פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מסיר וגו'" - ר"ל לא ימצא בהם לא איש ולא אשה אשר יחונן דלים להספיק להם לחם ומים

מצודת ציון

"משען לחם" - על כי חיות האדם תלויים בלחם ובמים ונשען בהם אמר משען לחם וכמ"ש כל מטה לחם שבר (תהלים קה)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גבור וגו'" - מוסב על מלת מסיר שאמר בהמקרא שלפניו

מצודת ציון

"וקוסם" - הוא החוזה בכוכבים ויודע מהעתידות

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונבון לחש" - המבין סתרי תורה הנאמרים בלחש והם מעשה בראשית ומעשה מרכבה

"ונשוא פנים" - איש נכבד שהכל נושאים לו פנים

"וחכם חרשים" - חכם על חכמים אחרים כלומר שיש לו תלמידים חכמים

"שר חמשים" - מסיר שר חמשים כי יבוטל השררה מכל וכל

מצודת ציון

"חרשים" - הוא ענין מחשבה כמו אל תחרוש על רעך רעה (משלי ג)ר"ל חכמים כי החכמה היא במחשבה

"לחש" - ענין קול נמוך הנאמר בלחישת האוזן

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותעלולים" - הליצנים ימשלו בם ע"י ליצנותם בדברי שחוק

"נערים שריהם" - כי הנער לפי עזות נערותו ישתחרר בהם

מצודת ציון

"ותעלולים" - ענין שחוק ולעג כמו כי התעללת בי (במדבר כב)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ירהבו" - הנער יתגאה על הזקן ואדם נקלה על איש נכבד

"ונגש העם" - כ"א יהיה נוגש בחבירו על כי לא יהיה בהם מושל

מצודת ציון

"ונגש" - ענין לחץ כמו מפני נוגשיו (שמות ג)

"ירהבו" - ענין התחזקות וגאוה כמו רהב הם (שבת לקמן ל)

"בזקן" - הבי"ת היא במקום על כמו כן ינתן בו (ויקרא כד)ומשפטו עליו כי על עונש ממון ידבר

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והמכשלה הזאת" - מה שאנו נכשלים איש ברעת רעהו תהיה תחת יד ממשלתך ר"ל אתה תסיר המכשול בכח הזרוע

"כי יתפוש" - כאשר יתפוש איש באחיו ולא אחיו ממש אלא הקרוב אליו מבית אביו ויאמר לו הלא יש לך שמלה ר"ל הלא אתה מלובש מלבושי פאר ושעתך מצלחת ויהיו דבריך מקובלים לזאת תהא לנו קצין ולראש

מצודת ציון

"יתפוש" - ענין אחיזה

"שמלה" - ענין מלבוש

"לכה" - כמו לך

"קצין" - שר

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובביתי" - ר"ל אף שאני מתראה בחוץ לבוש מלבושי פאר אבל בביתי אין כל ואין שעתי מצלחת למשול

"ישא" - והוא ישיב לומר בשבועה לא אהיה מושל החובש את המחויב במאסר כי אינני ראוי למשול

מצודת ציון

"ישא" - ענין שבועה כמו לא תשא (שמות כ)

"חובש" - ענין מאסר כלא כמו חבוש בטמון (איוב מ)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למרות עיני כבודו" - ר"ל שאומרים שעיני המקום המה מחולפים מעיני האדם כי לא יביט ולא ישגיח במעשה הבריות

"אל ה'" - ר"ל להקניט אותו

"כי כשלה" - במרבית העוני

מצודת ציון

"ומעלליהם" - ומעשיהם

"למרות" - כמו להמרות והוא מלשון תמורה וחלוף

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי גמלו" - במעשיהם גמלו רעה לעצמם

"וחטאתם" - מפרסמים חטאם כאנשי סדום כי המה מגידים ומספרים אותם ולא מנעו מלהגיד וכפל הדבר במ"ש

"הכרת" - היכר עזות פניהם העידה על רשעותם

מצודת ציון

"ענתה" - העידה כמו לא תענה (שמות כ)

"לא כחדו" - לא מנעו

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

(ישעיהו ג י): "אמרו צדיק" - שבחו ורוממו את הצדיק כי עשה את הטוב, כי הצדיקים יאכלו גמול מעשיהם, ולזה שבחוהו, למען ילמדו ממנו לטוב להם.

מצודת ציון

"אמרו" - ענינו שבח ורוממות, כמו (דברים כו יז): "את ה' האמרת", והוא לשון מושאל מהנוף העליון ברום האילן הנקרא אמיר כמו שנאמר (ישעיהו יז ו): "בראש אמיר".

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אמרו צדיק" - שבחו ורוממו את הצדיק כי עשה את הטוב כי הצדיקים יאכלו גמול מעשיהם ולזה שבחוהו למען ילמדו ממנו לטוב להם

מצודת ציון

"אמרו" - ענינו שבח ורוממות כמו את ה' האמרת (דברים כו)והוא לשון מושאל מהנוף העליון ברום האילן הנקרא אמיר כמ"ש בראש אמיר (לקמן יז)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

(ישעיהו ג יא): "אוי" - אבל רשע האוחז ברע ולא שב ממנו - אוי לו, כי יקבל גמולו משלם.

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בלעו" - משחיתים דרך הישר שהלכת בו מאז למען לא תשוב אליו וכפל הדבר במ"ש

"מאשריך" - המנהיגים המדריכים אותך המה מתעים אותך מדרך הישר

"נוגשיו מעולל" - הליצנים שבהם המה לוחצים אותם ומושלים בהם והנשים הנואפות המה משלו בהם כי הטו לב השרים אחרי דעתן

מצודת ציון

"נוגשיו" - לוחציו

"מעולל" - ענין שחוק ולעג

"מאשריך" - ענין דרך והלוך כמו אם תטה אשורי (איוב לא)

"מתעים" - מלשון תועה

"בלעו" - ענין השחתה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נצב" - לכן נצב ה' לעשות מריבה עם העמים ולדון אותם (ולפי שכל שבט לעצמו קרוי עם לזה קרא לכל ישראל בכללם בלשון עמים)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גזלת העני" - לא חסתם אף על העני וגזלתם אותו והנו עדיין בבתיכם ולא חזרתם לו

"ה' במשפט" - יערוך ויכוח עם זקני עמו ושריו וכה יאמר לא האומות השחיתו עמי אבל אתם בעצמכם רעיתם את כרמי ר"ל ישראל הקרואים כרם ה' צבאות (לקמן ה) הם היו לכם למרעה כי אכלתם אותם בכל פה

מצודת ציון

"ואתם" - הוי"ו היא במקום אבל כמו ובעבדיך באו (בראשית מב)

"בערתם" - רעיתם כמו ובער בשדה אחר (שמות כב)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מה לכם" - ר"ל מדוע תדכאון את עמי ומדוע תטחנו פני עניים

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תעכסנה" - כשהיא עוברת אצל בחורי ישראל דורסת במנעלה אשר ברגלה ומבערת בו את היצה"ר כארס של נחש

"הלוך וטפוף" - הולכות דרך גאוה בנחת כדבר הצף על פני המים

"נטויות גרון" - נוטות בגרון אילך ואילך להראות יפיין

"ומשקרות עינים" - רומזות עם העינים אל הנואפים

"יען כי גבהו" - בעבור שהולכות בקומה זקופה

מצודת ציון

"גרון" - צואר כמו קרא בגרון (לקמן נח)

"ומשקרות" - ענינו הבטת קריצה ורמיזה כי עין שזפתו (איוב כ)תרגומו עינא דסקרתא

"וטפוף" - ענין הצפה ממעל כי אשר הציף (דברים י)ת"א דאטיף

"תעכסנה" - ענין ארס כמו וכעכס אל מוסר אויל (משלי ו)

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פתהן יערה" - לפי שאמרו ימהר יחישה מעשהו ומה בכך דוכס רואה אותי ביפיי ויקחני במרכבתו וכן היה ורמז הקדוש ברוך הוא למעינותיהן והיו שופעות דם זיבה ונמאסו ונשלכו מן המרכבה או ר"ל שילכו בגולה ערומות בגילוי ערוה

"ושפח" - בגמול זה תהיינה מוכות בצרעת על הקדקד

מצודת ציון

"ושפח" - מלשון ספחת הצרעת כמו שאת או ספחת (ויקרא יב)

"קדקד" - היא אמצעית הראש מקום יחלק שם השער אילך ואילך

"פתהן" - כליהן ובדרז"ל פתיא אוכמא (פסחים פח)ועל בית הרחם יאמר על שם שכל הנפתה ביצרו נפתה בה או הוא מלשון והפותות לדלתות (מלכים א' ז)

"יערה" - ענין הרקה ושפיכה כמו ותער כדה (בראשית כד)או היא ענין גלוי ערוה כמו מקורה הערה (ויקרא כ)

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יסיר ה'" - רצה לומר לא יתקשטו עוד בתכשיטי פאר כמאז

מצודת ציון

"העכסים" - המנעלים שברגליהן אשר בהם תעכסנה

"והשביסים" - מין שבכה לתכשיט הראש ובדרז"ל ושביס של שבכה (נגעים פי"א)

"והשהרונים" - תכשיט עשוי בדמות ירח כי תרגום של ירח הוא סיהרא וכן לבד מן השהרונים (שופטים ח)

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"הנטיפות" - מרגליות חרוזות בחוט התלוי בצואר ונוטף על החזה

"והשרות" - צמידי הזרוע כי תרגום של צמידים הוא שיריא

"והרעלות" - סרבלים נאים עשויין להתעטף ובדרז"ל ערביות רעולות (שבת סה)

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"הפארים" - כעין כיפת כובע כמו פארי המגבעות (שמות לט)

"והצעדות" - העדי שמשימות בשוקיהן כמו אצעדה וצמיד (במדבר לא)

"והקשרים" - חוטי משי שקושרות בהם שער ראשן

"ובתי הנפש" - עדי זהב שהנשים תולות בין שדיהן על לבן

"והלחשים" - נזמי האוזן התלוי במקום שלוחשין שם

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"המחלצות" - מין מלבוש נאה וכן והלבש אותך מחלצות (זכריה ג)

"והמעטפות" - כסות שמתעטפות בו

"והמטפחות" - כעין צעיף וכן הבי המטפחת (רות ג)

"והחריטים" - מין כיסים נאים וכן ויצר וגו' בשני חריטים (מלכים ב' ה)

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"הגליונים" - הם המראות על שם שפני האדם נגלה אליו כשרואה בו או כן יקרא האבנט (ובעדיות פ"ג) גלגולין (וע"ש בתוי"ט)

"והסדינים" - סדיני פשתן עשויין להתעטף

"והצניפות" - מצנפות הראש

"והרדידים" - תכשיט מה מרודד ודק כמו נשאו את רדידי (שיר השירים ה)

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי תחת יופי" - ר"ל כי כן ראוי והגון להם במקום שהיו מייפות א"ע בפני הנואפים והוא מקרא קצר ומאליו יובן

"ותחת פתיגיל" - במקום שהיו חוגרות בחגורה של פאר שמה יהיה מחגורת שק בעבור הצער והאבל

"ותחת מעשה מקשה" - במקום שהיו מתקשטות בעדי זהב מעשה מקשה שמה יהיה קרחה כי יפול שער ראשן והוא דבר מגונה ומאוס

"ותחת חגורה" - במקום שהיו חוגרות שם בתכשיטי פאר שמה יהיה שבירה ורציצה

"תחת בושם" - במקום שהיו מתבשמות שם יהיה שמה המקה והמסה

מצודת ציון

"מק" - ענין המסה והמגה כמו המק בשרו (זכריה יד)

"נקפה" - ענין שבירה ורציצה כמו ואחר עורי נקפו (איוב יט)

"מקשה" - תכשיט הנעשה מהקשת הקורנס

"קרחה" - ענין נפילת השער כמו קרח הוא (ויקרא יג)

"פתיגיל" - חגורה רחבה של משי ואין לו דומה ויתכן שהוא לשון מורכב כי פתי הוא תרגומו של רחב כי ירחיב ה' את גבולך (דברים יב)ת"א ופתי וגיל הוא ענין שמחה כי הדרך לחגור בה בשמחות לרקד בה במחולות או הוא מלה מורכבת לשון פתיל גיל ר"ל אבנט הנעשה מפתילים (ועיין בתוי"ט בעדיות פרק ג) ופתיל ענינו חוט כמו פתיל תכלת (במדבר כח)וגיל ענינו אבנט מלשון הגליונים הנאמר למעלה

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וגבורתך" - הגבורים שבך אשר לא ימסרו עצמן לחרב האויב ויצאו למולם למלחמה עכ"ז שמה במלחמה יפלו בחרב כי האויב יתגבר עליהם

"מתיך" - אנשיך יפלו בחרב האויב

מצודת ציון

"מתיך" - אנשיך כמו מתי מספר (בראשית לד)

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונקתה" - תהיה נקיה וריקנית מכל טובה ותשב לארץ בשפל המצב

"פתחיה" - בכל פתחי הבתים יהיה אנינות ואבלות

מצודת ציון

"ואנו" - מלשון אנינות

"ואבלו" - מלשון אבלות

"ונקתה" - מלשון נקי