מ"ג ישעיהו ל יד
<< · מ"ג ישעיהו · ל · יד · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושברה כשבר נבל יוצרים כתות לא יחמל ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחשף מים מגבא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד וְלַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּ֠שְׁבָרָ֠הּ כְּשֵׁ֨בֶר נֵ֧בֶל יוֹצְרִ֛ים כָּת֖וּת לֹ֣א יַחְמֹ֑ל וְלֹֽא־יִמָּצֵ֤א בִמְכִתָּתוֹ֙ חֶ֔רֶשׂ לַחְתּ֥וֹת אֵשׁ֙ מִיָּק֔וּד וְלַחְשֹׂ֥ף מַ֖יִם מִגֶּֽבֶא׃
רש"י
"ולא ימצא" - במכתת שבריו חרס גדול שיהא ראוי לחתות בו אש מיקוד ולשאוב בו אש מן ההסק כל שאיבת אש נופל בה לשון חתייה
"ולחשוף מים" - לדלות וכן (חגי ב) לחשוף חמשים פורה וכן חשפי שובל (לקמן מז) דלי מים מן שבילך (אשפויישנ"ט בלע"ז)
"מגבא" - גוב מלא מיםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נבל" - כן יקרא כד היוצר, וכן ונבליהם ינפצו (ירמיהו מח).
"יוצרים" - אומן חרס נקרא יוצר.
"כתות" - ענין רציצה ושבירה לחתיכות רבות.
"יחמול" - ענין רחמנות.
"במכתתו" - בשבריו.
"חרש" - כמו חרס בסמ"ך.
"לחתות" - ענין לקיחת האש, כמו גחלים אתה חותה על ראשו (משלי כה). ועש"ז יקרא הכלי שחותין בו האש בשם מחתה.
"מיקוד" - כן נקרא מקום הבערת אש כמו על מוקדה (ויקרא ו).
"ולחשוף" - ענין שאיבה כמו לחשוף חמשים פורה (חגי ב).
"מגבא" - מקום כניסת מעט מים וכן בצאתו וגבאיו (יחזקאל מז).
מצודת דוד
"ושברה" - ושבר החומה ההיא תהיה מכותת כשבר נבל מיוצר חרס אשר הוא כתות דק דק כי המכתת לא יחמול עליו מלכתתו כי טוב לו להחזירם לעפר לערבו בסיד לטוח הבתים והבורות.
"ולא ימצא במכתתו" - בהשברים הכתותים לא ימצא חרס גדול שיהיה ראוי לשאוב בו אש מן היקוד או לקחת בו מים מן הגבא וכאומר אם העון הזה הוא קטן בעיניכם מכל מקום יהיה סיבה על כליון נפלא.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"כתות". מקור לכתות:
"ולחתות". כמו היחתה איש אש בחיקו, ומזה שם מחתות:
"וגבא". ע"ל (לג ד'):<< · מ"ג ישעיהו · ל · יד · >>