פתיחת התפריט הראשי

ביאור:מים תבעה אש

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"כקדח אש המסים מים תבעה אש" (ישעיה, סד', 1).

דברנו כבר על - "כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה" (ישעיה, ל', 13) וראינו, כי יש לו בפרשנות משמעות כפולה, מלשון גילוי ומלשון תפיחה. והנה, יש סוגיה בגמרא, בבא קמא, דף ג', עמ' ב', על - "השור, הבור, המבעה והמבער", ושם בדיונם במהו המבעה, יש מחלוקת, חד אמר זהו אדם, מלשון בעה בארמית, שהוא רצון, וחד אמר זהו השן, מלשון גילוי. והגמרא ממשיכה שם, שהיינו יכולים לסבור גם, כי זהו מים, כפי שמופיע בפסוק למעלה, אלא שהיא דוחה זאת בטענה, שבפסוק הפועל סביל ולא פעיל, תבעה בחיריק ולא תבעה בפתח. ואולם, פתרון פשוט לזה יכול להיות, כי שגו המנקדים כאן. או פתרון אחר יאמר, כי זהו אופי הלשון וכמוהו אנו מוצאים רבות בתנ"ך, וגם בלשון המודרנית אנו מוצאים אותו, למשל בקריאה 'מטופל בילדים' למי שבעצם מטפל בהם. כך אפשר לפרש פשוט, כי המבעה הוא אולי מנפח הזכוכית, כבועות, שזה כלי עבודה עתיק נפוץ, ובכך הוא יקביל למבער, שגם הוא כלי עבודה - ולא רק בצליל המשותף שלהם.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-29.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1064_1