רש"י על ישעיהו מא
<< · רש"י על ישעיהו · מא · >>
פסוק א
"איים" - עכו"ם
"יחליפו כח" - יתקשטו ויתחזקו בכל גבורתם אולי יעמדו בדין בכח
"יגשו" - הלום ואז משיגשו ידברו
"למשפט נקרבה" - להוכיחם על פניהםפסוק ב
"יתן לפניו גוים" - מי שהעירו ממקומו להסיע הוא נתן לפניו ארבעה מלכים וחיילותיהם
"ירד" - ירדה
"יתן כעפר חרבו" - רמא כעפרא קטולין קדם חרביה נתן את חרבו ועושה חללים רבים כעפר ואת קשתו נתן מרבה הרוגים ונופלים כקש נדףפסוק ג
פסוק ד
"אני ה' ראשון" - להפליא פלא ולעזור
"ואת אחרונים אני הוא" - אף עמכם בנים אחרונים אהיה ואעזור אתכםפסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
"את צורף" - המרקעו בזהב
"מחליק פטיש" - באחרונה כשהוא מכה בנחת להחליק את המלאכה
"את הולם פעם" - הוא המתחיל בה כשהיא עשת ומכה בכל כחו
"אומר לדבק טוב הוא" - על אותן שהיו מחזירי' אחר קרקע טובה לדבק בה עששיות ברזל דבק (שולדור"א בלע"ז)
"ויחזקהו" - לצלם
"במסמרים לא ימוט" - כולם יחזקו זה את זה
"ויחזק חרש" - זה שם שהיה נפח לעשות מסמרות ובריחים לתבה
"את צורף" - זה אברהם שהוא צורף את הבריות לקרבן אל השכינה
"את הולם פעם" - זה אברהם שהלם כל המלכים האלה פעם אחת
"אומר לדבק טוב הוא" - טוב לידבק באלוה של זה
"ויחזקהו" - שם לאברהם להיות דבק בהקב"ה ולא ימוטפסוק ח
"ואתה ישראל עבדי" - אברהם שלא היה מזרע צדיקים עשיתי לו כל זאת ואתה ישראל עבדי הקנוי לי משני אבות
"זרע אברהם אוהבי" - שלא הכירני מתוך תוכחה ולימוד אבותיו אלא מתוך אהבהפסוק ט
"מקצות הארץ" - משאר האומות
"ומאציליה" - מן הגדולים שבהן
"קראתיך" - בשם לחלקי בני בכורי ישראל
"ולא מאסתיך" - כזה שנאמר בו (מלאכי א) שנאתיפסוק י
פסוק יד
פסוק טו
"חדש" - כשהוא חדש עד שלא הוחלקו פיות חריציו הוא חותך הרבה אבל משנתישן הוחלקו פיות חריציו
"בעל פיפיות" - הם חידודי החריציןפסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
פסוק יט
פסוק כא
פסוק כב
"ויגידו לנו" - את אשר תקרינה לעתיד
"הראשונות" - שהיו קודם בריאת עולם ועל מה נברא מה הנה (ס"א מאורעות שהתחילו כבר מה יהא בסופן)
"או הבאות" - לעתיד ישמיענו ונראה אם יש בהם ממש שיתקיימו דבריהםפסוק כג
פסוק כד
"ופעלכם מאפע" - אינכם אלא פועים ומרימים קול להטעות בדברי כזב
"תועבה" - הנתעבים הם יבחרו בכם ולא הקב"ה ולא עבדיו ולא משרתיופסוק כה
"ממזרח שמש יקרא בשמי" - כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלהי השמים (עזרא א) ונראה שארץ פרס במזרחית צפונית היא לארץ ישראל ד"א העירותי מצפון את נבוכדנצר להחריב את עירי ויאת וכורש העירותי ממזרח שיקרא בשמי לבנות את עירי שמלכות פרס ממזרח ארץ ישראל היא שנאמר ראיתי את האיל וגו' וי"ת איתיתי בגלאי מלך דתקוף מרוח צפונא וייתי כמיפק שמשא בגבורתיה ממדינחא אגבריניה בשמי
"ויבא סגנים" - ויבא על מלך בבל ועל שריו כאשר בא לרמוס על חומר וכמו יוצר חרשים ירמוס טיט לכלי חרס כן ירמוס הוא סגניםפסוק כו
"אף אין מגיד" - אבל אין בכם שיגיד עתידות ותתקיים
"אף אין שומע אמריכם" - שיעיד בבא עתידה פלוני נביא הבעל נבא אותה מלפניםפסוק כז
"הנם" - זקני ישראל יהיו נכונים על פי דברו לעלות מן הגולה ולהתחיל
"ולירושלים מבשר אתן" - באותן הימים חגיי זכריה אשר יזרזום לבנות בימי דריוש השלישי לפרספסוק כח
"ומאלה" - מכל אלה העתידות לבא ואין מהם יועץ שעמד בסוף ה' וידע אותם
"ואשאלם וישיבו דבר" - אשר ישיבו דבר אם אשאלםפסוק כט
"נסכיהם" - דמות מסכותם כמו הפסל נסך חרש וי"ת בענין אחר
"ראשון לציון וגו'" - פתגמי נחמתא דאתנביאו נבייא מלקדמין על ציון הא אתו ולפי התרגום כל העניין מדבר ממלך המשיח ובגאולה אחרונה אבל אני רואה נבואה שנתנבא ישעיהו על כורש כולם בל' הסיגנון של פרשה זו אני ה' העירותיהו בצדק קורא ממזרח עיט האותיות שאלוני מגיד מראשית אחרית כולה נוטה אחר ענין פרשה זו
<< · רש"י על ישעיהו · מא · >>