חוק כלי היריה
חוק כלי היריה מתוך 
חוק כלי היריה, תש״ט–1949
2000706
חוק קודם: חא״י כרך א׳ פרק נ״ח, עמ׳ 674; ע״ר 1937, תוס׳ 1, 65; 1938, תוס׳ 1, 38; 1941, תוס׳ 1, 36; 1948, תוס׳ 1, 19 [אנגלית].
חוק חדש: ס״ח תש״ט, 143; תשי״ד, 149, VIII; תשט״ו, 229; תשכ״ב, 68; תשל״א, 170; תשל״ב, 138; תשל״ח, 124; תשל״ט, 109; תשנ״א, 84, 177; תשנ״ה, 201, 380; תשנ״ח, 17; תשס״א, 131; תשס״ד, 397; תשס״ז, 67; תשס״ח, 244; תש״ע, 397; תשע״ד, 642; תשע״ו, 688, 1151, 1152; תשע״ח, 193, 216; תשפ״ב, 6; תשפ״ג, 22, 692; תשפ״ד, 888.
שינוי התוספות: ק״ת תשע״ה, 821.
פירושים [תיקון: תשכ״ב, תשל״א, תשנ״א־2, תשס״א, תשס״ח, תשע״ד, תשפ״ג־2]
בחוק זה –
”גוף ביטחוני“ – כל אחד מאלה:
(1)
משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
(2)
צבא הגנה לישראל;
(3)
יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
(4)
מפעלי מערכת הביטחון, כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), וששר הביטחון הודיע עליהם לשר;
(5)
משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
”דמוי כלי ירייה“ – כלי בעל קנה שאינו כלי ירייה, לרבות חלק ממנו, שאפשר להסב אותו לכלי ירייה, והוא מסוג המנוי ברשימה שיקבע השר בצו לאחר התייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה;
”חוק להסדרת הביטחון“ – חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998;
”כלי יריה“ – פירושו כלי בעל קנה העשוי לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אביזר ותחמושת של כלי כזה, וכן כלי נשק שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אביזר ותחמושת לכלי נשק כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע;
”כלי יריה צבאי“ – פירושו כלי יריה מסוג ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כסוג של כלי יריה צבאיים;
”מועדון לדמויי כלי ירייה“ – מיתקן שבו מתבצעת פעילות בדמויי כלי ירייה;
”מועמד לשירות“ – אדם המבקש לשרת או המשרת, בתפקיד המחייב נשיאת כלי יריה, באחד מהגופים המנויים בסעיף 5ב(א) למעט בצבא הגנה לישראל;
”מטווח קליעה“ – מיתקן שנועד לקליעה למטרה מכלי יריה;
”מכל גז מדמיע“ – מכל המיועד להגנה עצמית, שמשקל תכולתו הוא כפי שנקבע בתוספת הראשונה והוא מכיל או סוגל להכיל או לפלוט חומר שסוגו וריכוזו קבועים בתוספת הראשונה, ובלבד שמנגנון ההפעלה שלו אינו כולל תרכובות של חמרי בערה או נפץ;
”מנהל משרד הבריאות“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך;
”מנהל משרד העבודה והרווחה“ – המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה או מי שהוא הסמיכו לכך;
”מפקח“ – מי שמונה למפקח לפי סעיף 13א(א);
”עובד סוציאלי“ – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996;
”פקודות הצבא“ – פקודות הצבא ופקודות כלליות אחרות כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;
”פקיד רישוי“ – פירושו אדם שנתמנה על ידי השר להיות פקיד רישוי לצורך חוק זה; מינוי כזה יכול להיות כללי או מסוייג;
”קצין בריאות הנפש“ – כמשמעותו בפקודות הצבא;
”שעת חירום“ – (נמחקה);
”השר“ – השר לביטחון הפנים.
ייצור, יבוא ויצוא של כלי יריה [תיקון: תשי״ד, תשפ״ג־2]
(א)
לא ייצר אדם כלי יריה אלא על פי רשיון ובהזמנת הממשלה או על פי אישור הממשלה.
(ב)
לא יביא אדם כלי יריה צבאי למדינה ולא יוציא אדם כלי יריה צבאי מן המדינה אלא על פי אישור הממשלה.
(ג)
לא יביא אדם למדינה כלי יריה שאינו כלי יריה צבאי, ולא יוציא אדם מן המדינה כלי יריה שאינו כלי יריה צבאי, אלא על פי רשיון.
עשיית עסק בכלי יריה
(א)
לא יעשה אדם עסק בכלי יריה אלא על פי רשיון.
(ב)
לצורך סעיף זה רואים אדם כעושה עסק בכלי יריה, אם הוא עושה בהם מיקח וממכר או עוסק בהחסנתם או בתיקונם.
(ג)
בעל רשיון לפי סעיף זה לא יקבל כלי יריה להחסנה או לתיקון אלא מאת אדם אחר שהוא בעל רשיון כזה או מאת אדם המחזיק אותו כלי יריה בהיתר על פי חוק זה.
נשיאה והובלה של כלי יריה [תיקון: תשי״ד, תשל״א, תשס״ח]
לא ישא ולא יוביל אדם כלי יריה, אלא על פי רשיון, או על פי תעודת הרשאה לפי הסעיפים 9, 10, 10א או 10ג או לפי רשות על פי סעיף 10ב(ג).
החזקת כלי יריה [תיקון: תשי״ד, תשל״א, תשס״ח]
(א)
לא יחזיק אדם כלי יריה, אלא על פי רשיון.
(ב)
הוראות סעיף זה אינן חלות –
(1)
על המביא כלי יריה למדינה על פי רשיון לפי סעיף 2 – במשך שלושים יום מיום הבאת כלי היריה למדינה כאמור;
(2)
על העושה עסק בכלי יריה על פי רשיון לפי סעיף 3 – לגבי כלי היריה שהוא מחזיק לרגל עסקו;
(3)
על בעל רשיון על פי סעיף 4 – לגבי כלי היריה שעליו ניתן לו אותו הרשיון;
(4)
על בעל רשיון מיוחד או על בעל תעודת הרשאה לפי הסעיפים 9, 10, 10א או 10ג או על בר־רשות לפי סעיף 10ב(ג);
(5)
על יורש או מנהל עזבון של אדם שנפטר, המחזיק כלי יריה שהנפטר החזיקו בהיתר על פי חוק זה – במשך שלושים יום מיום הפטירה.
בדיקה מוקדמת למתן רשיון [תיקון: תשי״ד, תשכ״ב, תשע״ד]
(א)
לא יינתן רשיון להחזקת כלי יריה, למעט כלי יריה המוחזק מטעם המשטרה על פי הסעיפים 9 או 10, אלא לאחר שאדם המחזיק ברשיון למכור כלי יריה בדרך כלל (להלן – סוחר מורשה) או אדם שהשר ימנה לענין סעיף זה, אישר בתעודה כי בדק את כלי היריה ומצאוהו ראוי לשימוש.
(ב)
סוחר מורשה ומי שהשר מינהו כאמור בסעיף קטן (א) חייבים, לפי בקשה ובתשלום, לבדוק כלי יריה, ואם מצאוהו ראוי לשימוש – לאשר זאת בתעודה כאמור; שיעור התשלום בעד הבדיקה ייקבע על ידי השר בצו; היה בודק כלי היריה עובד המדינה, יהיה התשלום לידי אוצר המדינה.
(ג)
השר רשאי לפטור סוגים של כלי יריה מחובת הבדיקה לפי סעיף זה.
(א)
הוראות הסעיפים 4 ו־5 יחולו גם על כלי יריה שנמסר לאדם מטעם המדינה בקשר לתפקידו, למעט כלי יריה שבידי צבא־הגנה לישראל או משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, או בידי איש משמר הכנסת כמשמעותו בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968.
(ב)
הוראות הסעיפים 4 ו־5 לא יחולו על כלי יריה שנמסר מטעם צבא־הגנה לישראל או משטרת ישראל, או בהסכמת אחד מהם –
(1)
לצרכי אימונו של מי שמלאו לו 14 שנה והוא נמנה עם יחידה שהודיע עליה שר הבטחון ברשומות שהיא יחידת אימון לענין סעיף זה, והכלי נמצא בידי אותו אדם בשעת אימון או הדרכה של צבא־הגנה לישראל או מטעמו, או בשעת אימון או הדרכה המנוהלים על פי הוראות קבע של שר החינוך והתרבות, שהותקנו בשים לב להוראות צבא־הגנה לישראל לגבי יחידות אימון דומות שבפיקוחו, והמדריך באימונים אלה אושר על ידי שר הבטחון בהמלצת שר החינוך והתרבות;
(2)
למדריך כאמור לשם אימון והדרכה בשעת מילוי תפקידו.
(ג)
הוראות סעיפים 4 ו־5 לא יחולו על כלי יריה שנמסר לאדם מטעם צבא־הגנה לישראל על פי תעודת הרשאה בהתאם להוראות המחייבות בצבא בנדון זה או על כלי יריה שנמסר לאדם מטעם משטרת ישראל על פי תעודת הרשאה בהתאם להוראות המחייבות במשטרה וכלי היריה הוא בידי אותו אדם בהתאם לתנאי התעודה.
(ג1)
שר הבטחון רשאי, בהודעה בכתב לשר, לפטור את מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בפסקה (4) להגדרה ”גוף ביטחוני“ מלקיים הוראות הסעיפים 4 ו־5, בכלי יריה שבידיהם שלא לצרכי הגנתם; התנאים להובלת כלי יריה אלה ייקבעו בתעודת הרשאה שתימסר להם על ידי מי ששר הבטחון הסמיך לכך.
(ד)
אין בסעיף זה כדי לגרוע מכל פטור לקבלת רשיון הניתן לפי סעיף 5(ב).
(ה)
סמכויות שר הבטחון ושר החינוך והתרבות לפי סעיף זה, בענין אישור מדריכים ומתן המלצה על האישור ומתן הוראות, ניתנות לאצילה.
(ו)
הוראות שר החינוך והתרבות לפי סעיף זה אינן טעונות פרסום ברשומות.
הכשרה מוקדמת למתן רשיון [תיקון: תשנ״א, תשנ״ה, תשע״ד, תשפ״ב, תשפ״ג]
(א)
לא יינתן רשיון להחזקה ולנשיאה של כלי יריה, אלא לאחר שמקבל הרשיון עבר הכשרה מתאימה ללימוד השימוש בכלי יריה מסוג הכלי שהוא מבקש לרכוש, והפעיל במטווח־קליעה כלי יריה מסוג הכלי שהוא מבקש לרכוש.
(ב)
השר יתקין תקנות בדבר תכנית ההכשרה הנדרשת לפי סעיף קטן (א) והוא רשאי לקבוע תנאים למתן פטור מחובה זו.
(ג)
השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר חובת ההכשרה הנדרשת לחידושו של רשיון כלי יריה והתנאים לפטור מחובה זו.
(ד)
תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
רישיון מדריך ירי [תיקון: תשס״ח, תשע״ד]
(א)
לא יכשיר אדם, לא ידריך ולא יאמן, אדם אחר, בשימוש בכלי יריה, אלא על פי רישיון, במטווח קליעה שניתן לגביו רישיון לפי סעיף 7 או במקום אחר שנקבע ברישיונו, והכל בכפוף להוראות סעיף 7ח ובהתאם לתנאי הרישיון.
(ב)
השר רשאי, לקבוע סוגים שונים של רישיונות לפי סעיף זה, לסוגים שונים של הכשרה, הדרכה או אימון.
קניה, מכירה או מסירה של כלי יריה [תיקון: תשל״א, תשנ״א־2]
(א)
לא יקנה אדם כלי יריה ולא ירכשנו בדרך אחרת אלא אם יש בידו רשיון לאותו כלי יריה.
(ב)
לא ימכור אדם כלי יריה, לא יעבירנו לאחר בדרך אחרת ולא ימסור כלי יריה לאחר אלא לאחר שנוכח כי יש בידי הקונה או המקבל רשיון לאותו כלי יריה, או שמותר לו להחזיק בכלי היריה לפי הוראות חוק זה.
רישיון למטווח קליעה או למועדון לדמויי כלי ירייה [תיקון: תשכ״ב, תשפ״ג־2]
לא יקים אדם מטווח קליעה או מועדון לדמויי כלי ירייה ולא ינהלו, אלא על פי רישיון.
איסור כניסה למטווח [תיקון: תשכ״ב]
לא ייכנס אדם אל מטווח קליעה, ולא ישהה בו, אלא בהתאם להוראות של מנהל המטווח או של מי שמינה לכך, ולא יפעיל במטווח כלי יריה אלא בפיקוחו של מפקח.
הגבלת גיל לאימון במטווח קליעה [תיקון: תש״ע, תשע״ד]
(א)
בסעיף זה –
”אימון“ – לרבות אימון בלא ירי;
”אגודת ספורט“, ”איגוד“, ”התאחדות“, ”מאמן“, ”מדריך ספורט“, ”מועדון ספורט“ ו”תעודת הסמכה“, לעניין ענף ספורט הקליעה – כמשמעותם בחוק הספורט, התשמ״ח–1988;
”מועמד לרישום“ – מי שמנהל ספורט אישר לו לבצע שני אימוני התנסות לשם בחינת מועמדותו לרישום כספורטאי בהתאחדות או באיגוד לעניין ענף ספורט הקליעה; לעניין זה, ”מנהל ספורט“ – מנהל אגודת ספורט, מנהל מועדון ספורט, או מאמן או מדריך ספורט שיש בידו תעודת הסמכה, שמנהל אגודת ספורט או מנהל מועדון ספורט הסמיכו לכך, והכל בענף ספורט הקליעה.
(ב)
מנהל מטווח קליעה לא יתיר ולא יאפשר לאדם להפעיל כלי ירייה או להתאמן בכלי ירייה במטווח שבניהולו, אלא אם כן מתקיים באותו אדם תנאי מהתנאים האמורים בפסקאות (1) עד (5) שלהלן, והוא המציא למנהל מטווח הקליעה מסמך או הסכמה כאמור בסעיף קטן (ג):
(1)
מלאו לו 18 שנים;
(2)
מלאו לו 16 שנים אך טרם מלאו לו 18 שנים, בסוגי פעילויות שקבע השר;
(3)
מלאו לו 14 שנים אך טרם מלאו לו 18 שנים והוא נמנה עם יחידת אימון כאמור בסעיף 5ב(ב)(1) ובמסגרת אימון של יחידה כאמור;
(4)
מלאו לו 12 שנים אך טרם מלאו לו 18 שנים והוא ספורטאי רשום בהתאחדות או באיגוד לעניין ענף ספורט הקליעה או שהוא מועמד לרישום כאמור, ובלבד שמועמד כאמור לא יבצע יותר משני אימוני התנסות;
(5)
מלאו לו 10 שנים אך טרם מלאו לו 12 שנים והוא ספורטאי רשום או שהוא מועמד לרישום, כאמור בפסקה (4), ושר התרבות והספורט או המנהל הכללי של משרדו, התיר לו, בהיתר חתום בידו, לאחר שקיבל המלצה מאת ראש התאחדות או ראש איגוד לעניין ענף ספורט הקליעה, להפעיל כלי ירייה או להתאמן בכלי ירייה במטווח קליעה, ובלבד שמועמד כאמור לא יבצע יותר משני אימוני התנסות.
(ג)
אדם המבקש להפעיל כלי ירייה או להתאמן בכלי ירייה במטווח קליעה ימציא למנהל מטווח הקליעה מסמך המעיד על קיום תנאי מהתנאים האמורים בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף קטן (ב), ולעניין האמור בפסקאות (2) עד (5) שבאותו סעיף קטן – גם הסכמה בכתב של הורהו או של אפוטרופסו להפעלת כלי הירייה או לאימון בכלי הירייה במטווח הקליעה על ידיו.
(ד)
מנהל מטווח קליעה רשאי לדרוש מאדם המבקש להפעיל כלי ירייה או להתאמן בכלי ירייה במטווח הקליעה שבניהולו להציג לפניו תעודה מזהה שבה ניתן לוודא את גילו.
(ה)
במטווח קליעה תוצג, במקום בולט, הודעה המפרטת את הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד).
(ו)
ביצוע הוראות סעיף זה הוא תנאי ברישיון למטווח קליעה.
ציות להוראות במטווח או במועדון לדמויי כלי ירייה [תיקון: תשכ״ב, תשע״ו־2, תשפ״ג־2]
(א)
הרשות המוסמכת תקבע הוראות קבע לעניין מטווח קליעה ומועדון לדמויי כלי ירייה (בסעיף זה – הוראות קבע), לרבות בעניינים המפורטים להלן:
(1)
תנאים לכניסה למטווח או למועדון;
(2)
סוג כלי הירייה והתחמושת המותרים לשימוש במטווח;
(3)
חובותיהם של בעלי תפקידים במטווח או במועדון, לרבות לעניין ניהול המטווח או המועדון, פיקוח על המתאמנים במטווח או במועדון והדרכתם;
(4)
אופן השימוש בכלי הירייה במטווח;
(5)
בטיחות והגנה, לרבות אמצעי בטיחות נדרשים;
(6)
טיפול בפגיעות בגוף שאירעו בשטח המטווח או המועדון;
(7)
מבנה המטווח או המועדון;
(8)
חובות תיעוד ורישום בעניינים אלה:
(א)
המתאמנים במטווח וכלי הירייה שהשתמשו בהם;
(ב)
תקינות המטווח או המועדון ואמצעי הבטיחות בו, וכן ליקויים בתקינותם;
(ג)
אירועי בטיחות במטווח או במועדון ופגיעות בגוף.
(ב)
בהוראות הקבע רשאית הרשות המוסמכת, לשם שמירה על הבטיחות במטווח או במועדון, לקבוע הוראות שונות בכל הנוגע לתנאים לכניסה למטווח או למועדון, לסוג כלי הירייה והתחמושת המותרים לשימוש בו ולתיעוד ולרישום של אימון במטווח או במועדון, לעניין המנויים להלן:
(1)
בעל רישיון או הרשאה להחזקת כלי ירייה לפי חוק זה או מבקש רישיון או הרשאה כאמור;
(2)
מי שאינו בעל רישיון או הרשאה להחזקת כלי ירייה לפי חוק זה;
(3)
תייר חוץ, כהגדרתו בחוק שירותי תיירות, התשל״ו–1976;
(4)
ספורטאי רשום בהתאחדות או באיגוד כמשמעותם בחוק הספורט, התשמ״ח–1988, לעניין ענף ספורט הקליעה.
(ג)
הנמצא במטווח קליעה או במועדון לדמויי כלי ירייה יקיים בו את הוראות הקבע ואת ההוראות שניתנו על פיהן.
(ד)
הוראות הקבע יוצגו בכניסה למטווח או למועדון במקום הנראה לעין, ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים.
(ה)
על אף האמור בסעיף זה, במטווחי הקליעה של צבא הגנה לישראל או של משטרת ישראל ינהג כל הנמצא בהם לפי הפקודות שהוציאו הצבא או המשטרה לעניין זה ושהוצגו בכניסה למטווח במקום הנראה לעין, ולפי ההוראות שניתנו על פיהן.
רשיון מפקח מטווח קליעה [תיקון: תשכ״ב, תשפ״ג־2]
לא ישמש אדם מפקח מטווח קליעה אלא על פי רשיון.
[תיקון: תשכ״ב, תשפ״ג־2]
(בוטל).
תחולה על המדינה [תיקון: תשכ״ב, תשל״א, תשע״ד, תשפ״ג־2]
(א)
הוראות הסעיפים 7 עד 7ג לעניין מטווח קליעה מחייבות גם את המדינה, להוציא את צבא־הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ומשמר הכנסת; ושר הבטחון רשאי, בהודעה בכתב לשר, לפטור מטעמים מיוחדים מהוראות אלה את מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בפסקה (4) להגדרה ”גוף ביטחוני“ במטווחי הקליעה שלהם; התנאים במטווח כאמור ייקבעו בתעודת הרשאה שימסור למפעלים כאמור מי ששר הביטחון הסמיך לכך.
(ב)
הוראות סעיף 7 לעניין מועדון לדמויי כלי ירייה מחייבות גם את המדינה, להוציא את משמר הכנסת וגוף ביטחוני.
פטור מחובת הרשיונות במטווח ובאימון ללא ירי [תיקון: תשכ״ב]
חובת מנהל המטווח לקבל רשיון החזקה [תיקון: תשכ״ב]
מנהל המטווח חייב לקבל רשיון החזקה לפי סעיף 5 על כלי היריה שברצונו להחזיקם לצורך המטווח.
הגבלת השימוש [תיקון: תשכ״ב]
לא יתאמן אדם בירי מכלי יריה מחוץ למטווח קליעה.
פעולות בדמוי כלי ירייה [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
לא ירכוש אדם, לא יאחסן ולא יוביל דמוי כלי ירייה אלא על פי רישיון.
(הוראת שעה לשנה מיום תחילתן של תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ז)): לא ירכוש אדם דמוי כלי ירייה אלא על פי רישיון ולא יאחסן ולא יוביל אדם דמוי כלי ירייה אלא על פי רישיון או הרשאה.
(ב)
לא ייצר אדם, לא ייבא ולא ייצא דמוי כלי ירייה ולא יסחור בו או יעשה בו כל עסקה אחרת שיש עימה מסירת החזקה לזולתו, בין בתמורה בין שלא בתמורה, אלא על פי רישיון.
(ג)
לא יחזיק אדם ולא יישא דמוי כלי ירייה אלא במועדון לדמויי כלי ירייה בעל רישיון לפי חוק זה או במסגרת פעילות שמארגן מועדון כאמור (הוראת שעה לשנה מיום תחילתן של תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ז)): או אם קיבל הרשאה לכך בהתאם להוראות סעיף קטן (ה).
(ד)
הוראות סעיף זה לא יחולו על משמר הכנסת ועל גוף ביטחוני או על עובדיהם והמשרתים בהם במסגרת מילוי תפקידם.
(ה)
(הוראת שעה לשנה מיום תחילתן של תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ז)): ברישיון שניתן למועדון לדמויי כלי ירייה לפי סעיף 7 יכול שייקבעו הוראות בדבר מתן הרשאה לחבר הרשום באותו מועדון להחזיק, לאחסן, לשאת ולהוביל דמוי כלי ירייה מסוים לשם אימונים, משחקים או תחרויות, בכפוף להוראות סעיף זה
(ו)
(הוראת שעה לשנה מיום תחילתן של תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ז)): לא תינתן לאדם הרשאה כאמור בסעיף קטן (ה) (בסעיף זה – הרשאה), אלא אם כן קבע קצין משטרה כאמור בסעיף 11 כי אין מניעה למתן הרשאה כאמור מטעמים של שלום הציבור וביטחונו ובהתאם לתנאים ולהגבלות שנקבעו לפי סעיף קטן (ז), ולפיהם בלבד.
(ז)
(הוראת שעה לשנה מיום תחילתן של תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ז)): השר, לאחר התייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה, רשאי, מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לקבוע את אלה:
(1)
מספר ההרשאות המרבי שיינתנו בכל עת;
(2)
באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת – אופן הקצאת ההרשאות ותנאים והגבלות למתן הרשאה ולשלילתה, אם חדלו להתקיים התנאים האמורים בסעיף קטן (ו) ובסעיף קטן זה לנתינתה;
השר יבחן מעת לעת את מספר ההרשאות שניתנו, בהתחשב בטעמים האמורים ברישה ובמספר הבקשות שהוגשו למתן הרשאה.
(ח)
(הוראת שעה לשנה מיום תחילתן של תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ז)): סורבה בקשה למתן הרשאה לפי סעיף זה, רשאי המבקש לפנות לרשות המוסמכת בבקשה לעיון חוזר, והיא רשאית לאשר את ההחלטה, לשנותה או לבטלה.
(ט)
(הוראת שעה לשנה מיום תחילתן של תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ז)): הרשות המוסמכת תפקח על מועדון לדמויי כלי ירייה שקיבל רישיון לפי סעיף 7 ותקיים בקרה על פעולותיו, לרבות לעניין עמידה בתנאי הרישיון ומתן הרשאות לפי סעיף זה.
(י)
(הוראת שעה לשנה מיום תחילתן של תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ז)): בתום עשרה חודשים מיום כניסתן לתוקף של תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ז), ידווח השר לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על מספר ההרשאות שניתנו ועל מספר ההרשאות שנשללו בתקופה שלגביה נמסר הדיווח.
משלוח כלי יריה
לא ישלח אדם כלי יריה בדואר, ברכבת או בכל דרך אחרת, אלא על פי רשיון.
כלי יריה להגנת כפרים [תיקון: תשי״ד, תשל״ח, תשע״ד]
(א)
רשות מוסמכת רשאית לתת לממונה של ישוב רשיון מיוחד להחזקת כלי יריה להגנת הנפש והרכוש של הישוב והתחבורה עם הישוב.
(ב)
ממונה של ישוב שניתן לו רשיון מיוחד כאמור, רשאי, אם היה הדבר דרוש, לפי דעתו, להגנת הנפש והרכוש של הישוב או התחבורה עם הישוב, להרשות אדם, מתושבי הישוב או מהנמצאים בו, שאושר לכך על ידי מפקח המשטרה המחוזי או נציגו, הן ברשימה הכוללת את שמו והן באופן אישי והן בכל דרך אחרת, לשאת בתחום שהוגדר ברשיון את כלי היריה שעליו ניתן הרשיון; הממונה רשאי לקבוע תנאים והגבלות לאותה הרשאה.
(ג)
הרשאה על פי סעיף קטן (ב) תינתן על ידי תעודה בחתימת יד הממונה.
(ד)
בסעיף זה –
”ישוב“ – פירושו מקום ישוב שהשר, על פי המלצת שר הבטחון, אישר אותו כישוב לצורך סעיף זה.
”ממונה“ – פירושו הממונה על השמירה כמשמעותו בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961, או תושב אחר שנתמנה על ידי פקיד רישוי להיות ממונה לצורך סעיף זה.
כלי יריה להגנת מפעלים [תיקון: תשי״ד, תשכ״ב, תשל״ח, תשע״ד]
(א)
רשות מוסמכת רשאית לתת לבעל של מפעל ראוי, או למנהלו או למי שהבעל או המנהל מינה להיות אחראי לבטחון במפעל, רשיון מיוחד להחזקת כלי יריה להגנת המפעל ועובדיו והתחבורה עם המפעל וכן לאימונים הקשורים בהשגת מטרות אלה.
(ב)
בעל רשיון מיוחד כאמור רשאי, אם היה הדבר דרוש לפי דעתו להגנת הנפש או רכוש המפעל או התחבורה עם המפעל, להרשות, בתנאים ובהגבלות שיראה לקבוע, אדם מעובדי המפעל לשאת בתחום שהוגדר ברשיון, או בשעת אימונים שיתקיימו במקום ובתנאים שקבעה הרשות המוסמכת מטעמי בטיחות, את כלי היריה שעליו ניתן הרשיון; ובלבד שהאדם האמור אושר לכך תחילה על ידי מפקח המשטרה המחוזי או נציגו ברשימה הכוללת את שמו או באופן אישי או בכל דרך אחרת.
(ג)
הרשאה על פי סעיף קטן (ב) תינתן על ידי תעודה בחתימת יד בעל הרשיון המיוחד.
(ד)
”מפעל ראוי“ – פירושו, בסעיף זה, מפעל או מוסד שהשר, על פי המלצת שר הבטחון, אישר אותו כמפעל ראוי לצורך סעיף זה.
נשיאת כלי יריה מטעם המדינה [תיקון: תשי״ד, תשי״ד־2, תשל״ח]
(א)
שר רשאי למנות מתוך עובדי משרדו עובד שראוי לקבל רשיון מיוחד להחזקת כלי יריה שנועדו לצרכי בטחון בקשר לתפקידיהם של עובדי משרד השר (להלן – עובד אחראי), ומשעשה כן, רשאית רשות מוסמכת לתת לעובד האחראי רשיון מיוחד כאמור.
(ב)
ניתן לעובד אחראי רשיון מיוחד על פי סעיף קטן (א), רשאי הוא, אם היה הדבר דרוש, לפי דעתו, לצרכי בטחון בקשר לתפקידיהם של עובדי משרד השר, להרשות עובד אחר מעובדי משרד השר לשאת בתחום שהוגדר ברשיון את כלי היריה שעליו ניתן הרשיון; העובד האחראי רשאי לקבוע תנאים והגבלות לאותה הרשאה.
(ג)
לא תינתן תעודת הרשאה לעובד לפי סעיף קטן (ב), אלא אם העביר העובד האחראי לפקיד הרישוי פרטים המזהים את העובד, ונתמלאו לגביו ההוראות האמורות בסעיף 11ב בשינויים המחוייבים.
(ד)
הרשאה על פי סעיף קטן (ב) תינתן בתעודה חתומה בידי העובד האחראי.
(ה)
בסעיף זה, ”עובד משרד השר“ – עובד המדינה שהשר נעזר בו לשימוש בסמכויותיו או במילוי תפקידיו.
כלי יריה לסרטים, הצגות והופעות [תיקון: תשל״א, תשע״ד]
(א)
רשות מוסמכת רשאית לתת לאדם האחראי על הפקתו של סרט או של הצגת מחזה או הופעת בידור אחרת שהשר אישר אותו לענין סעיף זה, רשיון מיוחד להחזקת כלי יריה לצורך אותם סרט, הצגה או הופעה.
(ב)
רשות מוסמכת רשאית להתנות את מתן הרשיון לפי סעיף קטן (א) בכך שהאחראי ימנה אדם, באישורה, להיות ממונה על הבטחון.
(ג)
ניתן לאחראי רשיון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להרשות אדם ממשתתפי הסרט, ההצגה או ההופעה לשאת כלי יריה שעליו ניתן הרשיון בזמן צילום הסרט או בזמן ההצגה או ההופעה או החזרות להם.
(ד)
הממונה על הבטחון, ואם לא נתמנה – האחראי, יפקח על השימוש בכלי היריה לשם שמירה על חיי אדם ובריאותו ויבטיח נטילתו לאחר השימוש בו לצורך הסרט, ההצגה או ההופעה.
(ה)
סמכותה של רשות מוסמכת לפי סעיף זה אינה גורעת מסמכותה לפי סעיף 12.
רשיונות לכלי יריה לשירותי שמירה [תיקון: תשל״ח, תשס״ח, תשע״ו, תשע״ח]
(א)
רשות מוסמכת רשאית לתת לבעל רשיון לפי סעיף 18(א) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל״ב–1972, רשיון מיוחד להחזקת כלי יריה בתנאים שייקבעו ברשיון המיוחד, לשימוש המועסקים בשירותי השמירה שלו על פי סעיף 19 לאותו חוק, במסגרת עיסוקם כאמור.
(ב)
בעל הרשיון המיוחד רשאי להרשות בתעודת הרשאה לבעל רישיון לפי סעיף קטן (ג) המועסק בשירותו כאמור בסעיף קטן (א) לשאת ולהחזיק בכלי יריה שניתן לו עליו הרשיון המיוחד, ובלבד שתעודת הרשאה כאמור תוגבל למקום ולפרק הזמן שבהם מתבצעת השמירה.
(ג)
רשות מוסמכת רשאית לתת לאדם רישיון לשאת ולהחזיק כלי יריה על פי תעודת הרשאה שייתן לו בעל רישיון מיוחד כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שנתמלאו לגביו ההוראות האמורות בסעיף 11ב, בשינויים המחויבים.
(ד)
על אף האמור בסעיף זה, הרשות המוסמכת רשאית לקבוע הוראות בעניין נטילת כלי הירייה לצורך ביצוע השמירה מהמקום שבו מאוחסנים דרך קבע כלי הירייה שעליהם ניתן הרישיון המיוחד והחזרתו לאותו מקום.
(ה)
(1)
על אף האמור בסעיף זה, השר רשאי להורות, מטעמים של שמירה על שלום הציבור וביטחונו, כי נשיאה והחזקה של כלי ירייה שניתן עליו הרישיון המיוחד, בידי מועסקים בשירותי שמירה, כולם או חלקם, יותרו גם שלא במקום או בפרק הזמן שבהם מתבצעת השמירה; הוראת השר תהיה לתקופה שיקבע ויכול שתחול במדינה כולה או בשטח מסוים.
(2)
אין בהוראות סעיף קטן זה בלבד כדי להתיר נשיאה והחזקה כאמור בפסקה (1), בידי מי שיש רישום הנוגע לו ברישומי המשטרה לרבות בשל עבירת אלימות, ובכלל זה אלימות במשפחה, לפי סעיף 11 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981, או בדבר תיק שנסגר משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, וכן בידי מי שיש לגביו מניעה אחרת לכך מטעמים של שלום הציבור או ביטחונו.
רשיונות למלווי טיולים ומחנות [תיקון: תשל״ח]
רשות מוסמכת רשאית לתת למלווה של טיול או מחנה רשיון לנשיאה ולהחזקה של כלי יריה, ובלבד שהוגשה על כך בקשה מראש כפי שקבעה הרשות המוסמכת.
רשויות מוסמכות [תיקון: תשי״ד, תשל״א, תשל״ח, תשל״ט, תשנ״א־2, תשס״ח, תשע״ד, תשפ״ג־2]
רשות מוסמכת לענין רשיונות לפי חוק זה היא –
(1)
לצורך סעיף 2 –
(א)
לגבי כלי יריה שנועד לצבא־הגנה לישראל – שר הבטחון;
(ב)
בכל מקרה אחר – השר על פי המלצת שר הבטחון.
(2)
לצורך סעיפים 3 עד 10ד – פקיד רישוי, ובלבד שלא יינתן רישיון אם קצין משטרה בכיר, כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיך לכך, קבע כי יש מניעה למתן רישיון כאמור מטעמים של שלום הציבור וביטחונו.
חובת דיווח [תיקון: תשל״א, תשל״ח, תשס״א, תשע״ד]
(א)
רופא, פסיכולוג, קצין בריאות הנפש או עובד סוציאלי במערכת הבריאות, המטפל באדם והסבור כי אם האדם יחזיק בכלי יריה יהיה בכך משום סכנה לאותו אדם או לציבור, יודיע על כך למנהל משרד הבריאות, שיהא רשאי להעביר את הידיעה לצבא הגנה לישראל.
(ב)
(1)
רופא, פסיכולוג, קצין בריאות הנפש או עובד סוציאלי במערכת הבריאות, המטפל באדם ושנודע לו כי האדם מחזיק בכלי יריה, ולדעתו יש בכך משום סכנה לאותו אדם או לציבור, יודיע על כך למנהל משרד הבריאות, שיהא רשאי להעביר את הידיעה לפקיד הרישוי וגם לצבא הגנה לישראל, וכן לגוף המנוי בסעיף 5ב(א) לגבי מועמד לשירות שגוף כאמור מסר לגביו הודעה למנהל משרד הבריאות.
(2)
עובד סוציאלי המטפל באדם, למעט עובד סוציאלי שחלות עליו הוראות פסקה (1), שנודע לו כי האדם מחזיק בכלי יריה, ולדעתו יש בכך משום סכנה לאותו אדם או לציבור, יודיע על כך למנהל משרד העבודה והרווחה, שיעביר את הידיעה לפקיד הרישוי, ויהיה רשאי גם להעבירה לצבא הגנה לישראל, וכן לגוף המנוי בסעיף 5ב(א) לגבי מועמד לשירות שגוף כאמור מסר לגביו הודעה למנהל משרד העבודה והרווחה.
(3)
שר העבודה והרווחה ימנה ממונה להערכת מסוכנות אשר ייעץ למנהל משרד העבודה והרווחה לענין העברת ידיעות כאמור בפסקה (2).
(ג)
קיבל אחד מהגופים המנויים בסעיף 5ב(א) ידיעה לפי סעיף זה רשאי הוא לפנות למנהל משרד הבריאות או למנהל משרד העבודה והרווחה לשם קבלת תוכן הידיעה ורשאים הם למסור לו את תוכנה.
(ד)
על מסירת מידע לצבא הגנה לישראל לפי סעיף קטן (ג) יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 44 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986; המידע האמור יימסר לגורם מקצועי מתחום בריאות הנפש שייקבע על ידי צבא הגנה לישראל.
הודעה על אשפוז או סכנה על ידי משרד הבריאות [תיקון: תשל״ח, תשס״א, תשס״ח, תשפ״ג־2]
(א)
פקיד רישוי שקיבל בקשה לרישיון לפי חוק זה או פרטים לצורך מסירת כלי יריה לידי אדם פלוני או גוף המנוי בסעיף 5ב(א) שקיבל בקשה כאמור של מועמד לשירות, יעבירום למנהל משרד הבריאות, ורשאים, פקיד הרישוי או גוף כאמור, להעביר פרטים למנהל משרד הבריאות גם לגבי מי שכבר ניתן לו רישיון או תעודת הרשאה לפי חוק זה לפי הענין, או לגבי מי שכבר משרת באחד הגופים המנויים בסעיף 5ב(א) למעט צבא הגנה לישראל.
(ב)
מצא מנהל משרד הבריאות כי מבקש רשיון או מי שנמסרו לגביו פרטים כאמור בסעיף קטן (א) אושפז עקב מחלת נפש או חשש למחלת נפש, רשאי הוא להודיע לפקיד הרישוי או לגוף המנוי בסעיף 5ב(א) כאמור בסעיף קטן (א), פרטים על האשפוז; מצא מנהל משרד הבריאות כי על מבקש רשיון או מי שנמסרו לגביו פרטים כאמור בסעיף קטן (א) נמסרה הודעה לפי סעיף 11א, יודיע זאת לפקיד הרישוי או לגוף המנוי בסעיף 5ב(א) כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
לצורך ההודעה כאמור רשאי מנהל משרד הבריאות להשתמש בידיעות על טיפול בחולי־נפש המצויות במשרד הבריאות או בגוף ביטחוני, וכל הוראה בדין האוסרת מסירת ידיעה על חולה־נפש לא תחול על מסירת ידיעה לפי סעיף זה.
(ד)
הוראות סעיף זה לא יחולו על רישיון לדמוי כלי ירייה.
כשירות נפשית [תיקון: תשע״ד, תשפ״ב, תשפ״ג]
(א)
לא יינתן רישיון, כמפורט בתוספת השנייה, להחזקה ולנשיאה של כלי ירייה אלא לאחר שמבקש הרישיון קיבל אישור בדבר כשירותו הנפשית לשאת כלי ירייה מאת פסיכולוג מומחה קליני, רפואי, שיקומי או תעסוקתי, שאישר השר, בהתאם לאמות מידה שהורה עליהן לאחר התייעצות עם שר הבריאות; תוקף אישור כאמור יהיה לתקופה שלא תעלה על שש שנים.
(ב)
השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות –
(1)
יקבע את הסכום המרבי שאפשר לגבות בעד בדיקת כשירות נפשית לפי סעיף זה;
(2)
רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין בדיקת כשירות נפשית לפי סעיף זה, לרבות לעניין השפה שבה תיערך הבדיקה.
(ג)
מעסיק של מאבטח יישא לפחות במחצית עלות בדיקת כשירותו הנפשית של המאבטח לפי סעיף זה; בסעיף קטן זה, ”מאבטח“ – מי שניתנה לו תעודת הרשאה לפי סעיף 10ג(ג).
(ד)
השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, סוגי רישיונות וסוגי בעלי רישיונות שהוראות סעיף זה לא יחולו עליהם וכן רשאי הוא כאמור לשנות את התוספת השנייה.
(ה)
בסעיף זה, ”רישיון“ – לרבות רישיון מיוחד או תעודת הרשאה.
הגבלת גיל למתן רישיונות [תיקון: תש״ע, תשע״ד, תשע״ו־3, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ג־2]
(א)
לא יינתן רישיון או רישיון מיוחד או תעודת הרשאה לפי חוק זה לאדם שטרם מלאו לו 21 שנים.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע סוגי פעילויות או נסיבות שבהן תהא הרשות המוסמכת רשאית ליתן רישוי כאמור בסעיף קטן (א) לאדם שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים; בלי לגרוע מהאמור, יראו סיום שירות סדיר כנסיבה שבה רשאית הרשות המוסמכת ליתן רישוי כאמור; לעניין זה, ”שירות סדיר“ – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986, למשך התקופה האמורה בסעיף 15 או 16 בו, לפי העניין.
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 12, ובלבד שלא יינתן רישוי כאמור בסעיף קטן (א) למי שלא הגיע לגיל שנקבע לפי סעיף זה.
הוראות כלליות בנוגע לרשיונות [תיקון: תשכ״ב, תשל״א, תשל״ח, תשנ״ה־2, תשס״א, תשס״ח, תשע״ד, תשפ״ג־2]
(א)
המוסמך לתת רשיון לפי חוק זה רשאי, לפי שיקול דעתו –
(1)
לתת רשיון או לסרב לתתו;
(2)
לתת רשיון בתנאים ובהגבלות ולהטיל תנאים והגבלות על רשיון שניתן;
(3)
לבטל רשיון תוך תקופת תקפו.
(ב)
פקיד רישוי רשאי לדרוש שמבקש רשיון יתייצב לפניו לשם בירור פרטי בקשתו.
(ג)
פקיד רישוי רשאי לדרוש שמבקש רשיון ייבדק אצל רופא שקבעו מנהל משרד הבריאות לבדיקת כושרו הרפואי לשאת כלי יריה; תוצאות הבדיקה יועברו לפקיד הרישוי.
(ג1)
(1)
הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות מוסמכת כמשמעותה בסעיף 11(2) (להלן – ההחלטה), רשאי להגיש עליה ערר בכתב, תוך 45 ימים ממועד קבלתה, בפני מי שהשר ימנה לענין זה (להלן – הממונה).
(2)
התקבלה ההחלטה על פי קביעת קצין משטרה, יעביר הממונה את הערר לתגובתו של קצין משטרה בכיר שימונה לענין זה על ידי המפקח הכללי של משטרת ישראל; התקבלה ההחלטה על פי הודעת מנהל משרד הבריאות או מנהל משרד העבודה והרווחה, כאמור בסעיפים 11א או 11ב, יעביר הממונה את הערר לתגובתו של מנהל משרד הבריאות או מנהל משרד העבודה והרווחה, לפי הענין, בכפוף להוראות סעיף זה; התקבלה ההחלטה על פי בדיקת כשירות נפשית לפי סעיף 11ב1, יעביר הממונה את הערר ואת ממצאי הבדיקה לתגובתה של ועדה שימנה השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, שתינתן בתוך 30 ימים.
(3)
הממונה יחליט בערר תוך 45 ימים מהמועד שבו הגיע הערר לידיו.
(ד)
תקפו של הרשיון לפי חוק זה יהיה לתקופה שתיקבע בתקנות, בדרך כלל או לכל סוג של רשיונות במיוחד, אלא אם נקבעה ברשיון תקופה קצרה יותר, ובלבד שתוקפה של בדיקת כשירות נפשית לפי הוראות סעיף 11ב1 לא יעלה על שש שנים.
(ה)
רשיון על פי חוק זה הוא אישי ואינו ניתן להעברה.
(ו)
לענין סעיף זה, ”מבקש רשיון“ – לרבות מי שקיבל או יקבל לידיו כלי יריה מכוח תעודת הרשאה לפי חוק זה.
שמירת סוד [תיקון: תשל״א, תשל״ח, תשס״א, תשע״ד]
סמכויות המשטרה [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
הנושא כלי ירייה או המוביל כלי ירייה או דמוי כלי ירייה בהיתר לפי חוק זה – חייב לשאת את הרשיון או את תעודת ההרשאה לכך.
(הוראת שעה לשנה מיום תחילתן של תקנות ראשונות לפי סעיף 7ט(ז)): הנושא או המוביל כלי ירייה או דמוי כלי ירייה בהיתר לפי חוק זה – חייב לשאת את הרשיון או את תעודת ההרשאה לכך.
(ב)
בעל רשיון או תעודת הרשאה לפי חוק זה חייב להראות את הרשיון או את תעודת ההרשאה לכל שוטר הדורש זאת ממנו.
(ג)
כשיש לשוטר יסוד לחשוב שבכלי יריה מסויים או שבדמוי כלי ירייה מסוים נעברה עבירה לפי חוק זה, רשאי הוא לתופסו; והמשטרה רשאית להחזיק ברשותה כלי יריה או דמוי כלי ירייה שנתפס כך, עד שבית משפט מוסמך יחליט מה ייעשה בו.
סמכויות פיקוח [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
השר רשאי למנות, מקרב עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף זה, כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה, למעט פיקוח על גופים המנויים בסעיף 5ב.
(ב)
למפקח כאמור בסעיף קטן (א) ימונה מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה השר;
(3)
הוא כשיר להחזיק כלי ירייה לפי הוראות חוק זה;
(4)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.
(ג)
לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, לרבות הוראות הרשות המוסמכת, יהיה רשאי מפקח:
(1)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת שמזהה אותו;
(2)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של הוראות חוק זה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
(3)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו כל חפץ שיש בו כדי להבטיח או להקל את ביצוען של הוראות חוק זה, לרבות כדי לאפשר את זיהויו וספירתו, בדיקת סימונו ובחינת תנאי אחסנתו;
(4)
להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, שמתבצעת בו פעילות הטעונה רישיון או הרשאה לפי חוק זה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.
(ד)
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2)
יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
צו הפסקה מינהלי [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
לשם אכיפת הוראות חוק זה, לרבות הוראות הרשות המוסמכת, יהיה רשאי הגורם המוסמך לצוות, בכתב, על בעל רישיון להפסיק את פעילותו, לתקופה של שלושה ימים או עד לקבלת החלטה בידי הרשות המוסמכת לפי סעיף 12, לפי המוקדם, אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
(1)
אירוע שגרם למוות או לפציעה קשה של אדם שבשלה הוא בסכנת חיים ממשית וזקוק לטיפול רפואי דחוף כדי להציל את חייו, או אירוע שהיה עלול לגרום למוות או לפציעה קשה כאמור;
(2)
הפרת כללי אבטחה ומיגון שקבעה הרשות המוסמכת, באופן שיש בו כדי להביא לסכנת חיים;
(3)
נמצא פער במלאי כלי הירייה, לרבות פער בתחמושת של כלי ירייה או פער במלאי דמוי כלי הירייה, שאינו תואם את הרישיון שניתן;
(4)
בוצעה מכירה או מסירה של כלי ירייה, לרבות תחמושת, או של דמוי כלי ירייה, בלא רישיון, או לאדם שאינו מורשה לכך לפי הוראות חוק זה;
(5)
כלי ירייה, לרבות תחמושת של כלי ירייה, או דמוי כלי ירייה, הוחזק בלא רישיון;
(6)
בעל הרישיון או מי שמונה מטעמו לקיום תנאי הרישיון והוראות הרשות המוסמכת, מתרשל במילוי תפקידו עד כדי סכנה ממשית לשלום הציבור וביטחונו.
(ב)
צו לפי סעיף זה יכלול את הנימוקים למתן הצו.
(ג)
בסעיף זה –
”בעל רישיון“ – בעל רישיון לפי חוק זה, למעט רישיון לנשיאת כלי ירייה לפי סעיף 4;
”הגורם המוסמך“ – מנהל אגף בכיר רישוי ופיקוח כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי.
צו הפסקה מינהלי ופיקוח בגופים ביטחוניים [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
בסעיף זה –
”גוף ביטחוני“ – כהגדרתו בסעיף 1, למעט הגופים המנויים בסעיף 5ב(א);
”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002;
”קצין מוסמך“ –
(1)
לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (3) ו־(4) להגדרה ”גוף ביטחוני“, למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – כמשמעותו בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון;
(2)
לעניין שירות הביטחון הכללי – ראש שירות הביטחון הכללי או עובד בכיר בשירות שהוא הסמיך לעניין זה;
(3)
לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – קצין מוסמך כמשמעותו בסעיף 21א(א)(1) לחוק להסדרת הביטחון;
(4)
לעניין הרשות להגנה על עדים – מנהל הרשות או עובד בכיר ברשות שהוא הסמיך לעניין זה;
”השר הממונה“ –
(1)
לעניין גוף המנוי בפסקאות (1) ו־(4) להגדרה ”גוף ביטחוני“ – שר הביטחון;
(2)
לעניין גוף המנוי בפסקה (3) להגדרה ”גוף ביטחוני“ – ראש הממשלה.
(ב)
הוראות סעיפים 13א ו־13ב יחולו על גוף ביטחוני כפי שיורה השר בנוהל, בהסכמת השר הממונה ובכפוף להוראות סעיף זה.
(ג)
לא יפעיל מפקח את סמכויותיו לפי סעיף 13א כלפי גוף ביטחוני, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך, ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל הכללי של המשרד לביטחון לאומי את כללי אבטחת המידע האמורים.
(ד)
על אף האמור בסעיף 13א(ג)(4), קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של מפקח למיתקן המוחזק על ידי גוף ביטחוני אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
(1)
כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;
(2)
מתרחשת במקום פעילות עוינת;
(3)
מתקיימת במיתקן פעילות שהמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל.
(ה)
על אף האמור בסעיף 13א(ג)(1), דרש מפקח מאדם להזדהות בפניו לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא בפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה ולהציג את עצמו בדרך שתיקבע בנוהל, באופן שיאפשר הפעלת סמכויות הפיקוח והאכיפה כלפיו לפי חוק זה ככל שיידרש.
(ו)
על אף האמור בסעיף 13א(ג)(2) ו־(3), מסירת ידיעה או מסמך או הצגת חפץ, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ולכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, אולם קצין מוסמך רשאי להורות –
(1)
כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו למפקח וכי חפץ מסוים בעל רגישות ביטחונית מיוחדת לא יוצג למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לעובד המשרד לביטחון לאומי כפי שייקבע בנוהל;
(2)
כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני מסמך מסוים שהקצין המוסמך קבע לגביו שהוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח או לעובד המשרד לביטחון לאומי שנקבע כאמור בפסקה (1), לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
(ז)
(1)
בטרם מתן צו הפסקה מינהלי לגוף ביטחוני, יודיע על כך הגורם המוסמך לשר הממונה.
(2)
על אף האמור בסעיף 13ב, לא ייתן הגורם המוסמך צו הפסקה מינהלי למיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני אם השר הממונה סבר כי כתוצאה מכך יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.
הפקדת כלי יריה או דמוי כלי ירייה בידי המשטרה [תיקון: תשפ״ג־2]
אדם שהחזיק כלי יריה או דמוי כלי ירייה בהיתר לפי חוק זה, ופקע היתרו, אם משום שתם תקפו של הרשיון שניתן לו לפי חוק זה ואם משום סיבה אחרת, חייב למסור את כלי היריה או דמוי כלי הירייה למשמרת לתחנת המשטרה של מקום מגוריו או של מקום עסקיו, ויקבל אישור קבלה על כלי היריה או דמוי כלי הירייה שמסר.
(הוראת שעה לשנה מיום תחילתן של תקנות ראשונות לפי סעיף 7ט(ז)): אדם שהחזיק כלי יריה או דמוי כלי ירייה בהיתר לפי חוק זה, ופקע היתרו, אם משום שתם תוקפם של הרישיון או ההרשאה שניתנו לו לפי חוק זה ואם משום סיבה אחרת, חייב למסור את כלי היריה או דמוי כלי הירייה למשמרת לתחנת המשטרה של מקום מגוריו או של מקום עסקיו, ויקבל אישור קבלה על כלי היריה או דמוי כלי הירייה שמסר.
כלי יריה שבידי המשטרה [תיקון: תשי״ד, תשל״א, תשל״ח]
(א)
כלי יריה שהגיע למשטרה שלא עקב עבירה שנעברה בו או לגביו – רשאית היא אם דרש זאת בעל כלי היריה, למסרו לידי סוחר מורשה בתום שלושה חדשים מיום שהגיע לידיה, וכלי יריה שהגיע למשטרה עקב עבירה והוחלט שאין להביא שום אדם לדין בשל העבירה – רשאית היא אם דרש זאת בעל כלי היריה, למסרו לידי סוחר מורשה כתום שלושה חדשים מיום ההחלטה, והכל אם לא עשה בעל כלי היריה אחת מאלה תוך שלושת החדשים האמורים:
(1)
השיג רשיון להחזקת כלי היריה;
(2)
הוכיח, להנחת דעתו של קצין המשטרה האחראי לשמירת אותו כלי היריה, שהוא בעל הכלי ורשאי להחזיק בו על פי חוק זה;
(3)
מכר את כלי היריה או העביר בדרך אחרת את הזכות להחזיק בו למי שרשאי להחזיק בו על פי חוק זה;
(4)
הגיש תובענה לבית המשפט למתן פסק דין כי הוא בעל כלי היריה ותובענה כזו תלויה ועומדת;
(5)
השיג מבית משפט מוסמך פסק דין האומר כי הוא בעל כלי היריה ורשאי להחזיק בו על פי חוק זה.
(ב)
הגיע כלי יריה לידי המשטרה בנסיבות כאמור בסעיף קטן (א), ולא נדרשה למסרו לידי סוחר מורשה כאמור בסעיף קטן (א), תחזיק בכלי היריה משך זמן של שמונה עשר חדשים, ובתום התקופה האמורה רשאית היא לחלט את כלי היריה או להשמידו, והכל אם לא עשה בעל כלי היריה אחד הדברים האמורים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א) תוך שמונה עשר החדשים האמורים, והודיע על כך לקצין המשטרה האחראי לשמירת אותו כלי יריה.
(ג)
הגיע כלי יריה לידי המשטרה בנסיבות כאמור בסעיף קטן (א) אולם בעלו אינו ידוע, תפעל המשטרה בשקידה סבירה לגילוי הבעל, ואם לא נמצא תוך שלושה חדשים רשאית היא לחלטו לטובת המדינה או להשמידו.
(ג)
הוראות סעיף זה באות להוסיף על סמכויות המשטרה לפי פקודת המשטרה ולא לגרוע מהן.
דמוי כלי ירייה שבידי המשטרה [תיקון: תשפ״ג־2]
הגיע לידי המשטרה דמוי כלי ירייה שלא עקב עבירה שנעברה בו או לגביו, או שהגיע אליה דמוי כלי ירייה עקב עבירה כאמור והוחלט שאין להעמיד אדם לדין בשל אותה העבירה, רשאית המשטרה לחלט את דמוי כלי הירייה או להשמידו, אלא אם כן ביקש הבעלים להעבירו למי שרשאי להחזיק בו לפי חוק זה בתוך 30 ימים מהיום שהגיע לידי המשטרה או מיום קבלת ההחלטה שלא להעמיד לדין, לפי העניין.
מכירה על־
(א)
סוחר מורשה חייב לקבל לידיו כלי יריה שהמשטרה מסרה לו לפי סעיף 14א, והוא רשאי למכרו, אולם ארבעה עשר יום לפחות לפני המכירה עליו להודיע לבעל כלי היריה, במכתב בדואר רשום, על כוונתו למכור את כלי היריה ואת המחיר שבדעתו לדרוש בעדו.
(ב)
בעל כלי יריה שקיבל הודעה כאמור רשאי תוך התקופה האמורה להציג לסוחר המורשה רשיון בר־תוקף לכלי היריה ולקבלו, או להציע לסוחר המורשה אדם המוכן לקנות את כלי היריה במחיר שנקב הסוחר או גבוה ממנו, והסוחר ימכור לפי זה את כלי היריה, ובלבד שיש בידי הקונה רשיון להחזקת כלי היריה.
(ג)
מכר סוחר מורשה כלי יריה שמסרה לו המשטרה, ישלם את פדיון המכר לבעל כלי היריה לאחר ניכוי דמי עמילות בשיעור שקבע השר בצו, ויודיע על המכירה למשטרה.
(ד)
סוחר מורשה רשאי להחזיר למשטרה כעבור שנה כלי יריה שהיא מסרה לו, והמשטרה רשאית לחלט את כלי היריה לטובת המדינה או להשמידו.
מסירת כלי יריה למשמורת [תיקון: תשל״א, תשע״ד]
(א)
בעל כלי יריה רשאי למסור את כלי היריה למשמורת אצל סוחר מורשה לכל תקופה קצובה שיודיע עליה, ובלבד שיש לו עליו רשיון; הסוחר המורשה רשאי לדרוש שדמי המשמורת, בשיעור שקבע השר בצו, ישולמו מראש, או שיובטח תשלומם.
(ב)
פקע תקפו של הרשיון לכלי היריה בהיותו במשמורת אצל סוחר מורשה, לא יוחזר כלי היריה לבעליו אלא אם הציג לסוחר רשיון להחזקתו.
(ג)
חלפה שנה מתום תקופת המשמורת ובעל כלי היריה לא תבעו בחזרה או לא היה זכאי לקבלו בחזרה, רשאי הסוחר המורשה למכור את כלי היריה ולשלם לבעליו את פדיון המכר לאחר ניכוי דמי המשמורת עד ליום המכירה ודמי עמילות בשיעור שקבע השר בצו, או למסור את כלי היריה למשטרה והיא תהיה רשאית לחלטו לטובת המדינה או להשמידו; אולם ארבעה עשר יום לפחות לפני המכירה עליו להודיע לבעל כלי היריה, במכתב בדואר רשום, על כוונתו למכרו.
(ד)
על קבלת כלי יריה למשמורת והחזרתו יודיע הסוחר המורשה לפקיד הרישוי.
השמדת כלי ירייה או דמוי כלי ירייה [תיקון: תשל״א, תשפ״ג־2]
(א)
סוחר מורשה רשאי, באישור פקיד רישוי ובפיקוח המשטרה, להשמיד כלי יריה שהוא בעליו.
(ב)
בעל רישיון לדמוי כלי ירייה לפי סעיף 7ט רשאי, באישור פקיד רישוי ובפיקוח משטרת ישראל, להשמיד דמוי כלי ירייה שלגביו ניתן הרישיון.
אבידות [תיקון: תשי״ד, תשפ״ג־2]
(א)
החזיק אדם כלי ירייה או דמוי כלי ירייה, וכלי הירייה או דמוי כלי הירייה אבד, נשמד או נגנב, חייב הוא להודיע על כך למשטרת ישראל ככל המוקדם, ולא יאוחר מארבעים ושמונה שעות לאחר האבידה, ההשמדה או הגניבה, לפי העניין; הובא אדם לדין על עבירה על סעיף קטן זה, לא ישא עליה באחריות פלילית אם הוכיח שנים אלה:
(1)
הודיע על אבידה, השמדה או גניבה של כלי היריה או דמוי כלי הירייה תוך ארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה, ההשמדה או הגניבה, לפי העניין;
(2)
החזיק בכלי היריה בתנאים שהם סבירים בנסיבות הענין.
(ב)
בעל רשיון לפי חוק זה שאבד או נשמד רשיונו – חייב להודיע על כך לפקיד רישוי.
עונשין [תיקון: תשל״ב, תשנ״א־2, תשפ״ג־2]
(א)
העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים:
(1)
עובר על הוראות סעיפים 4 או 5 בשל כך בלבד שלא חידש את רישיונו או את תעודת הרשאתו בתוך שנה מיום שפג תוקפם של הרישיון או תעודת ההרשאה, לפי העניין;
(2)
עובר על תנאי או הגבלה שנקבעו ברישיון או בתעודת הרשאה שניתנו לפי חוק זה, ועבירתו אינה עבירה לפי חיקוק אחר;
(3)
מקים או מנהל מטווח קליעה או מועדון לדמויי כלי ירייה בלא רישיון בניגוד להוראות סעיף 7.
(ב)
(1)
הרוכש, המאחסן או המוביל דמוי כלי ירייה בלי שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 7ט(א), דינו – מאסר שלוש שנים.
(הוראת שעה לשנה מיום תחילתן של תקנות ראשונות לפי סעיף 7ט(ז)): הרוכש דמוי כלי ירייה בלי שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 7ט(א) או המאחסן או המוביל דמוי כלי ירייה בלי שקיבל רישיון או הרשאה לכך, בניגוד להוראות סעיף 7ט(א), דינו – מאסר שלוש שנים.
(2)
המייצר, המייבא או המייצא דמוי כלי ירייה או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת בלי שקיבל רישיון לכך, בניגוד להוראות סעיף 7ט(ב), דינו – מאסר חמש שנים.
(3)
העובר עבירה לפי פסקאות (1) או (2) בחלק של דמוי כלי ירייה, דינו – מאסר שנה.
(4)
המחזיק או הנושא דמוי כלי ירייה שלא במועדון לדמויי כלי ירייה מורשה, בניגוד להוראות סעיף 7ט(ג), דינו – מאסר שלוש שנים.
(ג)
החזיק אדם כלי ירייה או דמוי כלי ירייה, וכלי הירייה או דמוי כלי הירייה אבד, נשמד או נגנב, והמחזיק בכלי הירייה או בדמוי כלי הירייה לא הודיע למשטרת ישראל על אובדנו, השמדתו או גניבתו בניגוד להוראות סעיף 15(א) רישה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
החמרת ענשים [תיקון: תשס״ח]
העובר עבירה על פי חוק זה בכלי יריה צבאי, או בכלי יריה שאינו ניתן למשא אדם, או בכלי יריה אחדים – יהיה צפוי לעונש גדול פי שנים מן העונש שהוא צפוי לו על אותה עבירה על פי סעיף 16.
החרמת כלי יריה
(א)
בצאת אדם חייב בדין על עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לצוות שכלי היריה שבו נעברה העבירה יוחרם לטובת המדינה.
(ב)
כשיש לפקיד הדואר או הרכבת יסוד לחשוב שחבילה שנשלחה בדואר או ברכבת מכילה כלי יריה שנשלח שלא על פי רשיון לפי סעיף 8, רשאי הוא לפתוח את החבילה, בנוכחות קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, ומשנמצא בה כלי יריה, ובעלו אינו ידוע, יוחרם כלי היריה לטובת המדינה.
ביטול רשיון בגזר דין [תיקון: תשנ״ח]
(א)
הורשע אדם בעבירת אלימות, רשאי בית המשפט לבקשת תובע, לכלול בגזר הדין –
(1)
הוראה לפקיד הרישוי, לבטל למורשע רשיון לכלי יריה, ולא לתת לו רשיון חדש במשך תקופה שיקבע בית המשפט;
(2)
הוראה למורשע להפקיד למשמרת כלי יריה המוחזק על ידו, בתחנת המשטרה של מקום מגוריו או מקום עסקיו.
(ב)
הורשע אדם בעבירת אלימות כלפי בן משפחה, יתן בית המשפט, לבקשת תובע, הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), אלא אם כן החליט, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בגזר הדין, לדחות את הבקשה; לעניין סעיף זה, ”בן משפחה“ – כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991.
(ג)
נתן בית המשפט הוראה לפי סעיף זה, תוודא המשטרה שכלי היריה הופקד בהתאם להוראות חוק זה.
רשיונות לפי חוקים אחרים
האמור בחוק זה אינו פוטר אדם מן החובה לקבל רשיון כדרוש על פי חוק אחר.
ראיות [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
נמצא כלי יריה או דמוי כלי ירייה במקום מסויים, רואים את האדם שהמקום בחזקתו כמחזיק כלי היריה או דמוי כלי הירייה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
(ב)
בתביעה פלילית לפי אחד מסעיפי חוק זה האוסר עשיית דבר שלא על פי רשיון, אין על התביעה להוכיח אלא שהנאשם עשה אותו דבר, ומשהוכיחה זאת, על הנאשם הראיה שהיה לו רשיון לכך.
(ג)
תעודה שנראה מתוכה שהיא חתומה בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, המאשרת שכלי מסויים הוא כלי ירייה, דמוי כלי ירייה או כלי יריה צבאי, תשמש בתביעה פלילית ראיה לכך, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. ואולם הנאשם זכאי להזמין את חותם התעודה לחקירת שתי וערב, ואם עשה זאת הנאשם, לא תשמש התעודה ראיה כאמור אלא אם חותם התעודה נענה להזמנה; ובית המשפט חייב, מיד לאחר שהוגשה לו תעודה כאמור, להודיע לנאשם על זכותו להזמין את חותם התעודה לחקירת שתי וערב כאמור.
[תיקון: תשי״ד, תשט״ו]
(בוטל).
ביצוע ותקנות [תיקון: תשי״ד, תשנ״א־2, תשס״ז, תשס״ח, תש״ע, תשע״ד, תשפ״ב, תשפ״ג]
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה.
(ב)
השר רשאי, לאחר התיעצות עם שר הבטחון, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה.
(ב1)
השר רשאי, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע הוראות בעניינים כמפורט להלן, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור דרך כלל או לסוגים מסוימים של רישיונות או תעודות הרשאה לפי חוק זה, לפי העניין:
(1)
תנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים ממבקש רישיון או תעודת הרשאה לפי חוק זה או מהמבקש את חידושם (בפסקה זו – המבקש), לרבות הגבלת גיל ובחינות מקצועיות שעל המבקש לעמוד בהן, וכן תנאים למתן פטור מתנאי הכשירות וההכשרה שנקבעו כאמור;
(2)
חובות שיוטלו על בעלי רישיונות ותעודות הרשאה לפי חוק זה;
(3)
חובות דיווח לרשות מוסמכת, שיוטלו על בעלי רישיונות לפי חוק זה בעניינים שיקבע השר, ואופן הדיווח כאמור.
פורסמו תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות), התשפ״ד–2023.
(ג)
השר רשאי, לאחר התיעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להתקין תקנות בדבר אגרות בעד מתן רשיון לפי חוק זה ובעד הגשת ערר על החלטת רשות מוסמכת לפי סעיף 12(ג1); על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה).
(ד)
השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לשנות את התוספת הראשונה.
העברת סמכויות [תיקון: תשי״ד, תשל״א, תשע״ד]
הוראות מעבר
(א)
על אף האמור בחוק זה, אדם שהחזיק כלי יריה ערב היכנס חוק זה לתקפו שלא על פי רשיון לפי פקודת כלי היריה, תהיה אשר תהיה הדרך בה הגיע כלי היריה לרשותו, לא ישא בשל כך באחריות פלילית לפי חוק זה אם תוך ששים יום מיום היכנס חוק זה לתקפו –
(1)
קיבל רשיון על פי חוק זה שלפיו מותר לו להחזיק אותו כלי יריה; או
(2)
מסר את כלי היריה למשמרת לתחנת המשטרה של מקום מגוריו או של מקום עסקיו.
(ב)
אדם שמסר כלי יריה כאמור, יקבל אישור קבלה על כלי היריה שמסר.
ביטול
(א)
פקודת כלי היריה – בטלה.
(ב)
רשיון שניתן על פי פקודת כלי היריה ושעמד בתקפו ערב היכנס חוק זה לתקפו, כוחו יפה למשך ששים יום מיום היכנס חוק זה לתקפו, כאילו היה זה רשיון שניתן על פי ההוראה המקבילה שבחוק זה, ותקפו ייתם בתום מועד זה.
מלכודות חקלאיות [תיקון: תשי״ד, תשע״ד]
(א)
הוראות חוק זה לא יחולו על מלכודות חקלאיות ועל מכשירי עבודה.
(ב)
”מלכודת חקלאית“ – פירושה, בסעיף זה, כלי יריה מסוג שהשר על פי הצעת שר החקלאות, הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כסוג של כלי יריה המיועד לפי מבנהו לשמש מלכודת למטרות חקלאיות בלבד.
(ג)
”מכשיר עבודה“ בסעיף זה – כלי יריה מסוג שהשר, על פי הצעת שר העבודה, הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כסוג של כלי יריה המיועד, לפי מבנהו ודרכי הפעלתו, לשימוש בתהליכי עבודה בלבד.
תחילת תוקף [תיקון: תשפ״ג־2]
(א)
תקפו של חוק זה הוא מיום ו׳ באב תש״ט (1 באוגוסט 1949).
(ב)
צו לעניין דמוי כלי ירייה כאמור בהגדרה ”דמוי כלי ירייה“, ייכנס לתוקפו שישה חודשים מיום פרסומו ברשומות.
[תיקון: תשנ״א־2, תשע״ד]
תוספת ראשונה
(סעיף 1)
| סוג החומר | ריכוז החומר הפעיל במכל | המשקל הנקי המרבי של תכולת המכל | |
|---|---|---|---|
| 1. | ”CS“ (ortho-chloro | 2% | 30 גרם |
| 2. | Capsaicin | 2% | 30 גרם |
[תיקון: תשע״ד]
תוספת שנייה
(סעיף 11ב1)
1.
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
רישיון מיוחד לפי סעיף 10, למעט רישיון כאמור להחזקת כלי הירייה האלה:
(א)
אקדח זעיר או רובה זעיר, שניהם בקליבר 22″LR, 22″Long או 22″Short בירי בודד;
(ב)
רובה כדוריות לירי בצלחות חרס;
(ג)
רובה אוויר;
(ד)
אקדח אוויר;
והכול בכלי ירייה המשמשים לספורט הקליעה, במועדון קליעה ספורטיבית, שמפעילה אגודת ספורט כהגדרתה בחוק הספורט, התשמ״ח–1988, הפועלת במסגרת התאחדות כהגדרתה באותו החוק;
2.
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
רישיון מיוחד לפי סעיף 10א, למעט לעניין מבקש רישיון שהוא אחד מאלה:
(א)
ממונה ביטחון כהגדרתו בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1988;
(ב)
עובד משרד הביטחון או יחידות הסמך שלו שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, יחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה או הרשות להגנה על עדים;
3.
רישיון מיוחד או תעודת הרשאה לפי סעיף 10ג.
נתקבל בכנסת ביום ו׳ באב תש״ט (1 באוגוסט 1949).
- ד. בן־גוריון
ראש הממשלה - מ. שפירא
שר הפנים - יוסף שפרינצק
יו״ר הכנסת ומ״מ נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.