שולחן ערוך אבן העזר קלט יג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

זרקו לה ברשות הרבים או ברשות שאינה של שניהם - קרוב לו אינה מגורשת. היה הגט מחצה למחצה, וממחצה למחצה עד שיהיה קרוב לה - הרי זו ספק מגורשת. היה קרוב לה כדי שתשוח ותטלנו - הרי זה פסול, עד שיגיע לידה, ואחר כך תנשא בו לכתחלה.

כיצד הוא קרוב לו? היה הוא יכול לשמרו והיא אינה יכולה לשמרו, זה הוא קרוב לו. שניהם יכולים לשמרו, או שניהם אינם יכולים לשמרו, זהו מחצה למחצה:

מפרשים

 

(כ) בר"ה או ברשות שאין של שניהם:    עיין בח"ה סעיף רמ"ג שם פסק ד"א אין קונים בר"ה וכ"כ הרמב"ם פ"ד ה' זכי' וכ"כ תוס' והר"ן כסוגיא זו ור"ה דאתמ' בש"ס היינו סימטא והמחבר שכתב בסעי' י"ד תוך ד"א מגורש' נשמע ד"א בר"ה נמי מגורש' דא"ל סימטא קאמר דהא כתב ר"ה או רשות שאין של שניהם משמע ר"ה ממש קאמר וצ"ל דס"ל כתירץ אחרון של הרשב"א בגט תקנו ד"א אפי' בר"ה משום תקנו' עגונו' עוד כתבו בהגמיי' פי"ז היכא דעת אחרת מקני שאני מיהו להפוסקים הנ"ל ולהמחבר צ"ל כתירץ הראשון כמ"ש בסי' ל' ועיין בסמוך:

(כא) היה הגט מחצה למחצה:    וכן בשני כיתי עדים המכחישים זא"ז למי היה קרוב הוי ספק גט וא"א אוקי תרי בהדי תרי והיא בחזקת א"א ע"ש בתוס':

(כב) עד שיהא קרוב לה וכו':    כל זה הוא שיטות הרמב"ם דס"ל אף על גב דקרוב לה והיא יכולה לשמור ולא הוא היא ספק מגורשת אבל רוב פוסקים חולקים ע"ז וס"ל כשקרוב לה היא מגורשת מדאורייתא ושמואל רק חומרא דרבנן קאמר דהגט פסול הוא ואם נשאת לא תצא ולמעשה צ"ע:

(כג) שניה' א"י לשומרו:    כתבו תוס' היינו כ"א א"י לשומרו לבדו אבל אם שניהם א"י לשומרו אין הגט כלל ואין להקשות והא אגיד ביה דהא הוא ג"כ צריך לשמור הגט כיון דאין הגט מונח בתוך שלו ועיין בר"ן:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש