פתיחת התפריט הראשי

ביאור:פעולת ה' פתאומית ומוכנה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



דברי הימים ב כט לו: "וישמח יחזקיהו וכל העם על ההכין האלהים לעם כי בפתאם היה הדבר".

נבחן תחילה את הופעותיה של המילה 'פתאום' בתנ"ך:

במדבר ו ט: "וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו"

במדבר יב ד: "ויאמר ה' פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם"

יהושע י ט: "ויבא אליהם יהושע פתאם כל הלילה עלה מן הגלגל"

יהושע יא ז: "ויבא יהושע וכל עם המלחמה עמו עליהם על מי מרום פתאם ויפלו בהם"

ישעיהו כט ה: "והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם"

ישעיהו ל יג: "לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה אשר פתאם לפתע יבוא שברה"

ישעיהו מז יא: "ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שואה לא תדעי"

ישעיהו מח ג: "הראשנות מאז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם פתאם עשיתי ותבאנה"

ירמיהו ד כ: "שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי"

ירמיהו ו כו: "בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו"

ירמיהו טו ח: "עצמו לי אלמנתו מחול ימים הבאתי להם על אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות"

ירמיהו יח כב: "תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי"

ירמיהו נא ח: "פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא"

מלאכי ג א: "הנני שלח מלאכי ופנה דרך לפני ופתאם יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר ה' צבאות"

דברי הימים ב כט לו: "וישמח יחזקיהו וכל העם על ההכין האלהים לעם כי בפתאם היה הדבר"

תהלים סד ה: "לירות במסתרים תם פתאם ירהו ולא ייראו"

איוב ה ג: "אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם"

איוב ט כג: "אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג"

איוב כב י: "על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם"

משלי ג כה: "אל תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא"

משלי ו טו: "על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא" (פירוט)

משלי ז כב: "הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל" (פירוט)

משלי כד כב: "כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע" (פירוט)

קהלת ט יב: "כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם"

ועוד - תהלים סד ח: "וירם אלהים חץ פתאום היו מכותם"

אנו רואים אם כך שיש פגעים כלליים שמגיעים פתאום ובמלחמה בפרט, אבל יחד עם זאת הפתאומיות היא גם אחת מדרכיו של האלוהים. ניתן להבין זאת, שהרי האדם מנסה לתכנן את חייו על-פי ההגיון, אך הגיון האל הוא נעלה מזה, כמו שהוא כותב - ישעיהו נה ח: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם ה'" ועל כן כשהוא מופיע האדם מופתע, אם לא הכין עצמו מראש לאפשרות הזו. אנו מכירים את זה יפה מאוד מחיינו, כאשר לפתע נוחת עלינו משהו רע, או לחלופין טוב. אז אנו מיד נזכרים בהשגחה העליונה וביד המכוונת מלמעלה.

וזה בדיוק מה שכתוב בפסוק המצוטט למעלה, שלכאורה נראה כסותר את עצמו - איך פתאום בא אם הכין? אלא שה' הכין את הדבר במסתריו ולנו הדבר בא בפתע פתאום. וכאן המדובר הוא דוקא במשהו טוב. וכן ניתן לומר שחזקיהו והעם הם שהכינו, אך הם תולים את הטובה באלוהים שאפשר זאת.

ועוד -

ויש המפרשים גם לשון 'הנה', כמו ב - ישעיהו נב יג: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד", כלשון פתאומיות וגם כאן הרי הדברים צריכים הכנה.

וכן אומר הרמב"ם על הנביאים, שכל ימיהם היו עסוקים בהכנות, אך רגע הנבואה עצמו הרי הוא יחודי ועומד בפני עצמו.

וצד אחר של הדברים ראה במאמרי "תכנון וספונטניות" על הפסוק - "ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו" (שמות, ד', 24).


מקורותעריכה

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה בhoffer1 @ netvision.net.il וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-12-29.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t25b29_0