קטגוריה:ישעיהו ל יג
לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה אשר פתאם לפתע יבוא שברה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
לָכֵן יִהְיֶה לָכֶם הֶעָוֹן הַזֶּה כְּפֶרֶץ נֹפֵל נִבְעֶה בְּחוֹמָה נִשְׂגָּבָה אֲשֶׁר פִּתְאֹם לְפֶתַע יָבוֹא שִׁבְרָהּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
לָכֵ֗ן יִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ הֶעָוֺ֣ן הַזֶּ֔ה כְּפֶ֣רֶץ נֹפֵ֔ל נִבְעֶ֖ה בְּחוֹמָ֣ה נִשְׂגָּבָ֑ה אֲשֶׁר־פִּתְאֹ֥ם לְפֶ֖תַע יָב֥וֹא שִׁבְרָֽהּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
לָכֵ֗ן יִֽהְיֶ֤ה לָ/כֶם֙ הֶ/עָוֹ֣ן הַ/זֶּ֔ה כְּ/פֶ֣רֶץ נֹפֵ֔ל נִבְעֶ֖ה בְּ/חוֹמָ֣ה נִשְׂגָּבָ֑ה אֲשֶׁר־פִּתְאֹ֥ם לְ/פֶ֖תַע יָב֥וֹא שִׁבְרָֽ/הּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"כפרץ" - של חומה שנפל
"נבעה בחומה נשגבה" - מגולה ליכנס בה בחומות משגבכם נבעה לשון גלוי כמו (בעובדיה א ו) נבעו מצפוניו אתגליין מטמרוהי ודונש פתר נבעה בליטה שהחומה נעשית כמין אבעבועות מפני הגשמים וקילקול טיט רעועמלבי"ם (כל הפרק)
"לכן יהיה העון הזה דומה לכם כפרץ נפל", החומה הבנויה בלא יסוד חזק עת ירופף יסודה ותתחיל לטבוע בצד האחד עד שתבקע החומה באמצעיתה, אז כל שהבנין יותר חזק כן הוא יותר מוכן אל הנפילה והשבירה כידוע, כי בנין של עץ לא ישבר במהרה כ"כ ולא תגדל מפלתו, וזה קרא "פרץ נופל" הוא שם תואר לבנין הזה פרץ של בנין הנופל אשר הפרץ "הזה נבעה ומתגלה בחומה נשגבה" וחזקה, אשר החומה הזאת תגדל מפלתה בכמה ענינים.
- א) בזמן מפלתה, "כי פתאום לפתע יבא שברה" עד שלא יוכלו להכן שום הכנות להציל בה איזה דבר.
- ב) איכות מפלתה ושברונה, כי.
ביאור המילות
"נפל". תואר וחסר המתואר יסוד נופל:
"נבעה". מתגלה ונראה:
"פתאם לפתע". מבואר למעלה (כט' ה):
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"כפרץ נופל" - כפרץ של חומה שנפל קצת ממנה וכמקום נפוח כעין אבעבועות הנמצא בחומה מקלקול הגשמים שהנה עם כי הפרצה או הנפוח היא בקצה החומה ובנין החומה היא חזקה עכ"ז תשבר ותפול כל החומה פתאום בעבור זה
"העון הזה" - הסרת הבטחון מה' וההשענה במצרים
מצודת ציון
"כפרץ" - ענין שבירה
"נבעה" - מלשון אבעבועות וכן מים תבעה אש (לקמן ס"ד)
"נשגבה" - חזקה
"לפתע" - כמו בפתע וכן ישבת לכסא (תהלים מ)ומשפטו בכסא וכפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דנייאל י"ב)
פרץ בחומה הרוחנית של ירושלים
בימי ישעיהו הנביא, עמדה מלכות יהודה בתווך בין שתי מעצמות - אשור מצפון ומצרים מדרום. ישעיהו טען שמלכות יהודה צריכה להישאר נייטרלית ולא להתערב בסכסוכים בינלאומיים, שהרי העם היהודי מייצג את ה' ואינו קשור לאף זרם פוליטי עולמי. אולם רוב הפוליטיקאים ביהודה לא הבינו את הרעיונות הנשגבים שלו, וטענו שמלכות יהודה חייבת להשתלב במרחב וחייבת לבחור צד. הבחירה של רוב הפוליטיקאים היתה לכרות ברית עם מצרים ולהילחם באשור. ישעיהו הוכיח אותם על כך ואמר: [[ביאור:]]
ישעיהו ל יג: " "לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נִבְעֶה בחומה נשגבה, אשר פתאם לפתע יבוא שִבְרָהּ" "
העוון הזה הוא אותו עוון שנזכר בפסוקים הקודמים - הזלזול בדברי הנביאים והבטחון בעזרת מצרים.
פֶּרֶץ הוא סדק או שבר; נבעה = מתגלה, כמו ב עובדיה א ו: " "איך נחפשו עשו, נבעו מצפניו" ". בפרט:
1. פרץ יכול להיות סדק דק, שאף אחד לא מבחין בו עד שבבת אחת הוא מתגלה וגורם לנפילת החומה. גם עוון הברית עם מצרים נראה עוון קטן, שהרי הדבר לא נאסר בפירוש בתורה; תומכי הברית בוודאי חשבו שישעיהו סתם "מחמיר". אך דווקא העוון הקטן הזה יגרום לתבוסתה של יהודה.
2. פרץ יכול להיות גם הרס רב, כמו הפרץ שעשה יהואש מלך ישראל בחומת ירושלים בימי אמציה, מלכים ב יד יג: " "ויפרץ בחומת ירושלם בשער אפרים עד שער הפנה ארבע מאות אמה" ". עוון הברית עם מצרים הוא באמת עוון גדול מאד, שהרי הוא נובע מזלזול וחוסר אמונה בדבר ה' אשר בפי הנביא, וכאשר הדבר יתגלה, זו תהיה הפתעה גדולה למנהיגי יהודה, שחשבו את עצמם לאנשים יראי ה'.
חומה נשגבה היא חומה חזקה ובלתי מנוצחת ; בפרט:
1. חומה יכולה להיות חומרית - אותה חומה שנפרצה לפני מספר דורות, כאשר אמציה מלך יהודה רצה לכרות ברית עם יהואש מלך ישראל; הניסיון הזה הסתיים בפרצה של 400 אמה בחומות ירושלים, ואחריה כיבוש ושיעבוד של יהודה למלכות ישראל. הנביא ישעיהו מזהיר את בני ישראל, שהברית שהם מתכננים לכרות עם מצרים עלולה להביא עליהם גורל דומה.
2. חומה יכולה להיות גם רוחנית - הגנה על-טבעית שה' נותן לירושלים, עיר הקודש שלו, המגנה עליה מפני אויבים גדולים ועצומים; אולם, כאשר מנהיגי ירושלים עוזבים את ה' וכורתים בריתות עם עמים זרים, הדבר פורץ והורס את החומה הרוחנית, ומפקיר את בני ישראל לחוקי הטבע השולטים ביחסים בין האומות, שבהם חזק מנצח.
מקורות ופירושים נוספים
1. פירשנו נבעה = מתגלה; השבר בחומה הפיסית או הרוחנית אינו גלוי עדיין, אבל הוא יתגלה בבת אחת: " "כפרץ של חומה שנפל... מגולה ליכנס בה בחומות משגבכם" " ( רש"י בשם עצמו ) .
2. ויש שפירשו נבעה = מבעבע ומתפשט: " "בליטה, שהחומה נעשית כמין אבעבועות מפני הגשמים, וקילקול טיט רעוע" " ( רש"י בשם דונש , ודומה לזה מצודות ) , " "מקום נפוח בקיר, והוא מענין שחין אבעבועות, וכאשר בקיר מקום נפוח הוא קרוב ליפול" " (רד"ק) .
ראו גם: מים תבעה אש , אם תבעיון בעיו .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-08-17.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "ישעיהו ל יג"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.