הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


חרוץ = הזריז במעשיו; היוצא מביתו לעבוד

עריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: חרוץ

השורש חרץ מציין חיתוך מסודר. כך בלשון ימינו במילה חריץ, וכך גם בלשון המקרא:

  • (ישעיהו מא טו): "הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת, תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים"- "מורג חרוץ" הוא לוח עץ שיש בו חריצים, ובהם היו נעוצים להבים מאבן או ממתכת ששמשו לדיש - פירוק התבואה מהגרגרים (ראו תצלום של מורג באתר ויקיפדיה).
  • (ישעיהו כח כז): "כִּי לֹא בֶחָרוּץ יוּדַשׁ קֶצַח וְאוֹפַן עֲגָלָה עַל כַּמֹּן יוּסָּב, כִּי בַמַּטֶּה יֵחָבֶט קֶצַח וְכַמֹּן בַּשָּׁבֶט"- "חרוץ" הוא כינוי מקוצר ל"מורג חרוץ"; הוא שימש לדיש של גרעיני תבואה גדולים כמו חיטה ושעורה, ולא גרעינים קטנים ועדינים של צמחי תבלין.
  • (ויקרא כב כב): "עַוֶּרֶת אוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ שָׁבוּר או חָרוּץ או יַבֶּלֶת או גָרָב או יַלֶּפֶת - לֹא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לה', וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ מֵהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לה'"- אחד המומים הפוסלים בהמה להקרבה הוא "חרוץ", אולי הכוונה לחריצים בעור או בעין.

גם התואר חרוץ מציין אדם ש"חותך" - אדם זריז בתנועותיו, אדם שכל תנועותיו חתוכות ומדוייקות.

בחינה עצמית - האם אני חרוץ?

עריכה
  • האם תנועות ידיי חדות וזריזות? (משלי י ד): "רָאשׁ עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה, וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר"( פירוט ), (משלי יב כד): "יַד חָרוּצִים תִּמְשׁוֹל, וּרְמִיָּה תִּהְיֶה לָמַס"( פירוט ); בניגוד לעצל, שבקושי מסוגל להזיז את ידיו , החרוץ זריז בתנועות ידיו.
  • האם אני מסוגל לחשוב, תוך כדי עבודה, איך לשפר ולייעל את העבודה? (משלי כא ה): "מַחְשְׁבוֹת חָרוּץ אַךְ לְמוֹתָר, וְכָל אָץ אַךְ לְמַחְסוֹר"( פירוט ).
  • האם אני יודע, שאת כל ההון שהשגתי, השגתי בעבודת כפיי וביושר, ולכן איני חושש להראותו לאחרים? (משלי יב כז): "לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ, וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ"( פירוט ).

מקורות ופירושים נוספים

עריכה

1. פירשנו חרוץ = חד וזריז, ודומה לזה פירש רש"י בספר שמות - שנון וחריף: " "לא יחרץ כלב לשונו - אומר אני שהוא לשון שנון: לא ישנן. וכן לא חרץ לבני ישראל לאיש את לשונו - לא שנן.  אז תחרץ - תשתנן. למורג חרוץ - שנון. מחשבות חרוץ - אדם חריף ושנון. ויד חרוצים תעשיר - חריפים, סוחרים שנונים" " (רש"י על שמות יא ז) .

2. אך בספר משלי פירש רש"י חרוץ = איש אמת: " "חרוצים - ישרים, שחורצים דבר באמתו ומשפטו בלא עוולה" " (רש"י על משלי י ד) . ואכן, בפסוקים רבים חריצות מנוגדת לרמיה .

3. יש שפירשו, ש השורש חרצ משמעו יצא (אביתר כהן) ; לפי זה, אדם חרוץ הוא אדם שיוצא מביתו והולך לעבוד, בניגוד לעצלן שמעדיף להישאר בבית .

4. המילה חרוץ מציינת גם סוג של זהב, למשל:

  • (משלי ח יט): "טוֹב פִּרְיִי מֵחָרוּץ וּמִפָּז, וּתְבוּאָתִי מִכֶּסֶף נִבְחָר"
  • (משלי טז טז): "קְנֹה חָכְמָה מַה טּוֹב מֵחָרוּץ, וּקְנוֹת בִּינָה נִבְחָר מִכָּסֶף"( פירוט )

אולי הכוונה לזהב רך, שניתן לחתוך בקלות.

פסוקים נוספים

עריכה
  • שמואל ב יב לא: " "וְאֶת הָעָם אֲשֶׁר בָּהּ הוֹצִיא, וַיָּשֶׂם בַּמְּגֵרָה וּבַחֲרִצֵי הַבַּרְזֶל וּבְמַגְזְרֹת הַבַּרְזֶל וְהֶעֱבִיר אוֹתָם במלכן ; וְכֵן יַעֲשֶׂה לְכֹל עָרֵי בְנֵי עַמּוֹן וַיָּשָׁב דָּוִד וְכָל הָעָם יְרוּשָׁלִָם" " - דוד העביד את המואבים בעבודות כפיה, בדיש על-ידי כלי-דיש מחורצים מברזל.
  • (ישעיהו י כב): "כִּי אִם יִהְיֶה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם שְׁאָר יָשׁוּב בּוֹ כִּלָּיוֹן חָרוּץ שׁוֹטֵף צְדָקָה"
  • (יואל ד יד): "הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ כִּי קָרוֹב יוֹם ידוד בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ"
  • (עמוס א ג): "עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי דַמֶּשֶׂק וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, עַל דּוּשָׁם בַּחֲרֻצוֹת הַבַּרְזֶל אֶת הַגִּלְעָד"- הארמים דשו בעזרת כלי-דיש מחורצים את כל התבואה שצמחה בגלעד; ויש אומרים שהם דשו את אנשי הגלעד.
  • איוב יד ה: " "אִם חֲרוּצִים יָמָיו מִסְפַּר חֳדָשָׁיו אִתָּךְ חקו עָשִׂיתָ וְלֹא יַעֲבוֹר" "
  • (איוב מא כב): "תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי טִיט"
  • (דניאל ט כה): "וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל מִן מֹצָא דָבָר לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלִַם עַד מָשִׁיחַ נָגִיד שָׁבֻעִים שִׁבְעָה וְשָׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה רְחוֹב וְחָרוּץ וּבְצוֹק הָעִתִּים"


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חרוץ - הזריז במעשיו; היוצא מביתו לעבוד


מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-09-23.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xruc