חוק התקנים

חוק התקנים מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק התקנים, תשי״ג–1953


תוכן עניינים

[תיקון: תשע״ד]

פרק א׳: הגדרות

הגדרות [תיקון: תשי״ג, תשי״ח, תשל״א, תשנ״ח, תשע״ד, תשע״ז, תשע״ח־2, תשפ״ב]
בחוק זה –
”איגוד לשכות המסחר“, ”התאחדות המלאכה והתעשייה“, ”התאחדות התעשיינים בישראל“, ”התאחדות בוני הארץ“, ”לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל“ ו”רשות ההסתדרות לצרכנות“ – כל אחד מאלה או גוף אחר שיבוא במקומם בהתאם לצו שנקבע לפי סעיף 27;
”ועדת החריגים“ – ועדת החריגים שהוקמה לפי סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979;
”חוק המועצה להשכלה גבוהה“ – חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958;
”מוסד להשכלה גבוהה“ – כל אחד מאלה:
(1)
מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(2)
מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(3)
מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
”המועצה להשכלה גבוהה“ – כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה;
”מצרך“ – מטלטלים וכן כל מבנה או מיתקן, אפילו הם מחוברים למקרקעים, להוציא רפואות;
”מפרט“ – תיאור תכונותיו של מצרך, ובכלל זה פרטים אלה כולם או מקצתם: ייעודו, פעולתו, מטרתו, תהליך ייצורו, התקנתו, הפעלתו, דרכי השימוש בו, איכותו ודרכי הבטחתה, כמותו וממדיו ודרכי מדידתם, הדרכים לבדיקתו, להחסנתו, לתחזוקתו ולהעברתו ממקום למקום, מקורו, כינויו, סימונו, אריזתו ושאר תכונות של מצרך ושל חלקיו וחמריו שידרוש אותן המכון;
”מכירה“ לרבות שיווק, גרם מכירה, החזקה לשם מכירה, חליפין או השכרה; החזקה לשם מכירה תיחשב גם כל החזקת מצרך במקום העסק או במקום אחר, בכמות ובנסיבות שאינן שכיחות בשימוש לצורך עצמי. זולת אם יוכיח המחזיק כי אין הוא מחזיקו לשם מכירה;
”המשרד“ – משרד הכלכלה והתעשייה;
”עוסק“ – מי שמבצע אחת או יותר מהפעולות המנויות בסעיף 9(א) ו־(א1);
”עוסק“ – מי שמבצע אחת או יותר מהפעולות המנויות בסעיף 9(א)(1) ו־(א1);
”חוק זה“ לרבות התקנות שהותקנו והצווים או האכרזות שניתנו לפיו;
”קרוב“ – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ״ט–1999 (להלן – חוק החברות);
”שינוי לאומי“ – שינוי בתקן לעומת התקן הבין־לאומי שעליו הוא מתבסס, שאינו שינוי לאומי מתחייב;
”שינוי לאומי מתחייב“ – שינוי לאומי המנוי בתוספת הראשונה, וכן שינוי שהורה עליו הממונה לפי סעיף 8(ה4);
”שליטה“ – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”השר“ – שר הכלכלה והתעשייה.
[תיקון: תשע״ד]

פרק ב׳: מכון התקנים הישראלי והממונה על התקינה

[תיקון: תשע״ז]

סימן א׳: מכון התקנים הישראלי

מכון התקנים תאגיד וגוף מבוקר [תיקון: תשל״א]
מכון התקנים הישראלי (בחוק זה – המכון) הוא תאגיד כשר לכל זכות וחובה ופעולה משפטית ועומד לבקרתו של מבקר המדינה.
מטרות המכון [תיקון: תשל״א, תשל״ט]
מטרת המכון היא תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המצרכים, אם בקביעת תקנים ואם בדרך אחרת, ורשאי הוא, בין השאר, לערוך מחקרים, סקרים ובדיקות של חמרים, מוצרים ומיתקנים, לאשר מפרטים וכללים טכניים ולעודד את השימוש בהם, ולקיים השגחה על ייצור מצרכים בהתאם לכללים שקבע וכן לעסוק באיסוף מידע, מיונו והפצתו.
מוסדות המכון [תיקון: תשע״ז]
ואלה מוסדות המכון:
(1)
יושב ראש המכון וסגנו;
(2)
הועד הפועל;
(3)
(נמחקה).
[תיקון: תשע״ז]

סימן ב׳: יושב ראש המכון וסגנו

יושב ראש המכון [תיקון: תשע״ז]
(א)
השר ושר האוצר ימנו את יושב ראש המכון; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המכון.
(ב)
תקופת כהונתו של יושב ראש המכון תהיה ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
(ג)
יושב ראש המכון –
(1)
יהיה יושב ראש הוועד הפועל;
(2)
יציג יחד עם המנהל הכללי של המכון, את תכניות העבודה השנתיות של המכון לשר, לאחר אישורן בידי הוועד הפועל;
(3)
יהיו נתונות לו סמכויות שנקבעו לפי חוק זה וכן סמכויות נוספות שנקבעו בתקנון המכון כאמור בסעיף 4(ב)(1).
יושב ראש המכון – סייגים למינוי והפסקת כהונה [תיקון: תשע״ז]
(א)
לא ימונה אדם ליושב ראש המכון בהתקיים אחד מאלה:
(1)
הוא חבר כנסת או חבר בהנהלה הפעילה של מפלגה או של גוף מדיני או חבר בגוף בוחר של מפלגה; לעניין זה, ”מפלגה“, ”גוף מדיני“, ”גוף בוחר של מפלגה“ – כמשמעותם בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959;
(2)
הוא המנהל הכללי של המכון;
(3)
הוא עובד המדינה;
(4)
הוא עובד המכון;
(5)
הוא אינו אזרח ישראלי;
(6)
הוא עובד, נושא משרה או חבר בנשיאות הארגונים העסקיים או באיגוד לשכות המסחר, או בגופים החברים בהם;
(7)
הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש בתפקיד, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור.
(ב)
יושב ראש המכון יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
(1)
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר ולשר האוצר;
(2)
השר ושר האוצר נוכחו כי הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות או משש ישיבות שקיים הוועד הפועל בשנה אחת;
(3)
השר ושר האוצר נוכחו, לאחר התייעצות עם הוועד הפועל, כי נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(4)
השר ושר האוצר נוכחו כי הוא פעל, במעשה או במחדל, בדרך הפוגעת ביכולת המכון לקיים הוראה או דרישה שניתנו כדין;
(5)
התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם לפי דין לכהן כיושב ראש המכון.
(ג)
חדל יושב ראש המכון לכהן בתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב), יפעלו השר ושר האוצר, בהקדם האפשרי, למינוי יושב ראש למכון במקומו, בהתאם להוראות סימן זה.
סגן יושב ראש המכון [תיקון: תשע״ז]
(א)
הוועד הפועל יבחר את סגן יושב ראש המכון (להלן – הסגן) מקרב חבריו, ובלבד שלא התקיימו בו הסייגים המנויים בסעיף 3ב(א)(1) עד (5) ו־(7); נוסף על כך, ובלי לגרוע מהאמור, היה הסגן הקודם נציג של אחד מהגופים המנויים בסעיף 3ו(א)(3), (4) או (5), לא יבחר הוועד הפועל סגן שהוא נציג של אותו הגוף; לעניין זה, יראו את הגופים המנויים בפסקאות (3) ו־(4) של הסעיף האמור כאותו גוף.
(ב)
הסגן ישמש ממלא מקום יושב ראש המכון בהעדרו של היושב ראש, אם נבצר מהיושב ראש למלא את תפקידיו או אם חדל לכהן וטרם מונה יושב ראש חדש למכון.
(ג)
תקופת כהונתו של הסגן תהיה שנתיים, ואולם אם נבצר מיושב ראש המכון למלא את תפקידו דרך קבע או חדל מלכהן, לא ימלא הסגן את מקומו של יושב ראש המכון לתקופה העולה על שישה חודשים; לא מונה יושב ראש מכון חדש עד תום התקופה האמורה – יבחר הוועד הפועל סגן חדש בהתאם להוראות סעיף זה.
[תיקון: תשע״ז]

סימן ג׳: הוועד הפועל

תפקידי הוועד הפועל וסמכויותיו [תיקון: תשע״ז]
אלה תפקידי הוועד הפועל וסמכויותיו:
(1)
לקבוע את המדיניות הכללית של המכון, בהתאם למטרות המכון;
(2)
לאשר את תכניות העבודה השנתיות שהגיש לו המנהל הכללי של המכון, בשים לב לכך שהן לא סותרות את מדיניות הממשלה;
(3)
לאשר את התקציב השנתי של המכון ואת תקן העובדים במכון;
(4)
לנהל את רכוש המכון ולפקח עליו;
(5)
לעקוב אחר יישום המדיניות, תכניות העבודה והתקציבים של המכון;
(6)
לאשר תחומי פעילות חדשים של המכון, בכפוף למטרות המכון;
(7)
למנות מקרב חבריו, סגן ליושב ראש המכון, בהתאם להוראות סעיף 3ג;
(8)
למנות רואה חשבון מבקר למכון;
(9)
למנות חברים למינהלת לעניין מתן היתר לסימון מצרכים בתו־תקן כאמור בסעיף 11(ב1);
(10)
לקבוע את השכר ואת תנאי העבודה האחרים של המנהל הכללי של המכון ושל נושאי תפקידים בכירים אלה: סגן המנהל כללי של המכון, מנהלי האגפים, המבקר הפנימי והיועץ המשפטי של המכון וכן נושאי תפקידים בכירים נוספים במכון שיקבע הוועד הפועל;
(11)
לפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי של המכון ופעולותיו;
(12)
לאשר, על פי המלצת המנהל הכללי של המכון, את מינוים של נושאי תפקידים בכירים במכון כאמור בפסקה (10);
(13)
לדון בטיוטת הדוחות הכספיים של המכון ובהערות רואה החשבון המבקר לגביה, לאשר את הדוחות הכספיים, ולאחר אישור הדוחות הכספיים – לדון בכל פרט שלגביו הסתייג רואה החשבון המבקר, העיר הערה או נמנע מלחוות את דעתו;
(14)
להקים ועדות מרכזיות לענפי משק שונים ולענפי ייצור שונים במשק, כאמור בסימן ה׳, ולקבוע את תחום פעולתן;
(15)
להקים ועדות קבועות או ארעיות שאינן ועדות כאמור בסימן ה׳, למעט הוועדה הממנה לפי סעיף 3טז(ה), למנות להן יושב ראש ולקבוע את סמכויותיהן, כך שהרכבן ייקבע בשים לב לתחומי פעולתן ויאזן ככל האפשר בין הגופים המיוצגים בוועד הפועל כאמור בסעיף 3ו.
סמכות שיורית של הוועד הפועל [תיקון: תשע״ז]
סמכות במסגרת תחומי פעילות המכון, שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של המכון, רשאי הוועד הפועל להפעילה.
הרכב הוועד הפועל [תיקון: תשע״ז]
(א)
בוועד הפועל יכהנו חמישה עשר חברים, והם:
(1)
יושב ראש המכון;
(2)
ארבעה נציגי ממשלה כמפורט להלן:
(א)
הממונה;
(ב)
עובד המשרד הבקי בתחום הייבוא, שימנה המנהל הכללי של המשרד;
(ג)
עובד משרד ראש הממשלה הבקי בתחום האסדרה או הכלכלה, שימנה המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה;
(ד)
עובד אגף התקציבים במשרד האוצר שימנה הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
(3)
שני נציגים שתמנה התאחדות התעשיינים בישראל;
(4)
נציג שתמנה התאחדות בוני הארץ;
(5)
שני נציגים שימנה איגוד לשכות המסחר;
(6)
נציג שתמנה רשות ההסתדרות לצרכנות;
(7)
נציג שתמנה המועצה הישראלית לצרכנות;
(8)
שני נציגים שתמנה לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, שאחד מהם הוא איש סגל אקדמי במוסד להשכלה גבוהה;
(9)
נציג שייבחר מקרב עובדי המכון.
(ב)
נציג שתמנה התאחדות המלאכה והתעשייה יוזמן להשתתף בישיבות הוועד הפועל, ואולם לא תהיה לו זכות הצבעה בהן; על הנציג כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 3ז ו־3ט, וזכויות הנתונות לחבר הוועד הפועל לשם השתתפותו בישיבות הוועד הפועל, וכן חובות החלות לפי חוק זה על חבר הוועד הפועל ובכלל זה הוראות תקנון המכון ובהן הוראות לעניין הפסקת כהונה.
(ג)
המכון יפרסם את שמות חברי הוועד הפועל שמונו לפי סעיף קטן (א) ואת שם הנציג שמונה לפי סעיף קטן (ב), וכן את הרכב הוועד הפועל המכהן, בהודעה באתר האינטרנט של המכון.
ממלא מקום חבר הוועד הפועל [תיקון: תשע״ז]
מי שמינה חבר בוועד הפועל כאמור בסעיף 3ו, רשאי למנות לו ממלא מקום.
תוקף פעולות הוועד הפועל [תיקון: תשע״ז]
קיום הוועד הפועל, סמכויותיו ותוקף החלטותיו לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר הוועד הפועל, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חבריו מכהנים כדין.
תקופת כהונה של חבר הוועד הפועל וממלא מקומו [תיקון: תשע״ז]
חבר הוועד הפועל וממלא מקומו, למעט הממונה, ימונו לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
[תיקון: תשע״ז]

סימן ד׳: המנהל הכללי של המכון

המנהל הכללי של המכון
(א)
הוועד הפועל ימנה מנהל כללי למכון מתוך רשימת מועמדים שעליהם המליצה ועדה לאיתור מועמדים (בסעיף זה – ועדת האיתור); ועדת האיתור תהיה בת חמישה חברים והם:
(1)
יושב ראש המכון והוא יהיה יושב ראש ועדת האיתור;
(2)
עובד המשרד המכהן בוועד הפועל, שיבחר המנהל הכללי של המשרד;
(3)
עובד משרד האוצר המכהן בוועד הפועל;
(4)
שני חברים נוספים שיבחר הוועד הפועל מתוך חבריו שאינם נציגי הממשלה, ובלבד שלא ייבחרו שני חברים שהם נציגים של אותו גוף מהגופים המנויים בסעיף 3ו(א)(3), (4), (5) או (8), ולעניין זה, יראו את הגופים המנויים בפסקאות (3) ו־(4) של אותו סעיף כאותו גוף.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת האיתור להמליץ על מועמד יחיד.
(ג)
לא ימונה לחבר ועדת האיתור ולא יכהן בה, מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת האיתור לבין עניין אישי שלו; בסעיף זה, ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו, סוכנו או שותפו, או עניין של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה.
(ד)
על מינוי המנהל הכללי יחולו הוראות סעיף 37(ב) ו־(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, בשינויים המחויבים, והוא ייעשה לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה בחוק האמור.
(ה)
הוועד הפועל יקבע, באישור השר ושר האוצר, אמות מידה לבחירת מועמדים לכהונת מנהל כללי למכון.
(ו)
קיום ועדת האיתור, סמכויותיה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד ששלושה חברי ועדה לפחות מכהנים כדין.
(ז)
ועדת האיתור תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
(ח)
החלטת ועדת האיתור תתקבל ברוב קולות של חברי הוועדה ותהיה מנומקת.
תקופת כהונה של המנהל הכללי [תיקון: תשע״ז]
תקופת כהונתו של המנהל הכללי תהיה חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
סמכויות המנהל הכללי ותפקידיו [תיקון: תשע״ז]
(א)
למנהל הכללי של המכון יהיו נתונות כל סמכויות הניהול והביצוע של המכון שאינן נתונות לאחר לפי חוק זה, ובכלל זה גיבוש תכניות העבודה של המכון שיובאו לאישור הוועד הפועל.
[תיקון: תשע״ז]

סימן ה׳: ועדות בתחום התקינה במכון

ועדת התיאום [תיקון: תשע״ז]
(א)
הוועד הפועל יקים ועדת תיאום שתפקידה לתאם את עבודת התקינה במכון, וזה הרכבה:
(1)
המנהל הכללי של המכון, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
הממונה;
(3)
יושבי ראש הוועדות המרכזיות;
(4)
נציג שתמנה התאחדות התעשיינים בישראל;
(5)
אחד מנציגי ארגוני הצרכנים החברים בוועד הפועל המנויים בסעיף 3ו(6) ו־(7);
(6)
נציג שימנה איגוד לשכות המסחר.
(ב)
על נציגים כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(6) יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות לפי חוק זה החלות על חבר הוועד הפועל.
ועדות מרכזיות [תיקון: תשע״ז]
במכון יפעלו ועדות לעניין קביעת התקינה בענף מסוים או בתחום מסוים (בסימן זה – ועדות מרכזיות).
ועדות טכניות [תיקון: תשע״ז]
ועדה מרכזית תקים בתחום פעולתה ועדה טכנית אחת או יותר, שתפעל לעניין עיבוד תקנים וקביעתם בנושאים שקבעה לה הוועדה המרכזית (בסימן זה – ועדה טכנית).
הרכב ועדות התקינה [תיקון: תשע״ז]
(א)
הרכבן של ועדות מרכזיות וועדות טכניות (בסימן זה – ועדות תקינה) יהיה כדלקמן:
(1)
שני אנשי סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה, בעלי מומחיות הנוגעת לתחום מתחומי העיסוק של הוועדה, שתמנה המועצה להשכלה גבוהה;
(2)
שני בעלי השכלה בתחומי ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה שהם בעלי מומחיות רלוונטית לתחום מתחומי העיסוק של הוועדה, שתמנה הוועדה הממנה כמשמעותה בסעיף קטן (ה);
(3)
שני נציגי צרכנים שימנה הגוף המקים את ועדת התקינה, מתוך רשימות נציגים שהגישו לו ארגוני צרכנים; לעניין זה, ”ארגון צרכנים“ – כהגדרתו בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981;
(4)
שני עובדים של רשות מרשויות המדינה או גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, הנוגעים לעניין;
(5)
שני נציגים שתמנה התאחדות התעשיינים בישראל באופן שיבטיח נציגות לענפים הרלוונטיים, ולפחות אחד מהם יהיה בעל עסק או עובד בעסק זעיר, עסק קטן או עסק בינוני, כהגדרתם בחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992 (בסעיף זה – עסק זעיר, קטן או בינוני);
(6)
שני נציגים שימנה איגוד לשכות המסחר באופן שיבטיח נציגות לענפים הרלוונטיים, ולפחות אחד מהם יהיה בעל עסק או עובד בעסק זעיר, קטן או בינוני.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדה מרכזית רשאית למנות לוועדה טכנית עד חמישה חברים נוסף על החברים האמורים בסעיף קטן (א), אם נוכחה כי הם בעלי ידע ומומחיות רלוונטיים לתחומי העיסוק של הוועדה הטכנית, ובכלל זה רשאית היא למנות נציגי ציבור, נציגי ארגונים שלא למטרות רווח, וכן נציגים של רשויות הפועלות לפי דין או חברות ממשלתיות, והכול בכפוף להוראות אלה:
(1)
החליטה ועדה מרכזית למנות נציגי מעבדות, לא תמנה אלא נציגי מעבדות מאושרות כמשמעותן בסעיף 12(א)(1) שמספרם לא יעלה על שניים, ובלבד שאם מונו שני חברים, אחד מהם לפחות יהיה נציג של מעבדה מאושרת או נציג של מעבדה מוכרת כהגדרתה בסעיף 2א(א) לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף 3כא;
(2)
החליטה ועדה מרכזית למנות חברים שאינם כאמור בפסקה (1), לא יעלה מספרם על שלושה, ובלבד –
(א)
שלא ימונו נציגים של גופים המנויים בסעיף קטן (א), ואולם ניתן למנות נציג אחד לכל היותר מגוף המנוי בפסקה (4) של אותו סעיף קטן, אם נוכחה הוועדה המרכזית כי נדרש מינוי של נציג כאמור;
(ב)
שלא ימונה יותר מנציג אחד של גוף המייצג גורמים עסקיים במשק, אם נוכחה הוועדה המרכזית כי נדרש מינוי של נציג כאמור.
(ג)
ועדה מרכזית רשאית להציע לגורם הממנה חברים בוועדה טכנית לפי סעיף קטן (א), בעלי כשירות מתאימה לשמש חברים כאמור.
(ד)
ועדת תקינה לא תכלול שני חברים שהם עובדים או בעלים באותו עסק.
(ה)
הוועד הפועל יקים ועדה קבועה שתפעל במכון ותפקידה למנות נציגים מתחומי ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה, שיכהנו כחברים בוועדות התקינה (בסעיף זה – הוועדה הממנה); הוועדה הממנה תורכב מנציגי לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, וכן מנציגי כל גוף מקצועי אחר שהוועד הפועל נוכח כי הוא מייצג חלק ניכר מהמהנדסים, האדריכלים או האקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, בתחום מסוים; הוועדה הממנה תבחר את יושב הראש שלה מבין חבריה ותקבע לעצמה את סדרי עבודתה.
מומחים וועדות מומחים [תיקון: תשע״ז]
ועדה טכנית רשאית להסתייע בעבודתה במומחים, באנשי מקצוע ובאנשים אחרים הבקיאים בתחום פעולתה (בסימן זה – מומחים), וכן להקים ועדות שיורכבו ממומחים כאמור (בסימן זה – ועדות מומחים).
יושבי ראש וסגני יושבי ראש של ועדות תקינה וועדות מומחים [תיקון: תשע״ז]
(א)
הוועד הפועל ימנה יושב ראש וסגן יושב ראש לכל ועדה מרכזית, מבין חברי הוועדה המרכזית.
(ב)
ועדה מרכזית, באישור הוועד הפועל, תמנה יושב ראש וסגן יושב ראש לכל ועדה טכנית שבתחום פעולתה, מבין חברי הוועדה הטכנית.
(ג)
ועדה טכנית, באישור הוועדה המרכזית שבתחום פעולתה היא נמצאת, תמנה יושב ראש וסגן יושב ראש לכל ועדת מומחים שהקימה, מבין חבריה.
(ד)
המניין החוקי בישיבה של הוועד הפועל שבה מתקבלת החלטה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יכלול נציג ממשלה אחד לפחות, והחלטה כאמור תתקבל ברוב של שמונה חברי הוועד הפועל לפחות, ואולם אם לא הושג הרוב האמור בשתי הצבעות רצופות, ניתן לקבל החלטה כאמור ברוב רגיל בכפוף לאישור המנהל הכללי של המשרד.
תנאי כשירות ליושב ראש ולסגן יושב ראש של ועדת תקינה [תיקון: תשע״ז, תשע״ט]
(א)
כשיר לשמש יושב ראש ועדת תקינה, חבר ועדת תקינה שהוא אחד מאלה:
(1)
איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה, שמונה לפי סעיף 3טז(א)(1);
(2)
בעל השכלה בתחומי ההנדסה, האדריכלות או הטכנולוגיה, שיש לו מומחיות בתחום מתחומי העיסוק של הוועדה, שבחרה הוועדה הממנה כאמור בסעיף 3טז(א)(2);
(3)
עובד של רשות מרשויות המדינה או גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, הנוגעים לעניין.
(ב)
לא ימונה ליושב ראש ועדת תקינה –
(1)
מי שמקבל, באופן ישיר או עקיף, תמורה או טובת הנאה מעסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה, ובכלל זה מי שמקבל מימון מעסק כאמור בעבור מחקר;
(2)
מי שהוא עובד או בעל שליטה –
(א)
בעסק המצוי בשליטת עסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה או בעסק השולט בעסק מרכזי כאמור;
(ב)
בעסק, אשר מי ששולט בעסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה שולט בו.
(ג)
לא ניתן למנות נציג העומד בתנאים כאמור בסעיף קטן (א) ליושב ראש ועדת תקינה, רשאי הוועד הפועל למנות חבר אחר של ועדת התקינה ליושב ראש בכפוף להגבלות שבסעיף קטן (ב), ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 3יח(ד).
(ד)
כשיר לשמש סגן יושב ראש ועדת תקינה חבר ועדת תקינה, בכפוף להגבלות שבסעיף קטן (ב), ובלבד שאם הוא נציג של גוף מהגופים המפורטים בסעיף 3טז(א)(5) או (6), יהיה מינויו טעון אישור או החלטה של הוועד הפועל, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 3יח(ד).
(ה)
בוועדת תקינה לא יכהנו יושב ראש וסגן יושב ראש, המייצגים את אותו גוף או שמונו על ידי אותו גורם ממנה.
(ו)
(1)
בסעיף זה, ”עסק מרכזי הנוגע לפעילות הוועדה“ – עסק הפועל בתחום הנוגע לתחום הפעולה של ועדת התקינה, שמחזור המכירות שלו גבוה מ־300 מיליון שקלים חדשים בשנה או שהוא הוכרז כבעל מונופולין לפי סעיף 26 לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988.
(2)
הסכום הקבוע בפסקה (1) יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בפסקה זו – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת, ויום העדכון הראשון יהיה י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן לפי פסקה זו.
ביטול מינוי של יושבי ראש וסגני יושבי ראש של ועדות תקינה וועדות מומחים [תיקון: תשע״ז]
(א)
ביטול מינוי של יושב ראש או של סגן יושב ראש של ועדות תקינה וועדות מומחים, ייעשה באותה דרך שבה בוצע המינוי, ואולם מניין חוקי להחלטה של הוועד הפועל על ביטול מינוי יושב ראש או סגן יושב ראש ועדה מרכזית יכלול שני נציגי ממשלה לפחות וההחלטה תתקבל ברוב של שמונה חברי הוועד הפועל לפחות.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), נוכח הוועד הפועל כי יושב ראש או סגן יושב ראש של ועדה טכנית או ועדת מומחים אינו ממלא את תפקידו כראוי או שלא מתקיימים בו תנאי הכשירות לפי סעיף 3יט, רשאי הוא, בפנייה מנומקת, לדרוש –
(1)
מוועדה מרכזית לבחון את ביטול מינויו של יושב ראש או של סגן יושב ראש של ועדה טכנית שהיא הקימה;
(2)
מוועדה טכנית לבחון את ביטול מינויו של יושב ראש או של סגן יושב ראש של ועדת מומחים שהיא הקימה.
השתתפות עובדי המכון בעבודת ועדות התקינה וועדות המומחים [תיקון: תשע״ז]
(א)
עובדי המכון ירכזו את עבודת ועדות התקינה וועדות המומחים, ויסייעו לעבודתן המקצועית.
(ב)
עובדי המכון רשאים להשתתף כחברים בוועדות מומחים וכן בוועדות טכניות, כנציג מעבדות, בהתאם להוראות סעיף 3טז(ב)(1).
(ג)
נציג המכון, שימנה המנהל הכללי של המכון מבין עובדיו, יוזמן להשתתף בישיבות ועדות התקינה וועדות מומחים, אך לא תהיה לו זכות הצבעה.
המניין החוקי בישיבות ועדות תקינה [תיקון: תשע״ז]
המניין החוקי בישיבות ועדת תקינה הדנות באישור או בתיקון תקנים או בהקמת ועדה טכנית או ועדת מומחים, ובכלל זה מינוי חברים נוספים בוועדה טכנית בהתאם להוראות סעיף 3טז(ב), יכלול מחצית מחברי הוועדה המכהנים לפחות ונוסף יושב ראש הוועדה או סגנו; לא היה מניין חוקי בשתי ישיבות רצופות של אותה ועדה באותו נושא, רשאית הוועדה לקבל החלטה כאמור בישיבתה השלישית בכל מספר של נוכחים.
פרסום פרוטוקולי ועדות התקינה ושמות חבריהן [תיקון: תשע״ז]
(א)
המכון יפרסם לעיון הציבור פרוטוקולים של ישיבות ועדות התקינה באתר האינטרנט של המכון, בתוך 28 ימי עסקים לאחר קיום ישיבת הוועדה; בפרוטוקולים כאמור יפורטו שמות הנוכחים בדיון ובהצבעה, תמצית הדיון, לרבות עמדות שונות ככל שהובעו במסגרתו, וכן ההחלטות שהתקבלו בצירוף הנימוקים להן, והכול בכפוף להוראות כל דין.
(ב)
המכון יפרסם את שמות החברים בכל ועדת תקינה ומקום עבודתם הנוכחי, באתר האינטרנט של המכון בתוך 14 ימי עסקים מיום מינוים, בכפוף להוראות כל דין; בסעיף זה, ”מקום עבודה נוכחי“ – מקום עבודה שבו מועסק חבר הוועדה כעובד שכיר, ואם חבר הוועדה הוא בעל עסק או שעיקר עיסוקו הוא במתן שירות לעסק מסוים – העסק כאמור.
(ג)
השר, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם הוועד הפועל, רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בפרוטוקולים, ובכלל זה רשאי הוא לחייב את פרסום שמות המצביעים ואופן הצבעתם.
פומביות דיוני ועדות התקינה וועדות המומחים [תיקון: תשע״ז]
(א)
נושאי הדיון בוועדות התקינה ובוועדות המומחים (בסעיף זה – הוועדות) והמועד והמיקום שבו הן מתכנסות, יפורסמו באתר האינטרנט של המכון, שבעה ימי עסקים לפחות לפני מועד הדיון.
(ב)
השר, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם הוועד הפועל, רשאי לקבוע –
(1)
כללים לעניין השתתפות גורמים מהציבור בישיבות הוועדות וכן חריגים לאפשרות השתתפות כאמור;
(2)
הוראות לעניין תיעוד מלא של דיוני הוועדות, ואופן פרסומם של הדיונים, והכול בכפוף להוראות כל דין.
החרגה לעניין ועדות תקינה מסוימות [תיקון: תשע״ז]
(א)
הוועד הפועל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי בוועדת תקינה מסוימת או בדיון לגבי תקן מסוים בוועדת תקינה, לא יחולו הדרישות המנויות בסעיפים 3טז, 3יט, 3כ(א), 3כב, 3כג ו־3כד (בסעיף זה – החרגה), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)
הוועד הפועל השתכנע כי אין בהחרגה כדי לפגוע בהיבטי תחרות או בהיבטי הסדרה בענף הנוגע לוועדה או לתקן האמורים;
(2)
ההחלטה התקבלה ברוב של שמונה מחברי הוועד הפועל לפחות;
(3)
הגופים המנויים בסעיף 3טז(א) יהיו רשאים למנות נציג כחבר בדיוני הוועדה.
(ב)
קבע הוועד הפועל החרגה כאמור בסעיף קטן (א) –
(1)
רשאי הוא לקבוע את סדרי פעולתה של ועדת התקינה, לרבות דרישות חלופיות או נוספות לדרישות המנויות בסעיף קטן (א);
(2)
יפרסם המכון הודעה על כך באתר האינטרנט של המכון.
(ג)
הוועד הפועל רשאי לקבוע, בהחלטה מנומקת בכתב, כי במקרים מיוחדים, אם סבר כי ניתן למנוע פגיעה בתחרות או בהיבטי הסדרה בענף הנוגע לעניין, יחולו חלק מהדרישות המנויות בסעיפים 3טז, 3יט, 3כ(א), 3כב, 3כג ו־3כד, כפי שיחליט.
(ד)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), הוועד הפועל לא יקבל החלטה כאמור באותם סעיפים קטנים אם יושב ראש המכון, הממונה או עובד משרד האוצר המכהן בוועד הפועל התנגד להחלטה, מטעמים שיירשמו, לאחר ששוכנע כי ההחלטה תפגע בהיבטי התחרות או בהיבטי הסדרה בענף הנוגע לעניין.
[תיקון: תשע״ז]

סימן ו׳: תקנון המכון

תקנון המכון [תיקון: תשס״ח, תשע״ז]
(א)
הועד הפועל של המכון יתקין, תוך שנה אחת מיום תחילת תקפו של חוק זה, תקנון לפעולות המכון (להלן – התקנון), שיהיה למכון היסוד היחיד לשימוש בסמכויותיו לפי חוק זה, והוא רשאי להכניס בו שינויים ותיקונים.
(א1)
השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המכון, רשאי להציע לוועד הפועל של המכון שינויים ותיקונים בתקנון שהותקן כאמור בסעיף קטן (א).
(ב)
בתקנון [ייקבעו] הוראות בעניינים אלה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו:
(1)
סמכויותיהם של מוסדות המכון;
(2)
(נמחקה);
(3)
(נמחקה);
(4)
(נמחקה);
(4א)
הוראות לעניין הגבלות על כהונה בוועד הפועל, בוועדת התיאום, בוועדות התקינה או בוועדות מומחים כמשמעותם בחוק זה, מטעמים של נבצרות, ניגוד עניינים, הרשעה בעבירה או הגשת כתב אישום, נוכח מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה, וכן תנאים לביטול כהונה כאמור, הפסקתה או השעייתה, בשל אחד מהטעמים האמורים;
(5)
סמכויותיו של הממונה על התקינה במכון;
(6)
דרכי המכון בביצוע סמכויותיו;
(6א)
הוראות בדבר פרסום נושאי הדיון בוועדות התקינה ובוועדות המומחים, וכן המועד והמיקום שבו הן מתכנסות;
(7)
כל ענין אחר הבא להסדיר פעולתו של המכון שהשר הורה לקבעו בתקנון.
(ג)
התקנון, וכל שינוי או תיקון בו, טעונים אישור של השר ויפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של המכון.
(ד)
לא התקין הועד הפועל את התקנון תוך התקופה המפורשת בסעיף קטן (א), יתקינו השר, ודינו יהיה לכל דבר כאילו הותקן כאמור בסעיף קטן (א).
[תיקון: תשע״ז]

סימן ז׳: הממונה על התקינה

הממונה על התקינה [תיקון: תשע״ז]
השר ימנה את הממונה על התקינה (בחוק זה – הממונה), במינוי שהודעה עליו פורסמה ברשומות.
[תיקון: תשע״ד]

פרק ג׳: עיבוד תקן והכרזה על תקן רשמי

תקן [תיקון: תשל״א]
(א)
המכון, והוא בלבד, רשאי לקבוע מיפרט, או כללים טכניים של תהליך עבודה לרבות הגדרות טכניות, כתקן ישראלי (להלן – תקן); המכון יפרסם כל תקן בדרך הנראית לו.
(ב)
הודעה על קביעת תקן תפורסם ברשומות.
כללים לעיבור תקנים [תיקון: תש״ס, תשס״ג, תשס״ח, תשע״ד, תשע״ז]
(א)
המכון לא יקבע תקן, אלא אם עובד בהתאם לכללים שנקבעו על ידי המכון באישור השר ופורסמו ברשומות; הכללים יכללו הסדרים לעיבוד תקנים, ובכלל זה הוראות לעניין השתתפותם של גורמים הנוטלים חלק בעיבוד תקן מסוים, בכפוף להוראות לפי חוק זה.
(ב)
(1)
בקביעת תקן, יאמץ המכון, בכלל, תקינה בין־לאומית או תקינה אשר נוהגת בקרב המדינות המפותחות עם שווקים משמעותיים או מסמכים בין־לאומיים אחרים הדומים במהותם לתקינה בין־לאומית הנוהגים בקרב מדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים (להלן – תקנים בין־לאומיים); בקביעת תקן כאמור יובא בחשבון אופי הסחר בין ישראל למדינות העולם;
(2)
כאשר קיימים תקנים בין־לאומיים שונים, רשאי המכון לקבוע תקנים חלופיים, ובלבד שכל תקן שיקבע כאמור יתבסס במלואו על תקן בין־לאומי קיים:
(3)
בנסיבות מיוחדות, כאשר יש הכרח לעשות כן בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל, רשאי המכון לשנות תנאים מסוימים הקבועים בתקינה בין־לאומית כאמור בפסקאות (1) ו־(2), תוך פירוט הנימוקים לכך בדברי הסבר אשר יצורפו לתקן.
(ג)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), לא ייקבע כל תקן בנושא הנוגע לחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979, לסעיף 13(ב)(2) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982 (להלן – חוק התקשורת), או לסעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002, בלא קבלת הסכמת כוחות הביטחון כהגדרתם בסעיף 13 לחוק התקשורת.
(ד)
השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המכון, רשאי להציע למכון שינויים ותיקונים בכללים שנקבעו לפי סעיף קטן (א), בכל הנוגע להשתתפות של נציגי היצרנים והצרכנים כאמור באותו סעיף קטן; על שינויים ותיקונים שהציע השר יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור לעניין קביעת כללים.
תקן זמני [תיקון: תשל״א, תשע״ז]
(א)
המכון רשאי לקבוע תקן שלא עובד בהתאם לסעיף 7 (להלן – תקן זמני), ובלבד שעובד לפי כללים שקבע לכך המכון, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; הכללים יפורסמו ברשומות.
(ב)
קבע המכון תקן כאמור בסעיף קטן (א), יתחיל מיד בהליכים לעיבוד התקן בהתאם לסעיף 7.
(ג)
תקן זמני יפקע ביום שצויין לכך בהודעה ברשומות על קביעתו, ולא יאוחר מתום 36 חדשים לאחר פרסום אותה הודעה; תקן שפקע כאמור לא ייקבע עוד כתקן לפי סעיף קטן (א).
(ד)
משפקע תקפו של תקן זמני, תפורסם הודעה על כך ברשומות.
(ה)
זולת אם נאמר אחרת בחוק זה, יחולו על תקן זמני כל הוראות החוק החלות על תקן.
תקן רשמי [תיקון: תשי״ח, תשל״ט, תשנ״ח, תשע״ד, תשע״ז, תשע״ח, תשפ״ב]
(א)
השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציגי היצרנים, היבואנים והצרכנים, להכריז בהכרזה שפורסמה ברשומות על תקן מסוים, כולו או חלקו, כעל תקן ישראלי רשמי (להלן – תקן רשמי), אם נוכח כי הדבר דרוש להשגת אחת המטרות המפורטות בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שאם התקן אינו תקן בין־לאומי, יחווה הממונה לשר את דעתו המנומקת בכתב כי אין תקן בין־לאומי מתאים שניתן לאמצו ולקבוע אותו כתקן:
(1)
שמירה על בריאות הציבור;
(2)
שמירה על בטיחות הציבור;
(5)
הגנה על איכות הסביבה;
(4)
הספקת מידע, כאשר לא קיים מידע או מנגנון חלופי העשוי להקנות הגנה לצרכן; תקן שיוכרז לפי פסקה זו, לרבות הוראה בו, יהיה תקן להספקת מידע בלבד;
(5)
הבטחת תאימות או חלופיות של מוצרים;
(6)
מניעת נזק כלכלי משמעותי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש במערכות, בחומרים או במוצרים המשמשים בבניה (להלן – חומרי בניה), הגלויים לעין, וכן מניעת נזק כלכלי העלול להיגרם לצרכן כתיצאה משימוש בחומרי בניה שאינם גלויים לעין.
(אא)
תקן שיש במיפרטו תיאור כינויו או אריזתו של מצרך והוכרז כתקן רשמי, רואים את התקן הרשמי כאילו מיפרטו אינו כולל תיאורים אלה אלא אם הודיע השר באכרזה שהתקן הרשמי הוכרז לשם הגנת הצרכן.
(ב)
בכל אכרזה לפי סעיף קטן (א) יצוינו המקום, או המקומות, להפקדת התקן שהכריזו עליו כאמור, וכל אדם יהיה זכאי ללא כל תשלום לעיין בו כאמור.
(ג)
תקפה של אכרזה לפי סעיף קטן (א) הוא מתום ששים יום מיום פרסומה ברשומות או ממועד מאוחר יותר שהשר קבע באכרזה, בדרך כלל או לגבי כל איסור ואיסור בסעיף 9, ואולם ניתן להכריז אכרזה שתוקפה מיום פרסומה ברשומות אם כללה תקופת מעבר של 60 ימים לפחות; לעניין זה, ”תקופת מעבר“ – תקופה שבה ניתן לפעול גם לפי דרישות התקן הרשמי שחל על המצרך טרם האכרזה.
(ד)
היה מצרך מסויים מן הסוג שמהותו, או תהליך ייצורו, מסורים בחוק לסמכותה של רשות מסויימת, לא יכריז השר אכרזה לפי סעיף קטן (א) לגבי אותו מצרך, אלא בהסכמת השר הממונה על ביצוע אותו חוק (בסעיף זה – השר הממונה); אולם משהסכים השר הממונה לאכרזה, יחולו הוראותיה על אף כל הוראה שניתנה על ידי אותה רשות.
(ה)
הוכרז תקן כתקן רשמי, יהיו ביטול התקן, החלפתו בתקן אחר או שינויו טעונים אישור בכתב של השר ופרסום אכרזה על כך ברשומות; תקן מחליף או מתוקן כאמור יהיה התקן הרשמי.
(ה1)
על אכרזה של השר לפי סעיף זה יחולו הוראות אלה:
(1)
הממונה יפנה אל המנהל הכללי של המשרד שבראשו עומד השר הממונה או אל מנהל הרשות כאמור בסעיף קטן (ד), לפי העניין, לקבלת עמדת השר הממונה; בתקנים המתבססים על תקן בין־לאומי, יצרף הממונה לפנייתו את המלצות ועדת האימוץ כאמור בסעיף 8א, למעט במקרים של ביטול רשמיות;
(2)
פנה הממונה כאמור בפסקה (1) ולא התקבלה עמדת השר הממונה עד תום 60 ימים מיום פניית הממונה, יראו את השר הממונה כמי שהודיע על הסכמתו לאכרזה;
(3)
(נמחקה);
(4)
ראה השר הממונה כי הנושא מחייב בירור נוסף, יודיע לשר ולממונה כי נדרשת לו תקופה נוספת של 60 ימים לשם גיבוש עמדתו; הודיע השר הממונה כאמור, יחולו הוראות סעיף זה עם תום 120 ימים;
(5)
הממונה יורה, בנוהל, על הדרך להבטחת קבלת הפנייה כאמור בפסקה (1) בידי השר הממונה; נוסף על האמור, הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה הודעה בדבר כוונת האכרזה ויפנה גם לכל אלה: איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים בישראל, וארגוני הצרכנים כהגדרתם בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, ובלבד שהודיעו לממונה על נציג מטעמם שיהיה מוסמך לקבל את ההודעה;
(6)
כל אדם, ובכלל זה נציגי הגופים המפורטים בפסקה (5), רשאי להגיש לממונה בכתב את עמדתו לעניין הודעת הממונה, לא יאוחר מתום 30 ימים מיום פרסומה כאמור באותה פסקה.
(ה2)
הודיע השר הממונה על התנגדותו לעדכון התקן כאמור בסעיף קטן (ה1), ועל אף עמדתו סבר השר כי יש להכריז על עדכון התקן לפי סעיף זה, לא יכריז השר על עדכון התקן, והשר הממונה יפעל לפי אחד מאלה:
(1)
יודיע לשר על כוונתו לפעול לקביעת הסדר שבתחום סמכותו במקום התקן האמור (בסעיף זה – הסדר חלופי) בתוך תקופה סבירה בנסיבות העניין שיודיע עליה, וכי לאחר קביעת ההסדר החלופי על ידו או על ידי מי שמוסמך לכך לפי דין, יהיה ניתן לבטל את רשמיות התקן האמור; קבע השר הממונה הסדר חלופי, יודיע על כך לשר והשר יכריז על ביטול רשמיות התקן לפי סעיף זה, בהתאם להודעת השר הממונה;
(2)
יביא את המחלוקת להכרעת הממשלה, והשר הממונה והשר לא יעדכנו את התקן, לא יקבעו הסדר חלופי ולא יבטלו את רשמיות התקן עד להכרעת הממשלה;
(3)
הודיע השר הממונה על התנגדותו לאכרזה לפי סעיף זה, כולה או חלקה, ועל אף עמדתו סבר השר כי יש להכריז אכרזה כאמור, יביא את המחלוקת לפני הממשלה ועד להכרעת הממשלה לא יכריז אכרזה לפי סעיף זה לגבי הסעיפים בתקן שהשר הממונה התנגד להם.
(ה3)
(1)
על אף האמור בסעיף זה, לא יכריז השר על תקן המתבסס על תקן בין־לאומי כתקן רשמי לפי סעיף זה, אם הוא כולל שינוי מהתקן הבין־לאומי האמור, למעט שינוי לאומי מתחייב, אלא אם כן הסכימו ראש הממשלה ושר האוצר (בסעיף זה – השרים) להכללת השינוי הלאומי בתקן הרשמי כאמור; השרים לא יתנגדו להכללת השינוי הלאומי כאמור אם נוכחו כי הוא דרוש להבטחת מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 8(א)(1) עד (6).
(2)
לצורך בחינת השינוי הלאומי הכלול בתקן האמור בפסקה (1), יובאו לפני השרים מסמכים אלה:
(א)
המלצת ועדת האימוץ לפי סעיף 8א;
(ב)
רשימה של כלל השינויים הלאומיים בתקן האמור והנימוקים לנחיצותם;
(ג)
עמדת השר הממונה בעניין ונימוקיה;
(ד)
עמדתו של כל שר אחר הנוגע לעניין שביקש מהשר להביא את עמדתו לפני השרים;
(ה)
כל חומר אחר הדרוש לעניין.
(ה4)
סבר הממונה כי מהותו של שינוי לאומי מסוים היא הקלה על עוסקים ביחס לדרישות התקן הבין־לאומי או ביחס לדרישות התקן הישראלי הרשמי הקיים, רשאי הוא, באישור המנהל הכללי של המשרד, להחליט כי יראו את השינוי האמור כשינוי לאומי מתחייב לעניין הוראות חוק זה.
(ה5)
(1)
בסעיף קטן זה –
”המועד הקובע“ – ח׳ באב התשע״ו (12 באוגוסט 2016);
”תקן רשמי קיים“ – תקן רשמי המתבסס על תקן בין־לאומי ופורסמה לגביו אכרזה ברשומות לפני המועד הקובע, לרבות תקן כאמור שהשתנה או הוחלף בידי המכון לאחר המועד הקובע כך שיאמץ תקן בין־לאומי.
(2)
על אף האמור בסעיפים קטנים (ה1) עד (ה3) ובסעיף 8א, תקנים רשמיים קיימים ייבחנו בעניין התאמתם לתקנים בין־לאומיים לפי הוראות סעיף קטן זה, בתוך זמן סביר מיום תחילתו של תיקון מס׳ 13 ובחינתם תושלם לא יאוחר מיום י״א באב התשע״ט (12 באוגוסט 2019).
(3)
(א)
המכון יערוך ויגיש לממונה, בתוך 90 ימים מיום תחילתו של תיקון מס׳ 13, לגבי כל תקן רשמי קיים, רשימה הכוללת את סוגי הסעיפים שבתקן, כמפורט להלן (בסעיף קטן זה – הרשימה):
(1)
סעיפים הכוללים שינויים לאומיים מתחייבים;
(2)
סעיפים הכוללים שינויים לאומיים שאינם שינויים לאומיים מתחייבים (בסעיף קטן זה – שינויים לאומיים שאינם מתחייבים), תוך ציון אלה מהם שיש אי־התאמה בין הדרישות, לרבות ערכים, הקבועות בהם (בסעיף קטן זה – דרישות) לבין הדרישות הקבועות בתקן הבין־לאומי.
(ב)
לצד כל סעיף ברשימה הכולל שינוי כאמור בפסקת משנה (א)(1) או (2) יצוין הנימוק המקצועי להכללת השינוי בתקן, ולעניין סעיף הכולל שינוי כאמור בפסקת משנה (א)(1) – גם הטעם לסיווג השינוי כשינוי לאומי מתחייב.
(ג)
השתנה תקן רשמי קיים או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי, תכלול הרשימה את סעיפי התקן המעודכן.
(ד)
(1)
המכון יערוך, בהקדם האפשרי לאחר הגשת הרשימה ובהתאם לכללים שנקבעו לפי סעיף 7, בדיקה של הסעיפים בתקנים רשמיים קיימים הכוללים שינויים לאומיים שאינם מתחייבים, שיש חוסר התאמה בין הדרישות הקבועות בהם ובין הדרישות הקבועות בתקן הבין־לאומי, ויודיע לממונה על תוצאות הבדיקה לא יאוחר מתום 270 ימים מיום תחילתו של תיקון מס׳ 13.
(2)
על אף האמור בפסקת משנה (1), הממונה רשאי, לבקשת המכון, לדחות את המועד להודעה על תוצאות הבדיקה כאמור באותה פסקת משנה ב־30 ימים נוספים, אם ראה כי הדבר נדרש לשם השלמת הבדיקה לגבי תקנים מסוימים.
(4)
(א)
כלל תקן רשמי קיים שינוי לאומי שאינו מתחייב –
(1)
יכריז השר על ביטול הרשמיות של כל שינוי כאמור (בפסקה זו – ביטול רשמיות), אלא אם כן מתקיים לגביו האמור בפסקה (5)(א) או (ב);
(2)
רשאי השר, נוסף על סמכותו כאמור בפסקת משנה (1), אם השתנה התקן או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי, להכריז על כל שינוי הנכלל בתקן המעודכן כתקן רשמי (בסעיף קטן זה – עדכון רשמיות).
(ב)
אכרזה על ביטול רשמיות או על עדכון רשמיות תהיה בהתאם להוראות אלה:
(1)
הממונה יפרסם, לאחר קבלת הרשימה ולא יאוחר מתום 180 ימים מיום תחילתו של תיקון מס׳ 13, הודעה על כוונת השר להכריז על ביטול רשמיות או על עדכון רשמיות (בסעיף קטן זה – הודעת הממונה); הודיע המכון לממונה על השלמת הבדיקה כאמור בפסקה (3)(ד) לאחר פרסום הודעת הממונה, לא יידרש פרסום נוסף של ההודעה, גם אם השתנה התקן בעקבות הבדיקה;
(2)
בהודעתו יציין הממונה, לגבי סעיפים בתקן הכוללים שינויים לאומיים שאינם מתחייבים –
(א)
כי בחינת התאמתן של הדרישות שבסעיפים אלה לדרישות התקן הבין־לאומי תתבצע בידי המכון, וכי העברת הערות הציבור למכון בנושא זה תיעשה בהתאם לכללים שנקבעו לפי סעיף 7;
(ב)
כי אם יתברר, לאחר הבחינה כאמור בפסקת משנה (א), שעדיין קיימים סעיפים בתקן הכוללים שינויים לאומיים שאינם מתחייבים, יכריז השר על ביטול רשמיותם או שלא יכריז על עדכון רשמיותם, אלא אם כן מתקיים לגביהם האמור בפסקה (5)(א) או (ב), וזאת בלי שתפורסם הודעה נוספת על הכוונה לעשות כן;
(3)
הודעת הממונה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד, והממונה ישלח הודעה על פרסומה לשרי הממשלה, ובכללם לשר הממונה; הממונה יורה, בנוהל, על הדרך להבטחת קבלת ההודעה בידי השר הממונה; נוסף על האמור, הממונה ישלח הודעה לפי פסקה זו לגופים אלה, ובלבד שהודיעו לממונה על נציג מטעמם שיהיה מוסמך לקבל את ההודעה: איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים בישראל, וארגוני הצרכנים כהגדרתם בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981;
(4)
כל אדם הנוגע בדבר, ובכלל זה נציגי הגופים כאמור בפסקת משנה (3), רשאי להגיש לממונה את עמדתו לעניין הודעת הממונה, לא יאוחר מתום 30 ימים מיום פרסומה כאמור בפסקת משנה (1);
(5)
על אף האמור בפסקת משנה (4), כל שר הנוגע בדבר, ובכלל זה השר הממונה, רשאי להעביר לממונה את עמדתו לעניין הודעת הממונה, בכתב, לא יאוחר מתום 60 ימים מיום שנשלחה אליו ההודעה על פרסומה כאמור בפסקת משנה (3); ראה השר הממונה, במהלך התקופה האמורה, כי נדרשת לו תקופה נוספת לשם גיבוש עמדתו, יודיע על כך לממונה, בכתב, ויעביר לו את עמדתו לא יאוחר מתום 120 ימים מיום שנשלחה אליו ההודעה כאמור;
(6)
לא התקבלה עמדת השר הממונה עד תום התקופות שבהן עליו להגיש את עמדתו כאמור בפסקת משנה (5), יראו אותו כמי שהודיע על הסכמתו לאכרזה לפי פסקה זו.
(5)
על אף האמור בפסקה (4) –
(א)
מצא השר כי יש חשש לפגיעה במטרה מהמטרות המנויות בסעיף קטן (א)(1) עד (6), רשאי הוא, במקרים חריגים ולאחר שקיבל את המלצת הממונה, שלא להכריז על ביטול רשמיות של שינוי לאומי שאינו מתחייב, ואם השתנה התקן או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי – להכריז, בהסכמת ראש הממשלה ושר האוצר כאמור בסעיף קטן (ה3)(1), על שינוי כאמור הנכלל בתקן המעודכן כתקן רשמי;
(ב)
סבר השר הממונה כי נדרשת הכרזה על שינוי לאומי שאינו מתחייב כתקן רשמי, יחולו הוראות אלה:
(1)
השר הממונה יגיש לשר בכתב, במהלך התקופה להגשת עמדה, את עמדתו בדבר הצורך להכריז על השינוי הלאומי כאמור כתקן רשמי, בצירוף נימוקים וכל חומר אחר הדרוש לעניין, לרבות עמדה של שר אחר הנוגע לעניין, אם הועברה אליו;
(2)
(א)
הסכים השר עם עמדתו של השר הממונה, יפנה השר לקבלת הסכמתם של ראש הממשלה ושל שר האוצר להכרזת השינוי הלאומי שאינו מתחייב כרשמי, בהתאם להוראות סעיף קטן (ה3)(1) סיפה; הסכימו ראש הממשלה ושר האוצר להכרזה כאמור, לא יכריז השר על ביטול הרשמיות של השינוי הלאומי האמור, ואם השתנה התקן או הוחלף בידי המכון לאחר אכרזתו האחרונה כתקן רשמי – יכריז השר על שינוי לאומי כאמור הנכלל בתקן המעודכן כתקן רשמי לפי הוראות סעיף זה, בלא צורך בהליך נוסף.
(ב)
התנגד השר לעמדת השר הממונה, יביא השר את המחלוקת להכרעת הממשלה, ועד להכרעת הממשלה לא יעודכן התקן, לא ייקבע הסדר חלופי במקומו ולא תבוטל רשמיותו; הכריעה הממשלה במחלוקת, יפעל השר בהתאם להכרעתה להכרזת השינוי הלאומי שאינו מתחייב כתקן רשמי או לביטול הרשמיות של השינוי האמור, לפי העניין, בלא צורך בהליך נוסף.
(6)
אכרזה לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות לא יאוחר מתום 120 ימים לאחר תום התקופות להגשת עמדת השר הממונה כאמור בפסקה (4)(ב)(5), אלא אם כן נדרשה הסכמתם של ראש הממשלה ושל שר האוצר כאמור בפסקה (5)(א) או (ב)(2)(א) או שהובאה מחלוקת להכרעת הממשלה כאמור בפסקה (5)(ב)(2)(ב); על אכרזה כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).
(7)
נבחנו לפי הוראות סעיף קטן זה סעיפים שונים בתקן רשמי קיים, רשאי השר להכריז, לפי הוראות סעיף קטן זה, על ביטול הרשמיות או עדכון הרשמיות של חלק מאותם סעיפים, גם אם לא הסתיימה הבחינה כאמור לגבי שאר הסעיפים של אותו תקן.
(ו)
(בוטל).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ז]

פרק ד׳: אימוץ תקן בין־לאומי, שמירה על תקן רשמי ואחריות עוסק

שינוי בתקן בין־לאומי שאומץ כתקן רשמי [תיקון: תשע״ד, תשע״ז]
(א)
השתנה תקן בין־לאומי שאומץ כתקן רשמי יחולו הוראות אלה:
(1)
המכון באמצעות הממונה יביא את השינוי בתקן הבין־לאומי לאישורו בכתב של השר בתוך שלושה חודשים מיום כניסתו לתוקף של השינוי בתקן הבין־לאומי;
(2)
השר יאשר את השינוי בתקן הבין־לאומי שקיבל מהמכון ויכריז עליו כתקן רשמי לפי הוראות סעיף 8, אם מצא, על פי המלצת הממונה, כי השינוי שעובד על ידי המכון תואם את השינוי בתקן הבין־לאומי; כלל השינוי שעובד על ידי המכון שינוי לאומי, יביא הממונה את השינוי הלאומי לבחינת ועדת האימוץ שמינה השר לפי הוראות סעיף 8ב (בחוק זה – ועדת האימוץ);
(3)
על בחינת השינוי הלאומי בידי ועדת האימוץ כאמור בפסקה (2) יחולו הוראות אלה:
(א)
ועדת האימוץ תבחן את השינוי הלאומי ותמליץ על אכרזתו כתקן רשמי, במלואו או בחלקו, וכן רשאית היא להמליץ על דחייתו של השינוי או על אכרזתו כרשמי בהתאמות שעליהן תמליץ;
(ב)
ועדת האימוץ תימנע, ככל האפשר, מהמלצה על אכרזת שינוי לאומי כתקן רשמי אם מצאה כי אינו הכרחי, ובלבד שלא תימנע מהמלצה על אישור שינוי לאומי מתחייב, אלא מנימוקים מיוחדים בכתב;
(ב1)
לשם ביצוע תפקידיה רשאית ועדת האימוץ, בין השאר, להסתייע במומחים;
(ב2)
ועדת האימוץ רשאית, לעניין תקן מסוים, לדון בשינוי לאומי מתחייב, אם ביקש זאת אחד מחבריה ופירט נימוקים מיוחדים לכך בבקשתו; הנימוקים האמורים יירשמו בפרוטוקול הוועדה;
(ב3)
סברה ועדת האימוץ כי אין הצדקה להכריז על השינוי הלאומי כתקן רשמי, תעביר את עמדתה המנומקת לממונה; הממונה יבקש מהוועדה המרכזית שבתחום פעולתה מצוי התקן, לבחון מחדש אם יש הצדקה בשינוי הלאומי נוכח עמדת ועדת האימוץ; סברה הוועדה המרכזית כי –
(1)
אין הצדקה לשינוי הלאומי, תפעל לעיבוד התקן בהתאם לכללים לפי סעיף 7, בתוך תקופה שלא תעלה על 90 ימים מיום הפנייה אליה, לצורך הגשת התקן המעובד לשר;
(2)
יש הצדקה לשינוי הלאומי, תעביר לשר ולממונה את עמדתה המנומקת בתוך 30 ימים מיום פניית הממונה אליה, ועמדתה תועבר, באמצעות הממונה, לשרים כאמור בסעיף 8(ה3);
(ג)
ועדת האימוץ תמסור את המלצתה לשר בתוך שלושה חודשים מיום פנייתו ותפרסם באתר האינטרנט של המשרד את פירוט שמות הנוכחים בדיון ובהצבעה, תמצית הדיון, לרבות עמדות שונות ככל שהובעו במסגרתו, וכן ההחלטות שהתקבלו בצירוף הנימוקים להן, והכול בכפוף להוראות כל דין;
(4)
(בוטלה);
(5)
(בוטלה).
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אכרזה לראשונה על תקן המבוסס על תקן בין־לאומי, הכולל שינוי לאומי, כתקן רשמי.
ועדת האימוץ [תיקון: תשע״ד, תשע״ז]
(א)
השר ימנה ועדת אימוץ שתפקידה לבחון את השינויים בתקנים הבין־לאומיים לפי סעיף 8א.
(ב)
ועדת האימוץ תהיה בת ארבעה חברים ושני משקיפים, כמפורט להלן:
(1)
הממונה;
(2)
נציג המכון, לפי המלצת המנהל הכללי של המכון מבין עובדיו;
(2)
נציג שתמנה לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, שהוא בעל השכלה בתחומי ההנדסה, האדריכלות או הטכנולוגיה;
(3)
נציג ציבור שהוא נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, המייצג את ציבור הצרכנים, לפי המלצת הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן כמשמעותו בחוק האמור, מתוך רשימות שהוגשו לו על ידי ארגוני הצרכנים כאמור;
(3א)
עובד משרד האוצר המכהן בוועד הפועל;
(4)
נציג ציבור התעשיינים, לפי המלצת התאחדות התעשיינים בישראל, שישמש כמשקיף;
(5)
נציג ציבור היבואנים, לפי המלצת איגוד לשכות המסחר, שישמש כמשקיף.
(ב1)
נציג המכון, שימנה המנהל הכללי של המכון מבין עובדיו, יוזמן להשתתף בישיבות ועדת האימוץ, אך לא תהיה לו זכות הצבעה; על נציג המכון יחולו ההוראות החלות על חבר ועדת האימוץ, בשינויים המחויבים.
(ג)
לא ימונה לחבר ועדת האימוץ או למשקיף בה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת האימוץ;
(2)
הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1) וטרם ניתן לגביו פסק דין סופי;
(3)
הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו; לעניין זה –
”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו של חבר ועדת האימוץ או של משקיף בה, לפי העניין, או עניין של גוף שכל אחד מאלה או קרובו של כל אחד מהם, מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
”קרוב“ – (נמחקה).
(ד)
הממונה יהיה יושב ראש ועדת האימוץ, והוא יזמין את חברי הוועדה, את נציג המכון ואת המשקיפים, יקבע את זמן התכנסותה של הוועדה, את מקום ישיבתה ואת סדר יומה.
(ה)
חברי ועדת האימוץ ומשקיפים שמונו לפי סעיף קטן (ב)(2) עד (5) יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופה נוספת בדרך שבה מונו.
סדרי הדיון [תיקון: תשע״ד]
(א)
המניין החוקי לדיוני ועדת האימוץ ולהחלטותיה הוא שלושת החברים.
(ב)
החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים בהצבעה, ובלבד שיושב ראש הוועדה נמנה עם הנוכחים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף.
(ג)
לא התקיים מניין חוקי כאמור בסעיף קטן (א), תתכנס ועדת האימוץ פעם נוספת בתוך שבעה ימים מהמועד שנקבע להתכנסותה הקודמת; התכנסה הוועדה בתוך שבעה ימים כאמור, יתקבלו החלטות הוועדה ברוב דעות הנוכחים, ובלבד שיושב ראש הוועדה נוכח בישיבה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף.
ישיבות ועדת האימוץ [תיקון: תשע״ד, תשע״ז]
ועדת האימוץ תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה, והיא רשאית לשם ביצוע תפקידיה למנות מומחים, לשמוע כל אדם ולבקש מכל אדם הנוגע לתפקידה, למסור לה מידע ומסמך הנוגע לתפקידה וכפי שתבקש; לעניין זה –
”מסמך“ – לרבות מידע הנוגע לתקן, תעודות או פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995 (להלן – חוק המחשבים);
”מידע“ – למעט מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 (להלן – חוק הגנת הפרטיות).
ניגוד עניינים [תיקון: תשע״ד, תשע״ז]
(א)
חבר ועדת האימוץ או משקיף יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, ולא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות ועדת האימוץ.
(ב)
התברר לחבר ועדת האימוץ או למשקיף כי הנושא הנדון בישיבת הוועדה או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בלא דיחוי ליושב ראש הוועדה או לשר, לפי העניין, ויפעל על פי הוראותיו.
(ג)
על אף האמור בסעיף זה, חבר ועדת האימוץ או משקיף רשאי להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף או הציבור שהוא נציגם ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.
(ד)
בסעיף זה, ”עניין אישי“ – כהגדרתו בסעיף 8ב(ג)(3).
פקיעת כהונה [תיקון: תשע״ד]
(א)
חבר ועדת האימוץ או משקיף יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2)
הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת האימוץ או משקיף, לפי העניין;
(3)
התקיימה אחת הנסיבות הפוסלות אותו מלהתמנות כחבר ועדת האימוץ או משקיף, לפי העניין, למעט לפי סעיף 8ב(ג)(2);
(4)
הוא חדל לייצג את הגוף שמינה אותו כמייצגו בוועדת האימוץ.
(ב)
הוגש כתב אישום נגד חבר ועדת האימוץ או נגד משקיף, בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה סבור השר כי אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או כמשקיף, לפי העניין, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה.
העברה מכהונה [תיקון: תשע״ד]
השר רשאי להעביר חבר ועדת אימוץ או משקיף מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו, ולמנות חבר או משקיף במקומו, אם מתקיים אחד מאלה:
(1)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(2)
הוא נעדר משלוש ישיבות רצופות של ועדת האימוץ או מחמש ישיבות בתקופה של שנה אחת.
תוקף פעולות [תיקון: תשע״ד]
קיום ועדת האימוץ, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר ועדת האימוץ או משקיף, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי ועדת האימוץ מכהנים כדין.
החלת דינים [תיקון: תשע״ד]
חבר ועדת האימוץ ומשקיף שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובד המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
(1)
(2)
חוק העונשין, התשל״ז–1977, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(3)
(4)
גמול או החזר הוצאות [תיקון: תשע״ד]
(א)
חבר ועדת האימוץ או משקיף לא יקבל שכר בעד כהונתו.
(ב)
חבר ועדת האימוץ שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג בוועדת האימוץ, זכאי לקבל גמול מהמשרד בעבור השתתפות בישיבות ועדת האימוץ לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל תמורה בעבור ההשתתפות ממקור אחר.
(ג)
חבר ועדת האימוץ שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (ב) זכאי לקבל מהמשרד החזר הוצאות שהוציא לצורך ההשתתפות בישיבות ועדת האימוץ לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות ממקור אחר.
(ד)
שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול או החזר הוצאות לפי סעיף זה לחברי ועדת האימוץ ואת שיעוריהם.
(ה)
בסעיף זה, ”עובד המדינה“ ו”עובד גוף מתוקצב“ – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
חובת שמירה על תקן רשמי [תיקון: תשל״ט, תשס״ה, תשע״ד, תשע״ז, תשע״ח־2, תשפ״ב]
(א)
(1)
לא ייצר אדם מצרך שמיפרט שלו נקבע כתקן רשמי, לא ימכרנו, לא ייבאו, לא ישתמש בו בכל עבודה שהיא ולא יבצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה נקבעו כתקן רשמי, אלא אם כן מתקיימת במצרך או בתהליך העבודה אחת מאלה (בסעיף זה – דרישות תקינה):
(א)
המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות התקן הרשמי או שהוא עומד בהוראה אחרת באכרזה שבה הוכרז התקן שחל לגבי אותו מצרך או תהליך עבודה כתקן רשמי;
(ב)
המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות תקן בין־לאומי על עדכוניו ובכלל זה אסדרה זרה, שאומצו, במלואן או בחלקן, בתקן רשמי, למעט תקן רשמי המפורט בתוספת השלישית, ובלבד שהמצרך סומן כנדרש לפי הדין הישראלי ואם הוא מכשיר חשמלי – הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל;
(ג)
המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות אסדרה זרה בעניין המצרך או תהליך העבודה, ובלבד שהתקן הרשמי שחל לגבי אותו מצרך או תהליך העבודה מנוי בתוספת הרביעית והמצרך סומן כנדרש לפי הדין הישראלי, ואם הוא מכשיר חשמלי – הוא תואם לרשת החשמל הנוהגת בישראל; לעניין זה, ”אסדרה זרה“ – לרבות תקן בין־לאומי על עדכוניו.
(2)
(א)
הוראות פסקה (1) לא יחולו על ייבוא של מצרך כאמור באותה פסקה, אם לשם התקנתו, הפעלתו או תחזוקתו לא נדרש לפי דין בעל מקצוע, והמצרך מיובא לשימוש אישי או משפחתי, בהתאם להוראות לעניין ייבוא אישי הקבועות לפי סעיף 2 לפקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979.
(ב)
השר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את רשימת התקנים הרשמיים החלים על מצרכים כאמור בפסקת משנה (א), ויעדכן את הרשימה, אם הדבר נדרש, לאחר כל אכרזה של תקן רשמי, לרבות שינוי, תיקון או החלפה של תקן רשמי כאמור; אין באי־פרסום כאמור כדי לפגוע בתוקפן של הוראות פסקת משנה (א).
(3)
הוראות פסקה (2) לא יחולו על מצרכים אלה: מזון כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015, רכב מנועי כהגדרתו בפקודת התעבורה, לרבות אופניים עם מנוע עזר כהגדרתם לפי הפקודה האמורה, ומוצר או מכשיר שנועד לשימוש רפואי.
(4)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו –
(א)
מצרכים או סוגי מצרכים המיובאים לשימוש אישי או משפחתי שהוראות פסקה (2) יחולו עליהם, אף אם לשם התקנתם, הפעלתם או תחזוקתם לא נדרש לפי דין בעל מקצוע;
(ב)
מצרכים או סוגי מצרכים שהוראות פסקה (2) לא יחולו עליהם.
(5)
(א)
הממונה על התקינה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד את רשימת התקנים הרשמיים החלים על מצרכים כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב), ויעדכן את הרשימה, אם הדבר נדרש, לאחר כל אכרזה של תקן רשמי, לרבות שינוי, תיקון או החלפה של תקן רשמי כאמור; אין באי־פרסום כאמור כדי לפגוע בתוקפן של הוראות אותו סעיף קטן.
(ב)
השר רשאי, בצו, להסיר תקנים מהתוספת השלישית, ורשאי הוא, בכפוף להוראות סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979, להוסיף, בצו, תקנים לתוספת השלישית.
(ג)
השר רשאי, בצו, לקבוע בתוספת הרביעית תקן רשמי שאינו מבוסס על תקן בין־לאומי, אם יש אסדרה זרה, לרבות תקן בין־לאומי, בעניין שמוסדר באותו תקן ומתקיימים לגביה כל אלה:
(1)
האסדרה הזרה חלה במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים ויש בה כדי לשמור על בריאותו של הציבור או בטיחותו או על איכות הסביבה;
(2)
לממונה על התקינה יש יכולת לבדוק את עמידת המצרך בדרישות האסדרה הזרה.
(ד)
השר רשאי לקבוע בצו כאמור בפסקת משנה (ג) חובה להציג מסמכים לפי סעיף 2ו לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979 או מסמכים נוספים, כפי שיקבע, לשם הוכחת התאמתו של מצרך לדרישות האסדרה הזרה כאמור באותה פסקת משנה.
(6)
הוראות פסקה (1) לא יחולו על ייצור או יבוא של מצרך כאמור באותה פסקה, אם מתקיים בו אחד אלה:
(א)
(ב)
הוא מיועד ליצוא.
(7)
הוראות פסקה (1) לא יחולו על יבוא מצרך, לעניין חובת עמידה בהוראות סימון של מצרך שאינו מיועד לשיווק ולהפצה לציבור שהוא אחד מאלה:
(א)
דוגמאות;
(ב)
מצרך המיועד לשימוש בהליכי הייצור;
(ג)
מצרך המיועד לשימוש עצמי;
(ד)
חלקי חילוף לתעשייה.
(א1)
נקבעו בתקן רשמי הוראות תחזוקה, התקנה או הפעלה של מצרך, יבוצעו הפעולות שנקבעו כאמור על ידי מי שחויב בכך בתקן הרשמי, בהתאם לדרישות התקן הרשמי.
(א2)
(1)
עוסק יודיע בלא דיחוי לממונה בהתקיים אחד או יותר מאלה:
(א)
נודע לעוסק כי מצרך שייבא, ייצר, מכר או תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה לא מתאים לדרישות התקינה כאמור בסעיף 9(א)(1) החלות על המצרך או שקיימת הסתברות גבוהה לאי־עמידתו של המצרך בדרישות התקינה כאמור; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתו של עוסק כאמור בסעיף קטן 9(א)(1);
(ב)
נודע לעוסק על פגיעה שנגרמה או שעלולה להיגרם לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם, או לאיכות הסביבה, בשל מצרך שחל עליו תקן רשמי, שהעוסק ייבא, ייצר, מכר, תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה.
(2)
נודע לעוסק האמור בפסקה (1), ינקוט, באופן מיידי, את כל הפעולות הנדרשות למניעת השימוש במצרך ולמניעת יבואו, ייצורו, מכירתו, תחזוקתו והשימוש בו בתהליכי העבודה, לפי העניין, לרבות החזרתו לעוסק, אם נדרש, ויודיע על הפעולות שנקט בהודעה לממונה לפי הוראות פסקה (1).
(3)
עוסק ישמור תלונות שהתקבלו אצלו לגבי סיכונים שנגרמו, או שעלולים להיגרם, לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם ממצרך שייבא, ייצר, מכר, תחזק או השתמש בו בתהליכי עבודה, ובלבד שחל עליו תקן רשמי; עוסק ישמור רשומות של תלונות שהתקבלו כאמור כל עוד המצרך האמור נמכר או מוצג למכירה, בין על ידו ובין על ידי מי שהוא שיווק לו את המצרך ולתקופה של שבע שנים לפחות מיום הפסקת מכירתו או הצגתו למכירה כאמור.
(א3)
(1)
בעת העברה בין עוסקים של מצרך שמפרט שלו נקבע בתקן רשמי, יעביר כל אחד מהעוסקים לעוסקים האחרים את פרטיו, ובכלל זה את שמו המלא, מען עסקו, ומספר עוסק מורשה או מספר רישיון עסק שלו, וכן פרטים המאפשרים את זיהוי המצרך; העוסקים ישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים את הפרטים האמורים וכן את תעודת המשלוח של המצרך.
(2)
השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים שלהלן, בשים לב לסוגי העוסקים או לסוגי המצרכים שעליהם יחולו:
(א)
פרטים נוספים ומסמכים שיש להעביר ולשמור לשם הבטחת עקיבות;
(ב)
הקלות בדרישות של מסירה ושמירה של פרטים ומסמכים כאמור בסעיף זה לפי סוגי עוסקים, בשים לב לגודלם ולסוג המצרך המועבר או המתקבל על ידם;
(ג)
הקלות בדרישות של מסירה ושמירה של פרטים ומסמכים כאמור בסעיף זה או התאמות בדרישות כאמור, לפי סוגי עוסקים או סוגי מצרכים, אם שוכנע השר כי קבועות, לפי דין אחר, הוראות המבטיחות עקיבות מתאימה לגבי אותם סוגי עוסקים או סוגי מצרכים, לפי העניין, ובלבד שלא ייקבעו הקלות או התאמות כאמור אלא בהסכמת השר הממונה על ביצוע הדין האחר; קבע השר הוראות כאמור, יראו את הפרטים והמסמכים הנשמרים לפי הדין האחר כפרטים ומסמכים שנדרשים לפי סעיף זה.
(3)
מסמכים ופרטים שעל עוסק לשמור לפי הוראות סעיף קטן (א2) וסעיף קטן זה (בסעיף קטן זה – מידע), יכול שיישמרו בדרך דיגטלית, אלא אם כן קבע הממונה אחרת בהוראותיו, ובלבד ששמירת המידע בדרך דיגטלית תיעשה כך שהמידע יישמר באופן אמין, ברור וקריא ויגובה מעת לעת; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השמירה של המידע בדרך דיגטלית, הדרכים לגיבויו וצורת הגישה אליו לשם פיקוח, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות בשים לב לסוגי העוסקים, לגודלם ולהיקף פעילותם, לסוגי המצרכים ולסוגי המידע.
(4)
הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מצרך שהוא מזון כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015.
(5)
בסעיף קטן זה –
”העברת מצרך“ – למעט –
(1)
העברה לעוסק שהוא מוביל בלבד, למטרת הובלתו בין עוסקים;
(2)
העברת דוגמאות של מצרך לצורכי מחקר, לימוד או פיתוח, שאינן מיועדות למכירה לצרכנים;
(3)
העברת מצרך אל גורם מחוץ לישראל או העברת מצרך שכולה מתרחשת מחוץ לישראל;
”עקיבות“ – היכולת לעקוב אחר מצרך ולאתר אותו בכל אחד מהשלבים של הייצור, הייבוא או המכירה, לרבות היכולת לעקוב אחר בדיקות, מפרטים ואישורים לגבי המצרך, מגורמים בישראל ומחוץ לישראל.
(א4)
הוראות סעיפים קטנים (א2) ו־(א3) וכן הוראות סעיף 10 יחולו בשינויים המחויבים גם על מצרכים או תהליכי עבודה שחלות עליהם דרישות תקינה כאמור בסעיף 9(א)(1)(ב) או (ג).
(ב)
בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע בצו כי לא יעשה אדם במצרך שמיפרט שלו נקבע כתקן רשמי את אחד המעשים המנויים בסעיף קטן (א), אלא אם ניתן לו היתר מאת המכון לסמנו בתו תקן וסימנו בהתאם לתנאי ההיתר: המכון רשאי לבטל היתר כזה לגבי מצרך שניתן עליו היתר ולא יוצר לפי דרישות התקן.
(ג)
תחילתו של צו לפי סעיף קטן (ב) תהא ששים יום אחרי פרסומו ברשומות או במועד מאוחר יותר שקבע השר.
[תיקון: תשי״ח, תשס״ה]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ד]

פרק ה׳: ביקורת והבטחת השמירה על תקן רשמי

הבטחת השמירה על תקן רשמי [תיקון: תשי״ח, תשע״ד]
(א)
הממונה רשאי בכל עת מתקבלת על הדעת לערוך בקורת ולקיים פיקוח על מנת לבדוק אם ממלאים אחרי הוראות חוק זה.
(א1)
הממונה רשאי למנות מפקחים מבין עובדי המשרד או מפקחים מקרב עובדי המדינה במשרד אחר, בהסכמת השר הממונה על אותו משרד, שיהיו נתונות להם הסמכויות לביצוע פיקוח לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, לשם קיום פיקוח לפי חוק זה; הודעה על מינוי מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
(ב)
בקיום פיקוח לפי סעיף קטן (א) רשאים הממונה ומפקח –
(1)
להיכנס, בכל עת המתקבלת על הדעת, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שמייצרים בו או מחזיקים בו מצרך שמיפרטו נקבע כתקן רשמי, או שמבצעים בו או ביצעו בו עבודה שהכללים הטכניים של תהליכה נקבעו כתקן רשמי, ולבדוק כל מצרך או תהליך עבודה וכל דבר הנמצא באותו מקום, וליטול דוגמה מכל מצרך לשם בדיקה; אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך;
(2)
להורות כי דוגמה שבחר. ולא ניטלה לבדיקה. תישמר במקום הימצאה. בדרך שקבע. לתקופה שיקבע ושלא תעלה על חדשיים מיום בחירתה;
(3)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(4)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר, לרבות מעוסק, להציג לפניו כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; הממונה ומפקח יהיו רשאים לדרוש גם מידע או מסמך אף אם לא הודיע להם עוסק לפי הוראת סעיף 9(א2)(1)(א), ובלבד שנוכחו כי קיים טעם לדרישת המידע הנוסף כאמור; לעניין זה –
”מסמך“ – לרבות תעודות או פלט כהגדרתו בחוק המחשבים;
”מידע“ – לרבות כל מידע הנוגע לתקן החל על מצרך או בדבר ייבואו, ייצורו או מכירתו של המצרך או בדבר מאפייני המצרך ותכולתו, דרכי ייצורו, הוראות בדבר השימוש בו, תוצאות בדיקות שנערכו לגבי המצרך והמסקנות לגביו, מידע בדבר הפצתו או מכירתו, וזהות הצרכנים שרכשו אותו, או רשומות של תלונות שהתקבלו לגביו כאמור בהוראת סעיף 9(א2)(3), ולמעט מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות.
(ב1)
התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי הממונה או מפקח –
(1)
לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים;
(2)
לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;
(3)
לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.
(ב2)
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה הממונה לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; על אף האמור, מפקח שלא הוסמך בסמכויות לפי סעיף קטן (ב1), אינו חייב בלבישת מדים;
(2)
יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג לפי דרישה;
(3)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף קטן (ב) ו־(ב1), כפי שקבע הממונה באישור השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים;
(4)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים;
(5)
משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי.
(ג)
(בוטל).
(ד)
כל אדם המבצע עבודת בניה או התקנה (אינסטלציה), הטעונה קבלת היתר או אישור, בתוקף חוק או מכוח אחר, מאת מוסד ממשלתי או מוסד של רשות מקומית, או מאת בעל זכיון מטעם המדינה שאושר לצורך סעיף זה על ידי הממונה, ישיג ויציג לפניהם, ככל שיידרש על ידיהם, תעודת בדיקה כמתואר בסעיף 12, שתעיד על התאמת המצרכים, שבהם הוא משתמש או השתמש בביצוע העבודה, לדרישות תקן רשמי; אולם לא יידרש אדם להציג תעודת בדיקה לגבי מצרך שיש עליו תו תקן כאמור בסעיף 11; בסעיף קטן זה ”המבצע עבודה“ לרבות אדם אשר העבודה מבוצעת על פי פקודתו.
הודעה בדבר מסוכנות מצרך [תיקון: תשע״ד, תשפ״ב]
הממונה יהיה רשאי לעשות כל אחד מאלה:
(1)
להורות לעוסק להודיע או לפרסם, לכל אדם הנוגע בדבר, כי מצרך או תהליך עבודה אינו מתאים לדרישות התקינה כאמור בסעיף 9(א)(1) החלות עליו, וכי המצרך או תהליך העבודה מסוכן לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או שקיימת הסתברות גבוהה למסוכנות כאמור; ההודעה תהיה באופן שיורה עליה הממונה; הממונה לא יורה לעוסק להודיע או לפרסם כאמור, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו;
(2)
להודיע או לפרסם הודעה מטעמו אם נוכח כי העוסק סירב להודיע או לפרסם, באופן שהורה עליו כאמור בפסקה (1), או שסבר כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, ורשאי הוא –
(א)
להודיע או לפרסם הודעה מטעמו גם בלי שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו אם סבר כי קיים חשש מיידי כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן;
(ב)
לחייב את העוסק בהוצאות ההודעה או הפרסום, כולן או חלקן; על הטלת הוצאות פרסום כאמור יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995;
(3)
להודיע לכל אדם או לפרסם הודעה מטעמו על ממצאי בדיקות שערך בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, אם נוכח כי נגרמה פגיעה לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כאמור, ובלבד שנתן לעוסק הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו טרם מתן ההודעה או הפרסום כאמור; סבר הממונה כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, רשאי הוא לפרסם כאמור בלי שנתן לעוסק הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.
הודעה על הפסקת פעולות עוסק והשמדה [תיקון: תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב]
(א)
הממונה רשאי להורות לעוסק, בהודעה בכתב, להפסיק לייצר מצרך או להפסיק את מכירתו או את הצגתו לצורך מכירתו, אם מצא שאינו מתאים לדרישות התקינה כאמור בסעיף 9(א)(1) החלות על המצרך, וכן להורות על איסופו של המצרך למקום שקבע, החזרתו לעוסק שממנו קיבל את המצרך, והכול באופן שיורה ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו.
(א1)
סבר הממונה כי קיים חשש לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, רשאי הוא להורות לעוסק, בהודעה בכתב ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו, להורות לו להפסיק את מכירתו או הצגתו למכירה של מצרך מאותו סוג שממנו ניטלה דוגמה לבדיקה או שנבחרה לצורך בדיקתה, לפי סעיף 10(ב)(1) או (2), לפי העניין, עד לקבלת תוצאות בדיקה של הדוגמה מהמצרך שניטלה לבדיקה; ואולם עד לקבלת החלטת הממונה בדבר מתן הוראה לפי סעיף קטן זה, רשאי מפקח להורות כי לא ייעשה כל שימוש במצרך כאמור, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים או עד לקבלת תוצאות הבדיקה, לפי המוקדם מביניהם.
(ב)
סבר הממונה כי קיים חשש לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או עלול להתקיים חשש כאמור, בשל מצרך שאינו מתאים לדרישות התקינה כאמור בסעיף 9(א)(1) החלות עליו ואין במתן הוראות לעוסק כאמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע את החשש כאמור, יהיה רשאי הממונה להורות לעוסק גם להשמיד את המצרך, והכול באופן שיורה בהודעה, ולאחר שנתן לעוסק הזדמנות סבירה, בנסיבות העניין, לטעון את טענותיו.
(ג)
סבר הממונה כי קיים חשש מיידי לשלומו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או לאיכות הסביבה, או עלול להתקיים חשש כאמור, רשאי הוא ליתן לעוסק, בצו, הוראה לפי סעיפים קטנים (א), (א1) או (ב) בלי שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו, ובלבד שנתן לו הזדמנות כאמור בהקדם האפשרי לאחר מכן.
שיקול דעת הממונה [תיקון: תשע״ד]
במתן הוראות הממונה לפי סעיפים 10א ו־10ב יינתנו בשים לב לנסיבות העניין, ובכלל זה להיקף ולמידת הפגיעה בשלומו, בבטיחותו או בבריאותו של אדם או באיכות הסביבה ולהיקף הפרסום הנדרש.
[תיקון: תשע״ד]

פרק ו׳: תו תקן

תו תקן [תיקון: תשל״ט, תשע״ז]
(א)
השר יקבע, בצו שפורסם ברשומות, סימנים לאישור התאמתו של מצרך לתקן או לתקן רשמי; לכל סימן כזה ייקרא ”תו תקן“.
(ב)
כל המייצר מצרך המתאים לדרישות תקן או תקן רשמי, הכל לפי המקרה, רשאי, לפי היתר מאת המכון, לסמן את המצרך בתו תקן; המכון רשאי בכל עת לבטל היתר כזה.
(ב1)
במכון תפעל מינהלת לעניין מתן היתר לסימון מצרכים בתו־תקן (בסעיף זה – המינהלת), וזה הרכבה:
(1)
הממונה, שיהיה היושב ראש;
(2)
המנהל הכללי של המכון או עובד המכון שהוא הסמיכו בכתב;
(3)
אחד עשר חברים שימנה הוועד הפועל לתקופה של חמש שנים; הוועד הפועל יהיה רשאי לאשר את הארכת המינוי לתקופה של חמש שנים נוספות.
(ג)
לא יסמן אדם כל חומר וכל מוצר בתו תקן אלא בתוקף היתר שניתן כאמור בסעיף קטן (ב) או לפי צו על פי סעיף 9(ב).
(ד)
השר יקבע את דרכי קביעתו של תו תקן והשימוש בו, וכן הוראות לעניין ועדות מקצועיות וועדות היתרים שהמינהלת רשאית להקים, כהונתם של חברי המינהלת והוועדות כאמור, ובכלל זה תנאים למינוים ועילות להפסקת כהונתם.
הסכמים עם מוסדות חוץ [תיקון: תשע״ז]
המכון רשאי, באישור השר להתקשר בהסכמים עם מוסדות שמחוץ לישראל, לשם הסדרת סימונם בתו תקן של מצרכים המתאימים לדרישות התקן, המיוצרים באותה ארץ ומיובאים לישראל.
[תיקון: תשע״ד]

פרק ז׳: תעודות בדיקה להתאמה לתקן ובדיקת מצרכים

תעודת בדיקה בדבר התאמה לתקן [תיקון: תשל״א, תשל״ט, תשע״ו, תשע״ז]
(א)
(1)
המכון, וכל מי שאושר לענין זה בכתב על ידי הממונה (להלן – מעבדה מאושרת), רשאים לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לתקן, או לתקן רשמי, ולתת תעודת בדיקה על כך.
(2)
הממונה ייתן אישור למעבדה לשמש כמעבדה מאושרת (בסעיף זה – אישור), אם מצא, להנחת דעתו, כי המעבדה רשומה על פי דין כתאגיד בישראל, וכי היא בעלת יכולת וכשירות מקצועית וערוכה למלא את תפקידה כמעבדה בישראל בתחום מתן האישור, בהתאם לתנאים והוראות שיורה לעניין זה, ובכלל זה היא בעלת איתנות פיננסית כנדרש; לעניין זה, חזקה כי מעבדה היא בעלת יכולת וכשירות מקצועית כאמור אם הוסמכה לשמש כמעבדה בתחום מתן האישור לפי הוראות חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997 או אם הוסמכה על ידי רשות הסמכה זרה אשר חתומה על הסדר ההכרה ההדדית של ארגון ILAC ואשר הוכרה על ידי מדינת ישראל בהסכם הדדי שנחתם בין ממשלת ישראל לבין ממשלה זרה לעניין הכרה הדדית בתוצאות בדיקת התאמת מצרך לתקן או למפרטים והוראות בתחום הטכני; הממונה רשאי להתנות את מתן האישור בקבלת הסמכה כאמור; לעניין זה, ”ארגון ILAC“ – הארגון הבין־לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח – (International Laboratory Accreditation Cooperation).
(2א)
על אף האמור בפסקה (2), יראו תוצאות בדיקה ואישורים של מעבדה זרה המנויה בהסכם הכרה הדדי בין־ממשלתי כתוצאות בדיקה ואישורים של מעבדה מאושרת, והכול בהתאם לקבוע בהסכם ההכרה האמור; לעניין זה, ”מעבדה זרה המנויה בהסכם הכרה הדדי בין־ממשלתי“ – מעבדה אשר הוכרה על ידי מדינת ישראל בהסכם הכרה הדדי שנחתם בין ממשלת ישראל לבין ממשלה זרה, אשר מינתה את אותה מעבדה זרה לעניין הכרה הדדית בתוצאות בדיקות של התאמת מצרך לתקן או למפרטים והוראות בתחום הטכני, או באישורי המעבדה האמורה באותו עניין, והכול כקבוע בהסכם.
(3)
נוסף על האמור בפסקה (2), הממונה לא ייתן אישור אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
(א)
מתקיימים יחסי תלות או חשש לניגוד עניינים לגבי המעבדה, העלולים לפגוע בתוצאות בדיקתה, והכול בהתאם לתנאים ולהוראות שיורה לעניין זה; בסעיף זה, ”יחסי תלות“ – לרבות תלות בין אופן הבדיקה ותוצאות הבדיקה המבוצעת על ידי המעבדה לבין זהות לקוחותיה, תשלום על ידם או מאפיינים אחרים שלהם;
(ב)
המעבדה, נושא משרה בה, בעל שליטה בה, מנהליה או עובד בה העוסק בביצוע בדיקות, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי לדעתו לתת אישור למעבדה, או הוגש נגדם כתב אישום בעבירה כאמור; הוראות לפי פסקת משנה זו לא יחולו על מעבדה שכל עיסוקה בביצוע בדיקות התאמה לתקן שעניינו הגנת הצרכן בלבד;
(ג)
המעבדה אינה ערוכה למלא את חובותיה כמפורט בסעיף קטן (א2);
(ד)
קיים חשש כי מתן אישור למעבדה לגבי התחום המבוקש, עלול לסכן את שלומו, בריאותו או בטיחותו של אדם או את איכות הסביבה.
(3א)
הממונה ייתן אישור לפי סעיף זה לתקופה של שנתיים ורשאי הוא, לבקשת המעבדה, לחדש את האישור לתקופות נוספות של שנתיים כל אחת; ואולם הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת אישור לתקופה קצרה יותר אם סבר כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(4)
(נמחקה).
(א1)
(1)
הממונה רשאי לבטל אישור, להתלותו, להגבילו או לסרב לחדשו, לאחר שנתן למעבדה הזדמנות לטעון את טענותיה, בהתקיים אחד מאלה:
(א)
המעבדה איננה ממלאת את החובות המוטלות עליה לפי חוק זה, כולן או מקצתן;
(ב)
האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
(ג)
חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן האישור לפי סעיף זה;
(ד)
המעבדה הפרה תנאי מתנאי האישור או הוראה מההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות שנתן הממונה;
(ה)
קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן יש במתן האישור כדי לפגוע בטובת הציבור;
(ו)
ניתן לגבי המעבדה צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), רשאי הממונה להתלות אישור לאלתר, בהחלטה מנומקת בכתב, אם הוא סבור שקיים חשש מיידי לפגיעה בשלומו, בבריאותו או בבטיחותו של אדם או באיכות הסביבה, או שעלול להתקיים חשש כאמור, ובלבד שנתן למעבדה הזדמנות לטעון את טענותיה בהקדם האפשרי לאחר ההתליה ולא יאוחר מ־14 ימי עסקים ממועד ההתליה.
(א2)
(1)
מעבדה מאושרת תפעל בתחום שלגביו ניתן לה האישור, בהתאם לתנאים למתן האישור, לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה ובכללן תנאים והוראות שהורה הממונה.
(2)
מעבדה לא תיתן תעודת בדיקה כאמור בסעיף קטן (א)(1), אם –
(א)
קיים חשש לניגוד עניינים ביחס ללקוח, לבדיקה, למוצר או לגורמים הקשורים למי מהם או למעבדה, לרבות כאשר החשש לניגוד העניינים הוא בשל פעילות של המעבדה בתחום שונה מתחום הבדיקה;
(ב)
קיימים יחסי תלות בין המעבדה ללקוח.
(3)
בסעיף זה –
”בעל עניין“ – כהגדרתו בחוק החברות;
”נושא משרה“ בתאגיד – מנהל פעיל בתאגיד או שותף, למעט שותף מוגבל;
”עניין אישי“ – כהגדרתו בחוק החברות.
(4)
בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (2)(א), יראו במצבים שלהלן ניגוד עניינים לעניין הפסקה האמורה:
(א)
אם למעבדה, לבעל מניות בה, לקרובו או לגוף שבשליטת מי מאלה או שהמעבדה בעלת מניות בו, יש זיקה לגורם העוסק בייצור, בהפצה, בייבוא, בייצוא, בהרכבה או בבנייה של המצרך הנבדק; לעניין זה, ”זיקה“ – שליטה בתאגיד, וכן כהונה כדירקטור או כנושא משרה בו, יחסי עבודה, או קשרים עסקיים או מקצועיים מתמשכים או קשרים כאמור שהם עיקר פעילותו, למעט קשרים שעניינם מתן שירותי בדיקה ללקוח;
(ב)
אם לעובד, למנהל או לבעל עניין במעבדה יש עניין אישי במזמין הבדיקה, במצרך הנבדק או במצרך או בשירות דומה, מתחרה או משלים למצרך הנבדק, או בענף שאליו משתייך המצרך הנבדק.
(5)
מעבדה מאושרת, בעליה ועובד בה לא ייתנו שירותי ייעוץ הקשורים לתחום שלגביו ניתן האישור למעבדה, אלא אם כן קיבלה המעבדה את אישורו של הממונה מראש ובכתב, ושירותי הייעוץ ניתנים בהתאם להנחיותיו ולתחומים אשר אושרו על ידו.
(6)
בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (5), לרבות לעניין אישור הממונה לפי אותה פסקה, לא תיתן מעבדה מאושרת –
(א)
ייעוץ בדבר תיקון ליקוי שבשלו לא עמד מוצר בדרישות תקן;
(ב)
ייעוץ בקשר לתכנון מוצר שעליו חל תקן;
(ג)
חוות דעת מקדמית בדבר עמידת מצרך בדרישות תקן החל עליו, אלא אם כן היא ניתנת כחלק מהליך הבדיקה לקראת מתן תעודת בדיקה.
(7)
(א)
מעבדה מאושרת לא תסרב סירוב בלתי סביר לתת שירותי בדיקה המוצעים על ידה בתחום שלגביו ניתן האישור, ללקוח דומה, אלא אם כן הראתה טעמים המצדיקים את אי מתן שירות בתנאים דומים (בפסקה זו – סירוב בלתי סביר); הממונה יקבע בהוראותיו נסיבות ותנאים שיראו בהם סירוב בלתי סביר, טעמים המצדיקים אי מתן שירות ותנאים שייחשבו דומים לעניין זה.
(ב)
מעבדה מאושרת לא תתנה מתן שירותי בדיקה המוצעים על ידה בתחום שלגביו ניתן האישור ברכישת שירותים נוספים ממנה או בתנאים בלתי סבירים.
(8)
מעבדה מאושרת לא תמסור ביצוע בדיקה, כולה או חלקה, למעבדה אחרת ולא תסתייע במעבדה אחרת אלא אם כן אושרה בידי הממונה כמעבדה מאושרת לאותה בדיקה; על אף האמור, רשאי הממונה, בנסיבות מיוחדות לעניין סוג בדיקות מסוימות, לקבוע הוראות לעניין הסתייעות מעבדה מאושרת במעבדה אחרת שאיננה מעבדה מאושרת לצורך ביצוע בדיקה, כולה או חלקה.
(9)
מעבדה מאושרת תפרט בתעודת הבדיקה את בדיקות ההתאמה לתקן אשר ביצעה ואת תוצאותיהן; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן עריכת תעודת הבדיקה והפרטים שיצוינו בה.
(10)
מעבדה מאושרת לא תיתן לעובד מעובדיה שכר או כל תגמול אחר, הנקבע לפי מספר הבדיקות שיבצע או תוצאות הבדיקות שיבצע.
(11)
לא תעשה מעבדה מאושרת, במעשה או במחדל, בכתב, בעל פה או בדרך אחרת, דבר העלול להטעות את לקוחותיה בעניין מהותי הקשור לפעילותה כמעבדה מאושרת או לממצאי בדיקות שערכה, ובכלל זה לא תציין את דבר היותה מעבדה מאושרת בפרסומים ובמסמכים המתייחסים לבדיקות שאינן כלולות בתחום שלגביו ניתן לה אישור; הממונה רשאי לקבוע הוראות נוספות ביחס לפרסומי מעבדה מאושרת, לצורך מניעת הטעיה של הציבור, לרבות לקוחותיה.
(12)
מעבדה מאושרת תקבע נהלים להסדרת פעילותה בהתאם להוראות לפי חוק זה, לרבות הוראות הממונה, ותפעל לפיהן.
(13)
מעבדה מאושרת תעביר לממונה אישור רואה חשבון לעניין עמידה בהוראות לפי חוק זה, במתכונת ובתדירות שיורה עליה הממונה.
(14)
מעבדה מאושרת תשמור את מסמכי הבדיקות שערכה בהתאם להוראות הממונה.
(15)
מעבדה מאושרת תעביר לממונה דיווחים בעניין פעילותה לפי דרישתו או בהתאם להוראות הממונה.
(א3)
על אף האמור בכל דין או הסכם, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ומעבדה מאושרת ימסרו לממונה מידע על פי דרישתו, ובכלל זה מידע הנוגע להסמכת המעבדה המאושרת בידי רשות אחרת שהסמיכה את המעבדה כמפורט בסעיף קטן (א)(2).
(ב)
תעודת בדיקה שניתנה כאמור כסעיף קטן (א) ונחתמה בידי מנהל מעבדה מאושרת או בידי מי שהוא הסמיך לכך, תשמש ראיה לתכנה כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
(ג)
מקום שלענין חיקוק נדרשת ראיה כי נתמלאו תנאי תקן, לא תתקבל כראיה תעודה אלא אם ניתנה בידי מעבדה מאושרת.
בדיקת מצרכים [תיקון: תשי״ח, תשע״ז]
מצרכים שמיפרטים שלהם נקבעו בתקן רשמי, רשאי המכון, באישור השר. לקבוע הוראות בדבר חובת בדיקתם, להבטחת התאמתם של המצרכים לתקן הרשמי וכללים לבדיקתם.
סימן השגחה [תיקון: תשל״א, תשל״ט]
(א)
מצרך שמפרטו לא נקבע כתקן והמכון משגיח על ייצורו בהתאם למפרט שאישר, רשאי המכון להתיר סימונו בסימן המעיד על השגחת המכון (להלן – סימן השגחה) ולקבוע תנאים למימונו.
(ב)
המכון רשאי בכל עת לבטל, בהודעה מנומקת בכתב, היתר שניתן לפי סעיף קטן (א).
(ג)
לא ישתמש אדם ולא יסמן מצרך בסימן השגחה אלא על פי היתר שניתן כאמור בסעיף קטן (א) ובהתאם לתנאי ההיתר.
(ד)
היתר לפי סעיף זה לא יבוטל בשל כך בלבד שמצרך שהזמין צבא־הגנה לישראל לשימושו הבלעדי אינו מתאים למפרט שאושר ואי־התאמתו מתחייבת מתנאי ההזמנה, ובלבד שהמצרך יסומן בסימן שקבע שר הבטחון בתקנות.
קבלת שכר [תיקון: תשל״א, תשל״ט, תשע״ד, תשע״ז]
(א)
המכון רשאי לקבל שכר בעד השירותים שהוא נותן.
(ב)
השכר ישולם בהתאם למחירון שיקבע המכון באישור השר.
(ב1)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין שכר בעד היתר לסמן בתו תקן לפי סעיף 9(ב), ובכלל זה בעד בדיקת התאמה לתקן רשמי או בעד כל פעולה אחרת שלפי דין הוא היחיד המוסמך לבצעה, המכון יציע לשר מחירון, בתוך תקופה שקבע לכך השר בהודעה בכתב למכון; השר רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לאשר את המחירון המוצע או לאשרו בשינויים, וכן רשאי הוא, בדרך האמורה, לעניין הצעה לעדכון שכר לפעולה הקבוע בצו בר־תוקף – לאשרו, לאשרו בשינויים או לדחות מחירון מוצע.
(2)
השר ייתן את החלטתו בתוך שלושה חודשים מיום שהוגש לו המחירון המוצע.
(3)
הגיש המכון לשר את המחירון המוצע, יהיה רשאי לקבל שכר לעניין זה לפי המחירון המוצע עד לכניסתו לתוקף של צו כאמור בפסקה (1) או במשך 12 חודשים, לפי המוקדם, אלא אם כן דחה השר את הצעת המכון.
(4)
לא הציע המכון מחירון לעניין הפעולות האמורות בפסקה (1) בחלוף התקופה שקבע השר כאמור באותו פסקה, יקבע השר בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המחירון לעניין פעולות אלה.
(5)
קיבל המכון לפי הוראת פסקה (3) שכר הגבוה מן השכר שנקבע בצו שאושר לפי פסקה (1), ישיב המכון את הפרש השכר כאמור למי ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בחוק זה – הפרשי הצמדה וריבית), מיום התשלום ועד ליום ההשבה.
(ב2)
(1)
הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1) לא יחולו לעניין שכר בעד בדיקות מעבדה בתחום בדיקות היבוא למתן אישור בדיקת מעבדה, שלגביהן מצוי מכון התקנים בתחרות מספקת עם מעבדות מוכרות; לעניין זה –
”אישור בדיקת מעבדה“ ו”מעבדה מוכרת“ – כהגדרתם בפקודת היבוא והיצוא;
”תחרות מספקת“ – מצב שבו פועלות שתי מעבדות מוכרות לפחות בתחום מסוים שלגביו ניתנה להן הכרה כמשמעותה בסעיף 2י לפקודת היבוא והיצוא, ולהן נתח שוק בהיקף המצביע על רמת תחרות מספקת לדעת השר, לאחר שהמנהל הכללי של המשרד, הממונה והממונה על התקציבים במשרד האוצר העבירו לו את עמדותיהם בנושא.
(2)
השר יקבע בצו את בדיקות המעבדה, שלדעתו מתקיימת לגביהן תחרות מספקת כאמור בפסקה (1).
(ב3)
אישר הממונה למעבדה מוכרת לפעול בתחום מסוים, יראו את השכר שנקבע לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), החל ממועד מתן האישור כאמור, כשכר מרבי בעד בדיקות התאמה לתקן של טובין מיובאים באותו התחום.
(ג)
המחירון יימצא לעיון הציבור במשרדי המכון ובמשרד הממונה, וכן יפורסם באתר האינטרנט של המכון וברשומות טעון פרסום ברשומות.
[תיקון: תשע״ד]

פרק ח׳: איסורים ופטורים

איסורים [תיקון: תשל״ט, תשע״ז]
(א)
אסור לאדם –
(1)
להשתמש במלים תקן, סטנדרד ונורמה, או במלים קרובות לאלה, על כל נטיותיהן (להלן – מלים מוגנות), לתיאור מיפרט, או כללים טכניים, שלא נקבעו כתקן או כתקן רשמי;
(2)
להשתמש במלה מהמלים המוגנות כשם לעסקו, או לפעולות עסקו, ללא היתר מאת השר; הוראה זו לא תחול על אדם שהשתמש כאמור לפני תחילת תקפו של חוק זה;
(3)
לתאר מצרך, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת שהיא, תיאור העלול לעורר את הרושם שניתן היתר לסמנו בתו תקן או בסימן השגחה, אלא אם נוכח שאמנם ניתן היתר כזה;
(4)
לסמן מצרך באופן העלול לעורר את הרושם, כי המצרך מתאים לתקן או לתקן רשמי פרט לסימון כחוק בתו תקן.
(5)
לתאר או לסמן מצרך באופן העלול לעורר את הרושם כי המכון משגיח על ייצורו, אם אין המכון משגיח על ייצורו.
(ב)
בסעיף זה, ”מצרך“ לרבות האריזה, העטיפה, הסליל או כל דבר אחר, שבהם נמכר המצרך, וכן כל פתק המחובר להם או למצרך.
הגבלה ברישום סימני מסחר [תיקון: תשי״ח, תשל״ט, תשע״ז]
על אף האמור בפקודת סימני המסחר, 1938, לא יירשם, לאחר שנקבע תו תקן או סימן השגחה, כל סימן מסחרי הדומה לאותו תו תקן או סימן השגחה, או העלול לעורר את הרושם שניתן לבעליו היתר להשתמש באותו תו תקן או סימן השגחה; וכן לא יירשם, אחרי תחילת תקפו של חוק זה, סימן מסחרי הכולל מלה מהמלים המוגנות, אלא בהיתר מאת השר.
דין מצרך מתוצרת חוץ או המיועד ליצוא
מצרכים מתוצרת חוץ המתאימים לתקנים של ארץ מוצאם, ומצרכים מתוצרת הארץ המיועדים ליצוא והמתאימים לתקנים של הארץ שאליה הם מיועדים, מותר לציין את התאמתם כאמור בסימן מיוחד על המצרך, בתנאי שיצויין על המצרך גם שמו, או סימנו המסחרי הרשום, של היצרן.
פטור [תיקון: תשע״ב, תשע״ז, תשפ״ב]
(א)
השר, בהתייעצות עם השר הממונה, רשאי בצו לפטור, לתקופה שלא תעלה על שנה, ממילוי אחר דרישות תקן רשמי, אם נוכח כי יש צורך מיוחד וממשי בכך וכי לא נשקפת ממתן הפטור סכנה לשלומו או בטיחותו של הציבור; לעניין זה, ”השר הממונה“, כמשמעותו בסעיף 8(ד).
(ב)
השר רשאי בצו לפטור מחובת סימון בשפה העברית לפי דרישות התקן הרשמי מצרכים המיועדים לשיווק בשטחי המועצה הפלסטינית, ובלבד שהטובין יסומנו כנדרש בתקן הרשמי בשפה הערבית; לעניין סעיף קטן זה, ”שטחי המועצה הפלסטינית“ – השטחים הכלולים, מזמן לזמן, בתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה לפי הסכם הביניים הישראלי־פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום ד׳ בתשרי התשנ״ו (28 בספטמבר 1995), לרבות נספחיו והמסמכים שנלוו אליו, וכן כל שטח רצועת עזה.
(ג)
השר רשאי, לצורך ייבוא של סוג מסוים של ציוד רפואי הטעון רישום לפי הוראות חוק ציוד רפואי, התשע״ב–2012, לפטור ציוד רפואי כהגדרתו בחוק האמור מביצוע בדיקת התאמה לתקן רשמי, כולה או חלקה, לצורך ייבואו של הציוד הרפואי, ולדרוש במקומה להמציא מסמכים המעידים על עמידה בתקן או בתקינה בין־לאומית כמשמעותה בסעיף 7(ב); אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות הממונה לפי סעיף 10.
[תיקון: תשע״ד]

פרק ט׳: אמצעי אכיפה מינהליים

[תיקון: תשע״ד]

סימן א׳: הטלת עיצום כספי

עיצום כספי [תיקון: תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב, [י״פ הודעות]]
(א)
הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 10,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2014; בשנת 2022, 10,270 ש״ח), ואם הוא תאגיד – בסכום של 25,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2014; בשנת 2022, 25,670 ש״ח):
(1)
(נמחקה);
(2)
תחזק, התקין או הפעיל מצרך שלא בהתאם לדרישות תקן רשמי החל עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, בניגוד להוראות סעיף 9(א1);
(3)
לא הודיע לממונה על פגיעה שנגרמה בשל מצרך, בניגוד להוראות סעיף 9(א2)(1)(ב);
(4)
ייצר, מכר או ייצא מצרך שמפרט שלו נקבע כתקן רשמי, או השתמש במצרך כאמור בכל עבודה שהיא, בלי שניתן לו היתר לסמנו בתו תקן או בלי שסימנו בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות צו שניתן לפי סעיף 9(ב);
(5)
לא הודיע או לא פרסם הודעה מטעמו לפי דרישת הממונה, כי מצרך או תהליך עבודה אינו מתאים לדרישות התקינה כאמור בסעיף 9(א)(1) החלות עליו, בניגוד להוראות סעיף 10א(1);
(6)
לא קיים את הוראת הממונה בדבר הפסקת ייצור מצרך, הפסקת מכירה או הצגתו, איסוף מצרך או החזרתו, בניגוד להוראת סעיף 10ב(א);
(7)
לא קיים את הוראת הממונה בדבר השמדת מצרך, בניגוד להוראת סעיף 10ב(ב);
(8)
סימן חומר או מוצר בתו תקן בלי היתר, בניגוד להוראות סעיף 11(ג).
(א1)
יצר, מכר או ייבא עוסק מצרך שלא עומד בדרישות התקינה כאמור בסעיף 9(א)(1) החלות עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, השתמש במצרך כאמור בכל עבודה שהיא או ביצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה אינם מתאימים לדרישות כאמור, בניגוד להוראות סעיף 9(א)(1), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, לפי העניין:
(1)
אם הוא יבואן –
(א)
שהוא יחיד – הסכום המתקבל ממכפלה של 10,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022) במספר הטובין בתעודת המשלוח או בסכום ה־CIF כפול 10, לפי הנמוך;
(ב)
שהוא תאגיד – הסכום המתקבל ממכפלה של 25,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022) במספר הטובין בתעודת המשלוח או בסכום ה־CIF כפול 10, לפי הנמוך;
(2)
אם הוא עוסק שאינו יצרן או יבואן –
(א)
שהוא יחיד – הסכום המתקבל ממכפלה של 10,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022) במספר הטובין שנמצאו באתר שבו התקיים הפיקוח או בסכום הנקוב בחשבונית הספק כפול 10, לפי הנמוך;
(ב)
שהוא תאגיד – הסכום המתקבל ממכפלה של 25,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022) במספר הטובין שנמצאו באתר שבו התקיים הפיקוח או בסכום הנקוב בחשבונית הספק כפול 10, לפי הנמוך;
(3)
אם הוא יצרן – 10,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022), ואם הוא תאגיד – בסכום של 25,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022);
בסעיף זה – ”CIF‏“ (Cost, Insurance, and Freight) – הסכם משלוח עלות, ביטוח ומשא בין־לאומי, המייצג את החיובים ששילם המוכר לכיסוי עלות ההזמנה.
(ב)
הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום של 5,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2014; בשנת 2022, 5,130 ש״ח), ואם הוא תאגיד – בסכום של 15,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2014; בשנת 2022, 15,400 ש״ח):
(1)
ייצר, מכר או ייצא מצרך שלא מתאים לדרישות התקינה בסעיף 9(א)(1) החלות עליו, לעניין סימון בניגוד להוראות סעיף 9(א)(1);
(2)
תחזק, התקין או הפעיל מצרך שלא בהתאם לדרישות בדבר סימון המצרך בתקן רשמי החל עליו, בניגוד להוראות סעיף 9(א1);
(3)
לא הודיע לממונה כי מצרך אינו מתאים לדרישות התקינה בסעיף 9(א)(1) החלות עליו, בניגוד להוראות סעיף 9(א2)(1)(א);
(4)
לא שמר תלונות שהתקבלו אצלו לגבי סיכונים שנגרמו או שעלולים להיגרם ממצרך שחל עליו תקן רשמי, בניגוד להוראות סעיף 9(א2)(3).
(ב1)
הפרה מעבדה מאושרת הוראה מהוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 50,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2017; בשנת 2022, 51,660 ש״ח):
(1)
נתנה ייעוץ או חוות דעת מקדמית, בניגוד להוראות סעיף 12(א2)(6);
(2)
מסרה ביצוע בדיקה למעבדה אחרת, בניגוד להוראות סעיף 12(א2)(8);
(3)
ערכה תעודת בדיקה שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 12(א2)(9);
(4)
נתנה שכר או תגמול אחר לעובדיה, בניגוד להוראות סעיף 12(א2)(10);
(5)
ציינה את דבר היותה מעבדה מאושרת בפרסומים או במסמכים, בניגוד להוראות לפי סעיף 12(א2)(11);
(6)
לא קבעה נהלים להסדרת פעילותה, בניגוד להוראות סעיף 12(א2)(12);
(7)
לא העבירה לממונה אישור רואה חשבון, בניגוד להוראות לפי סעיף 12(א2)(13);
(8)
לא שמרה מסמכי בדיקה שערכה, בניגוד להוראות לפי סעיף 12(א2)(14);
(9)
לא מסרה דיווח לממונה, בניגוד להוראות סעיף 12(א2)(15).
(ג)
(1)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א)(1), (א1) ו־(ב)(1), החזיק עוסק שאינו יצרן או יבואן של המצרך שחל עליו תקן רשמי באישור מאת היצרן או היבואן כאמור, לפי העניין, בדבר התאמת המצרך לדרישות התקינה בסעיף 9(א)(1), או אם סומן המצרך בתו תקן, לא יטיל הממונה על העוסק עיצום כספי לפי הוראות אותם סעיפים קטנים.
(2)
הממונה יקבע בנוהל הוראות בעניין המסמכים המעידים על קיום התנאים האמורים בפסקה (1); הנוהל יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.
הפרה בנסיבות מחמירות [תיקון: תשע״ד]
(א)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר [צ״ל: או מעבדה מאושרת הפרו] הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 16א, בנסיבות מחמירות, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, ששיעורו פי אחד וחצי מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי סעיף 16א.
(ב)
בסעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – הפרה הנוגעת למספר רב במיוחד של מצרכים.
הודעה על כוונת חיוב [תיקון: תשע״ד, תשע״ז]
(א)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק או מעבדה מאושרת הפרו הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 16א (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי סעיף 16א או 16ב, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב)
בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
(1)
המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה;
(2)
סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3)
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 16ד;
(4)
הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראת סעיף 16ו, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.
זכות טיעון [תיקון: תשע״ד]
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 16ג, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים.
החלטת הממונה ודרישת תשלום [תיקון: תשע״ד]
(א)
הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 16ד, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 16ז.
(ב)
החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
(2)
שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
(ג)
בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
(ד)
לא טען המפר את טענותיו לפי הוראת סעיף 16ד, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי אותו סעיף, ככל שנקבעה, יראו הודעה זו, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת [תיקון: תשע״ד]
(א)
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 16א, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה.
(ב)
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 16א, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
סכומים מופחתים [תיקון: תשע״ד]
(א)
הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מן הסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, ובשיעורים שיקבע.
סכום מעודכן של העיצום הכספי [תיקון: תשע״ד]
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 16ד – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 16טז(א) ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בידי בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
(ב)
סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 16א יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג)
הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
המועד לתשלום העיצום כספי [תיקון: תשע״ד]
העיצום הכספי ישולם בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 16ה.
הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשע״ד]
לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה עד לתשלומו.
גבייה [תיקון: תשע״ד]
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ״ה–1995.
[תיקון: תשע״ד]

סימן ב׳: התראה מינהלית

התראה מינהלית [תיקון: תשע״ד, תשע״ז]
(א)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק או מעבדה מאושרת הפרו הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 16א, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה (בפרק זה – התראה מינהלית); בסעיף קטן זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.
(ב)
בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 16ו, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 16יג.
(ג)
נוהלי הממונה לפי סעיף קטן (א), יהיו באישור היועץ המשפטי לממשלה או משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיך לכך והם יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
בקשה לביטול התראה מינהלית [תיקון: תשע״ד]
(א)
נמסרה למפר התראה מינהלית, רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
(1)
המפר לא ביצע את ההפרה;
(2)
המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
(ב)
קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה [תיקון: תשע״ד]
(א)
נמסרה למפר התראה מינהלית והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 16ו(א); מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות סעיפים 16ד ו־16ה בשינויים המחויבים.
(ב)
נמסרה למפר התראה מינהלית והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נשלחה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 16ו(ב), והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות סעיפים 16ד ו־16ה בשינויים המחויבים.
[תיקון: תשע״ד]

סימן ג׳: הוראות כלליות

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר [תיקון: תשע״ד]
על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 16א ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
ערעור [תיקון: תשע״ד]
(א)
על דרישת תשלום ועל התראה מינהלית ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר דרישת התשלום או מיום שנמסרה החלטת הממונה בבקשה לביטול ההתראה המינהלית.
(ב)
אין בהגשת ערעור כאמור בסעיף קטן (א), כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.
(ג)
החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
פרסום [תיקון: תשע״ד]
(א)
הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרך נוספת אם החליט על כך, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
(1)
דבר הטלת העיצום הכספי;
(2)
מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
(3)
סכום העיצום הכספי שהוטל;
(4)
אם הופחת סכום העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;
(5)
פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
(6)
שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
(ב)
הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי סעיף 16טז, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו, בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
(ד)
על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
(ה)
פרסום באתר האינטרנט של המשרד כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה; לא הותקנו תקנות כאמור, לא יהיה הממונה רשאי לפרסם באתר האינטרנט כאמור בסעיף קטן (א).
שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשע״ד]
(א)
תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית, לפי פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 16א, המהווה עבירה.
(ב)
מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת.
(ג)
הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
[תיקון: תשע״ד]

פרק י׳: עונשין

ענשים [תיקון: תשי״ח, תשכ״ו, תשל״ט, תשס״ה]
(א)
(בוטל).
(א1)
העובר על תקנה לפי חוק זה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 25,000 לירות.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
עבירות ועונשין [תיקון: תשס״ה, תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב]
(א)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר 18 חודשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) בחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין) –
(1)
מייצר, מוכר או מייבא מצרך שלא עומד בדרישות התקינה בסעיף 9(א)(1) החלות עליו, למעט דרישות בדבר סימון המצרך, או מבצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכיה אינם עומדים בדרישות כאמור, בניגוד להוראות סעיף 9(א)(1);
(2)
מתחזק, מתקין או מפעיל מצרך שלא בהתאם להוראות או לדרישות שנקבעו לגביו בתקן הרשמי, למעט דרישות בדבר סימון המצרך הקבועות בתקן רשמי, בניגוד להוראת סעיף 9(א1);
(3)
(נמחקה);
(4)
(נמחקה);
(5)
לא ממלא אחר הוראה מהוראות צו מינהלי בניגוד לסעיף 17ג.
(א1)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1)
מפריע לממונה או לאדם שהוסמך על ידו להשתמש בסמכויותיו לפי הוראות סעיף 10(ב)(1) או (ב1)(1) או (2), או לא ממלא אחר הוראה או דרישה של הממונה או של אדם שהוסמך על ידו, בניגוד להוראות סעיף 10(ב)(2) או (4);
(2)
מסמן חומר או כל מוצר בתו תקן בניגוד להוראות סעיף 11(ג);
(3)
מייבא מצרך שלא עומד בדרישות התקינה כאמור בסעיף 9(א)(1) לגבי סימון בלבד, בניגוד להוראות אותו סעיף.
(ב)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין
(1)
מייצר או מוכר מצרך שלא עומד בדרישות לגבי סימון בלבד, בניגוד להוראות סעיף 9(א);
(2)
מתחזק, מתקין או מפעיל מצרך שלא בהתאם לדרישות בדבר סימון המצרך שנקבעו לגביו בתקן הרשמי, בניגוד להוראות סעיף 9(א1);
(3)
מייצר או מוכר מצרך החייב בסימון בתו תקן, כשהוא אינו מסומן בתו תקן, בניגוד להוראות צו לפי סעיף 9(ב);
(3א)
מייצר או מוכר מצרך ומסמן אותו בתו תקן בלא היתר מאת המכון או שלא בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות סעיף 9(ב);
(4)
משתמש באחת או יותר מהמילים המוגנות, בניגוד להוראות סעיף 13(א)(1) או (2);
(5)
מתאר או מסמן מצרך בניגוד להוראות סעיף 13(א)(3), (4) או (5).
(ב1)
הנותן תעודת בדיקה לפי סעיף 12, בלי שיש בידו אישור לפי סעיף 12(א), דינו – מאסר שנה או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב2)
הנותן תעודת בדיקה לפי סעיף 12(א)(1) בלי שבדק את התאמתו של מצרך או אחד מחלקיו לתקן או לתקן רשמי – דינו מאסר 18 חודשים או כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ג)
(1)
היתה העבירה כאמור בסעיפים קטנים (א), (א1) או (ב) עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהתראה בכתב שנמסרה על ידי הממונה או מי שהוסמך על ידו, על ביצוע אותה העבירה.
(2)
על מסירת התראה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.
(ד)
נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לעבירה.
(ה)
בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה רשאי, נוסף על כל עונש שהוא מוסמך להטיל, לצוות על חילוטו של מצרך שנעברה בו העבירה או על התיקון או ההשמדה של המצרך; ציווה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות סעיפים 40 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969, בשינויים המחויבים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
אחריות נושא משרה בתאגיד [תיקון: תשס״ה]
(א)
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 17א על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו, המפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) בחוק העונשין; לענין סעיף זה ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולענין העבירות לפי פסקאות (1), (2) ו־(5) של סעיף 17א(א), גם דירקטור.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף 17א על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה בל שניתן כדי למלא את חובתו.
[תיקון: תשע״ד]

פרק י״א: צווים והתחייבות

צו מינהלי [תיקון: תשס״ה, תשע״ד]
(א)
נוכח הממונה כי עקב הפרה של הוראה מהוראות סעיף 9(א) או (א1) נגרמת פגיעה בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה, או קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כאמור, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לפגיעה או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק את המעשה הגורם לפגיעה או להימנע מעשיית המעשה, הכל באופן שנקבע בצו (בסעיף זה – צו מינהלי).
(א1)
לא יינתן צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שניתנה למי שגרם לפגיעה או למי שעומד לעשות כן, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו; לא ניתן לאתר בשקידה סבירה את מי שגרם לפגיעה או את מי שעומד לעשות כן, תינתן לו ההזדמנות כאמור לאחר שאותר, ככל שהיה ניתן לאתרו בשקידה סבירה.
(א2)
על אף האמור בסעיף קטן (א1), מצא הממונה כי יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה, רשאי הממונה לתת צו מינהלי למי שגרם לפגיעה או למי שעומד לעשות כן כאמור באותו סעיף קטן, גם בלי שניתנה הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו, אם סבר שיהיה במתן ההזדמנות כאמור כדי לסכל את מטרת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
(ב)
תוקפו של צו מינהלי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה הממונה, ושלא תעלה על שישים ימים מיום שניתן; בתום התקופה של שישים הימים רשאי הממונה להאריך את תוקפו של הצו המינהלי לתקופה נוספת של שלושים ימים, באישור בית המשפט המוסמך לדון בעבירה על פי חוק זה; הוראות סעיף קטן זה לא יגרעו מסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 17ד.
(ג)
הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שניתן לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) רשאי לבקש את ביטולו בבית המשפט המוסמך לדון בעבירה על פי חוק זה.
(ד)
בקשה לפי סעיף קטן (ג) תידון במעמד שני הצדדים.
(ה)
הוראות סעיף זה באות להוסיף על סמכויות הממונה לפי הוראות סעיף 10.
צו זמני [תיקון: תשס״ה]
(א)
הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, לצוות על הנאשם בצו עשה, צו אל תעשה או בכל סעד אחר שיחליט, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין, למנוע, להפסיק או לצמצם את הפגיעה בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה (בסעיף זה – צו זמני).
(ב)
תוקפו של צו זמני יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים בבית המשפט.
(ג)
לא ייתן בית המשפט צו זמני אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע את טענותיו; הדיון יתקיים במעמד שני הצדדים.
(ד)
הרואה את עצמו נפגע מצו זמני רשאי לערור על החלטת בית המשפט; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחר ורשאי הוא לקיים, לשנות או לבטל החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.
התחייבות [תיקון: תשס״ה]
(א)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עבר עבירה לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה ובסעיף 17ו – העבירה), למעט עבירה מינהלית, כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985, שהוטל בשלה קנס מינהלי לפי החוק האמור, רשאי הוא, באישור מי שהיועץ המשפט לממשלה הסמיך לכך ובהסכמת האדם, לקבל ממנו התחייבות בכתב לעשות אחד או יותר מאלה (בסעיף זה ובסעיף 17ו – כתב התחייבות):
(ו)
להימנע ממעשה או ממחדל המפורט בכתב ההתחייבות, אשר לדעת הממונה מהווה עבירה לפי חוק זה;
(2)
להחזיר, בתקופה שיורה הממונה, כסף או נכס, שקיבל אגב ביצוע העבירה;
(3)
לפרסם מודעות ברבים בענין העבירה ובענין כתב ההתחייבות, כפי שיורה הממונה, ובתקופה שיורה.
(ב)
לכתב ההתחייבות תצורף ערובה בסכום שיקבע הממונה לפי הענין, ושלא יעלה על גובה הקנס הקבוע לעבירה לגבי אותו אדם, ולתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנתיים; ערובה יכול שתינתן בערבים או בלי ערבים; בסעיף זה ובסעיף 17ו, ”ערובה“ – עירבון כספי או ערבות עצמית.
תוצאות הפרת ההתחייבות [תיקון: תשס״ה]
(א)
מסר אדם התחייבות לפי הוראות סעיף 17ה(א)(1), לא יועמד לדין בשל העבירה ששימשה עילה למתן ההתחייבות ושנעשתה עד למתן ההתחייבות.
(ב)
הורשע ארם בעבירה שהתחייב להימנע ממנה לפי סעיף 17ה(א)(1), רשאי בית המשפט בגזר הדין, נוסף על כל עונש שהוא מוסמך להטיל, לצוות על השארת הערובה בתוקפה, על חידושה או על חילוטה, כולה או מקצתה, או לצוות על מתן ערובה חדשה.
(ג)
הפר אדם את התחייבותו האמורה בסעיף 17ה(א)(2) או (3), רשאי הממונה לחלט את הערובה, כולה או מקצתה, לטובת אוצר המדינה.
(ד)
השר יקבע כללים בדבר אופן הפעלת סמכותו של הממונה לפי סעיף קטן (ג).
[תיקון: תשע״ד]

פרק י״ב: הוראות שונות

הוראות חוק אחר
האמור בחוק זה אינו בא לגרוע מכל חוק אחר.
דין המדינה
לגבי הוראות חוק זה דין המדינה ומוסדותיה כדין כל אדם אחר.
דין המכון כדין המדינה [תיקון: תשל״ט]
לענין תשלום מסים ותשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה או לרשות מקומית, דין המכון כדין המדינה.
דין עובדי המכון [תיקון: תשל״ט, תשפ״ב]
מצרכים המיועדים לצבא [תיקון: תשל״ט, תשע״ז]
הוראות סעיף 9 לא יחולו על כל ציוד צבאי המיועד לצבא־הגנה לישראל, אם שר הבטחון שיחרר אותו, בתעודה בחתימת ידו, מהוראות הסעיף האמור, והודיע על כך בכתב לשר.
העברת סמכויות [תיקון: תשל״ט, תשע״ד, תשע״ז]
השר רשאי, בכתב העברה שהודעה עליו פורסמה ברשומות, להעביר לממונה סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות, לאשר את תקנון המכון והסמכות למנות את הממונה.
הוראות מעבר [תיקון: תשל״ט]
(א)
בסעיף זה –
”החברה הקיימת“ פירושו – החברה המוגבלת בערבות הרשומה בשם ”מכון התקנים הישראלי“;
”זכויות של חברה“ פירושו – כל הנכסים שבבעלותה או שבהחזקתה, מקרקעים ומטלטלים, כל זכות ראויה או מוחזקת, וכל טובת הנאה שיש לה בכל נכס וכל החובות שחייבים לה וכל ההתחייבויות הקיימות כלפיה;
”התחייבויות של חברה“ פירושו – החובות שהיא חייבת בהם וההתחייבויות שהיא קיבלה על עצמה כחוק;
”תקנות ההתאגדות“ לרבות תזכיר ההתאגדות.
(ב)
ביום תחילת תקפו של חוק זה יעברו למכון כל הזכויות וההתחייבויות של החברה הקיימת.
(ג)
עד שייקבע התקנון –
(1)
ישמשו תקנות ההתאגדות של החברה הקיימת תקנון כמשמעותו בחוק זה, בשינויים הנובעים מהוראות חוק זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין;
(2)
ישמשו המועצה הכללית והועד הפועל של החברה הקיימת כמועצה הכללית וכועד הפועל של המכון, אלא שיצורפו לועד הפועל, מיום תחילת תקפו של חוק זה, שלושה חברים שנתמנו על ידי הממשלה.
(ד)
כל מי שהיה חבר בחברה הקיימת ערב תחילת תקפו של חוק זה, יהיה לחבר המכון ודינו יהיה לכל דבר כאילו נהיה לחבר במכון בהתאם לתקנון.
(ה)
מיפרטים וכללים טכניים של תהליכי עבודה, אשר לפני תחילת תקפו של חוק זה פורסמו, על ידי החברה הקיימת, בשם תקנים ישראליים ואשר היו קיימים בתקנים ישראליים ערב תחילת תקפו של חוק זה, יראו אותם כאילו נקבעו בתקנים כאמור בסעיפים 6 ו־7.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשל״ט, תשע״ז]
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות אגרות לצורך חוק זה.
שינוי התוספת הראשונה [תיקון: תשע״ז]
השר רשאי, בצו, בהסכמת ראש הממשלה ושר האוצר, לשנות את התוספת הראשונה.
שינוי גופים המנויים בחוק [תיקון: תשע״ז]
(א)
ראה השר כי התקיימה אחת מהנסיבות המפורטות להלן ביחס לגוף המנוי בחוק זה שלא הוקם לפי דין ואינו מוסד ממוסדות המדינה (בסעיף זה – גוף המנוי בחוק), רשאי הוא, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתוספת השנייה, גוף דומה אחר אשר יבוא במקומו, ובלבד ששוכנע שהגוף הדומה האחר הוא גוף בעל מעמד והשפעה משמעותית על המשק ומתאים, מבחינת מטרותיו ופעילותו המשקית, לבוא במקום הגוף המנוי בחוק:
(1)
שונו מטרותיו של הגוף המנוי בחוק כפי שהן מנויות בתקנונו, או שונה תקנונו ויש בשינוי כדי להשפיע באופן מהותי על פעולותיו של הגוף;
(2)
הגוף המנוי בחוק פוצל או מוזג עם גוף אחר ויש בכך כדי להשפיע באופן מהותי על פעילות הגוף היוצא;
(3)
הגוף המנוי בחוק מצוי בהליכי פירוק או ניתן לגביו צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;
(4)
הגוף המנוי בחוק חדל מלפעול ואם הוא חברה – נמחק או חוסל.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו על גוף אף אם אינו תאגיד ועל תאגיד אף אם אינו חברה, בהתאמת המונחים הנובעת מטיבו של הגוף ובשינויים המחויבים.
פרסום הנחיות והוראות הממונה [תיקון: תשע״ז]
הממונה יפרסם הנחיות והוראות שהורה לפי חוק זה, למעט הנחיות והוראות שנתן באופן פרטני, באתר האינטרנט של המשרד, באופן שיאפשר מעקב אחרי שינויים ותיעודם לאורך זמן.
[תיקון: תשע״ז]

תוספת ראשונה

(סעיף 1, ההגדרה ”שינוי לאומי מתחייב“, וסעיף 26)

שינוי לאומי מתחייב

התאמות לשפה, ובכלל זה התאמות של הוראות הפעלה, הוראות סימון או אזהרות, או הוראות אחרות הקבועות בתקן בין־לאומי או במסמך מחייב של גורם בין־לאומי, וכן הוראות אחרות שעניינן התאמות לשפה, שלדעת הממונה חיוניות לשמירה על בטיחות או בריאות הציבור, בהתאם למתכונת שנקבעה בתקן הבין־לאומי.
דרישות הנגזרות מהוראות חיקוק בישראל והפניות להוראות כאמור.
התאמת הפניות בתקן המאמץ תקן בין־לאומי, לחקיקה של מדינת חוץ או למסמך מחייב של גורם בין־לאומי או לדרישות המופיעה בחקיקה או במסמך מחייב כאמור הרלוונטיות לתקן.
הפנייה לתקנים בין־לאומיים אחרים או לחלקים בהם, ובלבד שההפניה היא לתקן הבין־לאומי עצמו או שהתקן הבין־לאומי אומץ כלשונו, או מכיל שינויים לאומיים מתחייבים לפי תוספת זו, למעט לפי פרט זה, או שקיימים בו, כפי שאומץ, שינויים לאומיים מיוחדים שאושרו על ידי השרים.
[תיקון: תשע״ז]

תוספת שנייה

(סעיף 27)

שינוי גופים המנויים בחוק

[תיקון: תשפ״ב, ק״ת תשפ״ב]

תוספת שלישית

(סעיף 9(א)(1)(ב) ו־(5)(ב))

תקנים מוחרגים

מספר התקןשם התקןתנאים מיוחדים
ת״י 1צמנט: צמנט רגיללעניין צמנט שאינו עומד בהגבלות לעניין כמות הכרום לפי דרישות סעיף 7.3.1 של ת״י 1 לצמנט מיובא בתפזורת ו/או בשקיות שנקבע על פי הרגולציה האירופית REACH 1907/2006 ודרישות שונות ממדינה למדינה (שיטת בדיקה לפי EN196-10)
ת״י 5 חלק 1בלוקי בטון: בלוקי קיר 
ת״י 6אריחי רצפה מטראצו 
ת״י 8מוצרי בטון טרומיים לריצוף 
ת״י 19אבני שפה ואבני תעלה טרומות מבטון 
ת״י 20 חלק 1מנורות: דרישות כלליות ובדיקותלעניין מנורות מסוג 0, ולעניין מנורות שכוללות נטל הנדרש לעמוד בתקנות נצילות אנרגטית של משרד האנרגיה
ת״י 20 חלק 2.1מנורות: מנורות קבועות למטרות כלליותלעניין מנורות מסוג 0, ולעניין מנורות שכוללות נטל הנדרש לעמוד בתקנות נצילות אנרגטית של משרד האנרגיה
ת״י 20 חלק 2.2מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות גומחהלעניין מנורות מסוג 0, ולעניין מנורות שכוללות נטל הנדרש לעמוד בתקנות נצילות אנרגטית של משרד האנרגיה
ת״י 20 חלק 2.3מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לתאורת כבישים ורחובותלעניין מנורות מסוג 0, ולעניין מנורות שכוללות נטל הנדרש לעמוד בתקנות נצילות אנרגטית של משרד האנרגיה
ת״י 20 חלק 2.4מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לתאורת כבישים ורחובותלעניין מנורות מסוג 0, ולעניין מנורות שכוללות נטל הנדרש לעמוד בתקנות נצילות אנרגטית של משרד האנרגיה
ת״י 20 חלק 2.5מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות הצפהלעניין מנורות מסוג 0, ולעניין מנורות שכוללות נטל הנדרש לעמוד בתקנות נצילות אנרגטית של משרד האנרגיה
ת״י 20 חלק 2.6מנורות: מנורות בעלות שנאי מובנה לנורות עם נימת להטלעניין מנורות מסוג 0, ולעניין מנורות שכוללות נטל הנדרש לעמוד בתקנות נצילות אנרגטית של משרד האנרגיה
ת״י 20 חלק 2.7מנורות: מנורות מיטלטלות לשימוש בגינותלעניין מנורות מסוג 0, ולעניין מנורות שכוללות נטל הנדרש לעמוד בתקנות נצילות אנרגטית של משרד האנרגיה
ת״י 20 חלק 2.8מנורות: דרישות מיוחדות – פנסי ידלעניין מנורות מסוג 0, ולעניין מנורות שכוללות נטל הנדרש לעמוד בתקנות נצילות אנרגטית של משרד האנרגיה
ת״י 20 חלק 2.9מנורות: מנורות צילום ומנורות קולנוע (לא מקצועיות)לעניין מנורות מסוג 0, ולעניין מנורות שכוללות נטל הנדרש לעמוד בתקנות נצילות אנרגטית של משרד האנרגיה
ת״י 20 חלק 2.10מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות מיטלטלות לילדיםלעניין מנורות מסוג 0, ולעניין מנורות שכוללות נטל הנדרש לעמוד בתקנות נצילות אנרגטית של משרד האנרגיה
ת״י 20 חלק 2.11מנורות: מנורות לאקווריוןלעניין מנורות מסוג 0, ולעניין מנורות שכוללות נטל הנדרש לעמוד בתקנות נצילות אנרגטית של משרד האנרגיה
ת״י 20 חלק 2.17מנורות: מנורות לתאורת במות ואולפני טלוויזיה וקולנוע (לשימוש בתוך מבנה ומחוצה לו)לעניין מנורות מסוג 0, ולעניין מנורות שכוללות נטל הנדרש לעמוד בתקנות נצילות אנרגטית של משרד האנרגיה
ת״י 20 חלק 2.18מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לברכות שחייה ולשימושים דומיםלעניין מנורות מסוג 0, ולעניין מנורות שכוללות נטל הנדרש לעמוד בתקנות נצילות אנרגטית של משרד האנרגיה
ת״י 20 חלק 2.19מנורות: מנורות למובלי אוויר (דרישות בטיחות)לעניין מנורות מסוג 0, ולעניין מנורות שכוללות נטל הנדרש לעמוד בתקנות נצילות אנרגטית של משרד האנרגיה
ת״י 20 חלק 2.20מנורות: דרישות מיוחדות – שרשרות תאורהלעניין מנורות מסוג 0, ולעניין מנורות שכוללות נטל הנדרש לעמוד בתקנות נצילות אנרגטית של משרד האנרגיה
ת״י 20 חלק 2.22מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לתאורת חירוםלעניין מנורות מסוג 0
ת״י 20 חלק 2.23מנורות: דרישות מיוחדות – מערכות תאורה לנורות להט למתח נמוך מאודלעניין מנורות מסוג 0
ת״י 20 חלק 2.25מנורות: דרישות מיוחדות – מנורות לשימוש באתרים רפואיים של בתי חולים ומוסדות רפואייםלעניין מנורות מסוג 0, ולעניין מנורות שכוללות נטל הנדרש לעמוד בתקנות נצילות אנרגטית של משרד האנרגיה
ת״י 23 חלק 3מכללי דלתות עץ או/וגם מכללי דלתות לבודות: דלתות לבודות סובבות 
ת״י 27צינורות גליליים מבטון ומבטון מזוין 
ת״י 32 חלק 1.1תקעים ובתי־תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: תקעים ובתי־תקע חד־מופעיים לזרמים עד 16 אמפר – דרישות כלליות 
ת״י 32 חלק 2.5תקעים ובתי־תקע לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות ייחודיות למתאמים 
ת״י 33 חלק 1מפסקים חשמליים לשימוש בבתי מגורים ובמיתקני חשמל קבועים דומים: דרישות כלליות 
ת״י 37 חלק 1לבידים: לבידים רגילים 
ת״י 37 חלק 2לבידים: לבידים עם מילא פסיסי עץ 
ת״י 61 חלק 1מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה רכהלעניין מגופים שבאים במגע עם מי שתייה
ת״י 61 חלק 2מגוף טריז עשוי יצקת ברזל: מגוף טריז בעל אטימה קשהלעניין מגופים שבאים במגע עם מי שתייה
ת״י 66מטפים מיטלטלים של קצף או מים או כימיקל רטוב המכילים גז סניקה: המטפה 
ת״י 69מחממי מים חשמליים – מחממים בעלי ויסות תרמוסטטי ובידוד תרמי 
ת״י 70 חלק 1מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ״ם): תכן ומבנה 
ת״י 70 חלק 2מכלים מיטלטלים למילוי חוזר, לגזים פחמימניים מעובים (גפ״ם): בדיקות תקופתיות 
ת״י 100קרוסין 
ת״י 107 חלק 2סולר: סולר להסקה 
ת״י 129 חלק 1מטפים מיטלטלים: תחזוקה 
ת״י 139נוזל על בסיס חומרים פעילי־שטח סינתטיים לניקוי ידני של כלי אוכל 
ת״י 158 חלק 1מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): מאגרים 
ת״י 158 חלק 2מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): התקנה של צנרת ואבזרים 
ת״י 158 חלק 3מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): התקנת מכשירים צורכי גפ״מ 
ת״י 158 חלק 4מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): בדיקות 
ת״י 169ברז בית מסגסוגת נחושת 
ת״י 172מכלי זכוכית למוצרי מזון ומשקאות 
ת״י 215 חלק 1רעפים: רעפי חרסית משתלבים 
ת״י 221טרפנטין מינרלי 
ת״י 222מגופים מתוברגים מסגסוגת נחושת 
ת״י 240סבון תמרוקים 
ת״י 251מחמים חשמליים לחימום מי שתייה ולהרתחתם לשימוש ביתי ולשימושים דומים 
ת״י 261תמיסות נתרן תת כלוריתי 
ת״י 272שסתומים מסגסוגת נחושת: שסתום אלכסוני 
ת״י 299סימון מוצרי זהב ובדיקתם 
ת״י 314אריחי קרמיקה: הגדרות, מיון, איפיונים וסימוןלמעט אריחי קרמיקה המיועדים לחיפוי קירות בלבד
ת״י 318מטפי פחמן דו־חמצני מיטלטלים 
ת״י 365 חלק 1ציוד לכיבוי אש: זרנוקים אטומים שטוחים 
ת״י 365 חלק 2ציוד לכיבוי אש: מצמד לחץ 
ת״י 365 חלק 3ציוד לכיבוי אש: חיבור זרנוק ומצמד לחץ במכלל לכיבוי אש 
ת״י 383 חלק 1גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה לא מתכתי 
ת״י 383 חלק 2גופי חימום חליפיים למכשירי חשמל: גופי חימום בעלי מעטה מתכתי 
ת״י 388פחמן דו־חמצני מעובה 
ת״י 438 חלק 1אבקות ניקוי – דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון: אבקות כביסה 
ת״י 448 חלק 1הידרנט לכיבוי אש: ברז כיבוי 
ת״י 463מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה המאוחסנים בנפרד 
ת״י 489 חלק 1מכסים ותקרות טרומיים לתאי בקרה: מערכות מים, ביוב, ניקוז ותיעול 
ת״י 489 חלק 2.1מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: הגדרות, סיווג, עקרונות תכן כלליים, דרישות ביצועים ושיטות בדיקה 
ת״י 489 חלק 2.2מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים יציקת ברזל 
ת״י 489 חלק 2.3מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פלדה או סגסוגות אלומיניום 
ת״י 489 חלק 2.4מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים בטון מזויין בפלדה 
ת״י 489 חלק 2.5מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים חומרים מרוכבים 
ת״י 489 חלק 2.6מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה לאזורים של כלי רכב והולכי רגל: מכסים לפתחי ניקוז ומכסים לתאי בקרה העשויים פוליפרופילן (PP), פוליאתילן (PE) או פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) 
ת״י 520שפופרות פלואורסצנטיות לשימוש כללי 
ת״י 565 חלק 1כבלים עשויים תילי פלדה: שימושים כלליים – דרישות מינימום 
ת״י 565 חלק 2כבלים עשויים תילי פלדה: מעליות – דרישות מינימום 
ת״י 570 חלק 1מטפים מיטלטלים: מטפים של אבקה יבשה ושל גז סניקה המאוחסנים בנפרד 
ת״י 570 חלק 2מטפים מיטלטלים: מד־לחץ 
ת״י 576 חלק 1מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך בניינים: פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U)למעט צינורות ואביזרים בצבע אפור (גוון RAL7037 לפי קטלוג גוונים RAL840HR) ובמידות מטריות בלבד.
ת״י 579 חלק 1מערכות סולאריות לחימום מים: קולטים שטוחים 
ת״י 579 חלק 2מערכות סולאריות לחימום מים: אוגרי מים 
ת״י 597צמר גפן סופג 
ת״י 636שטיחי טקסטיל 
ת״י 637 חלק 1שסתומים לגלילי גז: דרישות ובדיקות טיפוס 
ת״י 637 חלק 2.1שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ״מ) – שסתומים המופעלים ידנית 
ת״י 637 חלק 2.2שסתומים לגלילי גז: שסתומים לגלילי גז פחמימני מעובה (גפ״מ) – שסתומים הנסגרים מעצמם 
ת״י 637 חלק 3שסתומים לגלילי גז: חיבורי מוצא 
ת״י 681 חלק 3לולים לשימוש ביתי: עגלולים – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה 
ת״י 712גלילים מיטלטלים לגאזים: כללי בטיחות 
ת״י 712 חלק 1גלילים מיטלטלים לגזים: בדיקות ובחינות תקופתיות של גלילי פלדה בלא תפר 
ת״י 712 חלק 2גלילים מיטלטלים לגזים: בדיקות ובחינות תקופתיות של גלילי פלדה מרותכים 
ת״י 712 חלק 3גלילים מיטלטלים לגזים: בדיקות ובחינות תקופתיות של גלילי סגסוגת אלומיניום בלא תפר 
ת״י 712 חלק 7גלילים מיטלטלים לגזים: סימני זיהוי לגזים תעשייתיים 
ת״י 712 חלק 8גלילים מיטלטלים לגזים: סימון לזיהוי גזים רפואיים 
ת״י 733משחת ניקוי המבוססת על חומרים פעילי שטח סינטתיים 
ת״י 742מנפקי אירוסוללעניין מנפקים בלא הגנה על התפר
ת״י 750צמר מינרלי לבידוד: צמר בתפזורת 
ת״י 751 חלק 1צמר מינרלי לבידוד תרמי: מוצרים מעוצבים לבידוד תרמי של בנייניםמסלול התאמה לתקן אמריקאי
ת״י 764זרנוקים לגז פחמימני מעובה (גפ״מ) בפזה גזית 
ת״י 799מיתקני אנטנות לקליטה משותפת (אק״ם), מיתקני אנטנות לקליטה אינדווידואלית (אק״א) ועמוד נושא אנטנה אנכית של חובבי רדיו 
ת״י 808תרמוסטטים למחממי מים חשמליים 
ת״י 818 חלק 2חיתולים: חיתולים חד־פעמיים לתינוקות 
ת״י 821 חלק 2יריעות חיפוי תרמופלסטיות לשימוש בחקלאות ובגננות: יריעות לחיפויי קרקע ולמנהרות נמוכות
לעניין:
(1)
יריעות שעוביין 30–100 מיקרון, שהתנגדותן לקרע פחותה מ־3000 גרם למילימטר עובי
(2)
יריעות בדרגה A ו־N, שחדירות תכשירי האידוי בהן גבוהה מ־0.2 גרם למ״ר לשעה
ת״י 832 חלק 2.1מפסק מגן הפועל בזרם־דלף בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר והמיועד לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על המפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינהלעניין מפסקי מגן מטיפוס AC בעלי רגישות של עד 30 מיליאמפר ועד בכלל
ת״י 844מכלים שלא למילוי חוזר, לגז פחמימני מעובה (גפ״מ) 
ת״י 867תרמומטרים רפואיים העשויים כספית בזכוכית 
ת״י 873ילקוט לתלמיד 
ת״י 884 חלק 1צנרת מפוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U) לתיעול ולביוב תת־קרקעיים בלא לחץ: דרישות ושיטות בדיקהלמעט צינורות ואביזרים בצבע חום–כתום (גוון RAL8023 לפי קטלוג גוונים RAL840HR) עם עובי דופן צנרות ומחברים SN4‏, SN8
ת״י 887לוחות שבבים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה 
ת״י 887 חלק 1לוחות שבבים: לוחות לא מחופים 
ת״י 887 חלק 2לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות עץ 
ת״י 887 חלק 3לוחות שבבים: לוחות מחופים בשכבות קישוט משרפים אמינופלסטיים 
ת״י 900 חלק 1בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות כלליות
במסלול התאמה לתקן הבין־לאומי ומסלול התאמה לתקן אמריקאי לעניין:
(1)
מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה ומחוברים לרשת המים;
(2)
מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
(3)
ת״י 900 חלק 2.2בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשואבי אבק ולמכשירי ניקוי שואבי מים
לעניין:
(1)
מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
(2)
מכשירים שבהם הסטייה בין ההספק המוצהר להספק הנמדד לפי התקן גדולה מ־15%
ת״י 900 חלק 2.3בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למגהצים חשמלייםלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.5בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למדיחי כלים 
ת״י 900 חלק 2.6בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי בישול, לכיריים, לתנורי בישול הכוללים כיריים ולמכשירים דומים נייחים 
ת״י 900 חלק 2.7בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות כביסה 
ת״י 900 חלק 2.9בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי צלייה, למכשירי קלייה ולמכשירי בישול מיטלטלים דומיםלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.11בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למייבשי כביסה 
ת״י 900 חלק 2.12בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למשטחי חימום ומכשירים דומיםלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.13בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי טיגון בשמן עמוק, למחבתות ולמכשירים דומיםלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.14בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי מטבח
לעניין:
(1)
מוצרים הבאים במגע עם מי שתיה ומחוברים לרשת המים;
(2)
מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
(3)
ת״י 900 חלק 2.15בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לחימום נוזלים
לעניין:
(1)
מוצרים הבאים במגע עם מי שתיה ומחוברים לרשת המים;
(2)
מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
(3)
ת״י 900 חלק 2.16בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים לסילוק פסולת מזוןלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.17בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לשמיכות, כריות, פריטי לבוש ומכשירי חימום גמישים דומיםלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.23בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: מכשירי חשמל לטיפול בעור או בשיערלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.24בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קירור, למכשירי גלידה ולמכשירים לייצור קרח
במסלול התאמה לתקן בין־לאומי ומסלול התאמה לתקן אמריקאי לעניין:
(1)
מכשירים מסוג 0 ומסוג 01;
(2)
ת״י 900 חלק 2.25בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורי גלי־מיקרו, לרבות תנור גלי־מיקרו משולביםלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.28בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות תפירהלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.29בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למטעני סוללותלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.30בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לתנורים לחימום חדריםלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.35בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי מים מיידיים 
ת״י 900 חלק 2.45בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לכלי עבודה מיטלטלים לחימום ומכשירים דומיםלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.52בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירים להיגיינת הפהלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.55בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי חשמל לשימוש באקווריומים ובבריכות גינהלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.59בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לקוטלי חרקיםלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.60בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לאמבטי עיסוי (ג׳קוזי) ולאמבטי מרפא (ספא)לעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.66בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים למיטות מיםלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01
ת״י 900 חלק 2.74בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממים מיטלטלים לחימום בטבילהלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.77בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכסחות־דשא המופעלות מרשת החשמל והמבוקרות על ידי הולך רגללעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.80בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למאוורריםלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.81בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למחממי רגליים ולשטיחוני חימוםלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.82בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכונות שעשועים ולמכונות לשירות אישילעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.85בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למכשירי קיטור לגיהוץ בדיםלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.91בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות לגוזמי דשא המוחזקים ביד, גוזמי דשא המובלים מאחור וגוזמים לקיצוי דשאלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.95בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לדלתות מוסכים נעות אנכית לשימוש בבתי מגוריםלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 2.97בטיחות מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: דרישות מיוחדות למערכות הינע לתריסים, לסוככים, לווילונות ולציוד דומהלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 900 חלק 21.03מכשירי חשמל ביתיים ומכשירים דומים: בטיחות – דרישות מיוחדות בעבור מערכות הינע לשערים, לדלתות ולחלונות ודרישות מיוחדות למניעת סיכונים הנובעים מתנועתםלעניין מכשירים מסוג 0 ומסוג 01.
ת״י 907 חלק 1מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות – כללי 
ת״י 907 חלק 2מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות – מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת 
ת״י 907 חלק 3מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: בטיחות – מכשירים הכוללים כירה מזכוכית קרמית 
ת״י 907 חלק 4מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגייה – כללי 
ת״י 907 חלק 5מכשירי גז ביתיים לאפייה, לבישול ולצלייה: שימוש מושכל באנרגיה – מכשירים הכוללים תנורים או/וגם מצלים הפועלים בהסעת אוויר מאולצת 
ת״י 938 חלק 1לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: דרישות כלליות ושיטות בדיקה 
ת״י 938 חלק 3לוחות זכוכית שטוחה לשימוש בבניינים: זכוכית בטיחות 
ת״י 950פרזול בניין – מנגנון גלילי למנעול – דרישות ושיטות בדיקה 
ת״י 958 חלק 1מערכות צנרת פלסטיק לסילוק שפכים (קרים וחמים) בתוך הבניין: מערכות פוליפרופילן 
ת״י 968 חלק 1מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): מכשירים הצורכים גפ״מ בפזה גזית בלחץ ישיר 
ת״י 968 חלק 2מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): מחממים קורנים בלא ארובה (”מחממי פטרייה“) לשימוש מחוץ לבניינים או בשטחים מאווררים היטב 
ת״י 968 חלק 3מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): משפתים העומדים בפני עצמם, לרבות אלה שמשולב בהם מצלה, לשימוש מחוץ לבניינים 
ת״י 968 חלק 4מכשירים מיטלטלים הצורכים גז פחמימני מעובה (גפ״מ): מכשירי צלייה (”ברביקיו“) לשימוש מחוץ לבניינים 
ת״י 987מטפי הלון מיטלטלים למילוי חוזר 
ת״י 990 חלק 1סוללות ראשוניות: כללי 
ת״י 994 חלק 1מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה 
ת״י 995 חלק 1תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורים מיטלטלים לחימום חלל, בלא ארובה, המופעלים בגפ״ם 
ת״י 995 חלק 2תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: מכשירי גז דקורטיביים המדמים בערה של דלק מוצקי 
ת״י 995 חלק 3תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצמאיים 
ת״י 995 חלק 4תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת, בלא מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ־70 קו״ט 
ת״י 995 חלק 5תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורי הסעה עצים, הכוללים מפוח לסיוע להובלת אוויר לבערה או/וגם תוצרי בערה, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ־20 קו״ט 
ת״י 995 חלק 6תנורי חימום ביתיים המופעלים בגפ״ם או בגז טבעי: תנורים עם הסעת אוויר מאולצת לחימום חלל, עם מבערי מפוח, בעלי הספק חום נצרך שאינו גדול מ־70 קו״ט 
ת״י 997אגדים לשימוש רפואי 
ת״י 1001 חלק 3בטיחות אש בבניינים: מדפי אש 
ת״י 1038 חלק 2.1מפסק מגן משולב הפועל בזרם־דלף ובזרם־יתר לשימוש ביתי ולשימושים דומים: חלות הדרישות הכלליות על מפסק שפעולתו אינה תלויה במתח הזינהלעניין מפסקי מגן מטיפוס AC בעלי רגישות של עד 30 מיליאמפר ועד בכלל
ת״י 1049מכשירים ביתיים הצורכים גז וחשמל לאפייה, לבישול ולצלייה 
ת״י 1084סרט מידבק מאליו המכיל אבץ חמצני והמיועד לשימוש רפואי (פלסטר) 
ת״י 1104תכולת המונומר ויניל כלורי באריזות PVC ובמוצר הארוז בהן 
ת״י 1116מוני גז 
ת״י 1139 חלק 2פיגומים: פיגומים תלויים ממוכנים (פת״ם) – דרישות בטיחות, חישובי תכן, קריטריונים ליציבות, מבנה, בדיקות 
ת״י 1144שסתום כדורי העשוי מתכת 
ת״י 1147אגד מתמתח (אלסטי): דרישות כלליות 
ת״י 1147 חלק 1אגד מתמתח (אלסטי): אגד 3:1 עשוי אלסטומר וכותנה, אלסטומר ופוליאסטר–כותנה או אלסטומר 
ת״י 1147 חלק 2אגד מתמתח (אלסטי): אגד 4:1, עשוי אלסטומר וכותנה או זהורית 
ת״י 1147 חלק 3אגד מתמתח (אלסטי): אגד עשוי חוט אלסטומר מלופף בשתי וחוט כותנה או זהורית הערב 
ת״י 1148מעקרי קיטור גדולים 
ת״י 1153מטפים לכיבוי אש לשימוש חד־פעמי 
ת״י 1212דלתות אש: עמידות־אש 
ת״י 1212 חלק 1מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות 
ת״י 1220 חלק 1מערכות גילוי אש: גלאי עשן 
ת״י 1220 חלק 2מערכות גילוי אש: יחידות בקרה 
ת״י 1220 חלק 3מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות 
ת״י 1220 חלק 4מערכות גילוי אש: גלאי חום 
ת״י 1220 חלק 5מערכות גילוי אש: גלאי עשן עצמאיים 
ת״י 1220 חלק 6מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות ידני 
ת״י 1220 חלק 10מערכות גילוי אש: התקנים לאיתות שמע 
ת״י 1228אגד מתמתח מידבק אליו המכיל אבץ חמצני 
ת״י 1240אגד גבס 
ת״י 1291רכב להובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת 
ת״י 1296 חלק 1מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי אגירה 
ת״י 1296 חלק 2מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: מחממי מים מידיים להפקת מים חמים ביתיים 
ת״י 1296 חלק 3מחממי מים ביתיים מוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית המופעלים בגז – תקן ספציפי למכשירים מטיפוס B1 
ת״י 1296 חלק 4מחממי מים ביתיים המוסקים בגז: דודי הסקה מרכזית מטיפוס C שהספק החום הנומינלי שלהם אינו גדול מ־70 קילווט 
ת״י 1300מטפים מיטלטלים של אבקה יבשה ושל גז סניקה לכיבוי מתכות בעירות 
ת״י 1313אבזרים להיגיינה של האשה: טמפונים לווסת 
ת״י 1317ברז יחיד וסוללת ברזים לעירובלעניין הברזים והסוללות הבאים במגע עם מי שתייה
ת״י 1343צבעים ולכות – דרישות כלליות 
ת״י 1347ברז ערבוב מכני בעל ידית הפעלה אחתלעניין הברזים והסוללות הבאים במגע עם מי שתייה
ת״י 1353לוחות אריחי פסיפס מקרמיקה או מזכוכית 
ת״י 1366מרסס חומר מדמיע להגנה אישית 
ת״י 1368 חלק 3תנור הסקה ביתי המוסק בדלק מוצק: פליטת חומר חלקיקילעניין תנורים שמצויידים בהתקן בעירה קטליטי ולאלו שאינם מצויידים בהתקן בעירה קטליטי שערך תכולת החומר החלקיקי הנפלט לא מתאים לסעיף 18 בת״י 1368 חלק 3
ת״י 1417אבקות לניקוי כלים למדיח כלים: דרישות להבטחת איכות הסביבה ולסימון 
ת״י 1430 חלק 1יריעות לאיטום גגות: יריעות פוליוויניל כלורי (PVC)במסלול התאמה לתקן אירופי לעניין יריעות שאינן עומדות בתקן גרמני DIN V 20000
ת״י 1430 חלק 2יריעות לאיטום גגות: יריעות EPDM 
ת״י 1430 חלק 3יריעות לאיטום גגות: יריעות ביטומן משופר בפולימרים, מזוינות בסיבי פוליאסטר או בסיבים אחרים לא ארוגים, המיועדות להתקנה בריתוך 
ת״י 1481לוחות סיביים המיוצרים בתהליך יבש 
ת״י 1490 חלק 1מחיצות וחיפויי גבס: לוחות 
ת״י 1498 חלק 7מיתקני משחקים: מדריך להתקנה, לפיקוח, לתחזוקה ולתפעול 
ת״י 1498 חלק 8מיתקנים למגרשי משחקים וחיפוי משטחי המגרשים: מגרש המשחקים 
ת״י 1505 חלק 1מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי – סינון וטיהור: מערכות, למעט מערכות אוסמוזה הפוכה 
ת״י 1505 חלק 2מערכות לטיפול במי שתייה לשימוש ביתי: מערכות אוסמוזה הפוכה 
ת״י 1516 חלק 1כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ־1 ק״ו (1.2 ק״ו = Um) עד 30 ק״ו (36 ק״ו = Um): כבלים למתח נקוב של 1 ק״ו (1.2 ק״ו = Um) ו־3 ק״ו (3.6 ק״ו = Um) 
ת״י 1516 חלק 2כבלי כוח בעלי בידוד משוחל ואבזריהם למתח נקוב מ־1 ק״ו (1.2 ק״ו = Um) עד 30 ק״ו (36 ק״ו = Um): כבלים למתח נקוב מ־6 ק״ו (7.2 ק״ו = Um) עד 30 ק״ו (36 ק״ו = Um) 
ת״י 1546מציתים: דרישות בטיחותמסלול התאמה לתקן בין־לאומי ומסלול התאמה לתקן אמריקאי לעניין מציתים בצורת כלי ירייה כמשמעותו בחוק כלי ירייה, התש״ט–1949
ת״י 1554 חלק 1לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מטראצו או מבטון בציפוי טראצו 
ת״י 1554 חלק 2לוחות לחיפוי מדרגות: לוחות מאבן טבעית 
ת״י 1604 חלק 1מכונות ומבנים של ירידים וגני שעשועים – בטיחות 
ת״י 1607שסתומים ידניים לגז פחמימני מעובה (גפ״מ) ולגז טבעי 
ת״י 1913לוחות כפיסי עץ מכוונים (OSB) 
ת״י 1921וסתי לחץ לגפ״מ 
ת״י 1964שסתום בטיחות ושסתום בטיחות משולב עם שסתום חד־כיווני 
ת״י 2206 חלק 1גלגילון לכיבוי אש: דרישות מבנה ובדיקות 
ת״י 2207תחמושת עם הצתה מרכזית לנשק קל לשימוש אזרחי 
ת״י 2217מטפי אבקה אוטומטיים קבועים לדלקות ממין ב (נוזלים וגזים) 
ת״י 2250 חלק 1פותח סתימות בצנרת ניקוז: דרישות לבטיחות, לאריזה ולסימון 
ת״י 2251 חלק 1מענבי רצועות להרמה – בטיחות: מענבים מחגורות הרמה שטוחות, מסיבים–עשויים, לשימוש כללי 
ת״י 2251 חלק 2מענבי רצועות הרמה – בטיחות: מענבים עגולים מסיבים–עשויים, לשימוש כללי 
ת״י 2252 חלק 1מעלונים חשמליים לאנשים עם מוגבלות תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים אנכיים המותקנים בפיר שאינו סגור 
ת״י 2252 חלק 2משטחי הרמה חשמליים למוגבלי־תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים משופעים למשתמשים במצב ישיבה, עמידה ובכיסא גלגלים, לתנועה במישור משופע 
ת״י 2302 חלק 2חומרים ותערובות מסוכנים: הובלה – מיון, אריזה, תיווי וסימון 
ת״י 2481 חלק 0מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – דרישות יסוד 
ת״י 2481 חלק 1מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – מעליות חשמליות 
ת״י 2481 חלק 2מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – מעליות הידרוליות 
ת״י 2481 חלק 41מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – מעליות מיוחדות להובלת נוסעים ומשא – מעלונים אנכיים המותקנים בפיר סגור לשימוש אנשים עם מוגבלות תנועה 
ת״י 4004 חלק 1דבקים לאריחים: הגדרות ודרישותלעניין המוצרים המורכבים מחומרים שפולטים חומרים מסוכנים בשיעור גבוה מהמותר בתקנים, חוקים ובתקנות ישראליים
ת״י 4272תכשירים לניקוי תנורים ולהסרת שומניות – דרישות לבטיחות, אריזה וסימון 
ת״י 4280 חלק 1דודי קיטור: דוודים בעלי צינורות אש 
ת״י 4295מכלי לחץ 
ת״י 4314צינורות פלדה שחורים ומגולוונים עם תפר ובלא תפר לשימוש במערכות אוטומטיות (מתזים) לכיבוי אש 
ת״י 4466 חלק 2פלדה לזיון בטון: מוטות חלקים 
ת״י 4466 חלק 3פלדה לזיון בטון: מוטות מצולעים 
ת״י 4466 חלק 4פלדה לזיון בטון: רשתות מרותכות 
ת״י 4466 חלק 5פלדה לזיון בטון: מוטות ורשתות חתוכים ומכופפים 
ת״י 4476 חלק 1צינורות ואבזרים מפוליאתילן: מערכות לסילוק שפכים (קרים וחמים) בבניינים – דרישות 
ת״י 4501מכלים חד־פעמיים לאיסוף פריטים רפואיים חדים המשמשים באזורי טיפול רפואי 
ת״י 5111 חלק 1מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: כללילמעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (לא למי שתייה) שהם מקבוצת יישום 1,4,5 (CLASS 1,4,5)
ת״י 5111 חלק 2מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: צינורותלמעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (לא למי שתייה) שהם מקבוצת יישום 1,4,5 (CLASS 1,4,5)
ת״י 5111 חלק 3מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: אבזריםלמעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (לא למי שתייה) שהם מקבוצת יישום 1,4,5 (CLASS 1,4,5)
ת״י 5111 חלק 5מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליפרופילן: התאמת המערכת לייעודהלמעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (לא למי שתייה) שהם מקבוצת יישום 1,4,5 (CLASS 1,4,5)
ת״י 5115 חלק 4יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי – התקנה ותחזוקה 
ת״י 5378מיתקני משחקים מתנפחים – דרישות בטיחות ושיטות בדיקהלעניין תחזוקה ובדיקות תקופתיות בלבד
ת״י 5418עמידות בהידלקות של מזרנים, רפידות מזרנים, בסיסי מיטות מרופדים ובסיסי מיטות שאינם מרופדיםמסלול התאמה לתקן בריטי ומסלול התאמה לרגולציה אמריקאית לעניין מזרונים שמכילים מעכבי בעירה האסורים לפי אמנת שטוקהולם
ת״י 5433 חלק 1מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: כללילמעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)
ת״י 5433 חלק 2מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: צינורותלמעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)
ת״י 5433 חלק 3מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: אבזריםלמעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)
ת״י 5433 חלק 5מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליאתילן מצולב: התאמת המערכת לייעודהלמעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)
ת״י 5434 חלק 1מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: כללילמעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)
ת״י 5434 חלק 2מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: צינורותלמעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)
ת״י 5434 חלק 3מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: אבזריםלמעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)
ת״י 5434 חלק 5מערכות צנרת פלסטיק למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים – פוליבוטילן: התאמת המערכת לייעודהלמעט מערכות צינורות להובלת מים שאינם מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)
ת״י 5485נטלים לנורות פלואורניות – שיטות לחישוב מדד נצילות האנרגיה ודרישות לסימון 
ת״י 5694אבזרי ניקוז לקבועות תברואיות – דרישות ושיטות בדיקה
לעניין:
(1)
אלה שאינם במידות הקבועות כפי שפורטו בתקן ישראלי;
(2)
אלה שאינם עומדים בדרישות של תקן EN274 חלק 2
ת״י 5697 חלק 1במות הרמה ניידות לעבודה: במות הרמה לשימוש כללי – חישובי תכן – קריטריונים ליציבות – מבנה – בטיחות – בחינות ובדיקות 
ת״י 5697 חלק 2במות הרמה ניידות לעבודה: במות הרמה מבדדות לעבודה במתקן חי 
ת״י 9809 חלק 1מכלי גז – מכלי פלדה בלא תפר, למילוי חוזר – תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם קטן מ־1100 מגפ״ס 
ת״י 9809 חלק 2מכלי גז – מכלי פלדה בלא תפר, למילוי חוזר – תכן, מבנה ובדיקות: מכלי פלדה שעברו צינון והרפיה, שחוזק המתיחה שלהם גדול מ־1100 מגפ״ס או שווה לו 
ת״י 9809 חלק 3מכלי גז – מכלי פלדה בלא תפר, למילוי חוזר – תכן מבנה ובדיקות: מכלים מפלדה מנורמלת 
ת״י 10242אבזרי צנרת מתוברגים עשויים יצקת ברזל חשילהלעניין האבזרים הבאים במגע עם מי שתייה.
ת״י 10255צינורות מפלדה לא מסוגסגת המתאימים לריתוך ולתבריג – תנאי אספקה טכנייםלעניין האבזרים הבאים במגע עם מי שתייה.
ת״י 12159מעליות זמניות לבנייה המיועדות לאנשים ולחומרים 
ת״י 14079 חלק 3ציוד רפואי בלא חומר פעיל – דרישות ביצועים ושיטות בדיקה: מרפד גזה 
ת״י 14304מוצרי בידוד תרמי לציוד בנייה ולמיתקני תעשייה – מוצרים אלסטומריים גמישים מוקצפים (FEF) המיוצרים במפעל – מפרט דרישותלעניין מסלול התאמה לתקן אמריקאי
ת״י 21003 חלק 1מערכות צנרת רב־שכבתית למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: כללילמעט מערכות צינורות להובלת מים שאינן מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)
ת״י 21003 חלק 2מערכות צנרת רב־שכבתית למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: צינורותלמעט מערכות צינורות להובלת מים שאינן מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)
ת״י 21003 חלק 3מערכות צנרת רב שכבתית למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: אבזריםלמעט מערכות צינורות להובלת מים שאינן מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)
ת״י 21003 חלק 5מערכות צנרת רב־שכבתית למיתקני מים חמים וקרים, בתוך בניינים: התאמת המערכת לייעודהלמעט מערכות צינורות להובלת מים שאינן מיועדים לצריכת אדם (מים לא לשתייה) שהן מקבוצות יישום 2,4,5 (CLASS 2,4,5)
ת״י 60034 חלק 1מכונות חשמל מסתובבות: דירוג וביצועיםלמעט מנועים המוגדרים בחלק 30 של התקן שהנצילות שלהם אינה פחותה מדרגה IIE3
ת״י 60227 חלק 1כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: דרישות כלליות 
ת״י 60227 חלק 2כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: שיטות בדיקה 
ת״י 60227 חלק 3כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים בלא מעטה המיועדים לתיול קבוע 
ת״י 60227 חלק 4כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים בעלי מעטה המיועדים לתיול קבוע 
ת״י 60227 חלק 5כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים גמישים (פתילים) 
ת״י 60227 חלק 6כבלים מבודדים בפוליוויניל כלורי למתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים עגולים למעליות וכבלים לחיבורים גמישים 
ת״י 60238בתי נורה בעלי תבריג מטיפוס אדיסוןלעניין בית נורה בעל תבריג E3
ת״י 60245 חלק 1כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: דרישות כלליות 
ת״י 60245 חלק 2כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: שיטות בדיקה 
ת״י 60245 חלק 3כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים מבודדים בסיליקון עמידים בחום 
ת״י 60245 חלק 4כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: פתילים וכבלים גמישים 
ת״י 60245 חלק 5כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים למעליות 
ת״י 60245 חלק 6כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים לאלקטרודת ריתוך בקשת 
ת״י 60245 חלק 7כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: כבלים מבודדים בגומי אתילן–ויניל אצטט עמידים בחום 
ת״י 60245 חלק 8כבלים מבודדים בגומי – מתחים נקובים שאינם גדולים מ־450/750 וולט: פתילים ליישומים הדורשים גמישות גבוהה 
ת״י 60670 חלק 1תיבות ומעטפות לאבזרים חשמליים להתקנות קבועות לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליות 
ת״י 60730 חלק 2.7אמצעי בקרה חשמליים אוטומטיים: דרישות מיוחדות לקוצבי זמן ולמתגי זמןלמעט אמצעי בקרה המצוייד במפסק העומד בדרישות ת״י 33.
ת״י 60745 חלק 2.1כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למקדחות ולמקדחות־הולם
כל הכלים למעט כלים העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן והם אחד מאלה:
(1)
כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III;
(2)
מקדחות לעבודה עם מים שהן אחד מאלה:
(א)
מסוג III;
(ב)
מסוג II ובעלות דרגת הגנה מפני מים IPX3 לפחות בהתאם לתקן IEC 60529;
(ג)
מסוג II ומוזנות באמצעות שנאי מבדל מסוג II.
ת״י 60745 חלק 2.3כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למשחזות, למלטשות ולמשחקות דסקה
במסלול התאמה לתקן בין־לאומי ובמסלול התאמה לתקן אמריקאי, למעט כלים העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן והם אחד מאלה:
(1)
כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III;
(2)
מלטשות לעבודה עם מים שהן אחד מאלה:
(א)
מסוג III;
(ב)
מסוג II ובעלות דרגת הגנה מפני מים IPX3 לפחות בהתאם לתקן IEC 60529;
(ג)
מסוג II ומוזנות באמצעות שנאי מבדל מסוג II.
ת״י 60745 חלק 2.12כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למרטטות בטון
למעט כלים העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן והם אחד מאלה:
(1)
כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III;
(2)
מרטטות בטון לעבודה עם מים שהן אחד מאלה:
(א)
מסוג III;
(ב)
מסוג II ובעלות דרגת הגנה מפני מים IPX3 לפחות בהתאם לתקן IEC 60529;
(ג)
מסוג II ומוזנות באמצעות שנאי מבדל מסוג II;
(ד)
מסוג I שמסת המנוע שלה גדולה מ־18 ק״ג.
ת״י 60745 חלק 2.13כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי שרשרתבמסלול התאמה לתקן בין־לאומי ובמסלול התאמה לתקן האמריקאי, למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן
ת״י 60745 חלק 2.15כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע המוחזקים ביד – בטיחות: דרישות מיוחדות לגוזמי שיחים (גדר חיה)למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III העומדים לפחות בדרגת בידוד E, שאינם פולטים בשימוש תקין רעש גבוה מהמוצהר על ידי היצרן
ת״י 60898 חלק 1אבזרים חשמליים – מפסקי מעגל להגנה מפני זרם־יתר למיתקנים ביתיים ולמיתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא״ז) לפעולה בזרם חילופיםלמעט מפסקים שהערך הנקוב לזרם־קצר של המפסק לא יפחת מ־3,000 אמפר והזרם בחיבורים בלא בורג אינו עולה על 16 אמפר
ת״י 60898 חלק 2אבזרים חשמליים – מפסקי מעגל להגנה מפני זרם־יתר למיתקנים ביתיים ולמיתקנים דומים: מפסקים אוטומטיים זעירים (מא״ז) לפעולה בזרם חילופים ובזרם ישרלמעט מפסקים שהערך הנקוב לזרם־קצר של המפסק לא יפחת מ־3,000 אמפר והזרם בחיבורים בלא בורג אינו עולה על 16 אמפר
ת״י 60921נטלים לשפופרות פלואורניות – דרישות ביצועים 
ת״י 61008 חלק 1מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בלא שילוב הגנה מפני זרם יתר, המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליותלעניין מפסקי מגן מטיפוס AC בעלי רגישות של עד 30 מיליאמפר ועד בכלל בלבד
ת״י 61009 חלק 1מפסקי מגן הפועלים בזרם שיורי (זרם דלף) בשילוב הגנה מפני זרם־יתר (מפסקי מגן משולבים), המיועדים לשימוש ביתי ולשימושים דומים: דרישות כלליותלעניין מפסקי מגן מטיפוס AC בעלי רגישות של עד 30 מיליאמפר ועד בכלל בלבד
ת״י 61242תופי כבלים לשימוש ביתי ולשימושים דומיםלמעט תופי כבל שבהם כבל בעל שטח חתך של לפחות 1.5 ממ״ר
ת״י 61347 חלק 2.8אבזרי הפעלה ובקרה לנורות: דרישות מיוחדות לנטלים המיועדים לנורות פלואורניות 
ת״י 61386 חלק 21מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות – מערכות מובלים קשיחיםלעניין מערכות המובלים מדרגה 1 ו־2
ת״י 61386 חלק 22מערכות מובלים לניהול כבלים: דרישות מיוחדות – מערכות מובלים כפיפיםלעניין מערכות מובלים כפיפים בעלי דופן מלאה מדרגה 1 ו־2
ת״י 61439 חלק 1לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות כלליות 
ת״י 61439 חלק 2לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות הספק 
ת״י 61439 חלק 3לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות חלוקה המיועדים להפעלה על ידי אנשים לא־מיומנים (DBO) 
ת״י 61439 חלק 4לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: דרישות מיוחדות ללוחות לאתרי בנייה (ACS) 
ת״י 61439 חלק 5לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: לוחות לחלוקת חשמל ברשתות ציבוריות 
ת״י 61439 חלק 6לוחות מיתוג ובקרה למתח נמוך: מערכת סינוף של פסים מוליכים (פסי צבירה) 
ת״י 62368 חלק 1ציוד שמע/חוזי, ציוד טכנולוגיות המידע וציוד תקשורת: דרישות בטיחותלעניין מכשירים שלא עומדים בדרישות תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים), התשע״א–2011
ת״י 62552 חלק 1מכשירי קירור ביתיים – אופיינים ושיטות בדיקה: דרישות כלליותמכשירי שאינם מתאימים לסוג אקלים טרופי – ”T“
ת״י 62841 חלק 2.2כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למברגים ולמפתחות־הולם המוחזקים בידבמסלול התאמה לתקן הבין־לאומי ובמסלול התאמה לתקן האמריקאי, למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III
ת״י 62841 חלק 2.5כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורים עגולים המוחזקים בידבמסלול התאמה לתקן הבין־לאומי ובמסלול התאמה לתקן האמריקאי, למעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III
ת״י 62841 חלק 2.8כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למספריים ולמקבים המוחזקים בידלמעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III
ת״י 62841 חלק 2.9כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למברזים ולמחרוקות המוחזקים בידלמעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III
ת״י 62841 חלק 2.11כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למסורי הלוך ושוב המוחזקים בידלמעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III
ת״י 62841 חלק 2.14כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למקצעות המוחזקות בידלמעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III
ת״י 62841 חלק 2.17כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות לכרסומות המוחזקות בידלמעט כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III
ת״י 71452 חלק 1מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): כללילעניין מערכות צינורות להובלת מים המיועדים לצריכת אדם (למי שתייה)
ת״י 71452 חלק 2מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): צינורותלעניין מערכות צינורות להובלת מים המיועדים לצריכת אדם (למי שתייה)
ת״י 71452 חלק 3מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): אבזריםלעניין מערכות צינורות להובלת מים המיועדים לצריכת אדם (למי שתייה)
ת״י 71452 חלק 5מערכת צנרת פלסטיק להספקת מים, לתיעול ולביוב (תת־קרקעיים ועל קרקעיים) בלחץ – פוליוויניל כלורי קשיח (PVC-U): התאמת מערכת לייעודהלעניין מערכות צינורות להובלת מים המיועדים לצריכת אדם (למי שתייה)
ת״י 71568 חלק 3אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף – מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים לא מזיגים במים 
ת״י 71568 חלק 4אמצעים לכיבוי אש: תרכיזי קצף – מפרט דרישות לתרכיזי קצף בעלי יחס התפשטות נמוך להשמה על פני שטח של נוזלים מזיגים במים 
(הוראת שעה מיום 1.6.2022 ועד יום 31.8.2022):
מספר התקןשם התקןתנאים מיוחדים
ת״י 90 חלק 2בנזין לרכב מנועי: בנזין נטול עופרת 
ת״י 107 חלק 1סולר: סולר למנועי דיזל 
ת״י 5563דלק סילוני (דס״ל) 
ת״י 5678אוורור בניינים – מובילים – מידות ודרישות מכניות למובלים גמישיםלעניין המוצרים שמוליכות התרמית שלהם גדולה מהמוצהר על ידי היצרן וסיווג תגובתם בשריפה קטן מהמוצהר על ידי היצרן
ת״י 5731אסטרים מתיליים של חומצות שומניות (FAME) – לשימוש במנועי דיזל ולצורכי הסקה – דרישות ושיטות בדיקה 
ת״י 5937דלק לרכב מנועי – מים בתחליבי סולר למנועי שרפה פנימית – דרישות ושיטות בדיקה 
ת״י 6294 חלק 1בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: שירותי תדלוק למטוסים 
ת״י 6294 חלק 2בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: מסופי דלק והידרנטים בנמלי תעופה 
ת״י 6294 חלק 3בקרת איכות ותפעול של דלק תעופתי: ייצור, אחסון והפצה של דלקים תעופתיים לנמלי תעופה 
ת״י 62841 חלק 1כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות כלליות
במסלול התאמה לתקן הבין־לאומי ומסלול התאמה לתקן האמריקאי, למעט הכלים האלה:
(1)
כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III;
(2)
כלים לעבודה עם מים שהם אחד מאלה:
(א)
מסוג III;
(ב)
מסוג II ובעלות דרגת הגנה מפני מים IPX3 לפחות בהתאם לתקן IEC 92506;
(ג)
מסוג II ומוזנות באמצעות שנאי מבדל מסוג II
ת״י 62841 חלק 2.4כלי עבודה חשמליים מופעלי־מנוע – כלים המוחזקים ביד, כלים ניידים ומכונות לדשא ולגינה – בטיחות: דרישות מיוחדות למשחקות ומלטשות (למעט מטיפוס דיסקה) המוחזקות ביד
למעט כלים אלה:
(1)
כלי עבודה המוחזקים ביד מסוג II או III;
(2)
כלים לעבודה עם מים שהם אחד מאלה:
(א)
מסוג III;
(ב)
מסוג II ובעלות דרגת הגנה מפני מים IPX3 לפחות בהתאם לתקן IEC 92506;
(ג)
מסוג II ומוזנות באמצעות שנאי מבדל מסוג II.
[תיקון: תשפ״ב]

תוספת רביעית

(סעיף 9(א)(1)(ג) ו־(5)(ג) ו־(ד))

הוראות לעניין תקנים רשמיים שאינם מבוססים על תקנים בין־לאומיים ויש בעניינם אסדרה זרה


נתקבל בכנסת ביום ד׳ בשבט תשי״ג (20 בינואר 1953).
  • לוי אשכול
    שר האוצר
    ממלא מקום ראש הממשלה
  • פרץ ברנשטיין
    שר המסחר והתעשיה
  • יצחק בן־צבי
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.