ביאור:יהושע יג כג
יהושע יג כג: "וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי רְאוּבֵן - הַיַּרְדֵּן וּגְבוּל. זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחוֹתָם, הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יג כג.
נחלת מטה ראובן בעבר הירדן המזרחית עריכה
לאחר תאור השטח שכבשו בני ישראל בעבר הירדן המזרחית, העורך מתחיל לתאר את הערים בנחלת שבט ראובן.
וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי רְאוּבֵן עריכה
מהמשפט הלא ברור, ניתן להבין שהירדן היה גבולם המערבי של נחלת בני ראובן. אין גבול מזרחי, וראובן חופשי לכבוש ולהתקדם מזרחה כרצונו.
זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחוֹתָם, הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן עריכה
לאחר תאור השטח והערים, העורך מצהיר שזאת נחלת בני ראובן: "לְמִשְׁפְּחוֹתָם".
היה מאוד חשוב להגדיר את האדמה ואת המשפחה כי בשנת היובל האדמה לחקלאות חוזרת למשפחה המקורית שזכתה בנחלה בחלוקת הארץ. במשך השנים המשפחות אבדו, וגבולות השדות נמחקו וכל עניין גאולת אדמות ושנת היובל איבדו את חשיבותם. כמובן כל אדם יכול להשכיר את אדמתו לשנים ולקחת את אדמתו חזרה למשפחתו.
לְמִשְׁפְּחוֹתָם, הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן עריכה
לכל משפחה רשמו את הרכוש בעיר ובחצר (שדות).
- בית בעיר לא נגאל בשנת היובל.
- שדה נגאל בשנת היובל.
ארבעת משפחות בני ראובן, בכורו של יעקב/ישראל: "חֲנוֹךְ, וּפַלּוּא, חֶצְרֹן, וְכַרְמִי" (שמות ו יד). בהמשך התנ"ך המשפחות האלה לא מוזכרות יותר.