חוק אוויר נקי
חוק אוויר נקי מתוך 
חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008
ס״ח תשס״ח, 752; תשס״ט, 119, 307; תשע״א, 200, 749; תשע״ב, 450; תשפ״ג, 293; תשפ״ד, 178, 798.
עדכון סכומים: י״פ תשע״ב, 6129; תשע״ג, 3144; תשע״ד, 3614; תשע״ו, 3380; תשע״ז, 3903; תשע״ח, 4853; תשע״ט, 4837; תש״ף, 3628; תשפ״א, 3673; תשפ״ב, 3279; תשפ״ג, 3920; תשפ״ד, 3262.
תוכן עניינים
פרק א׳: מטרות ופרשנות
מטרות החוק [תיקון: תשפ״ד־2]
חוק זה מטרתו להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם.
(החל מיום 1.1.2027): חוק זה מטרתו להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, ועל ידי האסדרה של הקמתם והפעלתם של מקורות פליטה נייחים טעוני היתר בהתאם לגישה סביבתית משולבת המבוססת ככלל על האסדרה האירופית, וייעול הליכי רישוים של מקורות פליטה אלה, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם.
הגדרות [תיקון: תשע״א־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2]
בחוק זה –
”אוויר“ – לרבות כל שכבות האטמוספירה העוטפות את כדור הארץ;
”האסדרה האירופית“ – (החל מיום 1.9.2024): ההסדרים המקובלים באסדרה הנוהגת במדינות האיחוד האירופי, כתוקפה מעת לעת, לעניין מקורות פליטה טעוני היתר, ובכלל זה בדירקטיבות, תקנות, מודלים, שיטות, תקנים ונהלים מקצועיים;
”בעל מקור פליטה“ – לרבות כל אחד מהמפורטים להלן, ואחת היא אם הוא מקים, מחזיק, מפעיל או משתמש במקור פליטה בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, ואם אינו תאגיד – לרבות המנהל בפועל של מקור הפליטה:
(1)
מחזיק במקור פליטה;
(2)
מי שהוא בעל היתר או רישיון הדרושים לפי כל דין להפעלתו של מקור פליטה או לשימוש בו או מי שמוטלת עליו חובה לקבל היתר או רישיון כאמור;
”גורם ביטחוני בכיר“ –
(1)
לעניין משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו – עובד משרד הביטחון ששר הביטחון הסמיך לעניין זה ודרגתו ראש אגף לפחות;
(2)
לעניין יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה – עובד משרד ראש הממשלה או משרד הביטחון, שראש הממשלה הסמיך לעניין זה ודרגתו ראש אגף לפחות;
(3)
לעניין צבא הגנה לישראל – קצין בדרגת תת אלוף לפחות, שראש המטה הכללי הסמיך לעניין זה;
”גישה סביבתית משולבת“ – (החל מיום 1.9.2024): בחינת כלל ההיבטים הסביבתיים הנוגעים למקור פליטה טעון היתר, לרבות השפעות הדדיות בין מרכיבי הסביבה השונים, לשם מניעה וצמצום של זיהום אוויר לפי הוראות חוק זה, לשם הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור לפי חוק החומרים המסוכנים או לשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים לפי חוק רישוי עסקים, והכול כדי להשיג רמה גבוהה של הגנה על הסביבה בכללה;
”דיגום“ – נטילת דוגמה של חומר הנפלט ממקור פליטה, חומר דלק או חומר המשמש כחומר גלם בתהליך, בדיקתה ורישום הרכבה ותכונותיה באופן מבודד;
”דלק“ – חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה בדרך של בעירה או בדרך אחרת העלולה לגרום לזיהום האוויר, לרבות נפט גולמי או חומר אורגני אחר ומוצריהם;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.10.2024): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”היתר בניה“ – היתר כמשמעותו בחוק התכנון והבניה, לרבות הרשאה לפי סעיף 145(ו) לחוק האמור;
”היתר פליטה“ – היתר שניתן לפי הוראות סימן ב׳ בפרק ד׳, למקור פליטה טעון היתר;
”היתר פליטה“ – (החל מיום 1.9.2024): היתר שניתן לפי הוראות פרק ד׳, למקור פליטה טעון היתר;
”היתר פליטה אחוד“ – (החל מיום 1.9.2024): כהגדרתו בסעיף 29א;
”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002;
”זיהום האוויר“ – נוכחות באוויר של מזהם, לרבות נוכחות כאמור המהווה חריגה מערכי איכות האוויר, או פליטה של מזהם המהווה חריגה מערכי פליטה;
”זיהום אוויר חריג“ – נוכחות באוויר של מזהם המהווה חריגה מערכי התרעה או שיש בה חשש לפגיעה בבריאות הציבור;
”חוק הגנת הסביבה“ – חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011;
”חוק החומרים המסוכנים“ – (החל מיום 1.9.2024): חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;
”חוק למניעת מפגעים“ – חוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961;
”חוק סדר הדין הפלילי“ – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – (החל מיום 1.10.2024): חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”חוק רישוי עסקים“ – חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;
”חוק התכנון והבניה“ – חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;
”טכניקה“ – (החל מיום 1.1.2027): טכנולוגיה, אמצעים ושיטות המשמשים בתכנון, בבנייה, בהפעלה, בתחזוקה או בפירוק של מקור פליטה או של פעילות המתבצעת בו;
”הטכניקה המיטבית הזמינה“ – (תוחלף ביום 1.1.2027): הטכנולוגיה והאמצעים האחרים המתקדמים ביותר, המשמשים בתכנון, בבניה, בהפעלה ובתחזוקה של מקור פליטה ושל פעילות המתבצעת בו, או טכנולוגיה ואמצעים כאמור שייעודם מניעה או צמצום של זיהום האוויר, המוספים למקור פליטה, והכל ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה:
(1)
יישומם מביא למניעה או לצמצום מרבי של פליטת מזהמים לאוויר ממקור הפליטה ולמזעור הפגיעה בסביבה בכללה;
(2)
הם בשלב פיתוח הניתן ליישום מבחינה טכנית וכלכלית, במקור הפליטה או בפעילויות המתבצעת בו, או במקורות פליטה או בפעילויות מסוגם באותו מגזר, בהתחשב ביתרונותיהם ובעלויותיהם של הטכנולוגיה והאמצעים כאמור;
(3)
הם זמינים באורח סביר אף אם טרם יושמו בישראל בפועל;
”טכניקה מיטבית זמינה“ – (החל מיום 1.1.2027): טכניקה שהיא אחת מהטכניקות המיטביות והמתקדמות ביותר הזמינות ליישום מעשי ומקובלות כבסיס לקביעת ערכי פליטה ותנאים אחרים בהיתר, ואשר מיועדות למניעה של פליטה והשפעות שליליות על הסביבה בכללה, ובנסיבות שבהן מניעה כאמור אינה אפשרית – לצמצום פליטה והשפעות כאמור; לעניין זה –
(1)
יראו טכניקה כזמינה ליישום מעשי אם רמת הפיתוח שלה מאפשרת יישום מבחינה טכנית וכלכלית במגזר התעשייתי שאותו סוג של מקור פליטה או פעילות נמנים עימו, בהתחשב בעלותה וביתרונותיה, בין שהיא מיוצרת או שנעשה בה שימוש בישראל ובין שלא, ובלבד שבעל מקור הפליטה יכול להשיגה באופן סביר;
(2)
יראו טכניקה כמיטבית אם היא הטכניקה האפקטיבית ביותר בהשגת רמה גבוהה של הגנה על הסביבה בכללה, ובכלל זה על בריאות הציבור;
”כלי טיס“ – כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לטיסה;
”כלי שיט“ – כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לשיט;
”מזהם“ – כל אחד מאלה:
(1)
חומר המנוי בתוספת הראשונה;
(2)
חומר, לרבות חומר כימי או ביולוגי, וכן חומר מוצא לחומר כאמור, שנוכחותם באוויר גורמת או עלולה לגרום –
(א)
לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכס או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח;
(ב)
לשינוי באקלים, במזג האוויר או במידת הראות;
”הממונה“ – ראש אגף איכות אוויר במשרד או עובד המשרד הכפוף אליו, מקצועית או ניהולית, שהשר, בהמלצת ראש האגף, הסמיכו לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן;
”הממונה“ – (החל מיום 1.1.2027): עובד המשרד שהשר, לפי המלצת המנהל, הסמיך לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובלבד שלעניין היתר פליטה אחוד, ובכלל זה מתן היתר כאמור וקביעת תנאיו או סירוב למתן היתר כאמור, ביטולו או התלייתו, לגבי הפרטים בתוספת השלישית שלצידם מצוין ”(בסמכות ממונה בכיר)“ – יוסמך עובד בכיר של המשרד;
”המנהל“ – (החל מיום 1.1.2027): עובד בכיר של המשרד שהשר הסמיך לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, בכל שטח המדינה;
”המנהל הכללי של משרד הבריאות“ – לרבות רופא עובד המדינה שהוא הסמיכו לעניין חוק זה;
”מערכת הביטחון“ –
(1)
משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
(2)
יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
(3)
צבא הגנה לישראל;
(4)
מפעלים וספקים המייצרים ציוד ביטחוני כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2005, עבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (3), ששר הביטחון הודיע עליהם לממונה, ובלבד שהודעה כאמור תחול רק על מקור פליטה המשמש לייצור ציוד ביטחוני כאמור;
”מפקח“ – מי שהוסמך בהתאם להוראות סעיף 42;
”מפקח הגנת הסביבה“ – עובד המשרד להגנת הסביבה שהוסמך לפי חוק הגנת הסביבה;
”מקור פליטה“ – מיתקן או מערך מיתקנים, נייח או נייד, לרבות מכונה, מכשיר או חפץ, וכן מקום, שנפלטים מהם מזהמים לאוויר או הגורמים או העלולים לגרום לפליטת מזהמים לאוויר, עקב פעולה או תהליך המתבצעים בהם או באמצעותם, לרבות כל פעולה או תהליך נלווים שיש להם או שעלולה להיות להם השפעה על פליטת מזהמים, ולמעט אם זיהום האוויר הנגרם או עלול להיגרם מהם זניח;
”מקור פליטה טעון היתר“ – מקור פליטה שמתבצעת בו פעילות מהפעילויות המפורטות בתוספת השלישית או שיש בו מיתקן מהמיתקנים המפורטים בתוספת האמורה;
”מקור פליטה טעון היתר“ – (החל מיום 1.9.2024): כמשמעותו בסעיף 17;
”מקור פליטה נייד“ – מקור פליטה שהוא כלי תחבורה או שניתן להעבירו ממקום למקום באמצעות מנוע בעירה פנימית, המנוי בתוספת השנייה;
”מקור פליטה נייח“ – מקור פליטה שאינו מקור פליטה נייד, לרבות כל אחד מאלה:
(1)
מקור פליטה טעון היתר;
(2)
מקור פליטה החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים;
(3)
מקור פליטה המנוי בתוספת הרביעית;
”המשרד“ – המשרד להגנת הסביבה;
”נותן האישור“ – כמשמעותו בסעיף 6 לחוק רישוי עסקים, מטעם השר;
”ניטור האוויר“ – מדידה ורישום שיטתיים, רציפים או תקופתיים, של ריכוז או כמות של מזהם באוויר או של תכונות אחרות של האוויר;
”ניטור פליטה“ – מדידה ורישום שיטתיים, רציפים או תקופתיים של ריכוז, כמות או תכונות אחרות של מזהם הנפלט ממקור פליטה;
”ערכי איכות האוויר“ – ערכים שנקבעו לפי סעיף 6, ובכלל זה ערכי יעד, ערכי סביבה, ערכי התרעה וערכי ייחוס;
”ערכי פליטה“ – ריכוז או כמות מרביים נמדדים בפרקי זמן נתונים של מזהם או קבוצת מזהמים שפליטתם מותרת ממקור פליטה בקצב או באופן אחר, שנקבעו לפי חוק זה או לפי כל דין;
”פליטה“ – פעולה המביאה לנוכחות מזהם באוויר, לרבות בדרך של התנדפות, אידוי או שחרור לאוויר של חומר במצב צבירה מוצק, נוזלי או גזי, במישרין או בעקיפין;
”הקרן“ – הקרן לשמירת הניקיון כמשמעותה בחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984;
”רכב מנועי“, ”רשות הרישוי“ לעניין רכב מנועי – כהגדרתם בפקודת התעבורה;
”רשות מקומית“ – עיריה, מועצה מקומית או איגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה;
”תחנת ניטור אוויר“ – מכשיר מדידה וציוד עזר המשמשים לניטור האוויר, לרבות מבנה או חלק במבנה, נייח או נייד, שנמצאים בו מכשיר וציוד עזר כאמור;
”הוועדה“ – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
”השר“ – השר להגנת הסביבה.
פרק ב׳: איסור זיהום אוויר חזק או בלתי סביר
איסור זיהום אוויר חזק או בלתי סביר
(א)
לא יגרום אדם לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר.
(ב)
בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו זיהום אוויר כחזק או כבלתי סביר, בין השאר, כל אחד מאלה:
(1)
חריגה מערכי סביבה שנקבעו לפי סעיף 6(א)(2);
(2)
פליטת מזהם לאוויר בניגוד להוראות חוק זה.
הוראות לעניין איסור זיהום האוויר
(א)
בכפוף להוראות חוק זה, השר יקבע הוראות לשם מניעת הפרתו של סעיף 3 ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
(1)
הוראות הקובעות מהו זיהום אוויר חזק או בלתי סביר;
(2)
צעדים ואמצעים שיש לנקוט למניעת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר.
(ב)
אין באי־קביעתן של הוראות לפי סעיף קטן (א) כדי להתיר גרימת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר האסור לפי כל דין.
פרק ג׳: פעולות הרשויות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ולניטורו
סימן א׳: תכנית לאומית
תכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר
(א)
בתוך שנה מיום התחילה, תאשר הממשלה, לפי הצעת השר, תכנית רב־שנתית לשם קידום מטרותיו של חוק זה, שבה ייכללו, בין השאר, אלה:
(1)
יעדים ארציים ואזוריים לצמצום זיהום האוויר בתוך פרק הזמן שייקבע בתכנית, בשים לב לערכי היעד שנקבעו לפי סעיף 6(א)(1);
(2)
אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים כאמור בפסקה (1);
(3)
הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם, לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים.
(ב)
שרי הממשלה ידווחו לממשלה, בכל שנה, לא יאוחר מ־31 במרס, על הפעולות שננקטו על ידי משרדיהם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
(ג)
השר יציג את התכנית בפני הוועדה, ויגיש לה, בכל שנה, לא יאוחר מ־30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
(ד)
הממשלה, לפי הצעת השר או שרים אחרים, תעדכן את התכנית מעת לעת ולפחות אחת לחמש שנים.
סימן ב׳: ערכי איכות האוויר והמערך הארצי לניטור האוויר
ערכי איכות האוויר [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
השר יקבע ערכים מרביים, כמפורט להלן, לנוכחותם באוויר של מזהמים המנויים בתוספת הראשונה, בפרקי זמן נתונים (בחוק זה – ערכי איכות האוויר):
(1)
ערכים שחריגה מהם מהווה חשש לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכסים או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח, שיש לשאוף להשיגם כיעד (בחוק זה – ערכי יעד); ערכי היעד ישמשו בסיס לקביעת היעדים בתכנית כמשמעותה בסעיף 5;
(2)
ערכים שחריגה מהם מהווה זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, שייקבעו על בסיס ערכי היעד והידע המדעי והטכנולוגי העדכני, ובהתחשב באפשרות המעשית למניעת חריגה מערכי היעד (בחוק זה – ערכי סביבה);
(3)
ערכים שחריגה מהם, בחשיפה לזמן קצר, גורמת או עלולה לגרום לסיכון או לפגיעה בבריאותם של בני אדם, ושיש לנקוט אמצעים מידיים למניעת החריגה מהם או למניעת הנזק הנובע מהחריגה (בחוק זה – ערכי התרעה).
(ב)
השר רשאי –
(1)
לקבוע את ערכי איכות האוויר לפרקי זמן שונים ולאזורים שונים;
(2)
לקבוע סוגים נוספים של ערכי איכות האוויר;
(3)
להוסיף, בצו, מזהמים לתוספת הראשונה.
(ג)
ערכי איכות האוויר ייקבעו, בין השאר, בהתאם להוראות הקבועות באמנות בין־לאומיות שישראל צד להן, ובשים לב, בין השאר, לערכים מקבילים לערכי איכות האוויר, הנהוגים בקרב המדינות המפותחות בעולם ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בינלאומיים, לרבות ארגון הבריאות העולמי, בעניינים אלה.
(ד)
השר יבחן מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים, את הצורך בעדכון ערכי איכות האוויר שקבע.
(ה)
הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל) רשאי לקבוע הנחיות לעניין ערכי יעד לחומרים שאינם מנויים בתוספת הראשונה (בחוק זה – ערכי ייחוס); הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל) יפרסם את ערכי הייחוס באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרך נוספת שיקבע.
מדידה והערכה של איכות האוויר
(א)
השר יורה על הקמתו והפעלתו של מערך ארצי לניטור האוויר, שיורכב, בין השאר, מתחנות ניטור אוויר (בחוק זה – המערך הארצי); הקמתו והפעלתו של המערך הארצי יכול שתיעשה בהדרגה, לפי סדרי עדיפויות שעליהם יורה השר.
(ב)
הממונה ינהל את המערך הארצי וימלא באמצעותו תפקידים אלה:
(1)
איסוף, עיבוד ותיעוד של נתוני ניטור האוויר מתחנות ניטור האוויר;
(2)
תיאום וריכוז של פעולות ניטור האוויר;
(3)
פרסום נתונים על איכות האוויר ותחזית איכות האוויר, כאמור בסעיף 8;
(4)
תפקידים נוספים, כפי שיורה השר.
(ג)
בכפוף להוראות כל דין, רשאי השר, בהסכמת שר הפנים, להורות לרשות מקומית להקים ולהפעיל תחנות ניטור אוויר שיהיו חלק מהמערך הארצי.
(ד)
הממונה רשאי להורות לבעל מקור פליטה נייח המנוי בתוספת השלישית או בתוספת הרביעית, או החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים, להקים ולהפעיל תחנות ניטור אוויר שיהיו חלק מהמערך הארצי.
(ה)
ניתנה הוראה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד) להקמה ולהפעלה של תחנת ניטור אוויר בתחומי מקום המוחזק בפועל על ידי מערכת הביטחון, רשאי שר הביטחון לבקש מהשר לשקול מחדש את ההוראה, מטעמים מיוחדים של חשש לפגיעה בביטחון המדינה.
(ו)
השר יקבע הוראות לעניין הקמה והפעלה של תחנות ניטור אוויר שהן חלק מהמערך הארצי, לרבות הוראות בעניינים אלה:
(1)
אמות המידה לקביעת מיקום ופריסה של תחנות ניטור האוויר בהתחשב, בין השאר, בדפוסים מטאורולוגיים אזוריים, ריכוזי אוכלוסייה וריכוז מקורות פליטה;
(2)
אופן הביצוע של ניטור האוויר בתחנות ניטור האוויר, לרבות המכשירים וציוד העזר שישמשו לביצועו;
(3)
אופן התיעוד של נתוני ניטור האוויר ועיבודם;
(4)
דרכי הדיווח והמסירה של נתוני ניטור האוויר לממונה, לרבות מועדי הדיווח.
(ז)
המקים או מפעיל תחנת ניטור אוויר שהיא חלק מהמערך הארצי, יפעל על פי ההוראות שקבע השר לפי סעיף זה ובהתאם להנחיות הממונה.
פרסום נתונים ותחזיות על איכות האוויר [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל) יפרסם לציבור, באופן סדיר, נתונים על איכות האוויר ואת תחזית איכות האוויר, על בסיס נתונים שהתקבלו מהמערך הארצי, באתר האינטרנט של המשרד ובדרך נוספת שיקבע, הנגישה לציבור ללא תשלום.
(ב)
הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל), לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד הבריאות, יקבע נהלים לעניין התרעה לציבור על זיהום אוויר חריג ולעניין המלצות לציבור על דרכי התנהגות במצב כאמור.
(ג)
ראה הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל), לפי הנהלים שנקבעו בהתאם לסעיף קטן (ב), כי קיים או עלול להתקיים זיהום אוויר חריג באזור מסוים, יפרסם על כך התרעה לציבור בתקשורת האלקטרונית, וכן רשאי הוא –
(1)
לפרסם המלצות לציבור על דרכי התנהגות במצב כאמור;
(2)
אם ראה כי יש בכך כדי להביא למניעת זיהום האוויר החריג או לצמצומו – להורות לבעל מקור פליטה המנוי בתוספת השלישית או בתוספת הרביעית או לבעל מקור פליטה החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים, לנקוט אמצעים סבירים כפי שיפרט בכתב, בהתאם להוראות לעניין זה בהיתר פליטה שניתן לו או בהתאם לתנאי הרישוי שנקבעו לגביו לפי חוק רישוי עסקים או בהתאם להוראות שניתנו לפי סעיף 41, לפי העניין;
(3)
היה מקור פליטה מוחזק ומופעל על ידי מערכת הביטחון, לא תינתן הוראה כאמור בפסקה (2) אלא לאחר התייעצות עם הגורם הביטחוני הבכיר הנוגע בדבר;
(4)
להורות לראש רשות מקומית לנקוט באמצעים סבירים בהתאם להוראות לעניין בתכנית פעולה שהוכנה לפי סעיף 12.
סימן ג׳: רשויות מקומיות
מניעה וצמצום של זיהום האוויר על ידי רשויות מקומיות
(א)
רשות מקומית תפעל למניעה ולצמצום של זיהום האוויר הנגרם בתחומה.
(ב)
בהפעלת סמכויותיה לפי כל דין, תיתן רשות מקומית משקל, ככל שהדבר נוגע לעניין, לחובתה לפי סעיף קטן (א).
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובות שהוטלו על רשות מקומית או מסמכויותיה לפי כל דין.
חוקי עזר
רשות מקומית רשאית, בחוק עזר, לקבוע הוראות מיוחדות לשם מניעה וצמצום של זיהום האוויר בתחומה, בהתחשב בתנאים המיוחדים של המקום ובתושביו, והסמכויות הנתונות לשר הפנים לגבי חוקי עזר לפי סעיף 258 לפקודת העיריות, ובסעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות, יהיו נתונות, לגבי חוקי עזר כאמור, גם לשר.
הכרזה על אזור נפגע זיהום אוויר
(א)
נוכח השר כי באזור מסוים קיימים חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או זיהום אוויר חריג, יכריז, בצו, על האזור כאזור נפגע זיהום אוויר (בחוק זה – אזור נפגע זיהום אוויר) ויודיע על כך לרשויות המקומיות שבתחום האזור נפגע זיהום האוויר (בחוק זה – רשויות באזור נפגע זיהום אוויר); הכרזה כאמור לעניין זיהום אוויר חריג הנובע מחשש לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או בסביבה, תיעשה לאחר שהשר פנה למנהל הכללי של משרד הבריאות וקיבל את חוות דעתו בעניין.
(ב)
תוקפה של הכרזה לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על שנתיים, ואולם השר רשאי להאריך את תוקף ההכרזה מעת לעת לתקופות נוספות כאמור, אם נוכח כי ממשיכות להתקיים הנסיבות שהביאו להכרזה.
(ג)
נוכח השר כי חדלו להתקיים הנסיבות שהביאו להכרזה, יבטל את הצו ויודיע על כך כאמור בסעיף קטן (א).
נקיטת אמצעים באזור נפגע זיהום אוויר
(א)
הכריז השר על אזור כאזור נפגע זיהום אוויר, תכין רשות באזור נפגע זיהום אוויר, שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 30,000, תכנית פעולה לנקיטת אמצעים בתחומה, במסגרת סמכויותיה לשיפור איכות האוויר ולמניעת הישנות החריגה מערכי סביבה בתחומה או להפסקת החריגה, או למניעת הישנות זיהום האוויר החריג, לפי העניין; תכנית כאמור, הכוללת הוראות לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומה של הרשות, תוכן לפי הוראות סעיף 77א לפקודת התעבורה בשינויים המחויבים.
(ב)
נוכח השר כי זיהום האוויר באזור נפגע זיהום אוויר נובע, בין השאר, מזיהום האוויר הנגרם בתחומה של רשות מקומית שמחוץ לאזור הנפגע, יקבע זאת בצו כאמור בסעיף 11(א), ויודיע על כך לאותה רשות מקומית ויחולו עליה הוראות סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
(ג)
סבר השר כי נקיטת אמצעים כאמור בסעיף קטן (א) באזור נפגע זיהום אוויר מחייבת שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות במטרופולין, יקבע זאת בצו כאמור בסעיף 11(א) ויודיע על כך לרשויות המקומיות במטרופולין; הרשויות המקומיות במטרופולין יכינו תכנית פעולה משותפת כאמור בסעיף קטן (א); בסעיף קטן זה, ”מטרופולין“ – אזור שבו כמה רשויות מקומיות הגובלות זו בזו, או רשויות מקומיות המקיימות ביניהן זיקה עירונית.
(ד)
(1)
תכנית פעולה לפי סעיף זה תכלול, בין השאר, יעדים לשיפור איכות האוויר ולמניעת הישנות החריגה מערכי סביבה או להפסקת החריגה, או למניעת הישנות זיהום אוויר חריג, בפרק הזמן שייקבע בתכנית הפעולה, וכן אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים כאמור.
(2)
קבע השר בצו כאמור בסעיף 11(א) כי זיהום האוויר באזור נפגע זיהום אוויר נובע בעיקרו מתחבורה, יכללו הרשויות המקומיות החייבות בהכנת תכנית כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) הוראות בתכנית לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומן.
(ה)
תכנית הפעולה תובא לאישורו של השר בתוך שישה חודשים מיום ההכרזה והשר רשאי לאשרה או לאשרה בתנאים.
(ו)
אישר השר תכנית פעולה לפי סעיף זה, יפעלו הרשויות המקומיות שהתכנית חלה עליהן, במסגרת סמכויותיהן, לביצוע תכנית הפעולה בפרקי הזמן הקבועים בה.
(ז)
לא הוגשה או לא אושרה תכנית פעולה שחובה להגישה לפי סעיף זה, או לא בוצעו הוראות מהותיות של תכנית פעולה לאחר שאושרה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, להורות לרשות מקומית על הצעדים והאמצעים שעליה לנקוט לצמצום זיהום האוויר בתחומה.
פרק ד׳: מקורות פליטה נייחים
סימן א׳: כללי
הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה נייחים
(א)
השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה נייחים; הוראות כאמור יכול שיקבעו דרך כלל, לסוגי מקורות פליטה נייחים או לעניינים הנוגעים לכמה סוגים כאמור.
(ב)
השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון ההוראות כאמור.
הגבלות ואיסורים לגבי מקורות פליטה נייחים
(א)
לא יעשה אדם אחד מאלה אלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 13, לפי העניין:
(1)
ייצר מקור פליטה נייח המיועד לשימוש בישראל, ייבאו או ישווקו;
(2)
יפעיל מקור פליטה נייח או ישתמש בו.
(ב)
כל רישיון או היתר זמני הנדרש לפי חוק רישוי עסקים להפעלה של מקור פליטה נייח לפי חוק זה יראוהו כאילו הוא מותנה בקיום הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו לפיו.
ניטור ודיגום
(א)
בעל היתר פליטה, בעל מקור פליטה המנוי בתוספת הרביעית או בעל מקור פליטה החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים יבצע, בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר הפליטה, בהוראות לפי סעיף 41 או בתנאי רישיון העסק או ההיתר הזמני לפי חוק רישוי עסקים, לפי העניין, ניטור פליטה ודיגום לשם מדידה של פליטת מזהמים ממקור הפליטה, וכן ניטור אוויר כאמור בסעיף 7(ד); נתוני הניטור או הדיגום יימסרו לממונה וכן לאיגוד ערים או ליחידה סביבתית כאמור בסעיף 18(ד), והכל בדרך ובמועדים שהממונה יורה עליהם.
(ב)
הממונה יפרסם לציבור באופן סדיר את נתוני הניטור והדיגום שנמסרו לו כאמור בסעיף קטן (א), באתר האינטרנט של המשרד, ורשאי הוא לערוך את הנתונים ולפרסמם בדוחות.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), נתוני ניטור פליטה ודיגום ממקור פליטה המוחזק ומופעל על ידי מערכת הביטחון שניתן לגביו אישור כאמור בסעיף 21(ד)(1), לא יפורסמו, לא יימסרו לאיגוד ערים או ליחידה סביבתית ויימסרו לממונה או למי שהוא הסמיך לעניין זה, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה, והכל בכפוף להוראות הסעיף האמור.
(ד)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ניטור פליטה או דיגום לפי סעיף זה ולעניין דרכי מסירת הדיווח עליהם לממונה, ומועדי הדיווח.
רישום ודיווח [תיקון: תשע״א־2]
(א)
בעל היתר פליטה, בעל מקור פליטה המנוי בתוספת הרביעית או בעל מקור פליטה החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים ינהל רישום מלא ומפורט לעניין מקור הפליטה, לרבות ממצאי ניטור ודיגום שבוצעו לפי הוראות סעיף 15, בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר הפליטה, בהוראות לפי סעיף 41 או בתנאי רישיון העסק או ההיתר הזמני לפי חוק רישוי עסקים, לפי העניין, וידווח עליו לממונה לפחות אחת לשנה, לא יאוחר מ־31 בדצמבר, או במועד אחר כפי שיורה הממונה.
(ב)
בעל מקור פליטה כאמור בסעיף קטן (א) יאפשר לממונה, למפקח הגנת הסביבה ולמפקח לעיין ברישום שהוא מנהל לפי סעיף קטן (א), בשעות העבודה המקובלות, וימסור להם, לפי דרישתם, העתק מרישום זה.
עקרונות ושיקולים לאסדרת מקורות פליטה טעוני היתר [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.1.2027):
(א)
הסמכויות לפי פרק זה, לגבי מקורות פליטה טעוני היתר, לעניין התקנת תקנות, מתן הנחיות, בחינת בקשות או השגות והחלטה בהן, ומתן היתרים או אישורים או קביעת תנאים בהם, יופעלו על בסיס גישה סביבתית משולבת ובהתאם לאסדרה האירופית, ובלבד שבעניין שבו האסדרה האירופית אינה מתאימה לתנאי הארץ, יופעלו הסמכויות על בסיס אמות מידה מקצועיות המיושמות במדינות מפותחות; הסמכויות כאמור בסעיף קטן זה יופעלו גם בשים לב לכל אלה:
(1)
בחינת השפעות הדדיות בין מרכיבי הסביבה השונים ובחינת השפעות על הסביבה ועל בריאות הציבור כמכלול;
(2)
ניהול סיכונים;
(3)
העדפת הפחתה במקור המיועדת למניעה של השפעות שליליות על הסביבה העלולות להיווצר, טרם היווצרותן, ובמקום שמניעה אינה אפשרית – צמצום השפעות כאמור; מניעה או צמצום כאמור יכול שייעשו בין השאר בשלבי הבחירה של החומרים ובאפיון התהליכים;
(4)
הפחתת נטל אסדרה עודף ככל האפשר, ובכלל זה צמצום עלויות עודפות הכרוכות בציות לאסדרה, וכן יצירת ודאות ויציבות אסדרתית.
(ב)
(1)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), המנהל יפרסם הוראות לעניין האסדרה האירופית שעליה יש להתבסס בהפעלת הסמכויות כאמור באותו סעיף קטן, ובעניינים שלגביהם לא ניתן להורות על אסדרה אירופית מסוימת – הוראות לעניין אופן הבחירה בהסדר שעליו יש להתבסס בהפעלת הסמכויות כאמור.
(2)
הוראות שנתן המנהל לפי פסקה (1) יועמדו לעיון הציבור במשרדי המנהל ובמשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על מתן הוראות כאמור, על מועד כניסתן לתוקף ועל כל שינוי בהן תפורסם ברשומות.
(ג)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מכל שיקול אחר שיש לשקול לפי פרק זה בהפעלת הסמכויות כאמור באותו סעיף קטן.
שינוי תנאי בהיתר פליטה קיים על פי תקנות או הנחיות [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.1.2027):
(א)
בקביעת הוראות לפי חוק זה שיש בהן משום שינוי של תנאים הקבועים בהיתרי פליטה שהיו בתוקף ערב קביעת ההוראות האמורות (בסעיף קטן זה – היתרים קיימים), יבחן השר את מועד כניסתן לתוקף של הוראות כאמור לגבי היתרים קיימים, ורשאי הוא לקבוע כי הן ייכנסו לתוקף לגבי היתרים כאמור, לפני מועד חידושם, רק אם נוכח כי מתקיים אחד מאלה:
(1)
עלות יישום השינוי האמור בידי כלל בעלי ההיתרים הקיימים הנוגעים לעניין אינה עולה על 30 מיליון שקלים חדשים בשנה מסוימת, על פי המסקנות מתהליך הערכת השפעות אסדרה, כהגדרתו בחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021, שנערך לגבי ההוראות;
(2)
כניסת ההוראות לתוקף, לגבי כלל ההיתרים הקיימים הנוגעים לעניין, במועד חידושם ולא קודם לכן, עלולה לגרום לפגיעה ניכרת בהגנה על הסביבה או על בריאות הציבור או לסיכון משמעותי לציבור או לסביבה;
(3)
כניסת ההוראות לתוקף, לגבי היתר קיים, במועד חידוש ההיתר ולא קודם לכן, עלולה להביא לאי־עמידה של מדינת ישראל בדרישה מחייבת לפי הסכם בין־לאומי שישראל צד לו.
(ב)
במתן הנחיות לפי חוק זה, אשר יישומן כרוך בשינוי תנאים שנקבעו בהיתר פליטה שהוא היתר פליטה שהיה בתוקף ערב מתן ההנחיות (בסעיף קטן זה – היתר קיים) או בשינוי אופן יישומם, רשאי המנהל להורות כי הנחיות כאמור ייכנסו לתוקף לגבי היתר קיים, לפני מועד חידושו, רק אם ניתן לכך אישור מאת השר; השר ייתן אישור כאמור רק אם נוכח כי מתקיים לגבי ההנחיות האמור בפסקאות (1), (2) או (3) של סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
(ג)
הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(1) יתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; סכום שעודכן כאמור יעוגל ל־1,000 השקלים החדשים הקרובים; לעניין זה –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם ביום ו׳ באדר א׳ התשפ״ד (15 בפברואר 2024).
הפעלת סמכויות הממונה [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.1.2027): המנהל יפרסם נהלים ומדיניות כללית להפעלת סמכויותיו של הממונה בהתאם להוראות לפי פרק זה.
תוכנית פיקוח [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.1.2027):
(א)
המנהל יורה בנוהל על אופן הביצוע של פיקוח על כלל מקורות הפליטה טעוני ההיתר לפי חוק זה.
(ב)
המנהל יורה בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) הוראות לעניין הכנת תוכנית פיקוח בידי הממונה, ולעניין המתכונת להכנת תוכנית הפיקוח ואמות המידה להפעלתה, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
(1)
בחינת כלל ההשפעות על הסביבה של פעילות מקורות הפליטה טעוני ההיתר;
(2)
אמות מידה לעניין תדירות הפיקוח, בשים לב למידת הסיכון או הזיהום הכרוכים בפעילות מקורות הפליטה ומורכבותם, לאופי הסביבה המושפעת מפעילויות אלה ולהפרות קודמות או תלונות; תדירות הפיקוח לא תפחת מביצוע פעילות פיקוח אחת לשנה במקורות הפליטה היוצרים את ההשפעות החמורות ביותר על הסביבה וביצוע פעילות פיקוח אחת לשלוש שנים במקורות פליטה היוצרים את ההשפעות הקלות ביותר על הסביבה מבין מקורות הפליטה טעוני ההיתר;
(3)
הוראות שיבטיחו שתוכנית הפיקוח תוכן כך שיהיה אפשר לזהות, ככל הניתן, הפרות של תנאי ההיתר;
(4)
בחינת תוכנית פיקוח ועדכונה מעת לעת.
(ג)
הממונה יכין תוכנית פיקוח בהתאם להוראות המנהל, שתכלול את כל אלה:
(1)
האזור הגאוגרפי שהתוכנית חלה עליו ורשימת בעלי ההיתרים שהתוכנית חלה עליהם באותו אזור;
(2)
הערכה כללית של השפעות משמעותיות על הסביבה;
(3)
תקופת התוכנית והוראות לעניין תדירות הפיקוח, ובכלל זה הוראות לגבי פיקוח שגרתי באתר שמתקיימת בו פעילות מקור הפליטה, הוראות לביצוע ביקורות פתע והוראות לביצוע בדיקות לא שגרתיות בנסיבות שבהן נדרשת בדיקת אירועים או תלונות חמורות שיש בהם חשש לפגיעה בסביבה או הפרת תנאים בהיתר.
(ד)
הממונה יפרסם את תוכנית הפיקוח שהכין לפי הוראות סעיף קטן (ג), באתר האינטרנט של המשרד, וכן יפרסם את סיכום פעילות הפיקוח שבוצעה לפי תוכנית הפיקוח, לגבי כל שנה, עד 30 באפריל של השנה העוקבת, ובכלל זה מידע בדבר עיקרי הממצאים מפעילות הפיקוח ומקורות הפליטה שבהם בוצעה פעילות פיקוח בשנה שקדמה למועד הדיווח.
סימן ב׳: מקורות פליטה טעוני היתר
חובת היתר פליטה [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
לא יתקין אדם מקור פליטה טעון היתר, לא יחזיקו, לא יפעילו ולא ישתמש בו, ולא ירשה לאחר לעשות כן, אלא אם כן יש לו היתר פליטה תקף ובהתאם לתנאיו.
(החל מיום 1.9.2024): לא יתקין אדם מקור פליטה שמבוצעת בו פעילות מהפעילויות המפורטות בתוספת השלישית או שיש בו מיתקן מהמיתקנים המפורטים בתוספת האמורה, בכל היקף, או בהספק, בכושר ייצור, בכמויות או ביחידות מדידה אחרות כמפורט בה, לא יחזיקו, לא יפעילו ולא ישתמש בו, ולא ירשה לאחר לעשות כן, אלא אם כן יש לו היתר פליטה תקף ובהתאם לתנאיו.
(א1)
(החל מיום 1.9.2024): ההספק, כושר הייצור, הכמויות או יחידות המדידה האחרות, כאמור בסעיף קטן (א), יחושבו בהתאם להספק, לכושר הייצור, לכמויות או למספר יחידות המדידה המרביים אשר ניתן להגיע אליהם באמצעות מקור הפליטה, אף אם בפועל מופעל מקור הפליטה בהספק, בכושר ייצור, בכמויות או במספר יחידות מדידה נמוכים יותר.
(א2)
(החל מיום 1.9.2024): על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), הממונה רשאי לאשר, לבקשת בעל מקור פליטה, כי מקור הפליטה אינו טעון היתר, אם הוכח להנחת דעתו כי בשל מגבלה פיזית במקור הפליטה או הגבלה החלה עליו לפי דין אחר, לא יתאפשר לבצע בו בפועל פעילות בהספק, בכושר הייצור, בכמויות או במספר יחידות המדידה המרביים כאמור בסעיף קטן (א1); אישור כאמור יעמוד בתוקפו כל עוד קיימת המגבלה הפיזית או חלה ההגבלה לפי הדין האחר, לפי העניין.
(ב)
היתר פליטה יכול שיינתן לגבי כמה מקורות פליטה טעוני היתר ובלבד שמקורות הפליטה נמצאים באתר אחד; היתר פליטה כאמור יכול שיחול גם על מקור פליטה אחר באותו אתר, אף אם אותו מקור אינו טעון היתר.
(ג)
השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השלישית.
בקשה להיתר פליטה [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
בקשה להיתר פליטה (בסימן זה – בקשה) תוגש לממונה וייכללו בה פרטים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב); (החל מיום 1.1.2027): בקשה תוגש באופן דיגיטלי, במתכונת שפרסם המנהל באתר האינטרנט של המשרד, ואשר תעמוד לעיון הציבור במשרד; הודעה על פרסום מתכונת הגשת הבקשה, וכל שינוי שלה, תפורסם ברשומות; השר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין אופן הגשת בקשה כאמור.
(ב)
(1)
השר יקבע הוראות בדבר הפרטים שיש לכלול בבקשה, לרבות הוראות בעניינים אלה:
(א)
פרטים על בעל מקור הפליטה;
(ב)
תיאור מקור הפליטה, רכיביו והפעילויות בו;
(ג)
החומרים שייעשה בהם שימוש במקור הפליטה, סוגם וכמותם, ואלה המיוצרים בו, לרבות דלק ומקורות אנרגיה אחרים, וכן אופן ניצול החומרים ותוצרי הלוואי שלהם;
(ד)
פירוט המזהמים שצפויים להיפלט ממקור הפליטה, סוגם וכמותם, לרבות במצבי הפעלה שונים ובתנאי הפעלה לא אופייניים, ובכלל זה התנעה וכיבוי של מיתקנים, דליפה, עצירות רגעיות והפסקת פעילות, והשפעתם הצפויה על הסביבה;
(ה)
הטכניקה המיטבית הזמינה המוצעת ליישום במקור הפליטה, למניעה או לצמצום מרבי של זיהום האוויר והשיקולים לבחירתה, בהתחשב, בין השאר, ביתרונותיה הסביבתיים ובעלויותיה לעומת חלופות אחרות;
(החל מיום 1.1.2027): הטכניקה המיטבית הזמינה המוצעת ליישום במקור הפליטה, למניעה או לצמצום מרבי של זיהום האוויר מבין כלל הטכניקות המיטביות הזמינות והשיקולים לבחירתה, בהתחשב, בין השאר, ביתרונותיה הסביבתיים ובעלויותיה לעומת חלופות אחרות, ואם ניתן לקבוע את ערך הפליטה המוצע לכל מזהם, המשויך לאותה טכניקה – ערך הפליטה המוצע כאמור;
(ו)
אמצעים נוספים המוצעים למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקור הפליטה;
(ז)
אמצעים שינקוט בעל מקור הפליטה או מי מטעמו לפיקוח ולבקרה על פליטת המזהמים ממקור הפליטה;
(ח)
תאור כללי של הסביבה וכן פירוט השפעות שליליות על הסביבה עקב נקיטת האמצעים למניעה ולצמצום של זיהום האוויר.
(2)
נוסף על הוראות פסקה (1), רשאי השר לקבוע הוראות בעניינים אלה:
(א)
חובת צירוף מסמכים וחוות דעת לבקשה ודרכי הגשתה;
(החל מיום 1.1.2027): חובת צירוף מסמכים וחוות דעת לבקשה;
(ב)
הגשת בקשה בשלבים ובלבד שמספרם לא יעלה על שלושה; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע את השינויים שבהם יחולו הוראות סעיף זה וסעיפים 20 ו־21, לעניין בקשה כאמור.
(ג)
(1)
הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לדעתו לשם החלטה בבקשה.
(2)
הממונה רשאי לפטור מגיש בקשה מהגשת מידע הנדרש לפי סעיף קטן (ב), כולו או חלקו, אם המידע האמור מצוי בתסקיר השפעה על הסביבה כהגדרתו בחוק התכנון והבניה (בחוק זה – תסקיר השפעה על הסביבה), שצורף לבקשה ונערך לגבי מקור הפליטה נושא הבקשה שנתיים לכל היותר לפני מועד הגשת הבקשה, או שהוא מצוי בתסקיר כאמור שנערך קודם לכן, אם הממונה שוכנע כי הנתונים הכלולים בתסקיר עדיין עדכניים ולא חל שינוי נסיבות שיש בו כדי להשפיע על ממצאי התסקיר.
(ד)
מגיש בקשה ימסור העתק ממנה ומכל מסמך שנלווה אליה או שנמסר לממונה לאחר הגשת הבקשה, עם הגשתם לממונה, למעט מידע שאין לפרסמו לפי הוראות סעיף 21(ד)(1) לאיגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה, שבתחומו נמצא או יימצא מקור הפליטה נושא הבקשה, ובהיעדר איגוד ערים כאמור – ליחידה סביבתית ברשות המקומית שבתחומה הוא נמצא או יימצא; מי שנמסר לו העתק בקשה או מסמך כאמור רשאי למסור לממונה את חוות דעתו לבקשה בתוך 90 ימים מהמועד שבו קיבלו; לעניין זה, ”יחידה סביבתית ברשות מקומית“ – אגף או יחידה לאיכות הסביבה ברשות מקומית, שהשר הסמיך לעניין זה לפי בקשת ראש הרשות המקומית.
(החל מיום 1.1.2027): מגיש בקשה ימסור העתק ממנה, מכל מסמך שנלווה אליה ומכל מסמך שנמסר לממונה לאחר הגשת הבקשה לפי דרישתו כאמור בסעיף קטן (ג)(1), עם הגשתם לממונה, למעט מידע שאין לפרסמו לפי הוראות סעיף 21(ד)(1) לאיגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה, שבתחומו נמצא או יימצא מקור הפליטה נושא הבקשה, ובהיעדר איגוד ערים כאמור – ליחידה סביבתית ברשות המקומית שבתחומה הוא נמצא או יימצא; מי שנמסר לו העתק בקשה או מסמך כאמור רשאי למסור לממונה את חוות דעתו לבקשה בתוך 90 ימים מהמועד שבו קיבלו; לעניין זה, ”יחידה סביבתית ברשות מקומית“ – אגף או יחידה לאיכות הסביבה ברשות מקומית, שהשר הסמיך לעניין זה לפי בקשת ראש הרשות המקומית.
(ה)
בקשה לגבי מקור פליטה שיוחזק ויופעל על ידי מערכת הביטחון תוגש לממונה או למי שהוא הסמיך לעניין זה, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה, והמידע שיימסר יאובטח בהתאם להוראות הקצין המוסמך כמשמעותו בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998.
כללים ואמות מידה למתן היתר פליטה [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
השר יקבע בתקנות כללים ואמות מידה, דרך כלל או לסוג מסוים של מקורות פליטה, לעניין מתן היתר פליטה.
(ב)
אמות מידה כאמור בסעיף קטן (א) יכללו, בין השאר, הוראות לעניין קביעת הטכניקה המיטבית הזמינה שלפיה ייקבעו התנאים בהיתר הפליטה, בהתחשב בעניינים אלה:
(1)
שימוש בחומרים מעוטי סיכון;
(2)
תהליכים, מיתקנים או שיטות פעולה דומים שנוסו בהצלחה במגזר תעשייתי בישראל או מחוצה לה;
(3)
התפתחות הידע המדעי והטכנולוגי;
(4)
הכמות, הריכוז, התכונות וההשפעות של המזהמים הנפלטים;
(5)
הזמן הנדרש להתקנה ולהטמעה של הטכנולוגיה והאמצעים האחרים במיתקנים קיימים וחדשים;
(6)
צריכת חומרי גלם ואופיים ויעילות שימוש באנרגיה;
(7)
הפחתת ההשפעות של כלל הפליטות על הסביבה כמכלול והפחתת סיכונים מהן;
(8)
מניעת תקלות ואירועי פליטה חריגים ומזעור השפעתם;
(9)
העלות והתועלת של אמצעים למניעת פליטה של מזהמים או לצמצומה המרבי.
(ג)
(יבוטל ביום 1.1.2027): הוראות כאמור ייקבעו בשים לב, בין השאר, לנהוג בקרב המדינות המפותחות בעולם, ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בין־לאומיים, לרבות האיחוד האירופי, בעניינים אלה.
(ד)
השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון ההוראות לפי סעיף זה.
החלטה בבקשה להיתר פליטה [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
הוגשה בקשה, ישקול הממונה אם ליתן היתר פליטה, לתיתו בתנאים או לסרב לתיתו.
(ב)
בבואו לשקול בקשה להיתר פליטה, יביא הממונה בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
(1)
הסתברות לגרימת חריגה מערכי סביבה בעקבות מתן ההיתר והשפעת פליטת המזהמים הצפויה ממקור הפליטה על אפשרות השגת ערכי יעד או ערכי ייחוס;
(2)
הימצאות מקור הפליטה בתחום אזור נפגע זיהום אוויר;
(3)
קיומן של תכניות פעולה לנקיטת אמצעים למניעת זיהום האוויר ולצמצומו וליישום הטכניקה המיטבית הזמינה של מגיש הבקשה ויכולתו לעמוד בדרישות תכניות כאמור;
(4)
עמידה ביעדי התכנית הלאומית כאמור בסעיף 5 בעקבות מתן ההיתר.
(ג)
(1)
הממונה יודיע על החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה על כל פרטיה, כנדרש בהוראות לפי חוק זה; הממונה רשאי, במקרים חריגים ובהודעה מנומקת בכתב, להאריך את המועד האמור בשלושה חודשים, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על בקשה שנקבע לפי סעיף 18(ב)(2)(ב) כי ניתן להגישה בשלבים.
(החל מיום 1.1.2027): הממונה יודיע על החלטתו כאמור בסעיף קטן (ד) או (ה), בתוך שנה מיום הגשת הבקשה על כל פרטיה, כנדרש בהוראות לפי חוק זה; הממונה רשאי, בהודעה בכתב, להאריך את המועד האמור בשישה חודשים, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על בקשה שנקבע לפי סעיף 18(ב)(2)(ב) כי ניתן להגישה בשלבים.
(2)
דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים לפי סעיף 18(ג), לא יובא במניין התקופה כאמור בפסקה (1) פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור.
(ד)
החליט הממונה לשקול ליתן היתר פליטה או לתיתו בתנאים, יכין טיוטת היתר ויקיים הליך לפי סעיף 21, ורשאי הוא, לאחר קיום הליך כאמור, גם לסרב ליתן היתר פליטה, לדחות את המועד למתן היתר פליטה או לשנות את תנאיו כפי שנקבעו בטיוטת ההיתר.
(החל מיום 1.1.2027): החליט הממונה לשקול ליתן היתר פליטה או לתיתו בתנאים, יחולו הוראות אלה:
(1)
הממונה יכין טיוטת היתר וימסור אותה למגיש הבקשה; מגיש הבקשה רשאי לטעון את טענותיו לגבי טיוטת ההיתר, ובכלל זה לבקש מהממונה הסבר לעניין השיקולים בקביעת תנאי מסוים שמגיש הבקשה טען לגביו, בתוך 30 ימים מיום קבלתה; פרק הזמן האמור בפסקה זו לא יבוא במניין התקופה כאמור בסעיף קטן (ג)(1);
(2)
כללו טענות מגיש הבקשה בקשה להסבר כאמור בפסקה (1), יצרף הממונה להיתר הסבר לעניין החלטתו לגבי אותו תנאי; הסבר כאמור יתייחס בין השאר ליישום השיקולים לפי חוק זה, ובכלל זה להתאמת התנאי למקובל בהסדר מתוך האסדרה האירופית, שקביעת התנאי התבססה עליו, בהתאם להוראות לפי סעיף 16א(ב);
(3)
הממונה יפרסם את טיוטת ההיתר לפי סעיף 21, ורשאי הוא, לאחר קיום הליך כאמור באותו סעיף, גם לסרב ליתן היתר פליטה, לדחות את המועד למתן היתר פליטה או לשנות את תנאיו כפי שנקבעו בטיוטת ההיתר.
(ה)
החליט הממונה לשקול לסרב ליתן היתר פליטה, לא יחליט בבקשה אלא לאחר שנתן למגיש הבקשה הזדמנות לטעון את טענותיו; התקיים דיון לפי סעיף 21(ו), יראו את מגיש הבקשה כמי שניתנה לו הזדמנות כאמור.
(ו)
היתה הבקשה לגבי מקור פליטה שאינו מקור פליטה שפעל כדין או שניתן לגביו היתר בניה עד ליום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) והמקום שבו יימצא מקור הפליטה האמור הוא בתחום אזור נפגע זיהום אוויר, לא יחליט הממונה ליתן היתר פליטה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ז)
הוגשה הבקשה בשלבים, כאמור בסעיף 18(ב)(2)(ב), רשאי הממונה ליתן החלטות ביניים בתום כל שלב משלבי הגשת הבקשה; הוראות סעיף זה יחולו לעניין החלטות ביניים כאמור.
שיתוף הציבור [תיקון: תשע״ב, תשפ״ד־2]
(א)
בקשה למתן היתר פליטה וכל מסמך נלווה אליה, וכן כל מסמך נוסף הנוגע אליה שהוגש לממונה לאחר הגשת הבקשה, לרבות חוות דעת שנמסרו לממונה כאמור בסעיף 18(ד) יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ממועד הגשתם; בפרסום כאמור יצוין קיומו של מידע שהוחלט שאין לפרסמו ויצוינו הטעמים לכך, לפי סעיף קטן (ד)(1) או (2), לפי העניין, למעט אם קבע הגורם הביטחוני הבכיר כי ציון קיומו של המידע שהוחלט שאין לפרסמו לפי סעיף קטן (ד)(1) עלול לפגוע בביטחון המדינה.
(החל מיום 1.9.2024):
(1)
בקשה למתן היתר פליטה וכל צרופה שצורפה אליה לפי סעיף 18(ב) יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ממועד הגשתם.
(2)
מידע ופרטים נוספים שהוגשו לממונה לפי דרישתו כאמור בסעיף 18(ג)(1) וחוות דעת שנמסרו לממונה לפי סעיף 18(ד) יפורסמו ויועמדו לעיון הציבור כאמור לא יאוחר ממועד פרסום ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב).
(3)
בפרסום כאמור בפסקה (1) או (2) יצוין קיומו של מידע שהוחלט שאין לפרסמו ויצוינו הטעמים לכך, לפי סעיף קטן (ד)(1) או (2), לפי העניין, למעט אם קבע הגורם הביטחוני הבכיר כי ציון קיומו של המידע שהוחלט שאין לפרסמו לפי סעיף קטן (ד)(1) עלול לפגוע בביטחון המדינה.
(ב)
הודיע הממונה למגיש הבקשה כאמור בסעיף 20(ג)(1) כי הוא שוקל ליתן לו היתר פליטה או לתיתו בתנאים, יפרסם על כך הודעה בעיתון יומי בעל תפוצה רחבה; בהודעה שתפורסם כאמור יצוינו הדרכים לעיון במסמכי הבקשה ובטיוטת היתר הפליטה, וכן האופן והמועד שבהם רשאי כל אדם להגיש הערות בקשר לטיוטת היתר הפליטה לפי סעיף זה.
(החל מיום 1.9.2024): החליט הממונה לשקול לתת היתר פליטה או לתיתו בתנאים, כאמור בסעיף 20(ד) רישה, יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המשרד; בהודעה שתפורסם כאמור יצוינו הדרכים לעיון במסמכי הבקשה ובטיוטת היתר הפליטה, וכן האופן והמועד שבהם רשאי כל אדם להגיש הערות בקשר לטיוטת היתר הפליטה לפי סעיף זה.
(ג)
טיוטת היתר הפליטה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד ותעמוד לעיון הציבור במשרדי הממונה ממועד פרסום ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב); בפרסום כאמור יצוין קיומו של מידע שהוחלט שאין לפרסמו ויצוינו הטעמים לכך, לפי סעיף קטן (ד)(1) או (2), לפי העניין, למעט אם קבע הגורם הביטחוני הבכיר כי ציון קיומו של המידע שהוחלט שאין לפרסמו לפי סעיף קטן (ד)(1) עלול לפגוע בביטחון המדינה.
(ד)
(1)
הממונה לא יפרסם פרט שגילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה וגורם ביטחוני בכיר אישר בחתימת ידו כי יש בגילויו פגיעה כאמור; על החלטה לעניין אישור גורם ביטחוני בכיר ופרסום מידע כאמור יחולו הוראות סעיפים 10 ו־11 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, בשינויים המחויבים, ואולם, הוראת סעיף 11 לחוק האמור לעניין אי־גילוי עובדת אי־הפרסום לא תחול.
(2)
(א)
הודיע מגיש הבקשה, עם הגשתה, כי גילויים של פרטים בבקשה עלול לחשוף סוד מסחרי והצהיר על העובדות המקיימות זאת, רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם ולא להעמיד לעיון הציבור פרטים מהבקשה או מטיוטת היתר הפליטה, שלדעתו העיון בהם עלול לחשוף סוד מסחרי כאמור; על החלטה לעניין פרסום מידע כאמור יחולו הוראות סעיפים 10 ו־11 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, בשינויים המחויבים.
(ב)
לשם בירור טענה לפי פסקת משנה (א) רשאי הממונה להיעזר ביועץ או מומחה, בין אם הוא עובד המדינה ובין אם לאו; הוצאות הממונה לבירור טענה לפי פסקה זו יחולו על מגיש הבקשה.
(ב1)
(החל מיום 1.9.2024): הודיע מגיש הבקשה כאמור בפסקת משנה (א), רשאי הממונה לפרסם את הבקשה ולהעמידה לעיון הציבור, כאמור בסעיף קטן (א), בלי הפרטים שמגיש הבקשה טען לגביהם כאמור בפסקת משנה (א), עד לקבלת החלטתו בעניין הטענה האמורה, ובלבד שיפרסם את החלטתו באתר האינטרנט של המשרד לא יאוחר ממועד פרסום ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב).
(ג)
לעניין פסקה זו, ”סוד מסחרי“ – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ״ט–1999, ואולם בשום מקרה לא יראו כסוד מסחרי פרטים על בעל מקור הפליטה ועל הסוגים, הכמויות והריכוז של המזהמים הנפלטים או הצפויים להיפלט ממקור הפליטה וקצב פליטתם.
(ה)
כל אדם רשאי להגיש לממונה הערות לעניין טיוטת היתר פליטה בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ב); הערות שהוגשו יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
(ה1)
(פקע).
(ו)
הממונה לא ייתן היתר פליטה אלא לאחר שחלף המועד להגשת הערות לפי סעיף קטן (ה) ולאחר שדן בהערות שהוגשו כאמור בסעיף קטן (ה), ורשאי הוא לדון בהערות בדיון פומבי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה ומגישי ההערות, ורשאי הוא לסרב ליתן היתר פליטה, לדחות את מועד מתן היתר הפליטה או לשנות את תנאיו, בהתחשב בהערות שהוגשו לו; הממונה רשאי שלא לדון בטענה שהוגשה לו אם מצא כי יש בה חזרה על טענות שהוגשו קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית.
(ז)
הוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו) לא יחולו על מתן היתר פליטה למקור פליטה שיוחזק ויופעל על ידי מערכת הביטחון.
(ח)
השר רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר ניהול ההליך לפי סעיף זה, סדרי הגשת הערות והדיון בהן.
היתר פליטה ותנאיו [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
הממונה רשאי להתנות היתר פליטה בתנאים, לרבות בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההיתר, והכל כדי להבטיח את קיומן של מטרות חוק זה.
(ב)
בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), הממונה יקבע בהיתר פליטה הוראות בעניינים אלה:
(1)
ערכי הפליטה למזהמים הנפלטים ממקור הפליטה, ובייחוד למזהמים או לקבוצות מזהמים המפורטים בתוספת החמישית, או אם לא ניתן, לדעת הממונה, לקבוע ערכי פליטה – הוראות אחרות שעניינן הגבלה על פליטת מזהמים ממקור הפליטה;
(החל מיום 1.1.2027): ערכי הפליטה המותרים למזהמים הנפלטים ממקור הפליטה, ובייחוד למזהמים או לקבוצות מזהמים המפורטים בתוספת החמישית, ערכים אחרים או אמצעים טכניים שיש ליישם במקור הפליטה, המבוססים על הטכניקה המיטבית הזמינה כאמור בסעיף קטן (ד), ככל האפשר בלי לחייב ביישום של טכניקה או אמצעי מסוים, ואם לא ניתן, לדעת הממונה, לקבוע ערכי פליטה או ערכים או אמצעים כאמור – תנאים אחרים שקביעתם תביא להשגת רמה שווה של הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור, ובכלל זה תנאים לעניין הגבלת פליטת מזהמים ממקור הפליטה;
(2)
מניעת חריגות מערכי פליטה, הפסקת חריגות שאירעו ומניעת הישנותן;
(3)
חובות ניטור פליטה, דיגום ודיווח, לרבות הדרכים והמועדים לביצועם, ודרכים לאיסוף, לעיבוד, לתיעוד ולהערכה של הנתונים;
(4)
חובות מסירת מידע לממונה.
(ג)
בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) וככל שהדבר נדרש כתוצאה מהפעילות המתבצעת במקור הפליטה, יקבע הממונה בהיתר הפליטה, הוראות בעניינים אלה:
(1)
מניעה וצמצום של פליטות מזהמים שלא דרך ארובה;
(2)
מניעה וצמצום של פליטות לא שגרתיות ותקלות, והטיפול בהן;
(3)
מגבלות בדבר שימוש בחומרים, לרבות סוגי דלק;
(4)
אמצעים כאמור בסעיף 8(ג)(2), שיינקטו במקרה של התרעה על זיהום אוויר חריג;
(5)
תנאים שיש לקיימם לפני תחילת הפעילות נושא היתר הפליטה ולאחר סיומה;
(6)
מגבלות לגבי התנעה וכיבוי של מיתקנים, דליפה מהם, עצירות רגעיות שלהם והפסקת פעילותם;
(7)
חובות דיגום וניטור האוויר בסביבה, ודיווח, לרבות הדרכים והמועדים לביצועם, ודרכים לאיסוף, לעיבוד, לתיעוד ולהערכה של הנתונים;
(8)
תחזוקה נאותה של מקור הפליטה או של כל חלק ממנו.
(ד)
תנאי היתר הפליטה ייקבעו על פי הטכניקה המיטבית הזמינה, בשים לב למאפיינים הטכניים של מקור הפליטה, מיקומו הגיאוגרפי והתנאים הסביבתיים המקומיים; ואולם הממונה רשאי לקבוע תנאים נוספים, לרבות תנאים מחמירים על הטכניקה המיטבית הזמינה, במטרה למנוע ולצמצם חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או מערכי ייחוס.
(החל מיום 1.1.2027): בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), תנאי היתר הפליטה ייקבעו על פי טכניקה שהיא אחת מהטכניקות המיטביות הזמינות, בשים לב לבקשת בעל מקור הפליטה, ובהתחשב במאפיינים הטכניים של מקור הפליטה, מיקומו הגיאוגרפי והתנאים הסביבתיים המקומיים וכן ברמת הסיכון של המזהם וקצב הפליטה הצפוי, בהיותו של מקור הפליטה קיים או מתוכנן, ובהיבטי עלות ותועלת, והכול בהתאם להסדר מתוך האסדרה האירופית שיש להתבסס עליו לפי הוראות סעיף 16א(ב); ואולם הממונה רשאי לקבוע תנאים נוספים, לרבות תנאים מחמירים על הטכניקה המיטבית הזמינה, במטרה למנוע ולצמצם חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או מערכי ייחוס.
(ה)
היתר פליטה אינו ניתן להעברה אלא באישור הממונה מראש ובכתב.
(ו)
נקבעו בחיקוק, לרבות בתקנות לפי סעיף 13, ולמעט תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, הוראות להסדרת פליטה של מזהמים ממקור הפליטה, לא ייקבעו בהיתר הפליטה הוראות מחמירות מהן, אלא מטעמים מיוחדים שיימסרו לבעל היתר הפליטה.
(ז)
ניתן היתר פליטה, יפורסם נוסחו המלא באתר האינטרנט של המשרד ויעמוד לעיון הציבור במשרדי הממונה ובמשרדי בעל היתר הפליטה, והכל בכפוף להוראות סעיף 21(ד).
טכניקה חדשנית [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.1.2027):
(א)
(1)
לשם ניסוי בהפעלה של טכניקה חדשנית במקור פליטה טעון היתר, רשאי הממונה, בתנאים שיקבע בהיתר הפליטה, לאשר לבעל מקור הפליטה לעשות שימוש באותה טכניקה, גם אם היא טרם התקבלה כטכניקה מיטבית זמינה, והכול לתקופה מוגבלת ובתנאים שיאפשרו לבחון אם הטכניקה החדשנית מספקת הגנה ברמה שווה על הסביבה ובריאות הציבור להגנה כאמור שמספקת הטכניקה המיטבית הזמינה.
(2)
תנאים כאמור בפסקה (1) יכללו הוראות הנדרשות להבטחת הבקרה על אופן התקדמות הניסוי ובחינת תוצאותיו.
(ב)
ראה הממונה כי שימוש בטכניקה חדשנית שאישר עלול להביא לפגיעה ניכרת בסביבה או בבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות או לבטל את האישור שנתן, ובלבד שנתן לבעל היתר הפליטה הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ג)
בסעיף זה, ”טכניקה חדשנית“ – טכניקה חדשה שטרם נבחנה בקנה מידה תעשייתי ושהוכח, להנחת דעתו של הממונה, כי מתקיימים לגביה שני אלה:
(1)
היא עשויה לספק הגנה על הסביבה ובריאות הציבור ברמה גבוהה מזו שמספקות הטכניקות המיטביות הזמינות או לספק הגנה ברמה שווה על הסביבה ובריאות הציבור בעלות פחותה;
(2)
יש אפשרות, מבחינה כלכלית, לעשות בה שימוש בקנה מידה תעשייתי.
השגה למנהל על תנאי בהיתר פליטה או על סירוב לתת היתר [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.1.2027):
(א)
בעל מקור פליטה רשאי להגיש למנהל, בתוך 21 ימים מיום קבלת היתר הפליטה או מיום שנמסרה לו החלטה על שינוי בתנאי היתר הפליטה (בסעיף זה – מועד ההחלטה), השגה בכתב על תנאי מסוים בהיתר, בטענה שמתקיים אחד מאלה, בשים לב, בין השאר, להוראות סעיף 22ג(א), ובלבד שטענותיו בעניין התנאי האמור הוגשו לממונה לפני מועד ההחלטה, או שלא ניתנה לו הזדמנות סבירה לטעון לעניין התנאי האמור לפני מועד ההחלטה:
(1)
יש פער ניכר בין העלות הכרוכה בעמידה בתנאי נושא ההשגה ובין התועלת הסביבתית הצפויה מיישומו על פי אמות המידה המקובלות לעניין זה הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית שקביעת התנאי התבססה עליו בהתאם להוראות לפי סעיף 16א(ב);
(2)
יש פער ניכר בין המועד שנקבע בהיתר ליישום התנאי ובין התקופה הדרושה לכך לדעת בעל מקור הפליטה;
(3)
התנאי אינו מתיישב עם אמות מידה מקובלות לקביעת תנאים לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים, הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית שקביעת התנאי התבססה עליו בהתאם להוראות לפי סעיף 16א(ב);
(4)
התנאי שונה באופן ניכר מתנאי באותו עניין שנקבע בהיתר פליטה אחר לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים.
(ב)
החליט הממונה לסרב לתת היתר פליטה, רשאי מגיש הבקשה להיתר להגיש למנהל, בתוך 21 ימים מיום שנמסרה לו החלטת הממונה, השגה בכתב על ההחלטה, בטענה שההחלטה ניתנה שלא בהתאם להוראות לפי סעיפים 16א או 19 או בלי שנשקלו השיקולים האמורים בסעיף 20(ב), ובשים לב, בין השאר, להוראות סעיף 22ג(א).
(ג)
בהשגה לפי סעיף קטן (א) או (ב), לא ניתן לטעון לעניין הוראות המנהל לפי סעיף 16א(ב).
(ד)
(1)
נוכח המנהל כי השגה שהוגשה אינה עומדת בתנאים לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לדחותה על הסף.
(2)
נוכח המנהל, כי התקיים תנאי מן התנאים להגשת השגה לפי סעיף קטן (א) או (ב), יבחן אם יש לשנות את תנאי היתר הפליטה או לתת היתר כאמור, לפי העניין, בהתאם לשיקולים למתן היתר או לקביעת תנאיו לפי פרק זה; מצא המנהל, לאחר בחינה כאמור, כי יש לשנות את תנאי היתר הפליטה או לתת היתר כאמור, יורה לממונה לעשות כן.
(3)
המנהל לא יורה כאמור בפסקה (2) אלא לאחר חלוף התקופה להגשת הערות כאמור בסעיף 22ה(ב), ואם הוגשו הערות כאמור – לאחר שדן בהערות שהוגשו, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 21(ו) סיפה.
(4)
המנהל ימסור למגיש ההשגה את החלטתו המנומקת בהשגה, בכתב, בתוך 60 ימים מיום הגשתה, אולם רשאי הוא, בהודעה בכתב, לדחות את המועד למתן החלטתו ב־30 ימים נוספים, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות ההשגה.
השגה למנהל הכללי של המשרד [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.1.2027):
(א)
על החלטת המנהל בהשגה כאמור בסעיף 22ב(ד), רשאי בעל מקור הפליטה להשיג בכתב לפני המנהל הכללי של המשרד (בסעיף זה – המנהל הכללי), בתוך 21 ימים ממועד מתן ההחלטה, בטענה שמתקיים, נוסף על האמור בסעיף 22ב(א) או (ב), אחד מאלה, ובלבד שטענה כאמור נכללה בהשגה לפי אותו סעיף:
(1)
יש חשש סביר שתנאי ההיתר נושא ההשגה כאמור בסעיף 22ב(א) או החלטה על סירוב למתן היתר לפי סעיף 22ב(ב), עלולים לסכן את המשך קיומו של קו ייצור במקור פליטה או את פעילות מקור הפליטה כולו; לעניין זה, ”קו ייצור“ – מיתקן או כמה מיתקנים המשמשים בתהליך ייצור שבסופו מיוצר מוצר;
(2)
ההיתר ניתן למקור פליטה שמופעל על ידי בעל מקור פליטה שהוא תשתית לאומית כמפורט להלן לצורך אותה תשתית, או מתבקש לגבי מקור פליטה כאמור, ותנאי ההיתר כאמור בסעיף 22ב(א) או החלטה על סירוב למתן היתר כאמור בסעיף 22ב(ב), עלולים לפגוע באופן משמעותי באיכות השירות לציבור או למשק או באספקתו או להביא לעלייה משמעותית ביוקר המחיה בתחום התשתית:
(א)
רכבת;
(ב)
נמל;
(ג)
תחנת כוח;
(ד)
מיתקן להתפלת מים;
(ה)
שדה תעופה;
(ו)
מיתקני אחסון והולכה של נפט, גז או דלק;
(ז)
בית חולים.
(ב)
(1)
הוגשה למנהל הכללי השגה כאמור בסעיף קטן (א), יקיים המנהל הכללי התייעצות בכתב לגבי קיומה והיקפה של השפעה משקית בקשר להשגה, עם המנהל הכללי של המשרד הממשלתי האחראי לתחום פעילותו של מגיש ההשגה, או – אם הוקמה בחוק רשות האחראית לפי דין לאסדרת תחום הפעילות של מגיש ההשגה – עם ראש הרשות האמורה; אם האחריות לאסדרת תחום הפעילות כאמור אינה נתונה לפי דין בידי שום משרד ממשלתי או רשות כאמור, יקיים המנהל הכללי את ההתייעצות לפי פסקה זו עם המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה.
(2)
לא השיב מנהל כללי של משרד או ראש רשות, או המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה, לפי העניין, בכתב, על פנייתו של המנהל הכללי כאמור בפסקה (1), בתוך 21 ימים מיום שנמסרה לו הפנייה, יראו את חובת ההתייעצות לפי אותה פסקה, בתום התקופה האמורה, כאילו קוימה.
(3)
המנהל הכללי ייתן את החלטתו בהשגה לאחר שפנה לקיום התייעצות כאמור בפסקה (1) והתקבלה תשובה לפנייתו או שחלף הזמן למתן התשובה כאמור בפסקה (2).
(4)
הוראות סעיף 22ב(ד) יחולו על החלטת המנהל הכללי, בשינויים המחויבים.
תוקף היתר שהוגשה לגביו השגה [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.1.2027):
(א)
היה בידי מגיש ההשגה לפי סעיף 22ב או 22ג, ערב החלטת הממונה בבקשה להיתר נושא ההשגה, היתר פליטה, יעמוד ההיתר האמור בתוקף עד למתן החלטה בהשגה לפי אותם סעיפים, ולכל היותר עד תום המועדים הקבועים בחוק לקבלת החלטה בהשגה, לפי העניין, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
(1)
מגיש ההשגה ביקש כי ההיתר נושא ההשגה ייכנס לתוקף אף לפני מתן החלטה בהשגה;
(2)
המנהל או המנהל הכללי, לפי העניין, הורה כי ההיתר נושא ההשגה ייכנס לתוקף, במלואו, בחלקו, או בשינויים שעליהם יורה, לפני מתן ההחלטה בהשגה; המנהל או המנהל הכללי, לפי העניין, יורה כאמור רק אם נוכח כי ניתן לקיים את ההיתר נושא ההשגה גם בלא קיום התנאי שלגביו הוגשה השגה או סבר כי הדבר נדרש כדי למנוע את אחד מאלה, והכול בהתחשב בעלות יישום התנאי שלגביו הוגשה ההשגה והמועד שנקבע ליישומו לעומת המועד לקבלת החלטה בהשגה, ובשים לב לקיומן של דרכים חלופיות ליישום התנאי ועלותן:
(א)
פגיעה ניכרת בבריאות הציבור או בסביבה;
(ב)
זיהום או פגיעה מתמשכים או חוזרים ונשנים בבריאות הציבור או בסביבה;
(ג)
סיכון משמעותי לציבור או לסביבה.
(ב)
חלפו המועדים לקבלת החלטה בהשגה ולא ניתנה החלטה בהשגה, יחול ההיתר נושא ההשגה עם התנאים שנקבעו או ששונו בו.
הוראות לעניין הגשת השגה ושיתוף הציבור [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.1.2027):
(א)
השגה כאמור בסעיף 22ב או 22ג (בסעיף זה – השגה) תהיה מנומקת ויצורפו לה תצהיר ואסמכתאות לתמיכה בהתקיימות התנאים לפי אותם סעיפים, ולעניין השגה כאמור בסעיף 22ב(א)(1) – גם תוצאות בדיקת העלות הכרוכה בעמידה בתנאי נושא ההשגה והתועלת הסביבתית הצפויה מיישומו, כאמור באותו סעיף, שמסר מגיש ההשגה לממונה, לפני מתן ההיתר; ההוראות לפי סעיף 18(א) סיפה יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת השגה.
(ב)
השגה תפורסם להערות הציבור באתר האינטרנט של המשרד; כל אדם רשאי להגיש למנהל או למנהל הכללי, לפי העניין, הערות לעניין ההשגה בתוך 21 ימים ממועד פרסומה, ולעניין הפרסום יחולו הוראות סעיף 21(ד), בשינויים המחויבים.
פרסום ודיווח לכנסת בעניין השגות [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.1.2027):
(א)
החלטות המנהל והמנהל הכללי לפי סעיפים 22ב ו־22ג וכן תשובות שניתנו במסגרת התייעצות לפי הוראות סעיף 22ג(ב), יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד, והוראות סעיף 21(ד) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הפרסום.
(ב)
השר יגיש לוועדה, לא יאוחר מ־30 באפריל מדי שנה, דיווח על השגות שהוגשו לפי סעיף זה והחלטות שהתקבלו בעניינן בשנה שקדמה למועד הדיווח.
הוראות בעניין תכנון ובניה
(א)
בסעיף זה, ”מוסד תכנון“, ”תכנית“, ”תכנית מפורטת“, ”תכנית מתאר ארצית“, ”ועדה מחוזית“, ”יועץ סביבתי“ – כמשמעותם לפי חוק התכנון והבניה.
(ב)
המגיש למוסד תכנון תכנית הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, שנכללות בה הוראות המאפשרות בניה או שימוש בקרקע לשם הקמה או הפעלה של מקור פליטה טעון היתר (בסעיף זה – תכנית למיתקן טעון היתר) או מוסד תכנון שהחליט על הכנת תכנית כאמור, יודיע על כך לממונה בכתב במועד הגשת התכנית או ההחלטה על הכנת התכנית, לפי העניין.
(ג)
הממונה ימליץ למוסד תכנון שהחליט על הכנת תכנית למיתקן טעון היתר, אם לקיים הליך משותף לדיון בתכנית ובבקשה להיתר פליטה, לפי הוראות סעיף זה (בחוק זה – הליך משותף).
(ד)
החליט מוסד התכנון לקיים הליך משותף, יחולו הוראות אלה על אף האמור בחוק התכנון והבניה ובחוק זה:
(1)
מגיש התכנית או בעל מקור פליטה נושא התכנית יגיש בקשה להיתר פליטה, והוראות לפי סעיף 18, לרבות דרישות הממונה לפי סעיף 18(ג), יהוו גם הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה בנושא איכות האוויר; מוסד התכנון יהא רשאי לקבוע הנחיות נוספות להכנת התסקיר כאמור;
(2)
יוכן תסקיר השפעה על הסביבה לעניין תכנית למיתקן טעון היתר; הבקשה להיתר פליטה תהווה את פרק איכות האוויר בתסקיר כאמור;
(3)
חוות דעת היועץ הסביבתי בעניין פרק איכות האוויר בתסקיר ההשפעה על הסביבה, תכלול את קביעת הממונה לפי סעיף 20, בשינויים המחויבים, ותונח בפני מוסד התכנון בתוך שבעה ימים מהמועד הנקוב בסעיף האמור;
(4)
מוסד תכנון לא יחליט על הפקדת תכנית למיתקן טעון היתר או על העברתה להערות הוועדות המחוזיות, לפי העניין, אלא לאחר שדן בחוות הדעת של היועץ הסביבתי לעניין תסקיר ההשפעה על הסביבה;
(5)
החליט מוסד התכנון על הפקדת התכנית או על העברתה להערות הוועדות המחוזיות, לפי העניין, יחולו הוראות אלה:
(א)
הוראות סעיף 21(ב) לא יחולו, ואולם ההודעה על הפקדת התכנית או על העברתה להערות הוועדות המחוזיות, לפי העניין, תכלול גם את פרטי ההודעה שיש לפרסם בעיתון לפי הסעיף האמור;
(ב)
המועד להגשת התנגדות או השגה לתכנית והמועד להגשת הערות לטיוטת היתר הפליטה יהיה לפי המועד הקבוע בחוק התכנון והבניה או בחוק זה, לפי המאוחר;
(ג)
הדיון הפומבי בהתנגדויות או בהשגות לתכנית ובהערות לטיוטת היתר הפליטה יתקיים במועד אחד; מוסד התכנון יחליט בתכנית והממונה יחליט בבקשה להיתר הפליטה; השר ושר הפנים רשאים לקבוע הוראות בדבר סדרי הדיון בפני מוסד התכנון ובפני הממונה בהתנגדויות או בהשגות לפי חוק התכנון והבניה ובהערות לפי חוק זה;
(6)
בכל עניין אחר שלא נקבעה לגביו הוראה מפורשת בסעיף זה, ימשיכו לחול הוראות לפי חוק התכנון והבניה לעניין תכנית למיתקן טעון היתר והוראות לפי חוק זה לעניין הבקשה להיתר פליטה.
(ה)
החליט מוסד התכנון שלא לקיים הליך משותף, יחולו הוראות לפי חוק התכנון והבניה לעניין תכנית למיתקן טעון היתר והוראות לפי חוק זה לעניין הבקשה להיתר פליטה, ואולם –
(1)
לפני שמוסד התכנון יחליט על הפקדת התכנית למיתקן טעון היתר או על העברת תכנית מתאר ארצית למיתקן טעון היתר, לרבות תכנית לתשתיות לאומיות, להערות הוועדות המחוזיות, יציג הממונה למוסד התכנון, בתוך 90 ימים מיום פניית המוסד, חוות דעת בעניינים הנוגעים לחוק זה;
(2)
החליט הממונה על שינוי בקביעתו בעניין מתן היתר פליטה, סירוב ליתן היתר פליטה או שינוי בתנאי היתר פליטה, יביא היועץ הסביבתי את השינוי לידיעת מוסד התכנון הדן בתכנית למיתקן טעון היתר.
(ו)
לא יחליט מוסד תכנון לאשר תכנית למיתקן טעון היתר שהממונה סירב ליתן לגביו היתר פליטה ולא יקבע בתכנית למיתקן טעון היתר שהממונה החליט ליתן לגביו היתר פליטה, הוראות שונות מההוראות שנקבעו בהיתר הפליטה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.
התניית רישיונות או היתרים לפי חיקוק אחר [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
לא יינתן היתר בניה למקור פליטה טעון היתר שלהקמתו נדרש היתר בניה, אלא לאחר הגשת הבקשה להיתר פליטה.
(ב)
(יבוטל ביום 1.1.2027):
(1)
לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים שהוא מקור פליטה טעון היתר, אלא לאחר קבלת היתר פליטה.
(2)
ניתן היתר פליטה למקור פליטה שהוא עסק כאמור בפסקה (1), יראו את הוראות היתר הפליטה כתנאים ברישיון או בהיתר זמני לפי חוק רישוי עסקים, ולא ייקבעו ברישיון או בהיתר זמני כאמור או באישור מוקדם הנדרש לפי החוק האמור תנאים אחרים בעניינים הנוגעים למניעה ולצמצום של זיהום האוויר.
(ג)
ניתן היתר פליטה לפי חוק זה, לא ייקבעו בתכנית פעולה כאמור בסעיף 12 הוראות הנוגעות למקור הפליטה האמור, ואם נקבעו הוראות כאמור עובר למתן היתר הפליטה יבואו הוראות היתר הפליטה במקומן, והכל כפי שייקבע בהיתר הפליטה.
תוקף היתר פליטה וחידושו [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
היתר פליטה יינתן לתקופה של שבע שנים.
(ב)
בקשה לחידוש היתר פליטה תוגש לפחות שנה ולא מוקדם מ־18 חודשים לפני תום תקופת תוקפו; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים להגשת בקשה לחידוש היתר פליטה.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לחידוש היתר פליטה בהתאם לסעיף קטן (ב), והממונה לא קבע, לפני תום תקופת תוקפו של היתר הפליטה, כי הוא מסרב לחדשו, יעמוד ההיתר בתוקפו עד להחלטת הממונה בבקשה או עד תום ארבעה חודשים מתום תקופת תוקפו של ההיתר, לפי המוקדם.
(ד)
על בקשה לחידוש היתר פליטה יחולו הוראות סעיפים 18 עד 22 בשינויים המחויבים, ואולם רשאי הממונה לקבוע כי הוראות סעיף 21(ה) ו־(ו), כולן או חלקן, לא יחולו אם הוכח להנחת דעתו כי בנסיבות העניין צודק לעשות כן, בשים לב, בין השאר, לשינויים שחלו בנתונים שפורסמו עובר למתן ההיתר שחידושו מתבקש.
תוקף היתר, חידושו וסיום פעילות [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.1.2027):
(א)
היתר פליטה יינתן לתקופה של עשר שנים.
(ב)
בקשה לחידוש היתר פליטה תוגש לפחות שנה ולא מוקדם מ־18 חודשים לפני תום תקופת תוקפו; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים להגשת בקשה לחידוש היתר פליטה.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א):
(1)
הוגשה בקשה לחידוש היתר פליטה בהתאם לסעיף קטן (ב), והממונה לא קבע, לפני תום תקופת תוקפו של היתר הפליטה, כי הוא מסרב לחדשו, יעמוד ההיתר בתוקפו עד להחלטת הממונה בבקשה או עד תום שנה מתום תקופת תוקפו של ההיתר, לפי המוקדם; אין בהגשת בקשה לקבלת הסבר לפי סעיף 20(ד)(1) כדי להביא להארכת התקופה האמורה בתקופות נוספות.
(2)
הממונה רשאי, לבקשת מגיש הבקשה להיתר או לחידושו, לתת היתר פליטה לתקופה של חמש שנים או פחות, אם נוכח שהפעילות שלגביה מבוקש ההיתר היא פעילות זמנית מטבעה, או שצפוי שתימשך פחות מחמש שנים, לפי הצהרת מגיש הבקשה; מגיש הבקשה יצרף אסמכתאות לתמיכה בהצהרתו לפי פסקה זו.
(ד)
עעל בקשה לחידוש היתר פליטה יחולו הוראות סעיפים 18 עד 22ו בשינויים המחויבים, ואולם רשאי הממונה לקבוע כי הוראות סעיף 21(ה) ו־(ו), כולן או חלקן, לא יחולו אם הוכח להנחת דעתו כי בנסיבות העניין צודק לעשות כן, בשים לב, בין השאר, לשינויים שחלו בנתונים שפורסמו עובר למתן ההיתר שחידושו מתבקש.
(ה)
פקע תוקפו של היתר פליטה, יפסיק בעל ההיתר את הפעילות לאלתר ויפעל למניעת סיכונים, זיהומים או השפעות שליליות אחרות על הסביבה ממקור הפליטה כל עוד לא פונו ממנו לפי כל דין כל המיתקנים והחומרים שבו; אין באמור כדי לגרוע מחובתו של בעל ההיתר לפעול לפי התנאים שנקבעו בהיתר הפליטה לעניין חובותיו בסיום הפעילות ולאחריה.
דרישה להפעלה חריגה של יחידת ייצור חשמל במצב סיכון [תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד־2]
(א)
בסעיף זה –
”החלטה על מצב סיכון“ – החלטה של מנהל המערכת על מצב סיכון, על פי המידע שבידו ובהתאם למסמך מצבי הסיכון;
”הפעלה חריגה“ – הפעלת יחידת ייצור מוגבלת לפי סעיף קטן (ב)(1)(א) או הפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח בעת תקלה לפי סעיף קטן (ב)(1)(ב);
”חוק משק החשמל“- חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996;
”יחידת ייצור“, ”רישיון ייצור“, ”תחנת כוח“ – כהגדרתם בחוק משק החשמל;
”יחידת ייצור מוגבלת“ – מקור פליטה, שהוא יחידת ייצור המופעלת מכוח רישיון ייצור אשר בהיתר הפליטה החל לגביה נקבעו תנאים המגבילים את משך הזמן המותר להפעלתה בתקופה מסוימת;
”מנהל המערכת“ – בעל רישיון לניהול המערכת כהגדרתו בחוק משק החשמל;
”מצב סיכון“ – מצב שבו קיים או צפוי להתקיים חשש ממשי לפגיעה, שבשלו עלולה להידרש הפעלה חריגה;
”מסמך מצבי הסיכון“ – מסמך שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ג) ונמסר לממונה (החל מיום 1.1.2027: למנהל);
”הנוהל“ – הנוהל שנקבע לפי סעיף קטן (יג);
”פגיעה“ – פגיעה באספקת החשמל לצרכנים עקב חוסר ביכולת הייצור או ההולכה של חשמל או פגיעה בשרידות מערכת החשמל.
(ב)
(1)
מנהל המערכת רשאי, לאחר שמסר לממונה (החל מיום 1.1.2027: למנהל) את מסמך מצבי הסיכון, לשם מניעת פגיעה –
(א)
לדרוש מבעל יחידת ייצור מוגבלת להפעיל את יחידת הייצור מעבר לפרק הזמן המותר להפעלתה לפי היתר הפליטה (בסעיף זה – דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת); דרש מנהל המערכת כאמור, לא יראו את הפעלת יחידת הייצור המוגבלת בהתאם לדרישה כהפרת התנאי בהיתר הפליטה לעניין פרק הזמן המותר להפעלתה;
(ב)
לדרוש מבעל תחנת כוח להפעיל יחידת ייצור הנמצאת בה שיש בה או באמצעי טיפול בה תקלה, אשר עלולה לגרום לחריגה מערכי הפליטה שנקבעו בהיתר הפליטה החל לגביה (בסעיף זה – דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה); דרישה לפי פסקה זו יכול שתינתן גם לעניין יחידת ייצור מוגבלת שניתנה לגביה דרישה לפי פסקת משנה (א); דרש מנהל המערכת כאמור בפסקת משנה זו, לא יראו את הפעלת יחידת הייצור בתחנת הכוח שיש בה תקלה, בהתאם לדרישה, כהפרת תנאי היתר הפליטה.
(2)
לא תינתן דרישה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן מנהל המערכת קיבל החלטה על מצב סיכון; קבלת החלטה על מצב סיכון תיעשה על ידי מנהל המערכת בהקדם האפשרי לאחר המועד שבו צפה את האפשרות להתרחשותו, בהתאם למסמך מצבי הסיכון שמסר לממונה (החל מיום 1.1.2027: למנהל) לפי הוראות סעיף קטן (ג); מנהל המערכת יתעד ברישומיו את החלטתו על מצב סיכון ומשכו הצפוי על פי ההחלטה, ואת הנימוקים להחלטה אשר יתייחסו למצב הסיכון המסוים מתוך מסמך מצבי הסיכון שבשלו התקבלה ההחלטה.
(ג)
(1)
מנהל המערכת יכין מסמך המפרט את סוגי המצבים שבהם יש חשש ממשי לפגיעה שבשלו עלולה להידרש הפעלת יחידות ייצור מוגבלות (בסעיף זה – מסמך מצבי הסיכון).
(2)
מנהל המערכת יקבע במסמך מצבי הסיכון את סוגי מצבי הסיכון ואופן זיהוים, במדדים כמותיים, ואם לא ניתן לקבוע מדדים כמותיים – במדדים איכותניים הכוללים תנאים או נסיבות לזיהוי מצב הסיכון כאמור, וכן יפרט בו שיקולים שיש להביא בחשבון בעת קבלת החלטה על קיומו של מצב סיכון המפורט במסמך ועל משכו הצפוי.
(3)
מנהל המערכת יביא את מסמך מצבי הסיכון שהכין לאישור רשות החשמל כמשמעותה בחוק משק החשמל; אישרה רשות החשמל את מסמך מצבי הסיכון, ימסור מנהל המערכת את המסמך לממונה (החל מיום 1.1.2027: למנהל).
(4)
מסמך מצבי הסיכון שמסר מנהל המערכת לממונה (החל מיום 1.1.2027: למנהל) יפורסם באתרי האינטרנט של מנהל המערכת, של המשרד להגנת הסביבה ושל רשות החשמל.
(ד)
בטרם מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת יבדוק מנהל המערכת, על בסיס המידע שבידו, את החלופות למתן דרישה כאמור, בהתחשב בפרק הזמן העומד לרשותו, ובאפשרויות לתת מענה למצב הסיכון באמצעות הפעלת יחידות ייצור שאינן יחידות ייצור מוגבלות, ובכל מקרה לא ידרוש הפעלת יחידת ייצור מוגבלת אם מצא שאפשר לתת מענה למצב הסיכון באמצעות הפעלת יחידת ייצור שאינה יחידת ייצור מוגבלת; מנהל המערכת יתעד ברישומיו את בדיקת החלופות שערך לפי סעיף קטן זה.
(ה)
בחירת יחידת הייצור המוגבלת בידי מנהל המערכת, מבין יחידות הייצור המוגבלות אשר יש ביכולתן לתת מענה למצב הסיכון, תיעשה על פי סדר העדיפות לעניין הפעלת יחידות הייצור המוגבלות מעבר לפרק הזמן המותר להפעלתן לפי היתר הפליטה, כפי שנקבע בנוהל.
(ו)
מנהל המערכת ידווח לממונה על כל אלה:
(1)
החלטה על מצב סיכון, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ־36 שעות ממועד החלטה;
(2)
מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד מתן הדרישה;
(3)
מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ־12 שעות ממועד מתן הדרישה.
(ז)
דיווח על מתן דרישה להפעלה חריגה כאמור בסעיף קטן (ו), יכלול את אלה:
(1)
פירוט הנסיבות שהצדיקו את מתן הדרישה, והנימוקים להחלטה על מצב הסיכון שבשלו ניתנה הדרישה ומשכו הצפוי על פי ההחלטה, תוך התייחסות למצב הסיכון המסוים שבשלו התקבלה ההחלטה מתוך מסמך מצבי הסיכון;
(2)
עובדות המבססות את החשש לפגיעה שבשלו נדרשה הפעלה חריגה, על פי המידע שבידי מנהל המערכת;
(3)
בדיווח על מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת – החלופות שבדק מנהל המערכת, ואם לא צפה את מצב הסיכון 48 שעות מראש – פירוט הנסיבות שיצרו את מצב הסיכון במועד שבו התרחש והסבר מדוע לא צפה אותו מראש.
(ח)
(1)
מנהל המערכת ייתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת, כאמור בסעיף קטן (ב)(1)(א), לפרק הזמן הקצר ביותר הדרוש לדעתו לשם מניעת חשש לפגיעה, על פי המידע שבידו; דרישה כאמור לא תעמוד בתוקפה לפרק זמן העולה על 21 ימים, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(א)
מנהל המערכת החליט כי מצב הסיכון הדורש הפעלת יחידת ייצור מוגבלת, אחת או יותר, הנמצאת באותה תחנת כוח, צפוי להימשך לתקופה העולה על 21 ימים;
(ב)
ניתן אישור בכתב מאת שר האנרגיה והתשתיות, בתוך 21 ימים מתחילת הפעלת יחידת הייצור המוגבלת, להמשך הפעלתה מעבר ל־21 הימים כאמור, לפרק הזמן שיאשר, בהסתמך על בקשת מנהל המערכת, בהתאם למשכו הצפוי של מצב הסיכון והקצר ביותר הדרוש לדעתו לשם מניעת חשש לפגיעה, ולכל היותר – עד קבלת החלטת הממונה בבקשה לפי סעיף קטן זה;
(ג)
מנהל המערכת הודיע לבעל היתר הפליטה החל על יחידת הייצור המוגבלת (בסעיף זה – בעל יחידת הייצור המוגבלת) כי מצב הסיכון דורש הפעלה של יחידת הייצור בהתאם לאישורו של שר האנרגיה והתשתיות כאמור בפסקת משנה (ב);
(ד)
(1)
מנהל המערכת הגיש לממונה מסמך המתייחס למצב הסיכון ולצורך המשקי בהמשך הפעלת יחידת הייצור המוגבלת, ובעל יחידת הייצור הגיש לממונה בקשה לאישור המשך ההפעלה של יחידת הייצור המוגבלת (בסעיף זה – בקשה לאישור הפעלה), ואם נדרש – גם בקשה לשינוי היתר הפליטה; מסמך ההתייחסות והבקשה לאישור הפעלה או לשינוי היתר הפליטה יוגשו לממונה עם מתן הדרישה, ואם הדבר אינו אפשרי – מוקדם ככל האפשר לאחר תחילת ההפעלה, ולכל המאוחר בתוך 90 ימים ממועד תחילת ההפעלה;
(2)
על אף האמור בפסקת משנה (1) – לעניין יחידת ייצור מוגבלת הפועלת בטכנולוגיה קיטורית – יוגשו הבקשות כאמור באותה פסקת משנה לכל המאוחר בתוך 60 ימים ממועד תחילת ההפעלה; לעניין זה, ”יחידת ייצור מוגבלת הפועלת בטכנולוגיה קיטורית“ – יחידת ייצור מוגבלת שאינה יחידת ייצור במחזור פתוח ואינה יחידת ייצור במחזור משולב;
(3)
הממונה רשאי להאריך את המועדים להגשת הבקשות.
(2)
אישר הממונה את המשך ההפעלה של יחידת הייצור המוגבלת, יהיה המשך הפעלתה בהתאם לתנאים שהורה עליהם הממונה ויראו אותם כתנאים בהיתר הפליטה.
(3)
היה המשך הפעלת יחידת הייצור המוגבלת טעון שינוי בהיתר הפליטה, יגיש בעל יחידת הייצור בקשה לשינוי היתר הפליטה בהתאם להוראות סעיפים 26 או 27, לפי העניין, במועדים האמורים בפסקה (1)(ד); לבקשה להיתר פליטה כאמור תצורף חוות דעת של מנהל המערכת לעניין היקף הפעילות הנדרש לעמדתו להפעלת יחידת הייצור בהתחשב בצורך לתת מענה למצבי הסיכון.
(4)
לא הוגשה בקשה לשינוי ההיתר או לא הוגשה בקשה לאישור הפעלה כאמור בפסקה (1)(ד) במועדים האמורים באותה פסקה, תפקע הדרישה להפעלת יחידת הייצור המוגבלת.
(5)
סירב הממונה לבקשה לאישור ההפעלה כאמור בפסקה (1)(ד), יקבע בהחלטתו את המועד להפסקת ההפעלה בהתחשב בזמן היערכות סביר לשם מתן מענה למצב הסיכון בנסיבות העניין, ויראו את המועד שקבע כאמור כמועד שבו תפקע הדרישה להפעלת יחידת הייצור המוגבלת.
(6)
לא החליט הממונה בעניין הבקשה לאישור ההפעלה כאמור בפסקה (1)(ד), רשאי מנהל המערכת, אם נוכח כי נמשך מצב הסיכון, להאריך את תקופת הדרישה להפעלת יחידת הייצור המוגבלת, ובלבד שניתן לכך אישור בכתב מאת שר האנרגיה והתשתיות.
(ט)
בבואו לקבל החלטה לפי סעיף קטן (ח) ישקול הממונה, בין היתר, את אלה:
(1)
הסתברות לגרימת חריגה מערכי סביבה בעקבות מתן ההחלטה והשפעת פליטת המזהמים הצפויה ממקור הפליטה על אפשרות השגת ערכי יעד או ערכי ייחוס;
(2)
הימצאות מקור הפליטה בתחום אזור נפגע זיהום אוויר;
(3)
קיומן של תוכניות פעולה לנקיטת אמצעים למניעת זיהום האוויר ולצמצומו וליישום הטכניקה המיטבית הזמינה של בעל היתר הפליטה ויכולתו לעמוד בדרישות תוכניות כאמור;
(4)
הצורך לתת מענה למצב סיכון שהציג לפניו מנהל המערכת.
(י)
בלי לגרוע מסמכות הממונה לפי הוראות סעיף 26, הממונה רשאי להורות לבעל יחידת הייצור על הגשת בקשה לשינוי היתר הפליטה, אם נוכח כי ניתנו דרישות להפעלת יחידת הייצור כאמור בסעיף קטן (ח) בנסיבות חוזרות ונשנות.
(יא)
מנהל המערכת ייתן דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה, כאמור בסעיף קטן (ב)(1)(ב), לתקופה שלא תעלה על 24 שעות מתחילת התקלה או עד לקבלת החלטת הממונה לגבי המשך הפעלתה, לפי המוקדם; אישר הממונה להמשיך את ההפעלה של תחנת הכוח כאמור, יהיה המשך הפעלתה בהתאם לתנאים שהורה עליהם הממונה ויראו אותם כתנאים בהיתר הפליטה; אין באמור כדי לגרוע מתנאים שנקבעו בהיתר הפליטה ומאפשרים את הפעלת יחידת הייצור בזמן תקלה לזמן ממושך יותר.
(יב)
נתן מנהל המערכת דרישה להפעלה חריגה, יפרסם הודעה לציבור באמצעי תקשורת אלקטרוניים בדבר מתן הדרישה והתקופה הצפויה להפעלה כאמור.
(יג)
(1)
הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל) יורה בנוהל בהסכמת מנהל המערכת על הפעולות שמנהל המערכת נדרש לבצע בקשר למתן דרישה להפעלה חריגה, במטרה לצמצם את זיהום האוויר וההשפעה על איכות האוויר הנובעת מההפעלה החריגה, ובכלל זה ייתן הוראות על אופן הליך בחינת חלופות למתן הדרישה להפעלה חריגה וקביעת סדר עדיפות להפעלת יחידות ייצור מוגבלות, ועל רישום ותיעוד של ביצוע הפעולות, פרטים מהותיים שעל מנהל המערכת לכלול בדיווח לפי סעיף זה ושמירת מסמכים.
(2)
הנוהל ייקבע בשים לב לשמירה על אמינות אספקת החשמל, למגבלות שרידות מערכת החשמל, למידת ההשפעה של היחידות המוגבלות על איכות האוויר והאמצעים למניעת זיהום אוויר המותקנים בהן, ובאופן שלא יהיה בפעולה על פי הוראותיו כדי לגרום פגיעה.
(3)
במתן דרישה להפעלה חריגה וכן בכל פעולה אחרת לפי סעיף זה יפעל מנהל המערכת בהתאם לנוהל.
(4)
הנוהל ייקבע עד יום י״ח בכסלו התשפ״ד (1 בדצמבר 2023); הממונה ומנהל המערכת יפרסמו את הנוהל באתרי האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה ושל מנהל המערכת.
(יד)
(1)
מנהל המערכת יודיע לבעל יחידת ייצור מוגבלת שניתנה לגביה דרישה להפעלה חריגה, על ביטול הדרישה או על פקיעתה, בהתקיים אחד מאלה:
(א)
מנהל המערכת החליט כי מצב הסיכון חדל להתקיים או כי אין חשש לקיומה של הפגיעה שבשלו ניתנה הדרישה;
(ב)
הדרישה פקעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ח)(4) או (5) או שחלף פרק הזמן לפי סעיף קטן (ח)(1) רישה, ולא ניתן אישור שר האנרגיה והתשתיות להמשך הפעלת יחידת הייצור המוגבלת לפי סעיף קטן (ח)(1)(ב) או שלא ניתן אישור שר האנרגיה והתשתיות להארכת תקופת הדרישה להפעלה לפי סעיף קטן (ח)(6).
(2)
הודעה על ביטול הדרישה או על פקיעתה, כאמור בפסקה (1), תימסר בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך 24 שעות ממועד החלטה או ממועד הפקיעה, לפי העניין.
(טו)
מנהל המערכת יעביר לממונה (החל מיום 1.1.2027: לממונה או למנהל), על פי דרישתו, מידע או מסמכים הנמצאים ברשותו הנוגעים למצב סיכון, אשר דרושים לממונה (החל מיום 1.1.2027: לממונה או למנהל) לשם בחינת עמידת מנהל המערכת בהוראות סעיף זה.
(טז)
מנהל המערכת ידווח לממונה (החל מיום 1.1.2027: למנהל), אחת לשנה עד 31 במרץ, על אלה:
(1)
הערכתו לעניין היקף ההפעלה של יחידות ייצור מוגבלות מעבר לפרק הזמן המותר להפעלתן לפי היתר הפליטה, הצפוי בשנה העוקבת, והאמצעים שבכוונתו לנקוט לשם צמצום הצורך בהפעלה כאמור;
(2)
אמצעים שנקט בשנה שקדמה למועד הדיווח, אם נקט, לצמצום הצורך בהפעלה חריגה בשנים הבאות, והוראות שנכללו בתוכנית הפיתוח שאישרו השרים כאמור בסעיף 19 לחוק משק החשמל, בשנת הדיווח, אם אושרה, וכן פעולות שבחן לשם נקיטת אמצעים כאמור;
(3)
סך כל הדרישות לפי סעיף קטן (ב)(1) שנתן בשנה שקדמה למועד הדיווח, לרבות היקף ההפעלה של יחידות הייצור המוגבלות או של יחידות הייצור בתחנות הכוח שיש בהן תקלה והיקף ייצור החשמל שנעשו בהתאם לדרישות כאמור, ביחס להערכה השנתית כאמור בפסקה (1) וביחס להחלטות על מצבי סיכון לפי סעיף קטן (ב)(2).
(יז)
השר, בהסכמת שר האנרגיה והתשתיות, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה.
שינויים בתנאים בהיתר פליטה [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
הממונה רשאי, בכל עת, לפי הוראות סעיף זה, ביוזמתו או לבקשת בעל היתר פליטה, להוסיף על תנאיו של היתר פליטה, לשנותם או לגרוע מהם; החליט הממונה לשנות תנאים בהיתר הפליטה, יפרסם החלטתו כאמור בסעיף 22(ז) בסמוך להיתר הפליטה.
(ב)
הממונה לא ישנה באופן מהותי תנאים בהיתר פליטה שעניינם יישום הטכניקה המיטבית הזמינה, אלא אם כן סבר כי קיימת חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או מערכי ייחוס, או צפויה חריגה כאמור ובמטרה למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, או אם סבר כי השינוי חיוני לקידום מטרות חוק זה.
(ג)
לא יחליט הממונה על שינויים בהיתר פליטה אלא לאחר שניתנה לבעל היתר הפליטה הזדמנות לטעון טענותיו.
(ד)
על שינוי בתנאים בהיתר פליטה שעניינו הקלה בערכי הפליטה שנקבעו לפי סעיף 22(ב)(1), או שינוי מהותי אחר בתנאי היתר הפליטה יחולו הוראות סעיף 21 בשינויים המחויבים, ורשאי הממונה לשנות את דרכי הפרסום והמועדים הקבועים בסעיף 21, וכן רשאי הוא לדון בהערות שהוגשו לו, שלא בפומבי, כפי שימצא מתאים בנסיבות העניין.
(החל מיום 1.1.2027):
(א)
הממונה רשאי, לפי הוראות סעיף זה, ביוזמתו או לבקשת בעל היתר פליטה, לשנות את תנאיו של היתר פליטה, ובכלל זה להוסיף עליהם או לגרוע מהם; החליט הממונה לשנות תנאים בהיתר הפליטה, יפרסם החלטתו כאמור בסעיף 22(ז) בסמוך להיתר הפליטה.
(א1)
בקשת בעל היתר פליטה לשינוי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה מנומקת ויחולו לעניין הגשתה ההוראות לפי סעיף 18, בשינויים המחויבים.
(ב)
הממונה לא ישנה ביוזמתו תנאי בהיתר פליטה אלא אם כן סבר שהשינוי נדרש כדי למנוע פגיעה ניכרת בבריאות הציבור או בסביבה, או כדי למנוע זיהום או פגיעה מתמשכים או חוזרים ונשנים בסביבה או סיכון משמעותי לציבור או לסביבה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הממונה לשנות תנאי בהיתר פליטה לבקשת בעל ההיתר, וכן לערוך, ביוזמתו, שינוי של תנאי כאמור שאין לו השפעה משמעותית על בעל ההיתר, כגון דרישת ניטור או דיגום שיישומה אינו כרוך בהקמת תשתית, או דרישה לדיווח, רישום, שילוט או סימון.
(ג)
לא יחליט הממונה על שינויים בהיתר פליטה אלא לאחר שניתנה לבעל היתר הפליטה הזדמנות לטעון טענותיו.
(ד)
על שינוי בתנאים בהיתר פליטה שעניינו הקלה בערכי הפליטה שנקבעו לפי סעיף 22(ב)(1), או שינוי מהותי אחר בתנאי היתר הפליטה אשר צפוי להביא להגדלת פליטת המזהמים ממקור הפליטה או להגדלת ההשפעה השלילית על הסביבה של מקור הפליטה או להגדלת הסיכון לציבור או לסביבה ממנו, יחולו הוראות סעיף 21 בשינויים המחויבים, ורשאי הממונה לשנות את דרכי הפרסום והמועדים הקבועים בסעיף 21, וכן רשאי הוא לדון בהערות שהוגשו לו, שלא בפומבי, כפי שימצא מתאים בנסיבות העניין.
(ה)
הממונה יודיע לבעל היתר הפליטה על החלטתו בבקשתו לפי סעיף קטן (א), עד תום התקופה שלהלן, לפי העניין:
(1)
לעניין בקשה שעניינה שינוי כאמור בסעיף קטן (ד) – ארבעה חודשים מיום הגשת הבקשה כנדרש לפי סעיף קטן (א1); הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את התקופה האמורה ב־75 ימים נוספים;
(2)
לעניין בקשה שעניינה שינוי שאינו שינוי כאמור בפסקה (1) – חודשיים מיום הגשת הבקשה כנדרש לפי סעיף קטן (א1); הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את התקופה האמורה ב־30 ימים נוספים.
(ו)
דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים לפי סעיף קטן (א1), לא יבואו במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (ה)(1) או (2) כל אלה:
(1)
פרק הזמן עד להגשת מידע ופרטים כאמור;
(2)
פרק הזמן שניתן לבעל היתר הפליטה כדי לטעון את טענותיו כאמור בסעיף קטן (ג);
(3)
לעניין התקופה האמורה בסעיף קטן (ה)(1) – פרק הזמן להגשת הערות הציבור לטיוטה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) ולדיון בהן.
(ז)
על שינוי תנאי בהיתר פליטה יחולו הוראות סעיפים 22ב עד 22ו, בשינויים המחויבים.
שינוי הפעלה משמעותי [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
בעל היתר פליטה לא יבצע, בעצמו או באמצעות אחר, שינוי במקור הפליטה נושא היתר הפליטה או באופן הפעלתו, לרבות בחומרי גלם שבהם נעשה שימוש במקור הפליטה, שיש בו כדי לשנות באופן משמעותי את פליטת המזהמים ממקור הפליטה לעומת ערכי הפליטה או שיש בו משום סטייה משמעותית מהגבלות אחרות שנקבעו בהיתר הפליטה, ולא יבצע הוספה או הרחבה של מיתקן במקור הפליטה, שאינה הוספה כאמור בסעיף קטן (ג) (בחוק זה – שינוי הפעלה משמעותי), אלא לאחר קבלת אישור הממונה בכתב; הממונה רשאי לאשר את הבקשה, לסרב לאשרה או לאשרה בתנאים, כפי שיורה.
(ב)
על בקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי יחולו הוראות סעיפים 18 עד 22, בשינויים המחויבים.
(ג)
הוספה של מקור פליטה טעון היתר למקור פליטה קיים טעונה היתר פליטה למקור הפליטה שהוסף.
(החל מיום 1.1.2027):
(א)
בעל היתר פליטה לא יבצע, בעצמו או באמצעות אחר, שינוי במקור הפליטה נושא היתר הפליטה, לרבות הרחבתו, או שינוי באופן הפעלתו של מקור פליטה שניתן לגביו היתר פליטה, שעלול להגדיל במידה ניכרת את ההשפעות השליליות על הסביבה של מקור הפליטה, כולן או חלקן, או את הסיכון לציבור או לסביבה הנובע ממנו, למעט הוספת מיתקן מהמיתקנים המפורטים בתוספת השלישית או פעילות מהפעילויות המפורטות בה (בחוק זה – שינוי הפעלה משמעותי), אלא לאחר קבלת אישור הממונה בכתב; הממונה רשאי לאשר את הבקשה, לסרב לאשרה או לאשרה בתנאים הנוגעים לשינוי המבוקש לפי הוראות סעיף 22, כפי שיורה.
(ב)
על בקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי יחולו הוראות סעיפים 18 עד 20, 21 בשינויים האמורים בסעיף 26(ד), ו־22 עד 22ו, בשינויים המחויבים.
(ג)
הוספה של מיתקן מהמיתקנים כמפורט בתוספת השלישית או של פעילות מהפעילויות כמפורט בה, למקור פליטה שניתן לגביו היתר פליטה, טעונה היתר פליטה; ואולם, אם נוכח הממונה כי הוספה כאמור אינה משנה במידה ניכרת את אופי הפעילות או את היקף המיתקנים במקור הפליטה, רשאי הוא לדון בבקשה שעניינה הוספה כאמור כאילו הייתה בקשה לאישור שינוי הפעלה משמעותי.
(ד)
הממונה יודיע לבעל היתר הפליטה על החלטתו בבקשתו לפי סעיף קטן (א) בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה; הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את התקופה האמורה בחודשיים נוספים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 26(ו).
(ה)
השר רשאי לקבוע נסיבות שבהן שינוי כאמור בסעיף קטן (א) ייחשב שינוי הפעלה משמעותי.
(ו)
הממונה רשאי לתת לבעל היתר פליטה הוראות לעניין נסיבות שבהן שינוי כאמור בסעיף קטן (א) ייחשב שינוי הפעלה משמעותי וכן לעניין אופן הערכת ההשפעות על הסביבה של השינוי האמור, ובכלל זה השפעתו על הסיכון לציבור או לסביבה.
(ז)
בלי לגרוע מסמכות הממונה לפי סעיף קטן (ו), המנהל רשאי לתת הוראות כאמור באותו סעיף קטן גם לכלל בעלי היתרי הפליטה או לבעלי היתרי פליטה שניתנו לשם עיסוק בסוגי פעילות או מיתקנים מסוימים; הוראות שניתנו לפי סעיף קטן זה יועמדו לעיון הציבור במשרדי המנהל, במשרדי הממונה ובאתר האינטרנט של המשרד; הודעה על מתן הוראות כאמור, על מועד כניסתן לתוקף, ועל כל שינוי בהן, תפורסם ברשומות, והשר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
הודעה על שינוי שאינו שינוי הפעלה משמעותי [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.1.2027):
(א)
(1)
בעל היתר פליטה יודיע לממונה על כל שינוי שבכוונתו לבצע במקור הפליטה נושא היתר הפליטה או באופן הפעלתו לעומת הנתונים שצוינו בבקשה להיתר הפליטה, שאינו שינוי הפעלה משמעותי ושאינו כרוך בשינוי תנאי ההיתר, 45 ימים לפחות לפני ביצוע השינוי, או במועד מאוחר יותר אם אישר זאת הממונה.
(2)
להודעה כאמור בפסקה (1) יצרף בעל היתר הפליטה פירוט בדבר השינוי המתוכנן, ואם צפוי שינוי בהשפעות על הסביבה של מקור הפליטה עקב אותו שינוי – פירוט ההשפעות הצפויות; ההודעה תכלול תיקון של המידע והמסמכים הנוגעים לעניין אשר הוגשו במסגרת הבקשה להיתר הפליטה.
(3)
הממונה רשאי לדרוש מבעל היתר הפליטה שהודיע על שינוי לפי סעיף זה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם בחינה של השינוי המתוכנן והשלכותיו.
(ב)
מצא הממונה כי שינוי שהודיע עליו בעל היתר הפליטה לפי הוראות סעיף קטן (א), הוא שינוי הפעלה משמעותי, יודיע לבעל היתר הפליטה, בתוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה, כי עליו להגיש בקשה לשינוי הפעלה משמעותי לפני ביצוע השינוי; הודיע הממונה כאמור, יחולו לעניין השינוי והבקשה כאמור הוראות סעיף 27(א) ו־(ב).
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), מסר הממונה לבעל היתר פליטה הודעה כאמור באותו סעיף קטן, לאחר שחלפו 45 ימים ממועד הודעת בעל היתר הפליטה לפי סעיף קטן (א), ועד מועד המסירה של הודעת הממונה טרם ביצע בעל היתר הפליטה את השינוי, הוא לא יבצע את השינוי אלא לפי הוראות סעיף 27(א) ו־(ב); ואולם, אם הודעת הממונה נמסרה לבעל היתר הפליטה לאחר שבוצע השינוי, רשאי הממונה לתת לבעל היתר הפליטה הוראות והגבלות שיחולו עד מועד ההחלטה בבקשה לשינוי הפעלה משמעותי.
ביטול היתר פליטה או התלייתו
(א)
הממונה רשאי, בכל עת, לבטל היתר פליטה או להתלותו, לאחר שנתן לבעל היתר הפליטה הזדמנות לטעון טענותיו, אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
(1)
היתר הפליטה ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה;
(2)
בעל היתר הפליטה הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, או תנאי מתנאי היתר הפליטה;
(3)
הפעלת מקור הפליטה גורמת לחריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה.
(ב)
היה הפגם שבשלו נדרשו ביטול היתר הפליטה או התלייתו לפי סעיף קטן (א), ניתן לתיקון, לא יבטל הממונה את היתר הפליטה ולא יתלה אותו, אלא לאחר שהודיע לבעל היתר הפליטה על הפגם, ובעל היתר הפליטה לא תיקן את הפגם באופן ובפרק הזמן שקבע הממונה בהודעתו.
(ג)
החלטות שקיבל הממונה לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה, בכפוף להוראות סעיף 21(ד)(1).
סייג לתחולה על מערכת הביטחון
(א)
ראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, רשאים, לאחר התייעצות עם השר ולתקופה קצובה שעליה יורו ואשר לא תעלה על פרק הזמן הנדרש להשלמת פעילות ביטחונית חיונית, להתיר לגבי מקור פליטה טעון היתר המוחזק ומופעל על ידי מערכת הביטחון כל אחד מאלה:
(1)
הפעלת מקור הפליטה ללא היתר ובלבד שבקשה למתן היתר פליטה תוגש בלא דיחוי; ניתן היתר לפי פסקה זו לא תחול הוראת סעיף 24(א) למשך תקופת תוקפו.
(2)
סטייה מתנאי שנקבע בהיתר פליטה;
(3)
ביצוע שינוי הפעלה משמעותי בלא אישור הממונה ובלבד שבקשה לאישור כאמור תוגש בלא דיחוי.
(ב)
היתר כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על 90 ימים בכל פעם.
(ג)
פעילות ביטחונית חיונית שניתן לגביה היתר כאמור בסעיף קטן (א), תבוצע ככל האפשר בהתאם להוראות חוק זה ולפי כללים שיקבע כל אחד מגופי מערכת הביטחון, בהתייעצות עם הממונה.
(ד)
בסעיף זה, ”פעילות ביטחונית חיונית“ – פעילות המתבצעת בידי גוף המנוי בהגדרה ”מערכת הביטחון“, שראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, קבע כי היא חיונית וכי הפסקתה או צמצומה או פגיעה אחרת בה עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה וכי יש הכרח להבטיח את ביצועה.
[תיקון: תשפ״ד־2]
סימן ב׳1: היתר פליטה אחוד למקורות פליטה טעוני היתר
בקשה להיתר פליטה אחוד, מתן ההיתר ותנאיו [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.1.2027):
(א)
בעל מקור פליטה טעון היתר, שהפעילות שהוא מבקש לבצע במקור הפליטה, כולה או חלקה, טעונה, נוסף על היתר פליטה, גם היתר רעלים לפי חוק החומרים המסוכנים (להלן – היתר רעלים), או שנדרש לגביה אישור מאת נותן האישור לשם מתן רישיון לפי חוק רישוי עסקים, יגיש לממונה, לפי הוראות סעיף זה, בקשה להיתר פליטה אחוד; בחוק זה, ”היתר פליטה אחוד“ – היתר הכולל תנאים והוראות לעניין כלל ההיבטים הסביבתיים הנוגעים למקור פליטה טעון היתר, לשם מניעה וצמצום של זיהום אוויר לפי הוראות סימן זה, לשם הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור לפי חוק החומרים המסוכנים או לשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים לפי חוק רישוי עסקים.
(ב)
ההוראות לפי פרק זה ופרקים ח׳, ט׳ ו־י׳ לעניין היתר פליטה, ובכלל זה בקשה להיתר פליטה, מתן היתר פליטה ותנאיו, ובעל היתר פליטה, יחולו לעניין היתר פליטה שהוא היתר פליטה אחוד, בקשה להיתר כאמור, מתן היתר כאמור ותנאיו, ובעל היתר כאמור, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
יראו הוראות לעניין היתר כאמור המתייחסות לזיהום האוויר כהגדרתו בסעיף 2 או לחריגה מערכי סביבה או מערכי ייחוס, כהגדרתם בסעיף 6, כמתייחסות לזיהום או לסיכון של הסביבה, לרבות בשל עיסוק בחומר מסוכן כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים ולרבות גרימת מפגעים או מטרדים כאמור בחוק רישוי עסקים;
(2)
יראו כמזהם כהגדרתו בסעיף 2, גם חומר כאמור בפסקה (2) לאותה הגדרה, שנוכחותו בסביבה או בנכס גורמת או עלולה לגרום לאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) של אותה פסקה;
(3)
יראו הוראות כאמור לעניין פליטה כהגדרתה בסעיף 2, גם כהוראות לעניין פליטה כהגדרתה בחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע״ב–2012, לרבות העברה כהגדרתה בחוק האמור ולרבות פעולה הגורמת למפגע או למטרד;
(4)
בקשה להיתר פליטה אחוד תכלול, נוסף על המידע והפרטים לפי סעיף 18(א) ו־(ב), בשינויים שבפסקאות (1) עד (3), מידע ופרטים לפי סעיף 3א לחוק החומרים המסוכנים ומידע ופרטים מהסוגים המפורטים לפי אותם סעיפים, בשינויים המחויבים, שעניינם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים כאמור בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים, הנוגעים למקור הפליטה נושא הבקשה;
(5)
בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף 22(א), נוסף על התנאים לפי סעיף 22, בשינויים שבפסקאות (1) עד (3), יכללו התנאים שהממונה רשאי לקבוע כתנאים למתן היתר פליטה אחוד או כתנאים בהיתר כאמור, תנאים לפי סעיף 3ד או 3טז לחוק החומרים המסוכנים או תנאים לפי אותם סעיפים ודרישות מתאימות להבטחת הגנה על הקרקע ומקורות המים ולשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים כאמור בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים.
(ג)
בעל מקור פליטה שהוראות סעיף קטן (א) חלות עליו יגיש בקשה להיתר פליטה אחוד לפי הוראות סעיף זה ולא יגיש בקשה להיתר רעלים לפי חוק החומרים המסוכנים.
(ד)
הוראות לפי חוק החומרים המסוכנים לעניין פעילות בלא היתר רעלים או בניגוד לתנאיו לא יחולו על פעילות הטעונה היתר פליטה אחוד לפי סעיף זה; הוראות לפי חוק החומרים המסוכנים שאינן הוראות כאמור יוסיפו לחול על הפעילות האמורה.
התניית רישיון או היתר זמני לפי חוק רישוי עסקים [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.1.2027):
לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים שהוא מקור פליטה טעון היתר, אלא לאחר קבלת היתר פליטה אחוד.
תוצאות קבלת היתר פליטה אחוד [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.1.2027):
(א)
ניתן לבעל מקור פליטה היתר פליטה אחוד כאמור בסעיף 29א –
(1)
לא יידרש בעל מקור הפליטה להיתר רעלים לפי חוק החומרים המסוכנים לגבי הפעילות נושא היתר הפליטה האחוד;
(2)
יראו את היתר הפליטה האחוד ותנאיו כאישור למתן רישיון או היתר לפי חוק רישוי עסקים (בסעיף זה – רישיון עסק) ותנאים שנקבעו לגביו בידי נותן האישור, לשם הבטחת המטרה האמורה בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים; לא יידרש לגבי אותו עסק אישור אחר לפי החוק האמור לעניין המטרה האמורה ולא ייקבעו לגבי רישיון עסק לפי אותו חוק, לגבי אותו עסק, תנאים אחרים להבטחת המטרה האמורה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), לא יחולו לעניין היתר פליטה אחוד, שרואים אותו לפי אותו סעיף קטן כאישור כאמור בו, ולעניין תנאיו, ההוראות לפי חוק רישוי עסקים; ואולם –
(1)
הסמכויות לפי סעיפים 19א ו־19ב לחוק רישוי עסקים יהיו נתונות לגורם אכיפה מוסמך כאמור בסעיף 19א לאותו חוק, גם לעניין אכיפת תנאיו של היתר פליטה אחוד;
(2)
הסמכויות לפי סעיף 28א לחוק רישוי עסקים יהיו נתונות לעובד רשות מקומית שהוסמך למפקח לפי סעיף 28(א)(2) לאותו חוק, גם לעניין היתר כאמור, ובלבד שבהפעלת סמכויותיו כאמור יפעל עובד הרשות המקומית לפי הנחיותיו של הממונה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 28ב לחוק האמור.
(ג)
ניתן לגבי מקור פליטה היתר פליטה אחוד, ונעשה שינוי במקור הפליטה באופן שהוא אינו טעון עוד היתר פליטה, ימשיך ההיתר לעמוד בתוקף עד תום תקופת תוקפו, אלא אם כן בוטל קודם לכן בידי הממונה או שהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
לעניין פעילות שנדרש לביצועה היתר רעלים – ניתן היתר רעלים לגבי הפעילות;
(2)
לעניין פעילות שלא נדרש לביצועה היתר פליטה או היתר רעלים, אשר מתקיימת בעסק שנדרש לגביו אישור השר לשם מתן רישיון עסק – ניתן אישור מאת נותן האישור לפי חוק רישוי עסקים ונקבעו תנאים ברישיון העסק לעניין שמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים.
סימן ג׳: אגרות והיטלים למקורות פליטה טעוני היתר
אגרות [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
לצורך מימון פעולות המשרד לשם קיום הוראות לפי חוק זה ואכיפתן ולשם הפעלת המערך הארצי, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע, אגרה בעד הגשת בקשות למתן היתרי פליטה ובקשות לעריכת שינויי הפעלה משמעותיים.
(החל מיום 1.9.2024): לצורך מימון פעולות המשרד לשם קיום הוראות לפי חוק זה ואכיפתן ולשם הפעלת המערך הארצי, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע, אגרה בעד הגשת בקשות או השגות ובעד קבלת היתרים או אישורים לפי חוק זה.
(ב)
בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע, בין השאר, את שיעורי האגרות, אופן ומועד תשלומן, הצמדתן ודרכי גבייתן.
היטל על פליטת מזהמים לאוויר [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, יקבע היטל על פליטה של מזהמים, שיוטל על בעל היתר פליטה.
(ב)
בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע, בין השאר, את שיעור ההיטל, אופן ומועד תשלומו, הצמדתו, דרכי גבייתו, ריבית פיגורים והוצאות גבייה; שיעור ההיטל ייקבע בהתחשב, בין השאר, בסוג המזהמים הנפלטים ממקור הפליטה, בכמותם או במידת השפעתם על הסביבה, וכן רשאי השר לקבוע הוראות בדבר שיעור מופחת של היטל לפי סעיף זה, החזר היטל שנגבה או מתן תשלום בשל התייעלות או הפחתה של פליטת מזהמים לאוויר.
(ג)
תשלום היטל לפי הוראות סעיף זה, יהיה תנאי לתוקפו של היתר פליטה.
(ד)
אין בתקנות שייקבעו לפי סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוקי עזר לפי חוק איגודי ערים, התשט״ו–1955, לעניין אגרות בעד ניטור פליטה או ניטור האוויר, ואולם בקביעת היטל לפי סעיף זה, יביא השר בחשבון, בין השאר, אגרות שנקבעו בחוקי עזר לפי החוק האמור.
(החל מיום 1.9.2024):
(א)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע היטל על פליטה של מזהמים, שיוטל על בעל מקור פליטה.
(ב)
בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע, בין השאר, את שיעור ההיטל, אופן ומועד תשלומו, הצמדתו, דרכי גבייתו, ריבית פיגורים והוצאות גבייה; שיעור ההיטל ייקבע בהתחשב, בין השאר, בסוג המזהמים הנפלטים ממקור הפליטה, בכמותם או במידת השפעתם על הסביבה, וכן רשאי השר לקבוע הוראות בדבר שיעור מופחת של היטל לפי סעיף זה, אשר ייקבע בהתחשב, בין השאר, באגרות ובמסים אחרים המשולמים לפי כל דין, ישירות או בעקיפין, בשל פליטה של מזהמים ממקור פליטה, וכן הוראות בדבר החזר היטל שנגבה או מתן תשלום בשל התייעלות או הפחתה של פליטת מזהמים לאוויר.
(ג)
תשלום היטל לפי הוראות סעיף זה, יהיה תנאי לתוקפו של היתר פליטה.
(ד)
אין בתקנות שייקבעו לפי סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוקי עזר לפי חוק איגודי ערים, התשט״ו–1955, לעניין אגרות בעד ניטור פליטה או ניטור האוויר, ואולם בקביעת היטל לפי סעיף זה, יביא השר בחשבון, בין השאר, אגרות שנקבעו בחוקי עזר לפי החוק האמור.
(ה)
על גביית היטל לפי סעיף זה יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995.
[תיקון: תשפ״ד־2]
סימן ד׳ – מקורות פליטה נייחים החייבים ברישוי לפי חוק רישוי עסקים
(החל מיום 1.1.2027, כותרת הסימן תהיה: ”מקורות פליטה נייחים שאינם טעוני היתר החייבים ברישוי לפי חוק רישוי עסקים“)
כללים ואמות מידה לאישור לפי חוק רישוי עסקים [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
השר, באישור הוועדה, יקבע כללים ואמות מידה שלפיהם יפעל נותן האישור בבואו ליתן אישור או להתנות תנאים לעסק החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים, שנמצא או מופעל בו מקור פליטה (החל מיום 1.1.2027: שאינו טעון היתר), לשם מניעה וצמצום של זיהום האוויר, לרבות קביעת ערכי פליטה; כן יקבע השר בתקנות כאמור הוראות בעניינים המפורטים בסעיף 22(ב)(2) עד (4) ו־(ג).
(ב)
כללים ואמת מידה שנקבעו כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בשים לב, בין השאר, לנהוג בקרב המדינות המפותחות בעולם, להמלצות ולהנחיות שפרסמו האיחוד האירופי והארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (ה־OECD) ולתנאי מדינת ישראל, בעניינים אלה, והכל כדי להגשים את מטרותיו של חוק זה בדרך מיטבית.
(ג)
השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון ההוראות לפי סעיף זה, והכל בכפוף להוראות לפי חוק רישוי עסקים.
תנאים למתן אישור לעסק החייב ברישוי
(א)
בבואו לשקול מתן אישור או להתנותו בתנאים, לפי סעיף 32(א), יביא נותן האישור בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים בסעיף 20(ב).
(ב)
נותן האישור רשאי לקבוע תנאים משלימים למתן האישור לעסק כאמור בסעיף 32(א), נוסף על התנאים שנקבעו לפי הוראות חוק זה, ורשאי הוא לקבוע תנאים מחמירים מהם, מטעמים מיוחדים שיירשמו, או אם קיימת חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או מערכי ייחוס, והכל בכפוף להוראות לפי חוק רישוי עסקים.
(ג)
ניתן אישור לעסק לפי סעיף 32(א), יפורסמו תנאיו באתר האינטרנט של המשרד, בכפוף להוראות סעיף 21(ד)(1).
תנאים בטרם מתן רישוי
(א)
נותן האישור רשאי ליתן לעסק החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים שנמצא או מופעל בו מקור פליטה, הוראות אף בטרם ניתן לו רישיון או היתר זמני לפי החוק האמור, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 32 ו־33, בשינויים המחויבים.
(ב)
מי שניתנו לו הוראות לפי סעיף קטן (א) חייב לקיימן כאילו היו תנאים ברישיון או בהיתר זמני שניתן לו לפי חוק רישוי עסקים, ויראו הפרה של הוראות כאמור כהפרת תנאים ברישיון או בהיתר זמני לפי החוק האמור.
(ג)
אין במתן הוראות לפי סעיף זה כדי לפטור אדם מקיום הוראות חוק רישוי עסקים, כולן או חלקן.
פרק ה׳: מקורות פליטה ניידים
הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה ניידים
(א)
השר יקבע הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה ניידים, לרבות הוראות לעניין ערכי פליטה ושיטות למדידה ולבדיקה של פליטת מזהמים, רישום תוצאותיהן ודיווח עליהן; הוראות כאמור יכול שייקבעו דרך כלל, לסוגי מקורות פליטה ניידים או לעניינים הנוגעים לכמה סוגים כאמור.
(ב)
תקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין השאר, בהתאם להוראות הקבועות באמנות בינלאומיות שישראל צד להן, ובשים לב, בין השאר, לערכי פליטה ממקורות פליטה ניידים הנהוגים במדינות מפותחות בעולם, ולהמלצות והנחיות שפרסמו ארגונים בינלאומיים, לרבות האיחוד האירופי, בעניינים אלה.
(ג)
השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון התקנות לעניין פליטת מזהמים ממקורות פליטה ניידים.
(ד)
תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ואולם –
(1)
תקנות הנוגעות לכלי טיס צבאי, כלי שיט של צבא הגנה לישראל ולרכב מבצעי יותקנו גם לאחר התייעצות עם שר הביטחון; לעניין זה –
”כלי טיס צבאי“ – כהגדרתו בחוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל״א–1971;
”רכב מבצעי“ – רכב מנועי של צבא הגנה לישראל, שהשר, באישור הוועדה, קבע כי הוא רכב מבצעי;
(2)
תקנות הנוגעות לכלי טיס ולכלי שיט של משטרת ישראל יותקנו גם לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים;
(3)
תקנות הנוגעות למקורות פליטה ניידים שפעילותם אינה בתחום האחריות של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, יותקנו לאחר התייעצות עם השר שפעילות מקור הפליטה כאמור היא בתחום האחריות של משרדו.
(ה)
השר, לאחר התייעצות עם השר הנוגע בדבר, רשאי, בצו, להוסיף מקורות פליטה ניידים לתוספת השנייה.
הגבלות ואיסורים לגבי מקורות פליטה ניידים
(א)
לא יעשה אדם אחד מאלה אלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 35, לפי העניין:
(1)
ייצר מקור פליטה נייד, ימכרנו, ייבאו או ישווקו;
(2)
יפעיל מקור פליטה נייד או ישתמש בו.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מכירה של מקור פליטה נייד שלא מתקיימות לגביו ההוראות שנקבעו לפי סעיף 35, אם המכירה היא שלא דרך עיסוק או לשם גריטתו או מיחזור חומריו בלבד.
הוראות לגבי רכב מנועי
(א)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 35, לא יירשם רכב מנועי, לא יינתן לו רישיון ולא יחודש רישיונו, על ידי רשות הרישוי או מי שהיא הסמיכה לכך, אלא אם כן הוא עומד בהוראות שנקבעו לפי חוק זה; בבדיקת רכב מנועי לצורך רישומו, קבלת רישיון רכב או חידושו לפי פקודת התעבורה (בסעיף זה – בדיקת רכב מנועי) תימדד ותירשם הפליטה מהרכב לעומת ערכי הפליטה; השר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, רשאי לקבוע את הדרכים לביצוע בדיקת רכב מנועי, רישום תוצאותיה ודיווח עליה.
(ב)
השר, לאחר התייעצות עם שר התשתיות הלאומיות ועם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, יקבע כללים לדירוג וסימון רכב מנועי לסוגיו, בהתאם להשפעה הצפויה עקב השימוש בו על זיהום האוויר.
גילוי נתונים בפרסומת בדבר זיהום אוויר מרכב מנועי [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
בסעיף זה –
”פרסומת“ – פרסומת בכתב, בדפוס, או באמצעים אלקטרוניים חזותיים המיועדת או הזמינה לציבור;
”רכב חדש“ – רכב מנועי שטרם נרשם או טרם ניתן עליו רישיון רכב לראשונה לפי פקודת התעבורה;
”רכב מנועי“ – רכב מנועי, לרבות רכב מסחרי, רכב עבודה ואופנוע כהגדרתם לפי פקודת התעבורה, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 קילוגרמים.
(ב)
לא יעשה אדם המוכר או משווק רכב חדש דרך עיסוק, פרסומת לרכב חדש, אלא אם כן מופיעה בגוף הפרסומת מודעה שבה יפורטו –
(1)
דרגת זיהום האוויר, בהתבסס על פליטת המזהמים של הרכב נושא הפרסומת בשעת פעולתו, ככל שהם נוגעים לסוג הרכב נושא הפרסומת כפי שקבע השר, לפי יחידות המדידה המקובלות של כל מזהם; בפסקה זו, ”מזהם“ – כל אחד מאלה: פחמן דו־חמצני (CO2), פחמן חד־חמצני (CO), תחמוצות חנקן (NOx), פחמימנים (HC), חלקיקים נשימים (PM), וכל מזהם אחר שקבע השר לעניין זה;
(2)
נתונים על צריכת הדלק של הרכב, ביחידות של ליטר על כל מאה קילומטר;
(החל מיום 1.9.2024): נתונים על צריכת האנרגיה של הרכב, לפי יחידות מדידה תקניות המקובלות בישראל לכל סוג של מקור אנרגיה.
(ג)
נעשתה פרסומת לרכב חדש, רואים אותה כאילו עשאה היצרן, ואם הרכב מיובא – היבואן, או נעשתה לפי הוראותיהם כל עוד לא הוכח אחרת, ובלבד שלא יראו בפרסומת שמקורה מחוץ לישראל כפרסומת אסורה לפי הוראות חוק זה, אם מהדרך שבה היא משודרת או מפורסמת, לפי העניין, עולה כי היא לא מיועדת בעיקרה לציבור בישראל.
(ד)
בעסק שבו נמכר או משווק רכב חדש, תוצג במקום בולט ובצבע ובגודל ברורים לעין, הודעה הכוללת את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב).
(ה)
מודעה כאמור בסעיף קטן (ב), בפרסומת תהיה כמפורט להלן:
(1)
בכתב או בדפוס – בגודל של 7% לפחות משטח הפרסום הכולל של הפרסומת;
(2)
בשידורי טלווזיה במסגרת שידורים המוסדרים לפי כל דין – בצבע ובגודל ברורים לעין, לפי כללים שקבע הגוף המפקח על אותם שידורים (בסעיף זה – גוף מפקח);
(3)
באמצעי אלקטרוני חזותי אחר – באחת מפינות המסך, לכל משכה של הפרסומת, בצבע ובגודל ברורים לעין;
(4)
במודעה כאמור בפסקאות (2) ו־(3), ניתן שלא לכלול את הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) ובלבד שיתקיימו כל אלה:
(א)
מצוינת בה כתובת אתר אינטרנט של המפרסם שבו יפורסמו הפרטים כאמור;
(ב)
כלולים בה צבע או סימן המציינים את דרגת הזיהום של הרכב נושא הפרסומת, כפי שנקבעו בתקנות.
(ו)
השר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה, לרבות בעניינים אלה:
(1)
דרגות הזיהום ודרך הצגתן לעניין סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ד), ובכלל זה הצבע או הסימן שיסמנו את דרגות הזיהום במודעה;
(2)
יחידות המדידה התקניות שעל פיהן יפורסם המידע האמור בסעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד);
(3)
גודל המודעה, מיקומה, צורתה וצבעה, וכן גודל האותיות במודעה וצורתן;
(4)
פרטים נוספים על הפרטים שבסעיף קטן (ב) שיש לכלול בפרסומת לרכב מנועי.
(ז)
גוף מפקח, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לעניין סעיף זה, התואמים את ההוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ו), בשינויים המחויבים.
פרק ו׳: דלק
הוראות לגבי דלק
(א)
השר, לאחר התייעצות עם שר התשתיות הלאומיות, יקבע הוראות לגבי תכונות, מרכיבים ואיכות של סוגי דלק ותוספי דלק כדי להפחית, ככל הניתן, פליטת מזהמים כתוצאה מצריכת דלק או תוספי דלק, ולמנוע פגיעה ביעילות ובתפקוד של מיתקן או מערכת שנועדו לצמצם פליטת מזהמים ממקור פליטה העושה שימוש בדלק או בתוספי דלק; ואולם, הוראות כאמור לעניין דלק שחל עליו חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ״א–1960, ייקבעו על ידי השר ושר התשתיות הלאומיות יחד, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
(ב)
הוראות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שייקבעו דרך כלל, לסוגים של דלק או תוספי דלק או בעניינים הנוגעים לכמה סוגים כאמור.
(ג)
הוראות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתאם להוראות הקבועות באמנות בין־לאומיות שישראל צד להן ובשים לב, בין השאר לנהוג במדינות מפותחות בעולם.
(ד)
השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון ההוראות כאמור בסעיף קטן (א).
(ה)
הוראות לפי סעיף זה באות להוסיף על כל תקן רשמי שנקבע לסוגי דלק ולתוספי דלק, ככל שנקבע; לעניין זה, ”תקן רשמי“ – כמשמעותו בחוק התקנים, התשי״ג–1953.
(ו)
הגבלות ואיסורים לגבי דלק
(א)
לא יעשה אדם אחד מאלה אלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 39, לפי העניין –
(1)
ייצר דלק או תוספי דלק, ימכרם, ייבאם או ישווקם;
(2)
יפעיל מקור פליטה באמצעות דלק או ישתמש בדלק ובתוספי דלק בקשר למקור פליטה.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א)(1) לא יחולו על דלק ותוספי דלק שאינם מיועדים לשימוש בישראל לצורך הפקת אנרגיה.
פרק ז׳: הוראות נוספות למקורות פליטה
הוראות נוספות לעניין מקורות פליטה
(א)
הממונה רשאי ליתן לאדם או לגוף המנוי בתוספת הרביעית, שהוא בעל מקור פליטה, הוראות לשם מניעה וצמצום של זיהום האוויר ממקור הפליטה ולשם קידום מטרות חוק זה, לרבות הוראות בכל עניין שניתן לקבוע לגביו תנאים בהיתר פליטה למקור פליטה טעון היתר.
(ב)
במתן הוראות לפי סעיף קטן (א), יביא הממונה בחשבון, בין השאר, את העניינים והשיקולים המנויים בסעיפים 19(ב) ו־20(ב).
(ג)
אין בהוראות שנקבעו בחיקוק החלות על מקור פליטה כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרוע מסמכות הממונה לפי הסעיף הקטן האמור.
(ד)
הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות לפי פרקים ד׳ עד ו׳, לעניין מקורות פליטה.
(ה)
השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית.
פרק ח׳: פיקוח, אכיפה ועונשין
סימן א׳: פיקוח
הסמכת מפקחים [תיקון: תשע״א־2]
בלי לגרוע מסמכות השר למנות מפקחי הגנת הסביבה, רשאי השר להסמיך מפקחים מבין עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו, בסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובלבד שלא יוסמך מפקח, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
(1)
משטרת ישראל הודיעה, בתוך 90 ימים ממועד פנייתו של השר אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים.
סמכויות מפקח [תיקון: תשע״א־2]
(א)
לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף 44 –
(1)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
(3)
לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
(4)
להיכנס למקום, לרבות לכלי טיס, לכלי שיט או לרכב מנועי, ובלבד שלא ייכנס –
(א)
למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
(ב)
למקום המוחזק על ידי מערכת הביטחון, לבית סוהר או למקום המוחזק על ידי משטרת ישראל – כל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת כניסת הממונה או המפקח פעילות מבצעית או פעילות עוינת.
(ב)
מפקח לא יפעיל סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי המדינה ומוסדותיה, ואולם מפקח שהוא עובד המדינה רשאי להפעיל את סמכויותיו כלפי המדינה ומוסדותיה, למעט כלפי מערכת הביטחון, כהגדרתה בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה.
(ג)
(בוטל).
(ד)
(בוטל).
זיהוי מפקח [תיקון: תשע״א־2]
(א)
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בהתקיים כל אלה:
(1)
הוא בעת מילוי תפקידו;
(2)
הוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה השר, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(3)
יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
סימן ב׳: צווים למניעה, לצמצום או להפסקה של זיהום האוויר
צו מינהלי למניעה או לצמצום של זיהום האוויר [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
נוכח הממונה כי נגרם זיהום האוויר, במעשה או במחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה, או כי קיים יסוד סביר להניח שייגרם זיהום אוויר כאמור, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות, בכתב, על מי שגרם זיהום אוויר כאמור או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק את הפעולה הגורמת לזיהום האוויר, להימנע מעשיית הפעולה או לנקוט את האמצעים הדרושים למניעתו או לצמצומו של זיהום האוויר שנגרם או שעלול להיגרם או להחזרת המצב לקדמותו, לפי העניין.
(החל מיום 1.9.2024): נוכח הממונה כי נגרם זיהום האוויר, במעשה או במחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה, לרבות בניגוד לתנאי היתר, או כי קיים יסוד סביר להניח שייגרם זיהום אוויר כאמור, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות, בכתב, על מי שגרם זיהום אוויר כאמור או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק את הפעולה הגורמת לזיהום האוויר, להימנע מעשיית הפעולה או לנקוט את האמצעים הדרושים למניעתו או לצמצומו של זיהום האוויר שנגרם או שעלול להיגרם או להחזרת המצב לקדמותו, לפי העניין.
(ב) לא קוימו הוראות צו שניתן לפי סעיף קטן (א), רשאי הממונה או מי שהוא הסמיך לעניין זה לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו, לקרן.
(ג)
הממונה או מי שהוא הסמיך לעניין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי להיכנס לכל מקום לשם ביצוע הצו, ובלבד שלא ייכנס למקום כאמור בסעיף 43(א)(4), אלא בהתאם להוראות אותו סעיף.
(ד)
צו שניתן לפי סעיף זה יומצא למי שהצו ניתן כלפיו או למחזיק של מקור הפליטה בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי, ואם לא ניתן לאתרו בשקידה סבירה, יוצג הצו במקום שעליו הוא חל.
צו מינהלי להפסקת שימוש [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
הממונה יורה, בצו, על הפסקת השימוש במקור פליטה, כולו או חלקו, לאלתר, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
ניתן צו למניעה או לצמצום של זיהום האוויר לפי סעיף 45 מאותו מקור פליטה, ומי שניתן כלפיו הצו לא מילא אחר הוראותיו;
(2)
מקור הפליטה הוא מקור פליטה טעון היתר ולא ניתן לגביו היתר פליטה, (החל מיום 1.1.2027): או שבוצע בו שינוי הפעלה משמעותי בלי שניתן לכך אישור מאת הממונה מראש ובכתב;
(3)
הממונה נוכח, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד הבריאות, כי קיים חשש לפגיעה ממשית בבריאות הציבור בשל השימוש במקור הפליטה;
(4)
השימוש במקור הפליטה נעשה תוך הפרה מתמשכת או חוזרת ונשנית של הוראות לפי חוק זה.
(ב)
על ביצוע צו לפי הוראות סעיף זה יחולו הוראות סעיף 45(ב) עד (ד) בשינויים המחויבים.
(ג)
תוקפו של צו כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לשלושים ימים מיום שניתן; בתום התקופה של שלושים הימים רשאי הממונה, אם שוכנע כי לא תוקן הליקוי שבשלו ניתן הצו, להאריך את תוקפו של הצו האמור לתקופה נוספת של שלושים ימים; בתום התקופות האמורות יפקע תוקפו של הצו אלא אם כן אושר על ידי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו.
פרסום צו מינהלי [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.1.2027):
(א)
ניתן צו מינהלי כאמור בסעיף 45 או 46, יפרסמו נותן הצו באתר האינטרנט של המשרד, אולם בפרסום כאמור לא יפרסם נותן הצו פרטים שהם מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם מידע הכלול בצו אם לדעתו הוא עלול לחשוף סוד מסחרי; בסעיף זה, ”סוד מסחרי“ – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ״ט–1999, ואולם בשום מקרה לא יראו כסוד מסחרי פרטים על מי שהצו הופנה כלפיו, מידע על חומרים שנפלטו, נשפכו, סולקו או הושלכו לסביבה ותוצאות של מדידה שנערכה שלא ברשות היחיד.
(ב)
ניתנה החלטה של בית המשפט להתליית צו שפורסם כאמור בסעיף קטן (א), לביטולו או לשינויו, יציין זאת נותן הצו לצד הצו המינהלי שפורסם כאמור באותו סעיף קטן.
בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט
(א)
הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות סעיף 45 או 46, רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו בקשה לביטולו.
(ב)
הגשת בקשה לביטול צו, לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
(ג)
בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.
צו הגבלה שיפוטי
(א)
(1)
בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה או תובע כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי (בסעיף זה – תובע), להורות על הפסקת השימוש במקור פליטה, כולו או חלקו, לתקופה שיורה, אם התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף 46(א) או שהשימוש הנעשה בו מהווה עבירה אחרת לפי הוראות חוק זה, וכן רשאי הוא להורות על הגבלת השימוש במקום אם שוכנע כי קיים יסוד סביר לחשש שהמקום ישמש לביצוע עבירה לפי חוק זה אם לא יינתן הצו (בסעיף זה – צו הגבלה שיפוטי).
(2)
בבואו ליתן צו הגבלה שיפוטי ישקול בית המשפט, בין השאר, ביצוע עבירות קודמות באמצעות מקור הפליטה, את ידיעת בעל מקור הפליטה או המחזיק בו על ביצוע עבירה באמצעות מקור הפליטה או על הכוונה לבצע עבירה כאמור ואת מידת הפגיעה שיגרום להם הצו.
(ב)
(1)
בית משפט שנתן צו הגבלה שיפוטי רשאי לשנות את תנאי הצו או לבטלו לבקשת הממונה או תובע, או מי שרואה את עצמו נפגע מהצו ואשר לא הוזמן להשמיע את טענותיו.
(2)
בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו הגבלה שיפוטי שנתן אם ראה שהדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו לאחר מתן הצו.
(ג)
על ביצוע צו הגבלה שיפוטי יחולו הוראות סעיף 45(ב) עד (ד), בשינויים המחויבים.
בדיקת רכב מנועי והודעת אי־
(א)
מפקח או מפקח הגנת הסביבה (בסעיף זה – מפקח) ושוטר רשאים לעכב רכב מנועי לצורך בדיקת זיהום האוויר הנפלט ממנו (בסעיף זה – בדיקה ראשונית) ולבצע בו בדיקה כאמור, ובלבד שהבדיקה תבוצע במהירות האפשרית; עיכוב לפי סעיף קטן זה על ידי מפקח ייערך במקום ובדרך שתואמו עם משטרת ישראל; בסעיף זה, ”בדיקה“ – בדיקה באמצעות מכשיר, כפי שקבע השר.
(ב)
התעורר חשד, בעקבות הבדיקה הראשונית, לביצוע עבירה לפי חוק זה ונדרשת בדיקה נוספת, רשאי מפקח או שוטר לעכב את הרכב לבדיקה נוספת, ובלבד שבדיקה נוספת תבוצע במהירות האפשרית.
(ג)
מצא מפקח או שוטר בבדיקה נוספת כאמור בסעיף קטן (ב), כי הרכב מזהם את האוויר במידה העולה על המותר, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב הודעה האוסרת את השימוש בו עד לתיקון הליקוי (בסעיף זה – הודעת אי־שימוש) וליטול את רישיון הרכב; בהודעת אי־שימוש יפורטו הליקויים שנמצאו בבדיקה, וכן החובה למסור את הרכב לבדיקה לאחר תיקון הליקוי במקום ובמועד שייקבעו, לפי העניין; מסר מפקח או שוטר הודעת אי־שימוש יודיע על כך לרשות הרישוי; העתק מהודעת אי־שימוש יישלח לבעל הרכב אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת אי־השימוש; הממונה, בתיאום עם רשות הרישוי ועם ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל, יקבע נהלים לעניין מסירת הודעות ונטילת רישיון כאמור בסעיף קטן זה.
(ד)
ניתנה הודעת אי־שימוש ולא ניטל רישיון הרכב, ימסור בעל הרכב את רישיון הרכב למי שנקבע בהודעת אי־השימוש ובמועד שנקבע בה.
(ה)
ניתנה הודעת אי־שימוש, לא ישתמש אדם ברכב שלגביו נמסרה ההודעה אלא לצורך נסיעה לשם ביצוע הפעולות הדרושות לתיקון הליקוי ובדיקתו לאחר מכן על ידי רשות הרישוי או מי שהיא הסמיכה לכך, במקום ובמועד שנקבעו בהודעה.
(ו)
(1)
נוכחה רשות הרישוי או מי שהיא הסמיכה לכך, על פי בדיקה לפי סעיף קטן (ה), כי הליקויים שפורטו בהודעת אי־שימוש תוקנו, תבטל את ההודעה ותחזיר את רישיון הרכב.
(2)
רשות הרישוי לא תחדש את רישיון הרכב ולא תיתן כפל רישיון, כל עוד לא נמסרה לה הודעה על כך שהרכב נבדק ונמצא תקין, או על תיקון הליקוי שפורט בהודעת אי־השימוש, לפי העניין.
(ז)
לא יעשה מפקח שימוש בסמכויות לפי סעיף זה אלא לאחר שנתקיימו כל אלה:
(1)
הוא עבר הכשרה נוספת, לעניין דרך הפעלת הסמכויות על פי סעיף זה, כפי שהורו השר לביטחון הפנים והשר וזאת מלבד הכשרתו כמפקח לפי סעיף 42, או לפי סעיף 3 לחוק הגנת הסביבה, לפי העניין;
(2)
הוא הזדהה כאמור בסעיף 44 או בסעיף 7 לחוק הגנת הסביבה, לפי העניין.
(ח)
מפקח או שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב, לשם מילוי הוראות סעיף זה:
(1)
לעצור את רכבו;
(2)
להציג לפניו את רישיון הרכב, רישיון הנהיגה, תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;
(3)
למסור לו את רישיון הרכב.
(ט)
מפקח לא יפעיל סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי רכב הנהוג בידי חייל, שוטר או סוהר וכן בידי ממונה ביטחון או מאבטח כהגדרתם בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998, בעת פעילות מבצעית.
(י)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לשוטר לפי כל דין.
סימן ג׳: עיצום כספי
הודעה על כוונת חיוב בעיצום כספי [תיקון: תשפ״ד־2]
היה לממונה (החל מיום 1.1.2027: למנהל) יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות המנויות בסעיף 53 (בסימן זה – מפר) רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי (בסימן זה – הודעה על כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
(1)
המעשה המהווה את ההפרה;
(2)
שיעור העיצום הכספי והמועד לתשלומו;
(3)
זכותו של המפר לטעון טענותיו לפי הוראות סעיף 51;
(4)
שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות סעיף 55.
זכות טיעון [תיקון: תשפ״ד־2]
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי להגיש טענותיו, בכתב, לממונה (החל מיום 1.1.2027: למנהל), לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך שלושים ימים ממועד מסירת ההודעה.
דרישת תשלום [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל) יחליט, לאחר ששקל את הטענות שהוגשו לו לפי סעיף 51, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 54.
(ב)
(1)
החליט הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל) לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל עיצום כספי, ימסור למפר דרישה לשלם את העיצום הכספי (בסימן זה – דרישת תשלום); בדרישת תשלום יציין הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל), בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור בסעיף 57(א) והמועד לתשלומו.
(2)
החליט הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל) לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר.
(ג)
לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 51, בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום שלושים הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
סכום העיצום הכספי [תיקון: תשפ״ג, [י״פ הודעות]]
(א)
סכום העיצום הכספי יהיה 400,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2011; בשנת 2024, 509,300 ש״ח), ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד – 800,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2011; בשנת 2024, 1,018,500 ש״ח), בשל הפרת הוראה מהוראות אלה:
(1)
אי־הכנת תכנית פעולה או אי־ביצועה, בניגוד להוראות סעיף 12;
(2)
התקנה, הפעלה או החזקה של מקור פליטה טעון היתר או שימוש בו, או הרשאה לאחר לעשות כן, בלא היתר פליטה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 17(א);
(3)
ביצוע שינוי הפעלה משמעותי במקור פליטה בלא אישור הממונה, בניגוד להוראות סעיף 27(א), (החל מיום 1.1.2027): או מבצע שינוי כאמור בניגוד לתנאי האישור; ואולם לא יוטל עיצום כספי בשל ביצוע שינוי הפעלה משמעותי בלי אישור הממונה אלא אם כן נקבעו תקנות לפי סעיף 27(ה), ניתנה למפר הוראה כאמור בסעיף 27(ו), או שחלה על המפר הוראה שנתן המנהל לפי סעיף 27(ז), ולפי אותן תקנות או הוראות השינוי שביצע המפר הוא שינוי הפעלה משמעותי;
(4)
אי־קיום הוראה שניתנה לו לפי הוראות סעיף 41(א).
(ב)
סכום העיצום הכספי יהיה 200,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2011; בשנת 2024, 254,600 ש״ח), ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד – 400,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2011; בשנת 2024, 509,300 ש״ח), בשל הפרת הוראה מהוראות אלה:
(1)
אי־קיום הוראות לגבי הקמה או הפעלה של תחנת ניטור אוויר, בניגוד להוראות סעיף 7;
(2)
אי־קיום הוראות שניתנו לפי סעיף 8(ג)(2);
(3)
ייצור, ייבוא או שיווק של מקור פליטה נייח, בניגוד להוראות סעיף 14(א)(1);
(4)
הפעלה של מקור פליטה נייח או שימוש בו בניגוד להוראות סעיף 14(א)(2);
(5)
אי־ביצוע ניטור או דיגום או אי־מסירת נתוני הניטור או הדיגום, בניגוד להוראות סעיף 15;
(6)
אי־קיום תנאי ברישיון העסק או בהיתר הזמני לפי חוק רישוי עסקים, שנקבעו לפי סעיף 33;
(7)
ייצור, ייבוא, שיווק או מכירה של מקור פליטה נייד, בניגוד להוראות סעיף 36(א)(1);
(8)
הפעלת מקור פליטה נייד או שימוש בו, בניגוד להוראות סעיף 36(א)(2);
(9)
ייצור, ייבוא, שיווק או מכירה של דלק או תוסף דלק בניגוד להוראות סעיף 40(א)(1);
(10)
הפעלת מקור פליטה באמצעות דלק או תוסף דלק או שימוש בדלק בניגוד להוראות סעיף 40(א)(2).
(ג)
סכום העיצום הכספי יהיה 100,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2011; בשנת 2024, 127,300 ש״ח), ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד – 200,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2011; בשנת 2024, 254,600 ש״ח), בשל הפרת הוראה מהוראות אלה:
(1)
אי־ניהול רישום או אי־דיווח לממונה, בניגוד להוראות סעיף 16(א);
(1א)
(החל מיום 1.1.2027): אי־מתן הודעה מראש לממונה על שינוי במקור הפליטה או באופן הפעלתו, בניגוד להוראות סעיף 27א;
(2)
אי־קיום הוראות לעניין בדיקת רכב מנועי, רישום תוצאותיה ודיווח עליה, בניגוד להוראות לפי סעיף 37(א), על ידי מי שרשות הרישוי הסמיכה לכך;
(3)
אי־קיום הוראות בדבר פרסומת או הודעה, בניגוד להוראות סעיף 38.
(ד)
סכום העיצום הכספי יהיה 492,800 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2023), בשל הפרת הוראה מהוראות אלה, בידי מנהל המערכת:
(1)
מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת או דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה לפי סעיף 25א(ב)(1) – אם מצב הסיכון מבוסס על מדד כמותי – בלא שהתקיים המדד הכמותי לקביעת מצב הסיכון, ואם מצב הסיכון מבוסס על מדד איכותני – בלא שהציג בכתב כי התקיימו התנאים או הנסיבות לקביעת מצב הסיכון מתוך מסמך מצבי הסיכון, והכול בניגוד להוראות סעיף 25א(ב)(2);
(2)
מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת בלי שבדק חלופות למתן הדרישה, כאשר הוא החליט על מצב הסיכון 48 שעות מראש לפחות, בניגוד להוראות סעיף 25א(ד);
(3)
מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת שנבחרה מבין יחידות הייצור המוגבלות שיש ביכולתן לתת מענה למצב הסיכון, שלא לפי סדר העדיפות שנקבע בנוהל לפי סעיף 25א(יג), בניגוד להוראת סעיף 25א(ה);
(4)
אי־מסירת הודעה לבעל יחידת ייצור מוגבלת שניתנה לגביה דרישה, על ביטול הדרישה או על פקיעתה, בתוך 24 שעות מהמועד שבו מצב הסיכון חדל להתקיים או ממועד הפקיעה, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 25א(יד)(2).
(ה)
סכום העיצום הכספי יהיה 246,400 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2023), בשל הפרת הוראה מהוראות אלה בידי מנהל המערכת:
(1)
אי־תיעוד ברישומיו של החלטתו על מצב סיכון ומשכו הצפוי או של הנימוקים להחלטה הכוללים התייחסות למצב הסיכון המסוים מתוך מסמך מצבי הסיכון שבשלו התקבלה ההחלטה, בניגוד להוראות סעיף 25א(ב)(2);
(2)
אי־תיעוד ברישומיו של בדיקת החלופות להפעלת יחידת ייצור מוגבלת שערך בטרם מתן דרישה כאמור, בניגוד להוראות סעיף 25א(ד);
(3)
אי־מסירת דיווח לממונה על החלטה על מצב סיכון, בתוך 36 שעות ממועד ההחלטה, אי־מסירת דיווח לממונה על מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת בתוך 24 שעות ממועד מתן הדרישה, או אי־מסירת דיווח לממונה על מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה, בתוך 12 שעות ממועד מתן הדרישה, והכול בניגוד להוראות סעיף 25א(ו), או אי־הכללת פרט מהותי מתוך המידע הנדרש בדיווח כאמור כמפורט בסעיף 25א(ז);
(4)
מסירת מידע לא נכון בנוגע לפרט מהותי בדיווח לממונה לגבי מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת או בנוגע לפרט מהותי בדיווח לממונה לגבי מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה, בניגוד להוראות סעיף 25א(ז);
(5)
אי־העברה לממונה (החל מיום 1.1.2027: לממונה או למנהל) של מסמך שדרש ממנהל המערכת לשם בחינת עמידתו בהוראות סעיף 25א, אשר בהתאם לנוהל שנקבע לפי סעיף 25א(יג) על מנהל המערכת לשמור אותו, בניגוד להוראות סעיף 25א(טו);
(6)
אי־מסירת דיווח שנתי לממונה (החל מיום 1.1.2027: למנהל), בניגוד להוראות סעיף 25א(טז).
(ו)
לעניין סעיפים קטנים (ד) ו־(ה) –
”דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת“, ”דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה“, ”החלטה על מצב סיכון“, ”הפעלה חריגה“, ”מנהל המערכת“, ”מסמך מצבי הסיכון“ ו”מצב סיכון“ – כהגדרתם בסעיף 25א;
”פרט מהותי“ – כל אחד מאלה:
(1)
מצב הסיכון המסוים שבשלו התקבלה החלטה על מצב סיכון מתוך מסמך מצבי הסיכון ועובדות המבססות את החשש לפגיעה שבשלו נדרשה הפעלה חריגה, על פי המידע שבידי מנהל המערכת;
(2)
משכו הצפוי של מצב הסיכון על פי ההחלטה על מצב סיכון;
(3)
החלופות למתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת שבדק מנהל המערכת לפי סעיף 25א(ד);
(4)
אם לא צפה מנהל המערכת את מצב הסיכון 48 שעות מראש – פירוט הנסיבות שיצרו את מצב הסיכון במועד שבו התרחש, והסבר מדוע לא צפה אותו מראש;
(5)
פרט מהותי אחר שנקבע בנוהל לפי סעיף 25א(יג).
סכומים מופחתים [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל) אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע בסימן זה, בשיעורים שיקבע.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת
(א)
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק העשרים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב)
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לסכום העיצום הכספי; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות המפורטות בסעיף 53 בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע המפר.
המועד לתשלום העיצום הכספי
העיצום הכספי ישולם בתוך שלושים ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 52.
סכום מעודכן של העיצום הכספי
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא הגיש טענותיו כאמור בסעיף 51 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
(ב)
סכומי העיצום הכספי כאמור בסעיף 53 יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע בכ״ח בסיוון התשס״ח (1 ביולי 2008); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של מאה שקלים חדשים; בחוק זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג)
הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.
הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשפ״ד]
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית, עד לתשלומו; בסעיף זה, ”הפרשי הצמדה וריבית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בסימן זה – הפרשי הצמדה וריבית).
ריבית שקלית ודמי פיגורים [תיקון: תשפ״ד]
(החל מיום 1.10.2024): לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.
עתירה [תיקון: תשפ״ד, תשפ״ד־2]
(א)
אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי סימן זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל) או אם בית המשפט הורה על כך.
(ב)
התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם עיצום כספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
(החל מיום 1.10.2024): התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם עיצום כספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
פרסום [תיקון: תשפ״ד־2]
הוטל עיצום כספי לפי סימן זה, יורה הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל) למפר לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת שיורה את דבר הטלת העיצום, את שמו של המפר, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה ואת סכום העיצום, והכל בכפוף להוראות סעיף 21(ד)(1).
שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשפ״ד]
(א)
תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה המנויה בסעיף 53.
(ב)
הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה, לא יחויב בשל המעשה המהווה את העבירה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(החל מיום 1.10.2024): הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה, לא יחויב בשל המעשה המהווה את העבירה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.9.2024): על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה, המנויות בסעיף 53, או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
ערובה זמנית ועיכוב כלי שיט מזהם
(א)
התבצעה הפרה של הוראה מההוראות האמורות בסעיף 53 בכלי שיט או בקשר אליו, יהיה הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל) רשאי להטיל על המפר להפקיד ערובה זמנית כפי שיקבע, עד להחלטה בעניין העיצום הכספי או עד תשלום העיצום הכספי, לפי המאוחר.
(ב)
הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל) יקבע את גובה הערובה הזמנית ומשך הזמן שעליה להיות בתוקף ויודיע על כך למפר עם משלוח ההודעה על כוונת החיוב; הערובה תהיה בגובה העיצום הכספי שצוין בהודעה על כוונת החיוב.
(ג)
נשלחה הודעה לפי סעיף קטן (ב) לגבי כלי שיט, יורה הממונה (החל מיום 1.1.2027: המנהל) למנהל הנמל שכלי השיט נמצא בו להפעיל את סמכותו לפי פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971, שלא להרשות לכלי השיט, שבו או בקשר אליו, הופרה ההוראה, לצאת מתחום הנמל כל עוד לא הופקדה הערובה או שולם העיצום הכספי, לפי המוקדם מביניהם.
סימן ד׳: עונשין
עונשין [תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד־2]
(א)
העושה אחד מאלה, דינו מאסר שנתיים או קנס פי שלושה מהקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – קנס פי שישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור:
(1)
גורם זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד להוראות סעיף 3;
(2)
אינו מקיים הוראות שניתנו לו לפי סעיף 8(ג)(2);
(3)
מתקין, מחזיק, או מפעיל מקור פליטה טעון היתר או משתמש בו בלא היתר פליטה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 17(א);
(4)
מבצע שינוי הפעלה משמעותי במקור פליטה בלא אישור הממונה, בניגוד להוראות סעיף 27(א);
(החל מיום 1.1.2027): מבצע שינוי במקור פליטה שניתן לגביו היתר פליטה, שהוא שינוי הפעלה משמעותי, בלי קבלת אישור הממונה מראש ובכתב, בניגוד להוראות סעיף 27;
(5)
מייצר, מייבא, משווק או מוכר דלק או תוסף דלק, בניגוד להוראות סעיף 40(א)(1);
(6)
אינו מקיים הוראה שניתנה לו לפי הוראות סעיף 41(א), למעט חובה כאמור לפי סעיף 25א;
(7)
(ב)
העושה אחד מאלה, דינו מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור:
(1)
מייצר, מייבא או משווק מקור פליטה נייח, בניגוד להוראות סעיף 14(א)(1);
(2)
מפעיל מקור פליטה נייח או משתמש בו, בניגוד להוראות סעיף 14(א)(2);
(3)
מייצר, מייבא, מוכר או משווק מקור פליטה נייד, בניגוד להוראות סעיף 36(א)(1);
(4)
מפעיל מקור פליטה נייד או משתמש בו, בניגוד להוראות סעיף 36(א)(2);
(5)
מפעיל מקור פליטה באמצעות דלק או משתמש בדלק או בתוסף דלק בקשר למקור פליטה, בניגוד להוראות סעיף 40(א)(2);
(6)
מפריע לממונה או למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה או אינו מקיים חובה המוטלת עליו לפי חוק זה למסור נתונים, ידיעות או מסמכים.
(ג)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור:
(1)
אינו מבצע ניטור או דיגום, בניגוד להוראות סעיף 15(א);
(2)
אינו מנהל רישום, בניגוד להוראות סעיף 16(א);
(2א)
(החל מיום 1.1.2027): מבצע שינוי במקור הפליטה או באופן הפעלתו בלי שהודיע על כך לממונה מראש ובכתב, בניגוד להוראות סעיף 27א;
(3)
אינו מקיים הוראות בדבר פרסומת או הודעה, בניגוד להוראות סעיף 38.
(ד)
העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם זיהום ממשי של הסביבה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין.
(החל מיום 1.1.2027): העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם זיהום ממשי של הסביבה, או עבירה כאמור בסעיף קטן (א)(3) במקור פליטה הטעון היתר פליטה אחוד לפי הוראות סעיף 29א, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין.
(ה)
היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס כאמור בסעיף קטן (א), לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ו)
(1)
בשל עבירה שעבר אדם לפי חוק זה, שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.
(2)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.
(ז)
עבירה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב)(1) עד (4), היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
(החל מיום 1.1.2027): עבירה לפי סעיפים קטנים (א), למעט פסקה (4) שבו, (ב)(1) עד (4) ו־(ג), היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
אחריות מעביד ונושא משרה בתאגיד
(א)
מעביד ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי חוק זה בידי עובד מעובדיו, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדי התאגיד, לפי העניין; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב)
נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד, בידי תאגיד או בידי עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעביד, או נושא המשרה בתאגיד, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ג)
בסעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה, וכן דירקטור לעניין עבירה כאמור בסעיף 63(א).
סמכויות בית משפט [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
הוגשו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, לרבות צו הגבלה שיפוטי לפי סעיף 45 או 48, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכל כדי למנוע או לצמצם את זיהום האוויר הנגרם כתוצאה מביצוע העבירה או למנוע את הישנותה.
(החל מיום 1.9.2024): הוגשו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה לפי חוק זה, לרבות פעילות בלא היתר או בניגוד לתנאיו, רשאי בית המשפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, לרבות צו הגבלה שיפוטי לפי סעיף 45 או 48, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכל כדי למנוע או לצמצם את זיהום האוויר הנגרם כתוצאה מביצוע העבירה או למנוע את הישנותה.
(ב)
על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי״ט–1959, בשינויים המחויבים.
(ג)
בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף זה, רשאי בגזר הדין, נוסף על כל עונש שיטיל –
(1)
לצוות עליו לתקן או לשקם כל פגיעה שגרם לסביבה או לתקן או לשקם מפגע סביבתי אחר כפי שיורה בית המשפט;
(2)
לחייבו בתשלום ההוצאות שהוצאו לתיקון הפגיעה או לשיקום הסביבה, כאמור בפסקה (1), אם הגיש התובע או מי שהוציאן בקשה על כך לבית המשפט.
(ד)
הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ג)(2), להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או על חלקם, יחד או לחוד, או לחלק את התשלום ביניהם, הכל כפי שיראה לו בנסיבות העניין.
הוראה לעניין כלי שיט
(א)
הוגש כתב אישום בעבירה לפי חוק זה בשל עבירה שבוצעה בכלי שיט או בקשר אליו, רשאי מנהל הנמל שכלי השיט נמצא בו, בבואו להשתמש בסמכויותיו לפי פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971, שלא להרשות לכלי השיט לצאת מתחום הנמל כל עוד לא נמסרה למנהל הנמל ערובה לתשלום הקנס במקרה של הרשעה בעבירה.
(ב)
השר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, רשאי לקבוע הוראות בעניין סכום הערובה, צורתה, תקופתה, תנאיה ודרכי גבייתה.
צו שיפוטי לאיסור שימוש ברכב
(א)
הורשע אדם בעבירה בקשר לרכב מנועי לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר ועל אף האמור בכל דין, להורות בצו על איסור שימוש ברכב שבקשר אליו נעברה העבירה, לתקופה שלא תעלה על 120 ימים, ועל מקום העמדת הרכב במהלך תקופת איסור השימוש (בסעיף זה – צו איסור שימוש).
(ב)
בית המשפט לא יתן צו איסור שימוש לפני שניתנה לבעל הרכב המנועי הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין איסור השימוש.
(ג)
ניתן צו איסור שימוש, לא ישתמש אדם ברכב מנועי שלגביו ניתן הצו אלא לצורך נסיעה לשם ביצוע הפעולות הדרושות לתיקון הליקוי, במקומות ובמועדים שצוינו בצו, ולא יעבירו מהמקום שנקבע להעמדת הרכב אלא לאחר אישור בכתב מהממונה או מי מטעמו.
(ד)
הוראות סעיפים 57ג(ד) ו־(ו), 57ד, 57ה, 57ו ו־57ז לפקודת התעבורה יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין צו איסור שימוש והערעור עליו.
שיעורי קנסות
על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס נמשכת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה; קנס כאמור יכול שיהיה בסכומים או בשיעורים שונים לגבי תאגידים, לגבי עבירה נמשכת ולגבי נסיבות שונות של ביצוע העבירה.
קובלנה
(א)
על עבירה לפי חוק זה רשאים המנויים להלן להגיש קובלנה כאמור בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי:
(1)
כל אדם – לגבי עבירה שנעברה ברשות היחיד שלו או שגרמה לו נזק;
(2)
כל אחד מהגופים המנויים בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ״ב–1992.
(ב)
לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, בתוך שישים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.
פרק ט׳: תביעות אזרחיות
עוולה בנזיקין
מעשה או מחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה, הם עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליהם, בכפוף להוראות חוק זה.
גופים שעניינם בשמירת איכות הסביבה
(א)
תובענה בשל עוולה לפי חוק זה יכול שתוגש בידי גוף שזכאי להגיש תובענה לפי סעיף 6 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ״ב–1992, ובלבד שאם עילת התביעה היא מעשה או מחדל שגרמו נזק לאדם מסוים, אותו אדם הסכים לכך.
(ב)
בתובענה בשל עוולה לפי חוק זה רשאי בית המשפט לתת לגוף כאמור בסעיף קטן (א) להשמיע את דברו, בדרך שיורה.
אחריות נושא משרה בתאגיד
נעשתה עוולה כאמור בסעיף 70 על ידי תאגיד, יהיה אדם אחראי גם הוא לעוולה, אם היה אותה שעה מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר האחראי לתחום שבו נעשתה העוולה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
(1)
העוולה נעשתה שלא בידיעתו;
(2)
הוא נקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע את העוולה.
פרק י׳: הוראות שונות
חזקה לעניין מקרקעין
נעשה מעשה או מחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה ממקרקעין, רואים את המחזיק במקרקעין או מי שהמקרקעין נתונים לשליטתו או לפיקוחו כאילו הוא עשה את המעשה או המחדל, זולת אם הוכיח כי עשה כל שניתן למניעת ביצועו.
חזקה לעניין רכב מנועי, כלי שיט וכלי טיס
נעשה מעשה או מחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה מרכב מנועי, מכלי שיט או מכלי טיס, רואים את בעל הרכב, כלי השיט או כלי הטיס, לפי העניין, כאילו הוא עשה את המעשה או המחדל, זולת אם הוכיח שהרכב, כלי השיט או כלי הטיס נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.
ייעוד כספים
אגרה, היטל, עיצום כספי או קנס שהוטלו לפי חוק זה יועברו לאוצר המדינה.
תחולת פקודת המסים (גביה) [תיקון: תשפ״ד־2]
(יבוטל ביום 1.9.2024):
על גביית אגרות, היטלים, עיצומים כספיים, קנסות והוצאות לפי חוק זה תחול פקודת המסים (גביה).
סמכויות המכס
(א)
לעניין סמכויותיהם של רשות המכס ושל פקידי המכס, יראו ייבוא בניגוד להוראות לפי סעיפים 14(א)(1), 36(א)(1) ו־40(א)(1) כעבירה על דיני המכס, ופקיד המכס יהא רשאי לתפוס את הטובין שנעברה העבירה בהם או לגביהם בחזקת טובין מחולטים כמשמעותם בפקודת המכס.
(ב)
שמירת דינים
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, ואין בהן כדי למנוע מרשות של המדינה או מרשות מקומית לקבוע הוראות נוספות על הוראות חוק זה בתחום סמכויותיהן כדין.
תחולה על עובדים
על אף האמור בסעיף 78, הוראות חוק זה לא יחולו על חשיפה של עובד לזיהום אוויר במקום עבודתו, מקום שנקבעו לעניין זה הוראות לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970.
תחולה על המדינה
(א)
הוראות לפי חוק זה יחולו גם על המדינה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה, שר הביטחון או השר לביטחון הפנים, לפי העניין, רשאי להורות, בצו, כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו על פעילות המתבצעת בידי גוף המנוי בהגדרה ”מערכת הביטחון“ או בידי משטרת ישראל, שהשר קבע כי היא חיונית וכי הפסקתה או צמצומה או פגיעה אחרת בה עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה וכי יש הכרח להבטיח את ביצועה.
(ג)
תוקפו של צו לפי סעיף קטן (ב) לא יעלה על שנה, ורשאי השר, אם נוכח כי אין דרך אחרת להבטחת הפעילות האמורה, להאריך את תוקפו לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שנה; חדלו להתקיים הנסיבות בשלן ניתן הצו, יפקע תוקפו אף במועד מוקדם מהמועד שנקבע בו.
(ד)
פעילות שניתן לגביה צו כאמור בסעיף זה תבוצע ככל האפשר בהתאם להוראות חוק זה ולפי כללים שיקבעו כל אחד מגופי מערכת הביטחון או משטרת ישראל, לפי העניין, בהתייעצות עם הממונה.
(ה)
צו לפי סעיף זה והודעה על פקיעת תוקפו לפי סעיף קטן (ג) יפורסמו ברשומות, אלא אם כן קבע השר מטעמים של ביטחון המדינה שלא לפרסמם, כולם או חלקם.
ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
פרק י״א: תיקונים עקיפים
הנוסח שולב בפקודת בריאות העם, 1940.
הנוסח שולב בפקודת התעבורה.
הנוסח שולב בחוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961.
הנוסח שולב בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965.
הנוסח שולב בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.
הנוסח שולב בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984.
[תיקון: תשע״א]
הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.
פרק י״ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר
תחילה
(א)
בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תחילתו של חוק זה ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) (בחוק זה – יום התחילה).
(ב)
תחילתו של סעיף 38 ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
תקנות ראשונות
(א)
תקנות ראשונות לפי סעיף 38 יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
(ב)
הוראות מעבר
(א)
על אף הוראות סעיף 17, מי שערב יום התחילה הפעיל כדין מקור פליטה שמתבצעת בו פעילות מהפעילויות המנויות בתוספת השלישית על פי רישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים, או צו שניתן לו לפי סעיף 8(א) לחוק למניעת מפגעים (בסעיף זה – מקור פליטה פעיל), רשאי להמשיך בהפעלתו אף בלא היתר לפי חוק זה בתנאים ועל פי ההוראות שחלו עליו ערב יום התחילה, ויחולו עליו הוראות חוק רישוי עסקים או חוק למניעת מפגעים, לפי העניין, והכל עד להחלטת הממונה בבקשה להיתר או עד ליום כ״ז באלול התשע״ו (30 בספטמבר 2016), לפי המוקדם, ובלבד שהבקשה להיתר הוגשה עד המועד המפורט להלן, בהתאם לסוג הפעילות (בסעיף זה – המועד הקובע):
(1)
לעניין פעילות כאמור בפרטים 2.3, 2.4 ו־2.5 לתוספת השלישית – כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011);
(2)
לעניין פעילות כאמור בפרטים 2.1, 2.2, 2.6 ו־3 לתוספת השלישית – ז׳ באדר התשע״ב (1 במרס 2012);
(3)
לעניין פעילות כאמור בפרטים 5 ו־6 לתוספת השלישית – י״ט באדר התשע״ג (1 במרס 2013);
(4)
לעניין פעילות כאמור בפרטים 4.1, 4.2, 4.3, 4.4 ו־4.6 לתוספת השלישית – י׳ באדר התשע״ה (1 במרס 2014);
(5)
לעניין פעילות כאמור בפרטים 1 ו־4.5 לתוספת השלישית – י׳ באדר התשע״ה (1 במרס 2015).
(ב)
(1)
המועדים האמורים בסימן ב׳ לפרק ד׳ יימנו החל מהמועד הקובע, גם אם הבקשה להיתר פליטה הוגשה במועד מוקדם יותר.
(2)
לגבי מקור פליטה שמתבצעת בו יותר מפעילות אחת מהפעילויות המנויות בתוספת השלישית, יהיה המועד הקובע המועד המוקדם מבין המועדים שנקבעו לפעילויות שמתבצעות בו לפי סעיף קטן (א).
(3)
על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן זה, רשאי הממונה להורות לבעל מקור פליטה להגיש בקשה להיתר פליטה במועד מוקדם מהמועד הקובע אם החליט מוסד תכנון על קיום הליך משותף לפי סעיף 23.
(ג)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על מקור פליטה כאמור בפרט 1.1 לתוספת השלישית, שהוא תחנת כוח כהגדרתה בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996, שמתקיימים בו שניים אלה:
(1)
לפני יום התחילה אושרה ופורסמה למתן תוקף לגביו תכנית לפי חוק התכנון והבניה שהוכן לגביה תסקיר השפעה על הסביבה, והיא כוללת הוראות לעניין מניעה וצמצום של זיהום האוויר;
(2)
מקור האנרגיה העיקרי המשמש את מקור הפליטה הוא גז טבעי או אנרגיית שמש.
(ד)
הוראות סעיף 24(א) לא יחולו על מקור פליטה כאמור בסעיף קטן (ג), עד המועד האמור בסעיף קטן (א).
(ה)
הוראות שניתנו לפי סעיף 8 לחוק למניעת מפגעים, למקור פליטה החייב ברישוי לפי חוק רישוי עסקים או המנוי בתוספת הרביעית, יוסיפו לעמוד בתוקפן כל עוד לא שונו או בוטלו, ויראו אותן כהוראות שניתנו לפי סעיפים 34 או 41 לחוק זה, לפי העניין.
(ו)
על אף האמור בסעיף 93(א), בקשה להיתר פליטה לגבי מקור פליטה שאינו מקור פליטה פעיל, שהוכח לגביה, להנחת דעתו של הממונה, כי התחלת הפעלתו של מקור הפליטה צפויה בתוך שנה מיום התחילה, ניתן להגיש החל מיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010); תקנות לפי סעיפים 18 ו־19 שהותקנו החל מהמועד האמור יחולו על בקשה כאמור בסעיף קטן זה; לא הותקנו תקנות, יחולו על בקשה כאמור הנחיות שיקבע הממונה, בהתאמה לעקרונות המפורטים בסעיפים האמורים; הנחיות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
(ז)
השר רשאי להורות כי תחנת ניטור אוויר שהקימו רשות מקומית או בעל מקור פליטה האמור בסעיף 7(ד), לפני יום התחילה תהיה חלק מהמערך הארצי.
(ח)
הוראות סעיף 23 והוראות חוק התכנון והבניה, כנוסחן בסעיף 85 לחוק זה, לא יחולו על תכנית שניתנו לגביה הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה או שניתנה החלטה על הפקדתה או העברתה לוועדות מחוזיות לפני יום התחילה.
תוקף תקנות
תקנות שהותקנו לפי חוק למניעת מפגעים יראו אותן כאילו הותקנו לפי חוק זה, והכל לפי המפורט להלן:
(1)
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
(7)
(8)
(9)
תקנות למניעת מפגעים (פליטת חומר חלקיקי לאוויר), התשל״ג–1972 – סעיף 13;
(10)
דיווח לוועדה
השר ידווח לוועדה, אחת לשישה חודשים החל מתום שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה ועד יום התחילה, על ההתקדמות בהיערכות המשרד ליישום הוראות חוק זה.
[תיקון: תשפ״ד־2]
פרק י״ג: חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה) – הוראות מעבר
הגדרות – פרק י״ג [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.9.2024):
בפרק זה –
”הדין החדש“ – חוק זה כנוסחו בחוק רישוי סביבתי מיום התחילה או מהיום הקובע ואילך, לפי העניין;
”הדין הישן“ – חוק זה כנוסחו ערב יום התחילה;
”היתר פליטה אחוד“ – היתר פליטה אחוד שניתן לפי סימן ב׳1 בפרק ד׳, כנוסחו בדין החדש, לרבות היתר פליטה קיים או אישור קיים שרואים אותם כהיתר פליטה אחוד לפי הוראות סעיף 101(ב) או לפי הוראות סעיף 102(ב);
”היתר פליטה קיים“ – היתר פליטה שניתן לפי סימן ב׳ לפרק ד׳, כנוסחו בדין הישן;
”חוק רישוי סביבתי“ – חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ״ד–2024;
”היום הקובע“ – המועד כאמור בסעיף 6(ב) לחוק רישוי סביבתי: כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027), או המועד שנקבע בצו לפי סעיף 6(ג) לחוק האמור;
”יום התחילה“ – יום התחילה כאמור בסעיף 6(א) לחוק רישוי סביבתי: יום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024);
”מפעל קיים“ – מקור פליטה טעון היתר, שהיה בידי בעליו, ערב יום התחילה, היתר פליטה קיים.
הוראות מעבר לעניין בעל מקור פליטה טעון היתר שהוא מפעל קיים [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.9.2024):
(א)
על אף האמור בסעיף 25 לדין החדש, בעל מקור פליטה טעון היתר שהוא מפעל קיים רשאי להפעיל את מקור הפליטה, לפי היתר הפליטה הקיים שבידו, בתקופה שמיום התחילה עד למועד מתן החלטה בבקשה לחידוש היתר פליטה לפי אותו סעיף או בבקשה לקבלת היתר פליטה אחוד לפי סעיף 29א לדין החדש, גם אם תקופת תוקפו של היתר הפליטה הקיים שבידו הסתיימה במהלך אותה תקופה, ויראו כאילו הוארך תוקפו של היתר הפליטה הקיים עד למועד מתן ההחלטה בבקשה כאמור (בסעיף זה – תקופת הארכת התוקף), ובלבד שהתקיימו הוראות סעיף קטן (ב), (ג) או (ד), לפי העניין, והכול אלא אם כן היתר הפליטה הקיים בוטל או הותלה לפני תום תקופת הארכת התוקף.
(ב)
בעל מקור הפליטה כאמור בסעיף קטן (א) הגיש בקשה לחידוש היתר פליטה לפי סעיף 25 לדין החדש, ובכלל זה לשם קבלת היתר פליטה אחוד לפי סעיף 29א לדין החדש, עד המועדים המפורטים להלן לגבי הפעילות או המיתקן נושא היתר הפליטה או עד תום תשע שנים מתחילת תוקפו של היתר הפליטה הקיים, לפי המוקדם:
(1)
לעניין פעילות או מיתקן כמפורט בפרטים 1.4, 2.1, 2.2, 2.3.1, 2.3.2, 2.3.3, 2.4, 2.5.1 ו־2.5.2, לתוספת השלישית – היום הקובע;
(2)
לעניין פעילות או מיתקן כמפורט בפרטים 1.3, 5.1, 6.1 ו־6.2 לתוספת השלישית – ב׳ בטבת התשפ״ח (1 בינואר 2028);
(3)
לעניין פעילות או מיתקן כמפורט בפרטים 1.2, 2.6, 3.1, 3.2, 3.3, 3.4, 4.1.11 ו־6.3 לתוספת השלישית – י״ד בטבת התשפ״ט (1 בינואר 2029);
(4)
לעניין פעילות או מיתקן כמפורט בפרטים 4.1.1, 4.1.8, 4.2 למעט פרט משנה 4.2.4, 4.3 ו־4.6 לתוספת השלישית – כ״ו בטבת התש״ץ (1 בינואר 2030);
(5)
לעניין פעילות או מיתקן כמפורט בפרט 4.1, למעט פרטי משנה 4.1.1, 4.1.8 ו־4.1.11, לתוספת השלישית – ו׳ בטבת התשצ״א (1 בינואר 2031);
(6)
לעניין פעילות או מיתקן כמפורט בפרטים 4.2.4, 4.4 ו־4.5 לתוספת השלישית – י״ז בטבת התשצ״ב (1 בינואר 2032);
(7)
לעניין פעילות או מיתקן כמפורט בפרטים 1.1, 5.2 ו־6.4 לתוספת השלישית – א׳ בשבט התשצ״ג (1 בינואר 2033).
(ג)
לעניין מפעל קיים שמתבצעת בו יותר מפעילות אחת מהפעילויות המפורטות בסעיף קטן (ב), או שיש בו יותר ממיתקן אחד מהמיתקנים המנויים באותו סעיף קטן, יהיה המועד להגשת הבקשה לגביו, המועד המוקדם מהמועדים המפורטים בפסקאות שבאותו סעיף קטן, לעניין אותם פעילויות או מיתקנים, אלא אם כן קבע הממונה אחרת לבקשת בעל מקור הפליטה.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעל מפעל קיים שהמועד להגשת בקשה לגביו כאמור באותו סעיף קטן חל בטרם חלפו שש שנים מיום שקיבל את היתר הפליטה הקיים שבידו, רשאי להגיש את הבקשה לחידוש ההיתר שנה לפחות, ולא מוקדם מ־18 חודשים, לפני תום תקופת תוקפו של ההיתר שבידו.
(ה)
הוראות סעיף זה לא יחולו על בעל מקור פליטה שביום התחילה נותרה פחות משנה עד לתום תקופת תוקפו של ההיתר שבידו, והוא לא הגיש בקשה לחידוש ההיתר לפי הוראות סעיף 25 לדין הישן.
הוראות לעניין בקשות שהוגשו לפי הדין הישן [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.9.2024):
(א)
הוראות הדין הישן יחולו על בקשה להיתר פליטה שהגיש בעל מקור פליטה שאינו מפעל קיים לפני היום הקובע, ועל ההיתר שיינתן יחולו הוראות הדין החדש כאילו היה מפעל קיים.
(ב)
הוראות הדין הישן יחולו על בקשה לחידוש היתר לפי הוראות סעיף 25 לדין הישן, שהגיש בעל מקור פליטה ערב יום התחילה, ועל ההיתר שיינתן יחולו הוראות הדין החדש כאילו היה מפעל קיים.
תחולת הדין החדש על מפעל קיים [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.9.2024):
(א)
לעניין היתר של מפעל קיים שאינו טעון היתר פליטה אחוד לפי הוראות הדין החדש, יחולו הוראות הדין החדש החל מהיום הקובע.
(ב)
היה מפעל קיים טעון היתר פליטה אחוד לפי הוראות הדין החדש, יחולו הוראות אלה:
(1)
החל מהיום הקובע ועד תום תקופת הארכת התוקף החלה לגביו, יראו את היתר הפליטה הקיים, יחד עם היתר הרעלים או התנאים שנתן נותן אישור לעניין סעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים, ברישיון או בהיתר הזמני לפי הוראות החוק האמור שבידי בעל מקור הפליטה, לפי העניין, כהיתר פליטה אחוד ויחולו לגביו הוראות הדין החדש;
(2)
הסמכויות הנתונות לממונה לעניין היתר פליטה אחוד לפי הדין החדש, יהיו נתונות לו לעניין היתר שרואים אותו לפי הוראות פסקה (1) כהיתר פליטה אחוד, אולם על אף האמור בפסקה (1), הממונה יהיה רשאי לשנות תנאים בהיתר כאמור בהתאם לסמכויותיו לפי הדין הישן, ובכלל זה לפי הוראות סעיף 26(א) ו־(ב) לדין הישן.
הוראות לעניין מקור פליטה שלא היה טעון היתר לפי הדין הישן [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.9.2024):
(א)
מי שערב יום התחילה הפעיל כדין מקור פליטה שמתבצעת בו פעילות מהפעילויות המנויות בפרט 5.3 או 5.4 לתוספת השלישית כנוסחה בדין החדש, על פי רישיון או היתר לפי חוק רישוי עסקים, בהתאם לאישור נותן האישור לפי סעיף 1(א)(1) לחוק האמור ולתנאים שנקבעו על ידו (בסעיף קטן זה – אישור קיים), רשאי להמשיך להפעיל את מקור הפליטה אף בלא היתר לפי חוק זה, בתנאים ועל פי ההוראות שחלו עליו ערב יום התחילה, ואם נדרש חידוש הרישיון לפי חוק רישוי עסקים יראו את האישור הקיים כאילו ניתן לצורך חידוש הרישיון, והכול עד להחלטת הממונה בבקשה להיתר פליטה לפי הדין החדש, ובלבד שהבקשה להיתר הוגשה עד המועד המפורט להלן בהתאם לסוג הפעילות, ושרישיון העסק לא בוטל או הותלה לפני שניתנה החלטת הממונה בבקשה להיתר פליטה:
(1)
לעניין פעילות או מיתקן כמפורט בפרט 5.4 לתוספת השלישית – כ״ו בטבת התש״ץ (1 בינואר 2030);
(2)
לעניין פעילות או מיתקן כמפורט בפרט 5.3 לתוספת השלישית – י״ז בטבת התשצ״ב (1 בינואר 2032).
(ב)
על מקור פליטה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
(1)
החל מהיום הקובע ועד מועד קבלת החלטת הממונה בבקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (א), יראו את האישור הקיים כהיתר פליטה אחוד, ויחולו לגביו הוראות הדין החדש;
(2)
הסמכויות הנתונות לממונה לעניין היתר פליטה אחוד לפי הדין החדש יהיו נתונות לו לעניין האישור הקיים שרואים אותו לפי הוראות פסקה (1) כהיתר פליטה אחוד; ואולם, על אף האמור בפסקה (1), הממונה יהיה רשאי לשנות תנאים בהיתר כאמור בהתאם לסמכויותיו לפי חוק זה, כנוסחו בדין הישן, ובכלל זה לפי הוראות סעיף 26(א) ו־(ב), כנוסחו בדין הישן.
(ג)
תקנות אוויר נקי (אגרות), התשע״א–2010, כנוסחן ערב יום התחילה, וכל עוד לא תוקנו, לא יחולו על הגשת בקשה להיתר לפי סעיף זה.
הוראות לעניין היתר פליטה אחוד [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.9.2024):
(א)
על אף האמור בתקנה 14(א) ו־(ב) לתקנות אוויר נקי (היתרי פליטה), התש״ע–2010, וכל עוד לא תוקנה התקנה האמורה, בקשה להיתר פליטה אחוד תכלול את הטכניקה המיטבית הזמינה המוצעת ליישום במקור הפליטה מבין כלל הטכניקות המיטביות הזמינות; בקשה כאמור תכלול את השיקולים לבחירתה של הטכניקה המוצעת כאמור וישימותה בנסיבות העניין, בהתאם לאסדרה האירופית ובהתחשב, בין השאר, ביתרונותיה הסביבתיים ובעלויותיה לעומת חלופות אחרות, והכול בהתאם להנחיות שיפרסם הממונה.
(ב)
על אף האמור בסעיף 25(א) לדין החדש, תקופת תוקפו של היתר פליטה אחוד שיינתן למבקש לראשונה מהיום הקובע ואילך, תהיה שבע שנים.
דחיית מועדים [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.9.2024):
השר רשאי, בצו, לשנות מועד מהמועדים הקבועים בפסקאות (1) עד (7) שבסעיף 99(ב) או בפסקאות (1) או (2) שבסעיף 102(א), לגבי פרט מסוים מהתוספת השלישית ולקבוע לגבי אותו פרט מועד אחר מהמועדים המנויים בפסקאות האמורות, אם מצא כי השינוי כאמור נדרש לשם היערכות ליישום הוראות החוק, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לקצר את התקופה להגשת בקשה לפי סעיף 25 לדין החדש ושהמועד האחרון להגשת בקשות כאמור בסעיף 99(ב) או 102(א) לא יהיה מאוחר מיום א׳ בשבט התשצ״ג (1 בינואר 2033).
תוספת ראשונה
(סעיף 6)
| width=O3 | |
| SO2 | |
| C2H4Cl2 | |
| CH2Cl2 | |
| C7H8 | |
| C2Cl4 | |
| C2HCl3 | |
| H2S | |
| C8H8 | |
| CH2O | |
| CO | |
| NOx | |
| NO2 | |
| P.A.H | |
| C4H6 | |
| C6H6 | |
| S.P.M | |
| P.M.10 | |
| P.M.2.5 | |
| SO4 | |
| V | |
| Pb | |
| Cd | |
| Ni | |
| Cr | |
| As | |
| Hg | |
תוספת שניה
(סעיף 2)
ההגדרה ”מקור פליטה נייד“
1.
רכב מנועי.
2.
כלי שיט.
3.
כלי טיס.
תוספת שלישית
(סעיף 2)
ההגדרה ”מקור פליטה טעון היתר“
[תיקון: תשפ״ד־2]
(תימחק ביום 1.1.2027): בתוספת זו, בכל מקום שבו נקבעו הספק, כושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות, יחושבו אלה בהתאם להספק, כושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות מרביים אשר ניתן להגיע אליהם באמצעות מקור הפליטה, אף אם בפועל מופעל מקור הפליטה בהספק, בכושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות נמוכים יותר.
1.
[תיקון: תשפ״ד־2]
תעשיות אנרגיה
1.1
מתקני שריפה עם הספק תרמי העולה על 50 מגה־וואט (החל מיום 1.1.2027): (בסמכות ממונה בכיר);
1.2
זיקוק גז ודלק (החל מיום 1.1.2027): (בסמכות ממונה בכיר);
1.3
תנורי קוק (Coke Ovens);
1.4
ניזול או גזיפיקציה של פחם;
2.
ייצור ועיבוד מתכות
2.1
קלייה וסינטור (ייצור גושים חדירים על ידי לחץ וחום) של עופרות מתכת, לרבות סולפיד;
2.2
ייצור ברזל גולמי או פלדה (התכה ראשונית או שניונית) ובכלל זה יציקה רציפה, בכושר עבודה העולה על 2.5 טון לשעה;
2.3
עיבוד מתכות ברזליות:
2.3.1
הפעלת מתקני ערגול בעלי כושר עבודה העולה על 20 טון פלדה גולמית לשעה;
2.3.2
הפעלת נפחיות עם פטישים או מכבשים שהאנרגיה שלהם עולה על 50 קילו ג׳אול לפטיש והערך הקלורי (calorific power) שבו משתמשים עולה על 20 מגה־וואט תרמי;
2.3.3
יישום ציפוי מגן על ידי מתכות מותכות (fused metal coats) עם תשומת פלדה גולמית (crude) בכמות העולה על 2 טון לשעה;
2.4
יציקה של מתכות ברזליות בכושר ייצור העולה על 20 טון ליום;
2.5
עיבוד מתכות לא ברזיליות:
2.5.1
ייצור והפקת מתכות לא ברזליות גולמיות ממחצבים, עופרות, תרכיזים, או חומרי גלם שניוניים על ידי תהליכים מטא־לורגיים, כימיים, אלקטרוליטיים או אחרים;
2.5.2
התכה, ובכלל זה ייצור סגסוגות (alloyage), של מתכות לא ברזליות, כולל מוצרים מוחזרים (שאריות זקוק, תבניות יציקה וכדומה) בכושר התכה העולה על 4 טון ליום לעופרת וקדמיום ו־20 טון ליום לכל שאר המתכות;
2.6
טיפול שטח של מתכות וחומרים פלסטיים על ידי תהליך כימי או אלקטרוליטי באמבטיות טיפול שנפחן הכולל עולה על 30 מ״ק;
3.
[תיקון: תשפ״ד־2]
תעשייה מינרלית
3.1
ייצור מלט באמצעות כבשנים סובבים (Rotary Kilns) בעלי כושר ייצור העולה על 500 טון ליום, או סיד (lime) בכבשנים סובבים בעלי כושר ייצור העולה על 50 טון ליום, או בכבשנים אחרים (furnaces) בעלי כושר ייצור העולה על 50 טון ליום (החל מיום 1.1.2027): (בסמכות ממונה בכיר);
3.2
ייצור זכוכית כולל סיבי זכוכית בכושר התכה העולה על 20 טון ליום;
3.3
התכה של חומרים מינרלים כולל ייצור סיבים מינרליים בכושר התכה העולה על 20 טון ליום;
3.4
ייצור מוצרים קרמים על ידי שריפה, כגון רעפים, לבנים, אריחים, פורצלן, בכושר ייצור העולה על 75 טון ליום או בכבשנים בעלי נפח העולה על 4 מ״ק ועם צפיפות השמה לכבשן העולה על 300 ק״ג למ״ק;
4.
[תיקון: תשפ״ד־2]
תעשייה כימית (החל מיום 1.1.2027): (בסמכות ממונה בכיר)
ייצור בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי של חומרים או קבוצות חומרים לפי הפירוט שלהלן:
4.1
ייצור חומרים אורגנים בסיסיים כגון:
4.1.1
פחממנים פשוטים (לינארים או ציקלים, רוויים ושאינם רוויים, אליפטים או ארומטיים);
4.1.2
פחממנים המכילים חמצן, כגון אלכוהולים, אלדהידים, קטונים, חומצות קרבוקסיליות, אסטרים, אצטטים, אתרים, פרוקסידים, שרפים אפוקסים;
4.1.3
פחממנים סולפורים;
4.1.4
פחממנים חנקתיים, כגון אמינים, אמידים, תרכובות חנקתיות (Nitrous, nitro, nitrate), ניטרילים, ציאנטים, ואיזוציאנטים (Cyanates Isocyanates);
4.1.5
פחממנים המכילים זרחן;
4.1.6
פחממנים הלוגנים;
4.1.7
תרכובות אורגנו־מתכתיות;
4.1.8
מוצרי פלסטיק בסיסיים (סיבים פולימרים סינתטיים וסיבים המבוססים על צלולוס);
4.1.9
גומי סינתטי;
4.1.10
צבעים ופיגמנטים;
4.1.11
חומרים פעילי שטח ודטרגנטים;
4.2
ייצור חומרים אנאורגנים בסיסיים כגון:
4.2.1
גזים כגון אמוניה, כלור או מימן כלורי, פלואור או מימן פלואורי, תחמוצות פחמן, תרכובות גופרית, תחמוצות חנקן, מימן, דו־תחמוצת הגפרית, קרבוניל כלוריד;
4.2.2
חומצות כגון חומצה כרומית, חומצה הידרופלואורית, חומצה זרחתית, חומצה חנקתית, חומצה הידרוכלורית, חומצה גפרתית, אולאום (Oleum), חומצות גפריתיות;
4.2.3
בסיסים כגון אמוניום הדרוקסיד, פוטסיום הדרוקסיד, סודיום הידרוקסיד;
4.2.4
מלחים כגון אמוניום כלוריד, פוטסיום כלורט, פוטסיום קרבונט, סודיום קרבונט, פרבורט, ניטרט כסף (Silver nitrate);
4.2.5
תרכובות אנאורגניות לא מתכתיות או תחמוצות מתכת או תרכובות אנאורגניות אחרות כגון קלציום קרביד, סיליקון, סיליקון קרביד;
4.3
ייצור דשנים המבוססים על זרחן, חנקן או אשלגן (תרכובות פשוטות או מורכבות);
4.4
ייצור ביוצידים (נגד מיקרואורגניזמים) ומוצרים בסיסיים להגנה על בריאות הצומח;
4.5
ייצור מוצרים פרמצבטיים בסיסיים, תוך עשיית שימוש בתהליכים כימיים או ביולוגיים;
4.6
ייצור חומרי נפץ;
5.
[תיקון: תשפ״ד־2]
ניהול פסולת
5.1
השבה וסילוק של פסולת מסוכנת בכמות העולה על 10 טון ליום;
5.2
טיפול תרמי בפסולת מוצקה לא מסוכנת בכמות העולה על 3 טון לשעה;
5.3
(החל מיום 1.1.2027): סילוק או טיפול בפסולת לא מסוכנת:
5.3.1
סילוק של פסולת לא מסוכנת בקיבולת העולה על 50 טון ליום, הכוללת אחת או יותר מהפעילויות שלהלן, למעט טיפול בשפכים עירוניים:
(1)
טיפול ביולוגי;
(2)
טיפול פיסיקו־כימי;
(3)
טיפול מקדים בפסולת לפני שריפה או טיפול תרמי;
(4)
טיפול בבוצה או אפר;
(5)
טיפול באמצעות מגרסה בשאריות מתכת, כולל פסולת אלקטרונית או ציוד אלקטרוני, גרוטאות רכב ומרכיביהם;
5.3.2
טיפול או שילוב של טיפול וסילוק של פסולת לא מסוכנת בקיבולת העולה על 75 טון ליום, הכוללת אחת או יותר מהפעילויות שלהלן, למעט טיפול בשפכים עירוניים, אולם אם הפעילות היחידה שנעשית היא עיכול אנאירובי, הקיבולת הקובעת לפעילות זו תהיה 100 טון ליום:
(1)
טיפול ביולוגי;
(2)
טיפול מקדים בפסולת לפני שריפה או טיפול תרמי;
(3)
טיפול בבוצה או אפר;
(4)
טיפול באמצעות מגרסה בשאריות מתכת, כולל פסולת אלקטרונית או ציוד אלקטרוני, גרוטאות רכב ומרכיביהם;
5.4
(החל מיום 1.1.2027): תפעול מטמנה בקיבולת העולה על 10 טון ליום או בקיבולת כללית העולה על 25,000 טון, למעט מטמנה לפסולת אינרטית.
6.
פעילויות אחרות
6.1
טיפול ועיבוד המיועד לייצור תוצרי מזון מחומרי הגלם מהצומח ביכולת ייצור העולה על 300 טון ליום (ערך ממוצע על בסיס רבעוני);
6.2
כילוי או מיחזור של פגרי בעלי חיים ופסדים בהספק העולה על 10 טון ליום;
6.3
טיפול שטח של חומרים, רכיבים או מוצרים בעזרת ממיסים אורגניים, במיוחד להדפסה, לצביעה, לציפוי, לשימון, לניקוי, לאימפרגנציה וכדומה, הצורך ממיסים בכמות העולה על 150 ק״ג לשעה או 200 טון לשנה;
6.4
ייצור פחם (hard burnt coal) או אלקטרוגרפיט על ידי אינסינרציה או גרפיטיזציה.
תוספת רביעית
(סעיף 41)
מקורות פליטה שניתן לתת בעניינם הוראות נוספות
1.
בית חולים.
2.
מעבדה.
3.
בעל צי כלי רכב; לעניין זה –
”צי כלי רכב“ – כלי רכב במספר ומסוג בפסקה (1), (2) או (3) שלהלן, המצויים בבעלותו, בניהולו, בחכירתו, בשליטתו או המופעלים בידי אדם אחד, לרבות כלי רכב כאמור המצויים בבעלות, בניהול, בחכירה, בשליטה או בהפעלה של אדם השולט באדם כאמור או הנשלט על ידיו או שהשליטה בו ובאדם אחר היא בידי אותו אדם:
(1)
10 כלי רכב מסוג רכב מסחרי המשמש לשירות הובלה; בפסקה זו, ”רכב מסחרי“, ”שירות הובלה“ – כהגדרתם בחוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997;
(2)
50 כלי רכב מאחד או יותר מסוגים אלה: רכב ציבורי, רכב מסחרי, רכב עבודה או אוטובוס, כהגדרתם בפקודת התעבורה;
(3)
100 כלי רכב מסוג רכב פרטי כהגדרתו בפקודת התעבורה.
4.
רכבת כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972.
5.
נמל כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971.
תוספת חמישית
(סעיף 22)
מזהמים שיש להביא בחשבון בקביעת ערכי פליטה בהיתר
[תיקון: תשס״ט]
התקבל בכנסת ביום י״ט בתמוז התשס״ח (22 ביולי 2008).
- אהוד אולמרט
ראש הממשלה - גדעון עזרא
השר להגנת הסביבה - שמעון פרס
נשיא המדינה - דליה איציק
יושבת ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.