא חדש החדוד ביותר והוא בעל פיפיות רבות
מצודת ציון
"למורג" - הוא כעין לוח עץ ובתחתיתו תחובים אבנים דקים ובו דשים התבואה וכן והמוריגים וכלי הבקר (שמואל ב כד)
"חרוץ" - עשוי חריצים ובקיעות בין אבן לאבן
"בעל פיפיות" - ר"ל שיש בו פיות וחדודים רבים והם החריצים
"תדוש" - מלשון דישה
"ותדוק" - מלשון דק
"כמוץ" - היא פסולת התבואהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"תדוש הרים" ההרים הגדולים ממשיל אל החטים הנידקות ואת הגבעות הקטנות ממשיל אל המוץ שלהם. והוא משל אל שריהם ועבדיהם שכולם ידוקו ויכלו ע"י החרוץ שהוא ישראל:
ביאור המילות
"תדוש". להסיר המוץ:
"ותדוק". לעשות קמח כנ"ל (כ"ח כ"ח):
"וגבעות", קטנות מהרים כנ"ל (ב' ב'):- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "ישעיהו מא טו"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.