יבמות לא א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
כיון דקא מצרכת חליצה מידע ידעי דחומרא בעלמא הוא א"ה גירושין נמי ליתני וליצרכה חליצה ומידע ידעי דחומרא בעלמא הוא אם אתה אומר חולצת מתייבמת הכא נמי אם אתה אומר חולצת מתייבמת ותתייבם ואין בכך כלום אחזקה קא קיימא איתיביה אביי נפל הבית עליו ועל בת אחיו ואין ידוע איזה מהם מת ראשון צרתה חולצת ולא מתייבמת אמאי הכא נמי נימא אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת ומספק אתה בא לאוסרה אל תאסרנה מספק וכי תימא ה"נ לחומרא חומרא דאתי לידי קולא הוא שאם אתה אומר חולצת מתייבמת גירושין דשכיחי גזרו בהו רבנן מפולת דלא שכיחי לא גזרו בהו רבנן אי נמי גירושין דקיימא ערוה דקא מוכח וצרתה קמצרכת לה חליצה אמרי קמו ביה רבנן בגיטא דגיטא מעליא הוא ואתו לייבומי לצרה מפולת מי קמו בהו רבנן במפולת וגבי גירושין מי לא תנן והתנן אהיתה עומדת ברה"ר וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת ואמרינן למאי הלכתא דאי כהן הוא אסורה ליה ואי ערוה היא צרתה בעיא חליצה ולא אמרינן שאם אתה אומר חולצת מתייבמת הא איתמר עלה רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו הכא בשתי כיתי עדים עסקינן אחת אומרת קרוב לה ואחת אומרת קרוב לו דהוה ליה ספיקא דאורייתא ומתניתין דהכא בכת אחת דה"ל ספיקא דרבנן וממאי דמתניתין דהכא בכת אחת דומיא דקדושין מה קדושין בכת אחת אף גרושין בכת אחת וקדושין גופייהו ממאי דבכת אחת דלמא בב' כיתי עדים אי בב' כיתי עדים תתייבם ואין בכך כלום קיימי עדים וקאמרי קרוב לה ואת אמרת תתייבם ואין בכך כלום ותו בשתי כיתי עדים נמי ספיקא דרבנן היא דאמרי' אוקי תרי לבהדי תרי ואשה אוקמה אחזקה מידי דהוה אנכסי דבר שטיא דבר שטיא זבין נכסי אתו בי תרי ואמרי כשהוא חלים זבין ואתו בי תרי ואמרו כשהוא שוטה זבין ואמר רב אשי באוקי תרי להדי תרי
רש"י
עריכה
כיון דקמצרכת חליצה לצרה מידע ידעי - דקידושי דבת אחיו לאו קידושין והאי דלא מתייבמת צרתה חומרא בעלמא הוא:
ליתני - ספק קרוב לו:
מידע ידעי דחומרא בעלמא הוא - כלומר אי חיישת דלא לימרו אינשי מדחלצה ודאי גירושין גמורין נינהו דאי קדיש לה למגורשת איניש דעלמא והדר קדיש לאחותה דקמייתא קדיש דבתרייתא לאו קידושין לא תיחוש להכי דמדלא מתייבמת צרתה מידע ידעי דחליצה חומרא בעלמא הוא:
מתייבמת - וקמייבם צרת ערוה דאוקמה אחזקה ופגע בכרת:
הכא נמי - גבי קידושין אמאי חולצת הא אתי לייבומי ודלמא קידושי ערוה קידושי הוו וקמייבם לצרת ערוה:
אחזקה קיימא - בחזקת היתר לייבם:
ועל בת אחיו - והיא אשתו צרתה חולצת לא מיפטרא בולא כלום משום צרת ערוה שמא היא מתה ראשונה ואח"כ מת הוא ותנן וכולן אם מתו העריות קודם לבעליהן צרותיהן מותרות בפ"ק:
ולא מתייבמת - שמא הוא מת ראשון והויא לה הך צרת בתו: ה"ג חומרא דאתי לידי קולא הוא שאם אתה אומר חולצת מתייבמת:
גזרו בהו רבנן - דספק גירושין בערוה לא תחלוץ הצרה שאם אתה אומר חולצת מתייבמת:
דקיימא ערוה - קמן וקמוכחת דהכל רואין שזו צרת ערוה היתה ואתה מצרכת חליצה אתו למימר קמו ביה רבנן בגיטא וגיטא מעליא הוא ואין זו צרת ערוה ואתא לייבומי:
אבל מפולת - א"נ מצרכת לה חליצה מי אתי למימר קמו בהו רבנן במפולת אלו הדיינים המצריכים אותה חליצה נביאים הם וידעו שהיא מתה ראשונה דליתי לייבם לצרה ומידע ידעי דהאי דחלצה משום ספיקא היה:
קרוב לו כו' - מפרש במסכת גיטין:
למאי הלכתא - קתני מגורשת:
דהוי לה ספקא דאורייתא - כיון דתרי אמרי קרוב לה לא מצי לאוקמי צרה אחזקה ולמיפטרא לעלמא בלא חליצה:
ומתני' דהכא בכת אחת - עד אומר קרוב לו ועד אומר קרוב לה הלכך בקידושין הוא דאיכא למיתנייה משום דבחזקת היתר לייבם קיימא ומשום עד אחד דאמר קרוב לה לא מפקינן לה מחזקה וחלצה אבל בגירושין ליכא למתנייה דבחזקת היתר לשוק קיימא ועד א' דאמר קרוב לה בעי לאפוקי מחזקה וכיון דליכא עדות שלם אזלינן לקולא וקא מוקמינן אחזקה ולא בעיא חליצה שאם אתה אומר חולצת מתייבמת:
אף גירושין בכת אחת - כלומר אי הוה תני להו דע"כ הוה מיתוקמא דומיא דקידושין משום הכי לא תני לה:
הכי גרסינן וקידושין גופייהו ממאי דבכת אחת דלמא בשתי כיתי עדים אי בשתי כיתי עדים תתייבם צרתה ואין בכך כלום קיימי עדים ואמרי קרוב לה ואת אמרת תתייבם ואין בכך כלום ותו בשתי כיתי עדים נמי ספיקא דרבנן הוא דאמרינן אוקי תרי כו' - והכי פירושו אי בשתי כיתי עדים לא הוה תני ולא מתייבמת אלא תתייבם ואין בכך כלום דהא אוקמת אחזקה דמותרת לייבם הואי ופרכינן קיימי עדים כו' והאמרת שתי כיתי עדים ספיקא דאורייתא היא ותו בשתי כיתי עדים נמי ספיקא דרבנן הוא ובגירושין גופייהו אע"ג דכת אחת אומרת קרוב לה לא הוה לן לאפוקי מחזקת היתר לשוק כיון דאיכא כת אחריתי דאמרה קרוב לו ואמאי קתני חולצת ואית דמפרשי הכי אי בשתי כיתי עדים מי הוה אמרינן לעיל בספק קידושין תתייבם ואין בכך כלום קיימי עדים ואמרי קרוב לה ומקודשת ונעשית הראשונה צרת ערוה ואת אמרת תתייבם אלא ודאי בכת א' ומשום דליכא אלא חד דאמר קרוב לה אמרינן אוקי צרה אחזקתה דשריא ליבם וכך שמעתי וקשה בעיני משום דמייתי סייעתא למילתיה מדנפשיה דההוא תתייבם ואין בכך כלום דלעיל הוא גופיה פירש הכי:
תוספות
עריכהלמאן דחייש לספק דרוסה כדאמר בריש אלו טרפות (חולין דף מג: ושם) וארי שנכנס לבין השוורים ופסק התם אמימר הלכתא דחוששין לספק דרוסה אע"ג דאמרינן התם איכא למימר הכי ואיכא למימר הכי מ"מ מסתברא טעמא לאיסורא טפי מלהתירא תדע דהא בספק כלבא ספק שונרא אמרינן התם (דף נג:) אימור כלבא אפי' לשמואל דחייש לספק דרוסה:
הכא נמי אם אתה אומר חולצת מתייבמת. תימה דמעיקרא פריך ואל תאסרנה מספק ורוצה להתירה ליבם לכתחילה והשתא פריך דאפילו חליצה לא תיבעי גזרה שמא תתייבם ויש לומר דהכא הכי קאמר מה מועיל שאתה אוסרה לייבם וכיון דחולצת יבוא מתוך כך לייבם ומשני דחולצת ממה נפשך ואם יבא באקראי בעלמא לייבם אין בכך כלום:
נפל הבית וכו'. כאן יש תימה אמאי חשיב לה טפי בחזקת היתר לשוק מלייבם דהא קמן ששניהם מתו וכן יכול להיות שהיא מתה תחלה כמו הבעל וי"ל דמשום הכי חשיב לה טפי בחזקת היתר לשוק מלייבם משום דבמיתת הבעל משתריא לשוק אבל במיתת הערוה אינה ניתרת לייבם עד שימות הבעל עמה:
ואין ידוע איזה מהם מת ראשונה. קסבר האי תנא דמיתה מפלת:
למאי הלכתא. תימא דמשנה זו בגיטין בהזורק (דף עח:) ולא מסיק התם בגמרא למאי הלכתא:
אי בשתי כיתי עדים תתייבם ואין בכך כלום. פ"ה דחוק הוא דאיך עלה על דעת המתרץ לומר כן ועוד דבספרים ישנים גרס ודלמא והוא מוחק וגרס ותו ונראה לר"י דה"פ דומיא דקידושין וקידושין משמע ליה דמיירי אף בכת אחת ואע"ג דבכת אחת דאורייתא מתייבמת כיון דבב' כיתי עדים הויא ספיקא דאורייתא גזרו רבנן שלא תתייבם בכת אחת אטו ב' כיתי עדים ופריך וקידושין גופייהו ממאי דמיירי בכת אחת דלמא דוקא בב' כיתי עדים אבל בכת אחת מותרת להתייבם ולא גזרינן אטו ב' כיתי עדים משום דב' כיתי עדים גופייהו הויא ספיקא דרבנן ומדאוריית' מתייבמת דמוקים לה אחזקה אלא מדרבנן חולצת ולא מתייבמת לחומרא דווקא בשתי כיתי עדים אבל בכת אחת לא החמירו ומוכיח דשתי כיתי עדים ספיקא דרבנן כמו שמפורש לבסוף והשתא קאמר אי בב' כיתי עדים דוקא אתה רוצה להעמידו אבל בכת אחת מתייבמת ולא גזרינן אטו שתי כיתי עדים דשתי כיתי עדים גופייהו אינה חולצת אלא לחומרא ואם תתייבם אין בכך כלום והיכי מצינן למימר דתתייבם ואין בכך כלום קיימי עדים ואמרי כו' ומסיק ודלמא בשתי כיתי עדים גופייהו הויא ספיקא דרבנן כמו שהקשה בתחלה והשתא לפי מסקנא זו בקידושין בכת אחת שריא להתייבם ומיהו ודלמא בעלמא קאמר ועוד אר"י דמצינן לפרש דמשמע ליה דבקידושין איירי בכת אחת משום דבשתי כיתי עדים לא איצטריך דפשיטא שהוא ספיקא דאורייתא ותנן לה בגיטין (ג"ז שם) גבי ספק גירושין דחולצת אבל אי הוה בקידושין מיירי בשתי כיתי עדים הוה מיירי נמי בגירושין בשתי כיתי עדים אע"ג דלא איצטריך וכבר תנן לה בגיטין ולהכי קאמר דומיא דקידושין דקידושין נמי בכת אחת ופריך וקידושין גופייהו דלמא בשתי כיתי עדים דשתי כיתי עדים נמי ספיקא דרבנן וכת א' ושתי כיתי עדים הכל הוה שוה שהכל ספיקא דרבנן כדמפרש ואזיל:
שתי כיתי עדים נמי ספיקא דרבנן. וא"ת וכיון דמסקינן דבשתי כיתי עדים הוי ספיקא דרבנן למה דחקו רבה ורב יוסף לאוקמי
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ג (עריכה)
כז א מיי' פ"ה מהל' גירושין הלכה י"ג, סמג עשין נ, טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ט סעיף י"ג:
כח ב מיי' פכ"ט מהל' מכירה הלכה ה', סמג עשין פב, טור ושו"ע חו"מ סי' רל"ה סעיף כ"א בהג"ה:
ראשונים נוספים
ומתני' דהכא ממאי דבכת אחת דילמא בשתי כתי עדים. בדין הוא דלימא מתניתין אנן מוקמינן לה בכת אחת משום דלא תנן בגירושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה אלא לא אלימא לי' הך קושיא לאוקומי בה מתניתין בהכי.
הכי אשכחן בכולהו נוסחי אי בשתי כתי עדים היכי אמרינן תתיבם ואין בכך כלום קיימי עדים וקאמרי קרוב לערוה הוי וקא מיבמה צרת ערוה ודילמא בשתי כתי עדים נמי ספיקא דרבנן היא דאמרי אוקי תרי וכו'. ורש"י ז"ל דחה גירסא זו [ו]משום דמייתי סיעתא למילתי' מדנפשי' דההוא תתיבם ואין בכך כלום דלעיל הוא גופי' פירשה הכי.
ואיהו ז"ל גריס וקדושין גופייהו ממאי דבכת אחת דלמא בשתי כתי עדים אי בשתי כתי עדים תתיבם ואין בכך כלום קיימי עדים וקאמרי קרוב לה ואת אמרת תתיבם ואין בכך כלום ותו בשתי כתי עדים נמי ספיקא דרבנן הוא דאמרי אוקי תרי וכו'.
וכך פירש: דילמא מתניתין בשתי כתי עדים ומספיקא דאורייתא חולצת ומתרץ אי בשתי כיתי עדים לא הוה תני ולא מתיבמת אלא תתיבם ואין בכך כלום דמוקמי' לה אחזקה דכיון דאיכא עדים דמסייעי לה לחזקה אין מחמירין עלי' לבטלה אלא בכת אחת היא ומשום הכי אינה מתיבמת דכיון דליכא עדות שלימה לחזקה חוששין ואקשינן קיימי עדים וקאמרי קרוב לערוה היא וקא מיבמה צרה והא אמרת ספיקא דאורייתא הוי ותו בשתי כתי עדים נמי ספיקא דרבנן הוא ואמאי קתני חולצת לדבריך תתיבם ואין בכך כלום דנוקמיה אחזקה.
ואפילו הכי לא דאיק משום דמעיקרא קס"ד שתי כתי עדים ספיקא דאורייתא ולא מוקמינן אחזקה וכת אחת ספיקא דרבנן והשתא מפכינן מטראתא ועוד מאי האי דאמרינן ותו דילמא בשתי כתי עדים נמי ספיקא דרבנן הוא איהו נמי ה"ק השתא וכבר כתבתי שאין גרסתו בכל הנוסחאות.
אלא יש לי לפרש גירסת הספרים כך וקדושין גופייהו דילמא בשתי כתי עדים ומשום הכי נמי חולצת אי בשתי כתי עדים היכי אמרינן תתיבם ואין בכך כלום קיימי עדים וכו' דהא אמרת ספיקא דאורייתא היא דודאי תרצתא דמתניתין הכי דמשום חומרא חולצת דהא אמרינן דומיא דהדדי קתני לזו וספק גירושין דקתני מתניתין משום חומרא חולצת ולאו מדינא ואם תתיבם אין בכך כלום שהרי שלשה גיטין אלו מדרבנן הם פסולין ואם נשאת הולד כשר ואקשינן ודילמא בשתי כתי עדים נמי ספיקא דרבנן היא ומשום חומרא ודאי הוא דחולצת וכו'.
ומתניתין בכת אחת כו': כת אחת מספקא להו אי קרוב לו או קרוב לה וכן פר"ח ז"ל. ורש"י ז"ל שפירוש אחד אומר קרוב לה ואחד אומר קרוב לו אינו מחוור, דמאן דאמר קרוב לה הוה ליה חד עד בהכחשה ועד אחד בהכחשה לאו כלום וכדאיתא בכתובות (כג, א) תרווייהו בפנויה קא מסהדי ומאן דאמר נתקדשה הוה ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים וכן בגרושין ואפילו ספיקא דרבנן ליכא. (ועיין ריטב"א בשם תוס' כפי' ר"ח וצ"ע מש"כ בב"ש סי' ל' סק"ט שאין בזה חשש קדושין. ועיין פת"ש שם סק"ב ובבית הלוי ח"ג סי' טז ועוד).
הכי גרסינן בכלהו נוסחאי וכן היא בספר ישן ספרדי מוגה בישיבת הגאונים ז"ל אי בשתי כתי עדים תתיבם ואין בכך כלום קיימי עדים וקאמרי קרוב לערוה הוי וקא מיבמה צרה, ודלמא בשתי כתי עדים נמי ספיקא דרבנן הוא כו': ופירוש תתיבם ואין בכך כלום בתמיהא כלומר אי בשתי כתי עדים היינו אמרין תתיבם ואין בכך כלום והא תרי ותרי ספיקא דאורייתא הוא, ודחינן ודלמא ספיקא דרבנן היא מידי דהוה אנכסי דבר שטיא.
ורש"י ז"ל דחה גרסא זו משום דהא דאמרינן לעיל תתיבם ואין בכך כלום רבה גופיה הוא דאמר הכי והיכי מייתי סיעתא למלתיה מדנפשיה. ומשום הכי גריס הוא ז"ל אי בשתי כתי עדים תתיבם ואין בכך כלום קיימי עדים ואמרי קרוב לערוה הוי ואת אמרת תתיבם ואין בכך כלום. ותו תרי ותרי ספיקא דרבנן היא כו'. ופי' דהכי קאמר, אי בשתי כתי עדים ודאי תתיבם ואין בכך כלום דנעמידנה על חזקתה דתרי ותרי ספיקא דרבנן היא וכו' ולא הוה תנא במתניתין ולא מתיבמות. ואקשינן ושתי כתי עדים נמי היכי קאמרי תתייבם והא איכא תרי דקאמרי דקרוב לערוה הוה ואת הוא דקאמרת תרי ותרי ספיקא דאורייתא היא. ותו בתרי כתי עדים נמי ספיקא דרבנן הוא ובגרושין גופייהו אף על גב דכת אחת אמרה קרוב לה לא הוה ליה לאפוקה מחזקת היתר לשוק דכיון דאיכא כת אחרת דאמרה קרוב לו אמאי קתני חולצת ע"כ.
ואין גירסתו מחוורת חדא דמעיקרא סבירא ליה לרבא תרי ותרי ספיקא דאורייתא והשתא אמרינן דסבירא ליה ספיקא דרבנן, ואי מהדר קא הדר ביה הוה ליה למירמ הכי בהדיא. ועוד דאי מהדר קא הדר ביה מאי קא מקשה ליה קיימי עדים ואמרי קרוב לערוה הוה ואת אמרת תתייבם, אין ודאי דספיקא דרבנן היא, ואי לאקשויי ליה מדידיה דאמר ספיקא דאורייתא היא הכי הוה ליה למימר והא את הוא דאמרת ספיקא דאורייתא. ועוד מאי קא מקשה ליה ותו תרי ותרי ספיקא דרבנן היא מידי דהוה אנכסי דבר שטיא, דאיהו נמי הכי קאמר דספיקא דרבנן היא. ואי לאקשויי ליה ממתניתין דהזורק קא מהדר ולומר דספיקא דרבנן היא ובספיקא דרבנן לא מחמרינן אלא העמד על חזקתו לגמרי כדאמר ליה תתייבם ואין בכך כלום, לא הוה ליה לאקשויי בהאי לישנא ולא לאתויי סיעתא מדבר שטיא, דהא רבא גופיה הדר ביה ומודה בה והכי הוה ליה לאקשויי, ותו כיון דתרי ותרי ספיקא דרבנן היא והעמד דבר על חזקתו,היכי קתני מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת. ועוד קשיא (ל, א) דאם איתא מאי קא מוכח רבא מדאינה מתיבמת דבכת אחת היא דאי בשתי כתי עדים אף ליבום סלקא דתרי ותרי ספיקא דרבנן היא ואוקי אתתא אחזקתה, אדרבה כי ליכא אלא כת אחת איכא טפי למימר אוקי אתתא אחזקתה, דלכולי עלמא כת אחת ספיקא דרבנן היא ותתיבם יבומי.ואולי בזו נאמר דכל שיש שתי כתי עדים ואחת אומרת קרוב לו הוו מסייעי לחזקתה ואלימא חזקתה טפי. וזה דחוק מאוד ורחוק מאוד. אלא גרסתן של ראשונים מחוורת. ומאי דקאמר תתיבם ואין בכך כלום, לאו מדנפשיה קא מייתי סיעתא אלא ממתניתין, דודאי חולצת דקא אמרינן בספק קדושין חומרא בעלמא הוא, ואם תתיבם אין בכך כלום (כלומר) דהא דומיא דספק גרושין קתני לה. ושלשה גטין ודאי כשרים הן דבר תורה, אלא שהחמירו בהן חכמים משום דאי תתיבם אין בכך כלום, ואי מתניתין בשתי כתי עדים מדינא חולצת. ואקשינן דלמא תרי ותרי ספקא דרבנן היא ולעולם חולצת משום חומרא בעלמא דמדינא מתיבמת ואין בכך כלום דבחזקתה קיימא. ועוד היא צריכה ישוב.
א"ה גרושין נמי ליתני ולצרכה חליצה ומידע ידעי דחומרא בעלמא היא פי' שאם אתה חושש לו בספק גרושין שתהא צרה חולצת כדי שלא יאמ' כיון דצרה חולצת קים להו דגרושי ערוה גרושין ודאין ואם בא אחר וקדשה לאחר מיתת הבעל יאמרו דקמא קדושי' דבתרא לאו קדושי' הא ליתא דכיון דלא שריא לצרה לייבומי מידע ידעי דבגרושי ערוה אינה ודאין אלא ספיקא דעלמא ומשום חומרא מצריכינן לה חליצה ומהדרי' שאני התם שאם אתה אומר חולצ' ומתייבמת וקס"ד דה"ק מתייבמת ונמצא תקנת חכמים וחומרא שלהם נעקרת ולהכי פרכי' אי הכי בספק קדושי' נמי נימא הכי ופרקי דלאו משום הפקעת גזירה דרבנן ותקנתם חיישי' אלא לחשש איסור תורה והכא נמי גרושי' דקיימי בחזקת התר לשוק אם תתייבם נמצא פוגם בערוה אבל גבי ספק קדושי' כי מייבמה נמי בדין מייבמה דבחזקת התר לייבם הות קיימא הילכך עבדי' חומרא שתחלוץ ולא תתייבם:
איתיבי' אביי נפל הבית וכו' גרושי' דשכיחי גזרו בהו רבנן פירוש שלא לחלוץ אפילו מדרבנן שמא תתייבם וגבי גרושין מי לא תנן ובדין הוה דהוה ליה למיפרך מיהא מעיקרא אלא דאורחא דתלמודא הוא בהכי למינקט פירכא דאילימא טפי מבתרייתא:
למאי הלכתא וכו' ואי ערוה היא צרתה בעיא חליצה פי' דמסתמא לכולהו מילי קרי לה מגורשת ואינה מגורשת ואמאי נימא אי אתה אומר חולצת מתייבמת ופריך לה רבא הא אתמר בשתי כתי עדים עסקי' א' אומר קרוב לו וא' אומר קרוב לה פי' מחצה על מחצה דקתני היינו מפני שהעדים מחצ' על מחצה כדפרי' ז"ל דהויא לה ספיקא דאורייתא לחומרא פי' שכן דין התורה בכל שתי כתי עדים המכחישות זו לזו לדון הדבר בספק הלכך לאו משום חומרא חולצת אלא שכן שורת הדין אבל מתני' דהכא בכת אחד דהוה ליה ספק דרבנן פרש"י ז"ל כת א' דעד אחד אומר קרוב לו ועד א' אומר קרוב לה בין בגרושין בין בקדושין. והקשו בתוס' דבהאי אפילו ספיקא דרבנן ליכא כלל דעד א' בגירושי' או בקידושין אינו כלום שאין דבר שבערוה פחות משנים ואפי' במעמיד שנתגרשה בעד א' כשרה ושנתקדשה בב' עדים וכדפר"י במס' קדושי' בס"ד ולפי פי' דכת אחד דאמרי' היינו ששני עדים היינו אם הי' הגט או הקדושי' קרוב לו או קרוב לה ואלו מדאוריית' ליכא למיחש כלל שאין להוציא אשה מחזקתה אלא בעדות ברור אבל התם חכמים חשו להחמיר אולי הי' קרוב לה ובגרושין אוקימנא אדינא גזירה שמא אתה אומר חולצת שתהא מתייבמת:
וממאי דבכת א' פי' מאי אכרחי' דליתני בב' כתי עדים ומהדרי דדומיא דקדושי' הוה לן למתנייה ופרכי' וקדושי' גופייהו נמי קשיא ליה מנא לן דבכת אחד דילמא בשתי כתי עדים:
גרש"י ז"ל אי בשתי כתי עדים תתיבם ואין בכך כלום. קיימי עדים ואמרי קרוב לערוה הוי וקא מייבמה צרת ערוה ותו בשתי כתי עדים נמי ספיקא דרבנן הוא (עיין גירסת הרמב"ן ז"ל) ופי' הוא ז"ל דרב הוא דהדר לאביי דאי בשתי כתי עדים מיירי מתני' הדין הי' שתתייבם דהא תרי ותרי ספיקא דרבנן הוא ואוקי אתתא אחזקתא שהיתה בחזקת התר ליבם ופריק אביי היכי אמרת דאי בב' כתי עדים תתייבם ואין בכך כלום והא איכא עדים דקרוב לערוה הוו קדושי' וזו צרת ערוה היא דהא את הוא דאמרת דב' כתי עדים ספיקא דאורייתא הוא ותו היאך דחית' לי' על משנת מס' גיטי' דב' כתי עדים ספיקא דאורייתא הוא דילמא אינו אלא ספיקא דרבנן כעובדא דבר שטיא וכו' :
ואין פי' זה נכון כלל חדא דכיון דהדר הכא דאי בשתי כתי עדים מיירי מתני' הי' לו לתנא לשנות שתתייבם מכלל דאי בכת א' ליכא למימר שתתייבם:
ואדרבא הוא דכל שכן דבכת אחד ספקא דרבנן לדברי הכל וי"ל שתתייבם ועוד מאי פריך ליה לאביי אמרו עדים קרוב ערוה הוא ואת אמרת צרתה תתייבם דאמאי לא כיון דס"ל לרבא השתא שתי כתי עדי' ספיקא דרבנן ואם בא להקשות עליו מידי דהא דידיה דאמר לעיל בסמוך דה"ל ספיקא דאורייתא וכמו שפי' רבי' ז"ל לא היה לו לתפוס זה הלשון שתפס וה"ל לאקשויי הכי בהדיא והא עדיין הדבור בפיך דאמר' לי ספיק' דאוריית' והיכי הדר' בך דמסת' סתומי ועוד דבכלהו נסחי עתיקי גרסי' ודילמ' ול"ג ותו:
לפי' הנכון הוא כפי' הראשון ז"ל דהכא אהדר ליה אי בב' כתי עדים הוה אפשר דמיירי מתני' מכלל היכי תיסק אדעתין דאימא לך לעולם תתייבם צרת ערוה ומאי דקשי' לי' לרש"י ז"ל מה תשובה משיב רבא לאביי מדברי עצמו שאמר הוא למעלה תתייב' ואין בכך כלום כבר פירוש הלשון יפה דלא הוה ליה לאביי למיתלי בוקי סריקי כי הא בדרבא ועוד דמתני' מוכח דספק קדושין דקתני מיירי בענין שאם תתייבם אין בכך כלום מן התורה דהא ערבי' עם הספק גרושי' שיהיו חולצות ולא מתייבמות וספק גרושין דקתני הא ודאי גרושין גמורים מן התורה וצרתה שרייא להתייבם וגבי גרושי' דקתני חולצו' ולא מתייבמות היינו משום תקנתא דרבנן דאלו מדינא יבומי מייבמה דהא גיטי' אלו כשרי' הם מן התור' ולא הויא נכרית צרת ערו' ובה' ודאי מודה אביי אלא דאיהו הוה סבר דאפי' הכי הוה לן למימר בספק גרושי'. ספק קרוב לו ספק קרוב לה שיהו חולצות ולא ניחוש לומר שאם אתה אומר חולצות מתייבמת דהא בב' כתי עדים דרבנן הוא ורבא הוה טעי בסברת דאביי דקסבר דלאביי שתי כתי עדים וכו' ספיקא דאוריית' להכי לא אתמר על האי מימרא בב' כתי עדים כלום איכא למימר תתייבם ואין בכך כלום כדאמרי לעיל דהא ע"כ האי דיקוא דמתני' והדר ליה אביי דאיהו לא הק' דאפי' בב' כתי עדים נמי ספיקא דרבנן דמדינא אוקי איתת' אחזקת' ועובדא דבר שטיא דאמרינן ביה אוקי ממונא בחזקת מארי' אלא דבאיסורה אחמור רבנן למיזל בה לחומרא:
שאם אתה אומר חולצת מתייבמת. וא"ת לעיל שאמרנו בפ' כיצד חולצת ולא מתייבמת אמאי לא אמרינן שאם אתה אומר חולצת מתייבמת. וי"ל דהתם נמי אינה אסורה לייבם אלא מדרבנן וא"כ תתייבם ואין בכך כלום כדאמר הכא. וא"ת ולר' שמעון דאסר שתי אחיות בזיקה מדאורייתא וכשהאחת איסור מצוה אמרינן לעיל חולצת ולא מתייבמת ואמאי לא גזרינן שאם אתה אומר חולצת מתייבמת דהא מדאורייתא היא וא"א לומר תתייבם ואין בכך כלום. וי"ל דאחיות בזיקה והאחת איסור מצוה מלתא דלא שכיחא היא ולא גזור בה רבנן:
נפל הבית עליו ועל בת אחיו וכו' ואמאי נימא אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת. וא"ת אדרבה נימא בחזקת היתר לייבם שמתה הערוה מתחלה מספק אתה בא לאוסרה לומר שמת האיש קודם ואל תאסרנה מספק וי"ל דסברא הוא להחזיקה בחזקת היתר לשוק יותר מלייבם משום דלשוק משתרייא במיתת הבעל לבד אבל להתירה לייבם צריך מיתת הבעל והערוה:
ומתניתין דהכא ממאי דבכת אחת. נראה דאמתני' קפריך אמאי נקט מלתיה בכת אחת ומ"ה גזרינן חליצה אטו יבום והחליצה הוא חומרא בעלמא ליתני בשתי כתי עדים והוי החליצה כדין ולא נגזור אטו יבום ומשני משום דבעי למתני קדושין דמשום גירושין לא תנייה דהא כבר תנינן לה בגיטין אלא משום קדושין תנינן לה וא"כ צריך למתני דומיא דקדושין דמיירי בכת אחת:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה