חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם)

חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם) מתוך

חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע״ב–2012

---

2000233

ס״ח תשע״ב, 238, 451; תשפ״ד, 182.

שינוי התוספות: ק״ת תשע״ד, 990. עדכון סכומים: י״פ תשע״ד, 4502; תשע״ו, 3382; תשע״ז, 2661; תשע״ח, 4550; תשע״ט, 4838; תש״ף, 3307; תשפ״א, 3236; תשפ״ב, 3281, 3346; תשפ״ג, 3922; תשפ״ד, 3603.

---

תוכן עניינים

פרק א׳: מטרות ופרשנות

פרק ב׳: חובות דיווח

פרק ג׳: מרשם פליטות והעברות ורשימת מצאי, והעמדתם לעיון הציבור

פרק ד׳: עונשין

פרק ה׳: עיצום כספי

פרק ו׳: הוראות שונות

תוספת ראשונה

תוספת שנייה

פרק א׳: מטרות ופרשנות

1.

מטרות החוק

מטרתו של חוק זה להגביר את שקיפות המידע הסביבתי בישראל, לעודד מפעלים להפחית פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת לסביבה וכן ליצור כלי מסייע לקבלת החלטות, למחקר ולקביעת מדיניות מקיימת המבוססת על צדק סביבתי, בין השאר באמצעות כל אלה:

(1)

הטלת חובות דיווח על מפעלים לעניין פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת מהמפעלים לסביבה;

(2)

יצירת מרשם פומבי ונגיש לציבור בכל עת, הכולל מידע על פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת ממפעלים לסביבה;

(3)

עריכתה ופרסומה של רשימת מצאי הכוללת מידע על חומרים מזהמים ופסולת שנפלטו או שהועברו ממקורות שונים לסביבה;

והכל לשם הבטחת קיומה של סביבה נאותה, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, למניעה ולצמצום של מפגעים סביבתיים ובריאותיים, לשיפור איכות החיים והסביבה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.

2.

הגדרות [תיקון: תשפ״ד]

בחוק זה –

”בעל מפעל“ – לרבות כל אחד מאלה:

(1)

מי שמפעיל מפעל או מחזיק בו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו;

(2)

מי שהוא בעל היתר או רישיון הדרושים לפי כל דין להפעלתו של מפעל או לשימוש בו או מי שמוטלת עליו חובה לקבל היתר או רישיון כאמור;

”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.1.2025): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”העברה“ – פינוי כדין של חומר מזהם או של פסולת אל מחוץ לתחום המפעל לשם סילוק או טיפול, לרבות הזרמת שפכים למיתקן טיהור שפכים;

”חומר מזהם“ – חומר או קבוצה של חומרים, לרבות חומר כימי או ביולוגי, במצב צבירה מוצק, נוזלי או גזי, וכן חומר מוצא לחומר כאמור שנוכחותם בסביבה גורמת או עלולה לגרום –

(1)

לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכס או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח;

(2)

לשינוי באקלים, במזג האוויר או במידת הראות;

”חוק אוויר נקי“ – חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008;

”חוק חופש המידע“ – חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”טיפול“ – פינוי של חומר או של חפץ מהמפעל כדי לעשות בו שימוש או להכינו לשימוש, לרבות טיהור, השבה, מיחזור או הפקת אנרגיה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן שלבי ביניים בתהליך כאמור;

”מיתקן“ – מערך טכני במפעל, שבו מתבצעת פעילות שעשויה להשפיע על פליטה של חומרים מזהמים; לעניין זה, ”פעילות“ – לרבות פעילות עזר שיש לה קשר טכני עם הפעילות העיקרית;

”מפעל“ – מקום שמתבצעת בו, או בחלק ממנו, פעילות בענף המנוי בטור א׳ שבתוספת השנייה בתחום פעילות המנוי לצדו באותו טור, שהיא מסוג הפעילויות המנוי בטור ב׳ שבתוספת האמורה, וכן כל פעולה, מיתקן או תהליך נלווים המתקיימים באותו מקום, המשפיעים או העלולים להשפיע על פליטה או על העברה של חומרים מזהמים או של פסולת לסביבה, ובכלל זה צנרת הולכה של מפעל המצויה מחוצה לו;

”מרכיבי הסביבה“ – קרקע, אוויר, ים או מקור מים;

”המשרד“ – המשרד להגנת הסביבה;

”סילוק“ – פינוי של חומר או חפץ מהמפעל שלא כדי לעשות בו שימוש או להכינו לשימוש, בין למטרה שנועד לה מלכתחילה ובין למטרה אחרת, לרבות הטמנה ושריפה שלא לשם הפקת אנרגיה;

”פליטה“ – יציאה של חומר מזהם למרכיב ממרכיבי הסביבה שאינה תוצאה של העברה, בין שהיציאה כאמור צפויה ובין שאינה צפויה או נובעת מתקלה, בין שהיא מתבצעת ממיתקן המיועד לאותה פליטה ובין שאינה מתבצעת ממיתקן כאמור, לרבות פינוי שפכים שאינם מיועדים להזרמה למיתקן טיהור שפכים;

”פסולת“ – חומר או חפץ שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)

השימוש בו אסור לפי דין;

(2)

יש כוונה להעבירו לסילוק או לטיפול;

(3)

הוא סולק או טופל;

(4)

יש חובה לפי דין להעבירו לסילוק או לטיפול;

”צריכת אנרגיה“ – צריכה של חשמל, קיטור, או דלק כהגדרתו בחוק אוויר נקי;

”הרשם“ – מי שמונה לפי סעיף 29;

”שפכים“ – פסולת נוזלית המכילה חומר מזהם, בין בצורתה הגולמית ובין לאחר טיפול, לרבות מי קולחין;

”השר“ – השר להגנת הסביבה.

פרק ב׳: חובות דיווח

3.

חובת דיווח שנתי של מפעלים

(א)

בסעיף זה –

”חומר מזהם“ – חומר או קבוצה של חומרים המנויים בטור א׳ שבתוספת הראשונה;

”כמות הסף“ – הכמות הקבועה לצד חומר מזהם בטור ב׳ שבתוספת הראשונה, בהתאם למרכיב הסביבה שאליו נפלט אותו חומר מזהם, לרבות העברה בשפכים; לעניין כמות הסף, תחושב כמות החומר המזהם הנפלט לקרקע, לים, למקור מים או המועבר בשפכים, באופן מצטבר.

(ב)

בעל מפעל ימסור לרשם, אחת לשנה, לא יאוחר מיום 31 במרס של אותה שנה, דיווח על המפעל כמפורט להלן, לגבי שנת הכספים שקדמה למועד הדיווח (בחוק זה – דיווח שנתי):

(1)

הכמות של כל חומר מזהם שנפלט לכל אחד ממרכיבי הסביבה במפעל או ממנו אם כמות זו שווה לכמות הסף או עולה עליה;

(2)

הכמות של כל חומר מזהם שהועבר בשפכים מהמפעל אם כמות זו שווה לכמות הסף או עולה עליה;

(3)

ציון קיומה של פליטה של חומר מזהם במפעל או ממנו או העברה של חומר מזהם בשפכים אם כמות הפליטה או ההעברה כאמור נמוכה מכמות הסף;

(4)

פירוט אם פליטה של חומר מזהם או העברה של חומר מזהם בשפכים, כולה או חלקה, היא תוצאה של תקלה, ולעניין פסקאות (1) ו־(2) – כמות הפליטה או ההעברה שנבעה מהתקלה;

(5)

כמות וסוג הפסולת שהועברה מהמפעל, פירוט הכמות שהועברה לסילוק והכמות שהועברה לטיפול, הגורם שאליו הועברה הפסולת וסוג הטיפול או הסילוק שיבצע, ולעניין העברה של שפכים – הגורם שאליו הועברו השפכים וסוג הטיפול שיבצע;

(6)

צריכת המים וצריכת האנרגיה של המפעל;

(7)

השיטה שלפיה חושבו הכמויות כאמור בפסקאות (1), (2) ו־(5) וכן צריכת המים וצריכת האנרגיה כאמור בפסקה (6);

(8)

פרטים על המפעל, ובכלל זה שם המפעל, כתובת, נקודות ציון של מיקומו הגאוגרפי, תחום או תחומי פעילות, סוג פעילות ופרטי בעל המפעל.

(ג)

דיווח שנתי ייערך ויימסר במתכונת שהורה עליה הרשם, והוא ילווה בתצהיר מאת בעל המפעל, שבו הוא מצהיר כי המידע הנכלל בדיווח השנתי הוא אמיתי ושלם, ולעניין בעל מפעל שהוא תאגיד – ילווה הדיווח השנתי בתצהיר מאת המנהל הכללי.

(ד)

השר רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע כי על בעל מפעל להמציא סקירה, אישור או חוות דעת, לאימות הדיווח השנתי.

(ה)

(1)

בעל מפעל רשאי להגיש לרשם, שישים ימים לפחות לפני המועד להגשת דיווח שנתי כאמור בסעיף קטן (ב), בקשה מנומקת בכתב לדחיית מועד הדיווח השנתי; לבקשה כאמור יצורף תצהיר מאת בעל המפעל המאמת את העובדות התומכות בבקשה.

(2)

ראה הרשם כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, להיענות לבקשה לפי פסקה (1), כולה או חלקה, ורשאי הוא להתנות זאת בתנאים כפי שיראה לנכון; הרשם יחליט בבקשה כאמור בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו; החלטת הרשם והנימוקים לה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.

(ו)

חובת הדיווח לפי סעיף זה לא תחול על מי שהיה למפעל לאחר תחילתה של שנת כספים, לגבי אותה שנה.

4.

תקנות לעניין דיווחים נוספים

השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת בעל מפעל למסור לרשם דיווחים נוספים על הדיווח השנתי, על אודות כמות של חומר מזהם, שפכים או פסולת, שנפלטו או שהועברו מהמפעל או ממיתקניו, וכן על אודות ריכוז או קצב הפליטה של חומר מזהם או שפכים, ובכלל זה הוראות לעניין דיגום או ניטור, וכן הוראות לעניין תדירות הדיווח ומתכונתו.

5.

הגשת דיווח מאוחד

(א)

הרשם רשאי להורות לכמה בעלי מפעלים למסור דיווח שנתי או דיווח לפי סעיף 4, במשותף, לאחר שנתן להם הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהם בכתב לעניין זה, אם ראה שמתקיים אחד מאלה:

(1)

המפעלים פועלים באותו מקום ופעילותם משותפת;

(2)

הפליטות או ההעברות של אותם מפעלים, כולן או חלקן, משותפות.

(ב)

הרשם רשאי להורות כאמור בסעיף קטן (א), אף אם פעילות אחד או יותר ממקבלי ההוראה באותו מקום היא בהיקף קטן מהערך הקבוע בטור ב׳ בתוספת השנייה לצד אותה פעילות, ובלבד שהיקף הפעילות המשותפת שווה לערך האמור או עולה עליו.

6.

שיטת חישוב מיטבית

(א)

בעל מפעל יחשב את הנתונים המפורטים להלן באמצעות שיטת חישוב מיטבית:

(1)

כמויות החומרים המזהמים והפסולת שיש לדווח עליהם לפי הוראות סעיף 3(ב)(1), (2) ו־(5);

(2)

צריכת המים וצריכת האנרגיה של המפעל, שיש לדווח עליהן לפי הוראות סעיף 3(ב)(6);

(3)

כמויות, ריכוזים וקצב פליטה של חומרים מזהמים, שפכים ופסולת שיש לדווח עליהם לפי סעיף 4.

(ב)

הרשם רשאי להורות על שיטת חישוב מיטבית שתכלול בין השאר שיטות חישוב לקביעת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3), ורשאי הוא לקבוע לגבי כל שיטה את דרכי ביצועה; על אף הוראות סעיף קטן (א), הורה הרשם כאמור, יחושבו הנתונים לפי הוראותיו.

(ג)

שיטת חישוב מיטבית לפי סעיף קטן (א) או (ב) תיקבע, בין השאר, בהתאם לשיטות חישוב בין־לאומיות מקובלות בעניינים אלה.

(ד)

בסעיף זה, ”שיטת חישוב מיטבית“ – שיטת חישוב המביאה למידע מדויק ככל הניתן, בהתבסס על נתונים הזמינים באורח סביר למפעל המדווח; לעניין זה, ”שיטת חישוב“ – לרבות חישובים, דיגום, שקילה, ניטור, מדידה, מדידה לא ישירה, מקדמי פליטה, הערכות הנדסיות, או כל שיטה אחרת המשמשת לשם קביעת נתונים כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3).

7.

מידע נוסף

(א)

הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, רשאים לדרוש מבעל מפעל להמציא להם –

(1)

כל מידע, נתון או חישוב, לרבות נתונים ששימשו לעריכת דיווחים לפי סעיפים 3 או 4, או נתונים כספיים, דוחות וחשבונות, הנדרשים לעריכה או לאימות של דיווחים לפי הסעיפים האמורים;

(2)

כל נתון הדרוש להערכת היעילות הסביבתית של המפעל; נתונים שנמסרו לפי פסקה זו לא יפורסמו.

(ב)

נדרש בעל מפעל להמציא מידע כאמור בסעיף קטן (א), ימציאו במועד, באופן ולגבי שנות הדיווח שצוינו בדרישה.

(ג)

בסעיף זה, ”יעילות סביבתית“ – היחס שבין כמויות החומרים המזהמים, השפכים או הפסולת הנפלטים או מועברים מהמפעל ובין היקף פעילותו של המפעל או היחס שבין צריכת האנרגיה של המפעל ובין היקף פעילותו.

8.

הוראת תיקון או השלמה

(א)

מצא הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, כי בעל מפעל מסר בדיווח לפי סעיפים 3 או 4 מידע שאינו נכון או אינו שלם, רשאי הוא להורות לו לתקן את הדיווח האמור או להשלימו, במועד ובאופן שייקבעו בהוראה.

(ב)

על מסירת הוראה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

9.

שמירת מידע

(א)

בעל מפעל ישמור דיווח לפי סעיפים 3 או 4, וכן מידע, נתון או חישוב שעליו התבסס לשם עריכת הדיווחים האמורים (בסעיף זה – מידע), במשך חמש שנים לפחות מיום מסירת הדיווח.

(ב)

הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, רשאים לעיין במידע כאמור בסעיף קטן (א), ולקבל העתק נכון ממנו.

פרק ג׳: מרשם פליטות והעברות ורשימת מצאי, והעמדתם לעיון הציבור

10.

מרשם פליטות והעברות

הרשם ינהל מרשם של פליטות והעברות של חומרים מזהמים והעברות של פסולת (בחוק זה – מרשם), שיכלול את הדיווחים השנתיים שנמסרו לרשם לפי הוראות סעיף 3, וכן ציון או דירוג היעילות הסביבתית של מפעלים שלגביהם נדרשו נתונים לפי סעיף 7(א)(2).

11.

רשימת מצאי

(א)

הרשם יערוך, אחת לשבע שנים, רשימת מצאי הכוללת מידע על כמויות של חומרים מזהמים, שפכים ופסולת הנפלטים למרכיבי הסביבה השונים או מועברים, בין כתוצאה מפעילות מפעלים ובין ממקורות אחרים, הידועות לו על פי דיווחים שנתיים או ממקורות מידע אחרים, בכל שטח המדינה או בחלקה, וכן את שיטת החישוב של הכמויות האמורות (בחוק זה – רשימת מצאי).

(ב)

סוגי החומרים המזהמים, השפכים או הפסולת שייכללו ברשימת המצאי וכן סוגי מקורות הפליטה או ההעברה (בסעיף זה – סוג המידע), ייקבעו על ידי הרשם, בין השאר, על פי מידת שכיחותם ומידת הסיכון לבריאות הציבור או לסביבה; בטרם יקבע את סוג המידע, יפרסם הרשם באתר האינטרנט של המשרד, את סוג המידע שבכוונתו לכלול ברשימת המצאי להערות הציבור, במשך זמן סביר.

(ג)

לשם ביצוע חובותיו לפי סעיף זה רשאי הרשם לדרוש מרשות ציבורית כהגדרתה בחוק חופש המידע, למסור לו כל מידע בדבר פליטות או העברות של חומר מזהם, שפכים או פסולת, או מידע הנדרש לשם קביעת פליטות או העברות כאמור, וכן בדבר צריכת מים וצריכת אנרגיה; נדרשה רשות ציבורית להמציא מידע כאמור, תמציאו במועד, באופן ולגבי התקופות שצוינו בדרישה.

12.

העמדת המרשם ורשימת המצאי לעיון הציבור

(א)

המרשם ורשימת המצאי יועמדו לעיון הציבור, בלא תשלום, בין השאר באמצעות מערכת מידע גאוגרפי (GIS), באתר האינטרנט של המשרד, ויעודכנו לכל הפחות אחת לשנה, לא יאוחר מיום 1 בספטמבר, באופן שיבטיח את נגישותם, את יכולת שמירתם, ואת אחזור המידע והפקת פלט מהם.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשם לא יעמיד לעיון הציבור נתון הנכלל במרשם שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)

הוא מידע על אודות הגורם המטפל שאליו הועברה פסולת, למעט גורם מטפל בפסולת חומרים מסוכנים מחוץ לישראל;

(2)

הוא נתון כאמור בסעיף 3(ב)(6);

(3)

גורם ביטחוני בכיר, כהגדרתו בחוק אוויר נקי, אישר בחתימת ידו שגילוי הנתון עלול לפגוע בביטחון המדינה ואישור זה צורף לדיווח השנתי.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשם רשאי שלא להעמיד לעיון הציבור נתון הנכלל במרשם עד למועד בדיקתו ואימותו אם יש לו יסוד סביר להניח כי אינו נכון או אינו שלם.

(ד)

החליט הרשם שלא להעמיד נתון לעיון הציבור לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), למעט מידע כאמור בסעיף קטן (ב)(3), יפרסם במקום שבו היה אמור להתפרסם אותו נתון, הודעה בדבר החלטתו כאמור והנימוקים לה.

(ה)

לעניין נתון של סוג פסולת הנמסר לרשם לפי סעיף 3(ב)(5), רשאי הרשם להעמיד לעיון הציבור נתון מעובד.

(ו)

לא מסר בעל מפעל דיווח כנדרש לפי הוראות סעיפים 3 או 4, יפרסם הרשם הודעה על כך, במקום שבו היה אמור להתפרסם אותו דיווח, לאחר שנתן לבעל המפעל הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו בכתב לעניין זה.

13.

דיווח לכנסת

(א)

השר יגיש, אחת לשנה, לא יאוחר מיום 31 בדצמבר, לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, דוח שיכלול בין השאר את סיכום הנתונים שדווחו לרשם לפי סעיף 3, מגמות בולטות בנתונים, וכן ניתוח והערכה נוספים של הנתונים – ככל שנערכו על ידי המשרד.

(ב)

הדוח האמור בסעיף קטן (א) יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

פרק ד׳: עונשין

14.

עונשין

(א)

מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין), ואם הוא תאגיד – פי ארבעה מהקנס האמור:

(1)

לא מסר לרשם דיווח שנתי בהתאם להוראות לפי סעיף 3, או מסר דיווח שנתי חלקי או שאינו נכון;

(2)

לא מסר לרשם מסמכים נוספים שיש למוסרם בהתאם להוראות לפי סעיף 3;

(3)

לא מסר לרשם דיווח בהתאם להוראות לפי סעיף 4;

(4)

לא חישב את כמויות החומרים המזהמים, השפכים או הפסולת הכלולות בדיווח השנתי, בהתאם לשיטת החישוב המיטבית שהורה עליה הרשם לפי הוראות סעיף 6(ב);

(5)

לא המציא לרשם או לעובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, מידע, נתון או חישוב שנדרש להמציאו, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי סעיף 7;

(6)

לא תיקן את הדיווח השנתי או לא השלימו בהתאם להוראת הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך לפי סעיף 8.

(ב)

היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

(ג)

(1)

בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; בסעיף קטן זה, ”טובת הנאה או רווח“ – לרבות הוצאה שנחסכה או כל רווח שנבע מכך שנתון לפי חוק זה לא הועמד לעיון הציבור בשל עבירה כאמור.

(2)

אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.

15.

אחריות נושא משרה בתאגיד

(א)

מעביד ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ב)

נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד, תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי המעביד או נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ג)

בסעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה, ולעניין עבירה לפי סעיף 14(א)(1) רישה – גם דירקטור.

פרק ה׳: עיצום כספי

16.

עיצום כספי [תיקון: [י״פ הודעות]]

הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הרשם להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 10,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 2012; בשנת 2024, 11,510 ש״ח), ואם הוא תאגיד – בסכום של 100,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 2012; בשנת 2024, 115,050 ש״ח):

(1)

לא מסר לרשם דיווח שנתי בהתאם להוראות לפי סעיף 3, או מסר דיווח שנתי חלקי או שאינו נכון;

(2)

לא מסר לרשם מסמכים נוספים שיש למוסרם בהתאם להוראות לפי סעיף 3;

(3)

לא מסר לרשם דיווח בהתאם להוראות לפי סעיף 4;

(4)

לא חישב את כמויות החומרים המזהמים, השפכים או הפסולת הכלולות בדיווח השנתי, בהתאם לשיטת החישוב המיטבית שהורה עליה הרשם לפי הוראות סעיף 6(ב);

(5)

לא המציא לרשם או לעובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, מידע, נתון או חישוב שנדרש להמציאו, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי סעיף 7;

(6)

לא תיקן את הדיווח השנתי או לא השלימו בהתאם להוראת הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך לפי סעיף 8;

(7)

לא שמר דיווח לפי סעיפים 3 או 4, או מידע, נתון או חישוב שעליו התבסס לשם עריכת הדיווחים האמורים, בהתאם להוראות סעיף 9.

17.

הודעה על כוונת חיוב

(א)

היה לרשם יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 16 (בפרק זה – מפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב)

בהודעה על כוונת חיוב יציין הרשם, בין השאר, את אלה:

(1)

המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;

(2)

סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3)

זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות סעיף 18;

(4)

שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 20.

18.

זכות טיעון

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 17 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשם, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך שלושים ימים ממועד מסירת ההודעה.

19.

החלטת הרשם ודרישת תשלום

(א)

טען המפר את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות סעיף 18, יחליט הרשם, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 21.

(ב)

(1)

החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הרשם, בין השאר, את נימוקי החלטתו, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור בסעיף 22 ואת התקופה לתשלומו כאמור בסעיף 23.

(2)

החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.

(ג)

לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 18, בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום שלושים הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

20.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

(א)

בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ב)

בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 16, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

21.

סכומים מופחתים

(א)

הרשם אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב)

השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בסעיף 16, בשיעורים שיקבע.

פורסמו תקנות הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם) (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע״ד–2013.

22.

סכום מעודכן של העיצום הכספי

(א)

העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הרשם, כאמור בסעיף 18 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי סעיף 26 והורה בית המשפט על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי לפי הסעיף האמור, יהיה סכום העיצום הכספי לפי הסכום המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

(ב)

סכומי העיצום הכספי כאמור בסעיף 16, יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג)

הרשם יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

23.

המועד לתשלום העיצום הכספי

העיצום הכספי ישולם בתוך שלושים ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 19.

24.

פריסת תשלום עיצום כספי [תיקון: תשפ״ד]

(א)

הרשם רשאי, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליט על הפחתתו לפי סעיף 21, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.

(ב)

התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), ממועד התשלום החודשי הראשון; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשם על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות סעיף 25.

(החל מיום 1.1.2025): התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת ריבית שקלית, ממועד התשלום החודשי הראשון, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשם על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות סעיף 25.

25.

ריבית פיגורים [תיקון: תשפ״ד]

לא שולם עיצום כספי במועד, תיתוסף עליו, לתקופת הפיגור, ריבית פיגורים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, עד לתשלומו.

25.

ריבית שקלית ודמי פיגורים [תיקון: תשפ״ד]

(החל מיום 1.1.2025): לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.

26.

ערעור על דרישת תשלום [תיקון: תשפ״ד]

(א)

ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום שבאזור שיפוטו ניתנה החלטת הרשם להטיל על המפר עיצום כספי; ערעור כאמור יוגש בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום.

(ב)

אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הרשם או אם בית המשפט הורה על כך.

(ג)

החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו אשר הופחת בידי בית המשפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(החל מיום 1.1.2025): החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בידי בית המשפט, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

27.

פרסום בדבר הטלת עיצום כספי

(א)

הוטל עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, יפרסם הרשם באתר האינטרנט של המשרד, פרטים כמפורט להלן, באופן שיבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה בדבר הטלת עיצום כספי:

(1)

דבר הטלת העיצום הכספי;

(2)

מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;

(3)

סכום העיצום הכספי שהוטל, ואם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה;

(4)

פרטים לגבי עיסוק המפר, ושמו – אם הוא תאגיד, ואולם הרשם רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.

(ב)

הוטל עיצום כספי לפי הוראות פרק זה והוגש עליו ערעור, יפרסם הרשם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.

(ג)

על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הרשם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע או שמתקיים לגביהם סייג להעמדה לעיון הציבור לפי סעיף 12(ב)(3) לחוק זה, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

28.

שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשפ״ד]

(א)

תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור בסעיף 14.

(ב)

הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור בסעיף 14, לא יחויב בשל המעשה המהווה את העבירה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם המפר עיצום כספי – יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(החל מיום 1.1.2025): הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור בסעיף 14, לא יחויב בשל המעשה המהווה את העבירה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם המפר עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

פרק ו׳: הוראות שונות

29.

מינוי רשם

השר ימנה, מבין עובדי המשרד, אדם שיהיו נתונות לו סמכויות הרשם לפי חוק זה.

30.

הוראות הרשם ופרסומן

(א)

הרשם רשאי לפרסם הוראות שנועדו להבטיח את שלמות המידע הכלול במרשם, מהימנותו ועקביותו.

(ב)

הוראות הרשם לעניין מתכונת הדיווח לפי סעיף 3 ולעניין שיטת החישוב המיטבית לפי סעיף 6, וכן הוראות כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהן, יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על פרסום הוראת הרשם באתר האינטרנט של המשרד ועל מועד כניסתה לתוקף, וכן על כל שינוי בה, תפורסם ברשומות.

31.

ייעוד כספים

קנס ועיצום כספי שהוטלו לפי חוק זה ישולמו לקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984.

32.

גבייה

על גבייה של קנס או עיצום כספי לפי חוק זה תחול פקודת המסים (גבייה).

33.

תחולה על המדינה

(א)

חוק זה יחול על המדינה.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), ראש הממשלה או שר הביטחון, רשאים לקבוע, בצו, בהסכמת השר, כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגבי פליטות של חומרים מזהמים או העברות של חומרים מזהמים או של פסולת, שהן תוצאה של פעילות ביטחונית או מבצעית של גוף המשתייך למערכת הביטחון, מטעמים של חשש מהותי לפגיעה בביטחון המדינה או – לאחר התייעצות עם שר החוץ – ביחסי החוץ שלה; בהעדר הסכמה בין השרים לעניין צו לפי סעיף קטן זה, תובא המחלוקת להכרעתו של ראש הממשלה.

(ג)

תוקפו של צו לפי סעיף קטן (ב) לא יעלה על שלוש שנים, ורשאי מי שקבע צו כאמור, בהסכמת השר, להאריך את תוקפו לתקופות נוספות כאמור.

(ד)

צו לפי סעיף זה יפורסם ברשומות, אלא אם כן הורה ראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, שאין לפרסמו, כולו או חלקו, מטעמים של ביטחון המדינה.

(ה)

בקשות, מסמכים וכל מידע אחר שגוף המשתייך למערכת הביטחון חייב במסירתו לרשם או למי מטעמו לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – מידע), או מידע לגבי גוף כאמור שחייבים במסירתו לפי סעיף 11(ג), שהם מסווגים, יימסרו רק למי שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה ולפי כללי אבטחת מידע הנהוגים בגוף החייב במסירת המידע, ואם לא היה בעל התאמה כאמור – למנהל הכללי של המשרד, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה.

(ו)

בסעיף זה –

”מערכת הביטחון“ – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011;

”התאמה ביטחונית מתאימה“ – התאמה ביטחונית כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002.

34.

שמירת דינים

(א)

הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן, ואולם הוראות סעיף 6א לחוק חופש המידע לא יחולו לעניין מידע העומד לעיון הציבור לפי הוראות פרק ג׳.

(ב)

אין בהכללת חומר או בציון כמות סף בתוספת הראשונה כדי להתיר את הפליטה או ההעברה של חומר כאמור או בכמות כאמור, אם היא אסורה לפי כל דין.

(ג)

אין בהכללת תחום פעילות או סוג פעילות בתוספת השנייה כדי להתיר את הפעילות האמורה אם היא אסורה לפי כל דין.

35.

ביצוע ותקנות

(א)

השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

(ב)

השר רשאי לקבוע כי דיווח שאדם חייב למוסרו לשר, למשרד, או לעובד המשרד, לפי דין או לפי היתר, ייערך ויימסר בהתאם למתכונת הדיווח כאמור בסעיף 3, וכי הנתונים שיימסרו יחושבו לפי שיטת חישוב מיטבית כאמור בסעיף 6.

(ג)

קבע השר הוראות לפי סעיף 4 או לפי סעיף קטן (ב), רשאי הוא לקבוע כי האמור בהן יחול על אף האמור בכל דין או היתר, למעט הוראות שנקבעו בחוק; קבע השר הוראות כאמור, הן יחולו רק לעניין דיווח לגורמים המנויים בסעיף קטן (ב), ואין בהן כדי לשנות מהוראות דיווח שנקבעו בכל דין או היתר לכל גורם אחר.

(ד)

בסעיף זה, ”היתר“ – לרבות צו, תכנית, רישיון עסק או רישיון אחר.

36.

שינוי התוספות

השר רשאי, בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את התוספות, לאחר שפרסם באתר האינטרנט של המשרד להערות הציבור, לתקופה שלא תפחת משלושים ימים, הודעה על כוונתו לעשות כן ועל תוכן השינוי, ורשאי הוא לקבוע בצו כאמור, כי לגבי סוגי מפעלים שייווספו בצו, יחולו חלק מהוראות חוק זה.

37.

הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.

38.

הנוסח שולב בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011.

39.

דיווח שנתי, פרסום ורשימת מצאי ראשונים

(א)

על אף האמור בסעיף 3, מפעל ימסור דיווח שנתי ראשון לעניין שנת הכספים 2012, לפי הוראות הסעיף האמור, עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013).

(ב)

על אף האמור בסעיף 12(א), המרשם לעניין שנת הכספים 2012, יועמד לעיון הציבור לא יאוחר מיום כ״ח בכסלו התשע״ד (1 בדצמבר 2013).

(ג)

רשימת מצאי ראשונה לפי סעיף 11 תיערך עד יום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015).

תוספת ראשונה

(סעיפים 3(א) ו־34(ב))

טור א׳ רשימת החומרים המזהמים		טור ב׳ מרכיבי הסביבה וכמויות הסף לדיווח (בקילוגרם)
מס׳	שם בעברית שם באנגלית	כמות הסף לאוויר	כמות סף לקרקע, לים, למקור מים ובשפכים
1.	אלכלור Alachlor	אין חובת דיווח	1
2.	אלדרין Aldrin	1	0.1
3.	אלפא הקסהכלורוציקלוהקסן ALPHA-BHC (alpha hexachlorocyclohexane)	1	0.01
4.	אמוניה Ammonia (NH3)	200	30
5.	אנטרצן Anthracene	50	1
6.	אנטימון בכל תרכובותיו (מחושב כאנטימון) Antimony & compounds (as Sb)	2	2
7.	ארסן בכל תרכובותיו (מחושב כארסן) Arsenic & compounds (as As)	1	1
8.	אסבסט Asbestos	1	1
9.	אטרזין Atrazine	אין חובת דיווח	1
10.	בריום ותרכובות מסיסות (מחושב כבריום) Barium & soluble compounds (as Ba)	2	1
11.	בנזן Benzene	5	10
12.	בנזו א פירן Benzo (a) pyrene	1	1
13.	בריליום בכל תרכובותיו (מחושב כבריליום) Beryllium & compounds (as Be)	1	2
14.	בטא הקסהכלורוציקלוהקסן BETA-BHC (beta hexachlorocyclohexane)	1	0.01
15.	בורון Boron	אין חובת דיווח	10
16.	דיפניל אתרים רב־מוברמים Brominated diphenylethers (PBDE)	אין חובת דיווח	1
17.	ברום בכל תרכובותיו (מחושב כברום) Bromine & compounds (as Br)	20	אין חובת דיווח
18.	קדמיום בכל תרכובותיו (מחושב כקדמיום) Cadmium & compounds (as Cd)	2	0.1
19.	פחמן דו־חמצני Carbon dioxide (CO2)	1,000,000	אין חובת דיווח
20.	פחמן חד־חמצני Carbon monoxide (CO)	10,000	אין חובת דיווח
21.	פחמן טטרה כלורי (טטראכלורומתאן) Carbon tetrachloride (Tetrachloromethane – TCM/CTC)	20	1
22.	כלורדן Chlordane	1	0.1
23.	כלורדקון Chlordecone	1	1
24.	כלורפבינפוס Chlorfenvinphos	אין חובת דיווח	1
25.	כלורידים (מחושב ככלור כללי) Chlorides (as total Cl)	אין חובת דיווח	6,000
26.	כלור בכל תרכובותיו האנאורגניות (מחושב כחומצת מלח) Chlorine & inorganic compounds (as HCl)	30	10
27.	כלורו–אלקנים C10-C13 Chloro-alkanes, C10-C13	אין חובת דיווח	1
28.	פחמנים כלורופלואורים Chlorofluorocarbons (CFCs)	1	אין חובת דיווח
29.	כלורופורם (טריכלורומתאן) Chloroform (Trichloromethane)	20	5
30.	כלורפיריפוס Chlorpyrifos	אין חובת דיווח	1
31.	כרום בכל תרכובותיו (מחושב ככרום) Chromium & compounds (as Cr)	10	1
32.	כרום שש ערכי בכל תרכובותיו (מחושב ככרום שש ערכי) Chromium (VI) & compounds (as Cr(VI))	2	0.1
33.	קובלט בכל תרכובותיו (מחושב כקובלט) Cobalt & compounds (as Co)	10	1
34.	נחושת בכל תרכובותיה (מחושב כנחושת) Copper & compounds (as Cu)	20	0.5
35.	ציאנידים (מחושב כציאניד כללי) Cyanides (as total CN)	אין חובת דיווח	0.1
36.	די–די–טי DDT	1	1
37.	די–2־אתיל הקסיל פתלאט Di-(2-ethyl hexyl) phthalate (DEHP)	10	1
38.	2,1־דיכלורואתאן 1,2-dichloroethane (EDC)	20	1
39.	2,1־דיכלורואתילן 1,2-dichloroethylene	20	10
40.	דיכלורומתאן Dichloromethane (DCM)	20	10
41.	דיאלדרין Dieldrin	1	0.1
42.	דיאוקסינים ופוראנים (מחושב כ־WHO-Teq) Dioxins and furans (PCDDs/PCDFs) – (as WHO-Teq)	0.0001	0.0001
43.	פחמימנים הלוגניים מומסים Dissolved Organic Halogens (DOX)	אין חובת דיווח	10
44.	דיורון Diuron	אין חובת דיווח	1
45.	אנדוסולפן Endosulphan	1	1
46.	אנדרין Endrin	1	0.1
47.	אתיל בנזן Ethyl benzene	200	100
48.	אתילן אוקסיד Ethylene Oxide	5	10
49.	פלואורידים (מחושב כפלואור כללי) Fluorides (as total F)	אין חובת דיווח	25
50.	פלואור בכל תרכובותיו האנאורגאניות (מחושב כמימן פלואורי) Fluorine & inorganic compounds (as HF)	5,000	אין חובת דיווח
51.	פורמאלדהיד Formaldehyde	10	1
52.	תרכובות אורגניות הלוגניות (מחושב כ־AOX) Halogenated organic compounds (as AOX)	אין חובת דיווח	1,000
53.	הלונים Halons	1	אין חובת דיווח
54.	הפטאכלור Heptachlor	1	1
55.	הקסהברומוביפניל Hexabromobiphenyl (HBB)	0.1	0.1
56.	הקסברומודיפניל אתר Hexabromodiphenyl ether	0.1	0.1
57.	הקסהכלורובנזן Hexachlorobenzene (HCB)	10	0.1
58.	הקסאכלורו בוטדיאן Hexachlorobutadiene (HCBD)	אין חובת דיווח	1
59.	1‏,2‏,3‏,4‏,5‏,6־הקסכלורוציקלוהקסן 1,2,3,4,5,6-hexachlorocyclohexane (HCH)	10	1
60.	פחמנים הדרוכלורופלואורים Hydrochlorofluorocarbons (HCFCs)	1	אין חובת דיווח
61.	פחמנים הידרופלואורים Hydro-fluorocarbons (HFCs)	100	אין חובת דיווח
62.	מימן ציאנידי Hydrogen cyanide (HCN)	200	אין חובת דיווח
63.	מימן גופרי Hydrogen sulfide (H2S)	1,000	אין חובת דיווח
64.	איזופרוטורון Isoproturon	אין חובת דיווח	1
65.	עופרת בכל תרכובותיה (מחושב כעופרת) Lead & compounds (as Pb)	10	0.2
66.	לינדן Lindane	1	1
67.	מנגן בכל תרכובותיו (מחושב כמנגן) Manganese & compounds (as Mn)	2	25
68.	כספית בכל תרכובותיה (מחושב ככספית) Mercury & compounds (as Hg)	0.5	0.01
69.	מתאן Methane (CH4)	10,000	אין חובת דיווח
70.	מתיל איזובוטיל קטון Methyl isobutyl ketone	200	2,000
71.	שמן מינרלי Mineral Oil	אין חובת דיווח	500
72.	מירקס Mirex	1	0.1
73.	מוליבדן בכל תרכובותיו (מחושב כמוליבדן) Molybdenum & compounds (as Mo)	2	0.2
74.	נפתלן Naphthalene	50	10
75.	ניקל בכל תרכובותיו (מחושב כניקל) Nickel & compounds (as Ni)	2	1
76.	תחמוצות חנקן (מחושב כחנקן דו־חמצני) Nitrogen oxides (as NO2)	50,000	250
77.	ניטרוס אוקסיד Nitrous oxide (N2O)	10,000	אין חובת דיווח
78.	תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן Non-methane Volatile organic compounds (NMVOC)	1,000	אין חובת דיווח
79.	נונילפנול אתוכסילט וחומרים דומים (חומרים פעילי שטח נוניוניים קשי פירוק אחרים) Nonylphenol ethoxylates (NP/NPEs) and related substances	אין חובת דיווח	1
80.	תרכובות אורגנו־טין (מחושב כבדיל כללי) Organotin compounds (as total Sn)	אין חובת דיווח	50
81.	חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ־10 מיקרומטר Particulate matter (PM10)	10,000	אין חובת דיווח
82.	פנטהברומודיפניל אתר Pentabromodiphenyl ether	1	1
83.	פנטהכלורובנזן Pentachlorobenzene	1	1
84.	פנטכלורופנול Pentachlorophenol (PCP)	10	1
85.	פחמנים רב־פלואורים Perfluorocarbons (PFCs)	100	אין חובת דיווח
86.	פרפלואורואוקטניל גופריתי ופרפלואורואוקטן סולפוניל פלואורי Perfluorooctanyl sulphate (PFOS) & perfluorooctane sulfonyl fluoride (PFOS-F)	1	0.1
87.	פנולים (מחושב כפחמן כללי) Phenols (as total C)	2	10
88.	בי־פנילים מוכלרים Polychlorinated biphenyls (PCBs)	0.1	0.1
89.	פחמימנים ארומטיים רב־טבעתיים Polycyclic aromatic hydrocarbons (PAHs)	25	1
90.	סלניום בכל תרכובותיו (מחושב כסלניום) Selenium & compounds (as Se)	10	1
91.	כסף Silver	2	2
92.	סימזין Simazine	אין חובת דיווח	1
93.	נתרן Sodium	אין חובת דיווח	2,500
94.	סטירן Styrene	20	5
95.	תחמוצות גופרית (מחושב כגופרית דו־חמצנית) Sulfur oxide (as SO2)	50,000	אין חובת דיווח
96.	גופרית שש־פלואורית Sulphur hexafluoride (SF6)	50	אין חובת דיווח
97.	חומר חלקיקי עדין מרחף Suspended particulate matter	10,000	אין חובת דיווח
98.	טטרכלורואתילן Tetrachloroethylene (PERC)	10	10
99.	טולואן Toluene	20	20
100.	חנקן כללי Total Nitrogen	אין חובת דיווח	250
101.	פחמן אורגני כללי (מחושב כפחמן כללי או כצריכת חמצן כימית (צח״כ)/3) Total organic carbon (TOC) (as total C or COD/3)	אין חובת דיווח	1,000
102.	זרחן כללי Total phosphorus	אין חובת דיווח	25
103.	טוקסאפן Toxaphene	1	1
104.	טריבוטילטין בכל תרכובותיו Tributyltin & compounds	אין חובת דיווח	1
105.	טריכלורובנזן Trichlorobenzenes (TCBs)	10	אין חובת דיווח
106.	טריכלורואתילן Trichloroethylene	20	10
107.	1,1,1־טריכלורואתן 1,1,1-trichloroethane	100	10
108.	2,2,1,1־טטרהכלורואתן 1,1,2,2-tetrachloroethane	50	אין חובת דיווח
109.	טריפלורלין Trifluralin	אין חובת דיווח	1
110.	טריפנילטין בכל תרכובותיו Triphenyltin & compounds	אין חובת דיווח	1
111.	ואנאדיום בכל תרכובותיו (מחושב כוואנאדיום) Vanadium & compounds (as Va)	20	2
112.	ויניל כלוריד Vinyl Chloride	2	1
113.	קסילן – כלל האיזומרים Xylene – all isomers	200	10
114.	אבץ בכל תרכובותיו (מחושב כאבץ) Zinc & compounds (as Zn)	50	5

תוספת שנייה

(ההגדרה ”מפעל“ שבסעיף 2 וסעיפים 5(ב) ו־34(ג))

בתוספת זו –

(1)

בכל מקום שבו נקבעו הספק, כושר ייצור, קיבולת, כמויות או יחידות מדידה אחרות (להלן – הערכים), יחושבו אלה בהתאם לערכים מרביים אשר ניתן להגיע אליהם באמצעות המיתקנים במפעל או המפעל, אף אם בפועל מופעל המיתקן או המפעל בערכים נמוכים יותר;

(2)

פעילות תיחשב כסוג פעילות הנכלל בתוספת אם הערכים שווים לערך הקבוע לאותו סוג פעילות בטור ב׳ בה או עולים עליו, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

[תיקון: תשע״ב, ק״ת תשע״ד]

טור א׳			טור ב׳
מס׳	ענף	תחום פעילות	סוג פעילות
1.	תעשיות אנרגיה	ייצור ועיבוד דלקים	זיקוק גז ודלקים
2.	תעשיות אנרגיה	ייצור ועיבוד דלקים	הפקת דלקים במצב צבירה גז, נוזל או מוצק, בקנה מידה תעשייתי
3.	תעשיות אנרגיה	ייצור ועיבוד דלקים	פעילות שנעשה בה שימוש במיתקני ניזול או גזיפיקציה של פחם או דלקים אחרים
4.	תעשיות אנרגיה	ייצור ועיבוד דלקים	טחינת פחם סיבובית (Coal rolling mills) בקיבולת של 1 טון פחם לשעה
5.	תעשיות אנרגיה	ייצור ועיבוד דלקים	פעילות שנעשה בה שימוש במיתקני תעשייה לייצור מוצרי פחם ודלק מוצק נטול עשן (Solid smokeless fuel)
6.	תעשיות אנרגיה	שריפת דלקים	פעילות שנעשה בה שימוש במיתקן שריפה בהספק תרמי של 50 מגה וואט
7.	תעשיות אנרגיה	שריפת דלקים	פעילות שנעשה בה שימוש בתנורי קוק (Coke Ovens)
8.	מתכות	ייצור ועיבוד מתכות	פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לקלייה וסינטור של עופרות מתכת לרבות סולפיד
9.	מתכות	ייצור ועיבוד מתכות	פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לייצור ברזל גולמי או פלדה (התכה ראשונית או שניונית) ובכלל זה יציקה רציפה, בעלי כושר ייצור של 2.5 טון לשעה
10.	מתכות	עיבוד מתכות ברזיליות	פעילות שנעשה בה שימוש במיתקני ערגול בכושר ייצור של 20 טון פלדה גולמית לשעה
11.	מתכות	עיבוד מתכות ברזיליות	פעילות של נפחות או מסגרות (עם פטישים או מכבשים בעלי אנרגיה העולה על 50 קילו ג׳אול למכבש/פטיש) בה נעשה שימוש בערך קלורי של 20 מגה וואט
12.	מתכות	עיבוד מתכות ברזיליות	יישום גלוון או ציפוי מתכת (fused metal coats) בכושר ייצור של 2 טון פלדה גולמית לשעה
13.	מתכות	עיבוד מתכות ברזיליות	פעילות שנעשה בה שימוש בבתי יציקה של מתכות ברזיליות בכושר ייצור של 20 טון ליום
14.	מתכות	עיבוד מתכות לא ברזיליות	ייצור והפקה של מתכות לא ברזיליות גולמיות ממחצבים, עופרות, תרכיזים, או חומרי גלם שניוניים על ידי תהליכים מטאלורגיים, כימיים או אלקטרוליטיים
15.	מתכות	עיבוד מתכות לא ברזיליות	התכה, כולל סגסוגות (alloyage), של מתכות לא ברזיליות, כולל מוצרים מוחזרים והפעלת בתי יציקה למתכות לא ברזיליות בכושר התכה העולה על 4 טון ליום לעופרת וקדמיום ו־20 טון ליום לכל שאר המתכות
16.	מתכות	טיפול פני השטח של מתכות וחומרים פלסטיים	טיפול פני השטח של מתכות וחומרים פלסטיים על ידי תהליך כימי או אלקטרוליטי באמבטיות טיפול שנפחן הכולל 30 מטר מעוקב
17.	תעשייה מינרלית	חציבה וכרייה	חציבה תת־קרקעית ופעילויות קשורות
18.	תעשייה מינרלית	חציבה וכרייה	מחצבות פתוחות (Open cast mining), אם שטח החציבה או הכרייה האפקטיבי עולה על 250 דונם
19.	תעשייה מינרלית	ייצור אספלט	ייצור אספלט
20.	תעשייה מינרלית	ייצור מלט, סיד ותחמוצת מגנזיום	ייצור מלט באמצעות כבשנים סובבים (Rotary Kilns) בעלי כושר ייצור של 500 טון ליום, או בכבשנים אחרים (furnaces) בעלי כושר ייצור של 50 טון ליום
21.	תעשייה מינרלית	ייצור מלט, סיד ותחמוצת מגנזיום	ייצור סיד בכבשנים בעלי כושר ייצור של 50 טון ליום
22.	תעשייה מינרלית	ייצור מלט, סיד ותחמוצת מגנזיום	ייצור תחמוצות מגנזיום בכבשנים בעלי כושר ייצור של 50 טון ליום
23.	תעשייה מינרלית	תעשייה מינרלית	פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים ליצור זכוכית כולל סיבי זכוכית, בעלי כושר המסה של 20 טון ליום
24.	תעשייה מינרלית	תעשייה מינרלית	פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים להמסה של חומרים מינרלים כולל יצור סיבים מינרליים, בעלי כושר המסה של 20 טון ליום
25.	תעשייה מינרלית	תעשייה מינרלית	מיתקנים להפקת אסבסט וליצור המבוסס על מוצרי אסבסט
26.	תעשייה מינרלית	תעשייה מינרלית	פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים ליצור מוצרים קרמים על ידי שריפה, כגון רעפים, לבנים, אריחים או פורצלן, בעלי כושר ייצור של 75 טון ליום או עם כבשנים בעלי נפח של 4 מטרים מעוקבים ועם צפיפות השמה לכבשן של 300 קילוגרם למטר מעוקב
27.	תעשייה כימית	ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי	ייצור פחמימנים פשוטים (לינאריים או ציקליים, רוויים ושאינם רוויים, אליפטיים או ארומטיים)
28.	תעשייה כימית	ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי	ייצור פחמימנים המכילים חמצן כגון אלכוהולים, אלדהידים, קטונים, חומצות קרבוקסיליות, אסטרים, אצטטים, אתרים, פרוקסידים, שרפים אפוקסים
29.	תעשייה כימית	ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי	ייצור פחמימנים סולפורים
30.	תעשייה כימית	ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי	ייצור פחמימנים חנקתיים כגון אמינים, אמידים, תרכובות חנקתיות (Nitrous, nitro, nitrate), ניטרילים, ציאנטים, ואיזוציאנטים (Cyanates Isocyanates)
31.	תעשייה כימית	ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי	ייצור פחמימנים המכילים זרחן
32.	תעשייה כימית	ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי	ייצור פחמימנים הלוגנים
33.	תעשייה כימית	ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי	ייצור תרכובות אורגנו–מתכתיות
34.	תעשייה כימית	ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי	ייצור חומרים פלסטיים (פולימרים, סיבים סינתטיים וסיבים המבוססים על צלולוס)
35.	תעשייה כימית	ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי	ייצור גומי סינתטי
36.	תעשייה כימית	ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי	ייצור צבעים ופיגמנטים
37.	תעשייה כימית	ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי	ייצור חומרים פעילי שטח ודטרגנטים
38.	תעשייה כימית	ייצור חומרים אנאורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי	ייצור גזים כגון אמוניה, כלור או מימן כלורי, פלואור או מימן פלואורי, תחמוצות פחמן, תרכובות גופרית, תחמוצות חנקן, מימן, דו־תחמוצת הגופרית, קרבוניל כלוריד
39.	תעשייה כימית	ייצור חומרים אנאורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי	ייצור חומצות כגון חומצה כרומית, חומצה הידרופלואורית, חומצה זרחתית, חומצה חנקתית, חומצה הידרוכלורית, חומצה גופרתית, אולאום (Oleum), חומצות גופריתיות
40.	תעשייה כימית	ייצור חומרים אנאורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי	ייצור בסיסים כגון אמוניום הדרוקסיד, פוטסיום הדרוקסיד, סודיום הידרוקסיד
41.	תעשייה כימית	ייצור חומרים אנאורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי	ייצור מלחים כגון אמוניום כלוריד, פוטסיום כלורט, פוטסיום קרבונט, סודיום קרבונט, פרבורט, ניטרט כסף (Silver nitrate)
42.	תעשייה כימית	ייצור חומרים אנאורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי	ייצור תרכובות אנאורגניות לא מתכתיות או תחמוצות מתכת או תרכובות אנאורגניות אחרות כגון סידן קרביד, סיליקון, סיליקון קרביד
43.	תעשייה כימית	ייצור חומרים כימיים בקנה מידה תעשייתי	ייצור דשנים המבוססים על זרחן, חנקן או אשלגן (תרכובות פשוטות או מורכבות)
44.	תעשייה כימית	ייצור חומרים כימיים בקנה מידה תעשייתי	ייצור ביוצידים (נגד מיקרואורגניזמים) או מוצרים בסיסיים להגנת הצומח
45.	תעשייה כימית	ייצור חומרים כימיים בקנה מידה תעשייתי	תהליכים כימיים וביולוגיים לייצור מוצרים פרמצבטיים כולל חומרי ביניים
46.	תעשייה כימית	ייצור חומרים כימיים בקנה מידה תעשייתי	ייצור חומרי נפץ
47.	פסולת ושפכים	פסולת מסוכנת	טיפול או סילוק של פסולת מסוכנת בכמות של 10 טון ליום באמצעות אחת או יותר מפעילויות אלה: (1) טיפול ביולוגי; (2) טיפול פיסיקו–כימי; (3) בחישה או ערבוב לפני העברה לפעילויות מהסוגים המפורטים בטור ב׳ של פרטים 43 ו־46 לתוספת זו; (4) אריזה מחודשת לפני העברה לפעילויות מהסוגים המפורטים בטור ב׳ של פרטים 43 ו־46 לתוספת זו; (5) השבה או חידוש של ממיסים; (6) מיחזור או השבה של חומרים אנאורגאניים שאינם מתכות או תרכובות מתכת; (7) ענף תחום פעילות סוג פעילות חידוש של חומצות או בסיסים; (8) טיפול של רכיבים המשמשים למניעת זיהום; (9) טיפול של רכיבים מקטליזאטורים; (10) זיקוק מחודש של שמנים או שימוש מחודש אחר של שמן; (11) קיבוע פני השטח
48.	פסולת ושפכים	פסולת מסוכנת	אחסון זמני, שאינו נכלל בפעילות מהסוגים המפורטים בטור ב׳ בפרט 49 לתוספת זו, של פסולת מסוכנת לקראת פעילויות מהסוגים המפורטים בטור ב׳ בפרטים 47, 49, 50 או 53 לתוספת זו, בקיבולת של 50 טון, למעט אחסון זמני לפני איסוף באתר שבו מיוצרת הפסולת
49.	פסולת ושפכים	פסולת מסוכנת	אחסון תת־קרקעי של פסולת מסוכנת בקיבולת של 50 טון לרבות אחסון זמני כאמור
50.	פסולת ושפכים	סילוק או טיפול בפסולת במיתקנים לשריפה או טיפול תרמי בפסולת	סילוק או טיפול בפסולת במיתקנים לשריפה או לטיפול תרמי, בפסולת לא מסוכנת – בקיבולת של 3 טון לשעה, ובפסולת מסוכנת – בקיבולת של 10 טון ליום
51.	פסולת ושפכים	פסולת לא מסוכנת	סילוק של פסולת לא מסוכנת בקיבולת של 50 טון ליום הכוללת אחת או יותר מפעילויות אלה, למעט טיפול בשפכים שאינם שפכי תעשייה: (1) טיפול ביולוגי; (2) טיפול פיסיקו–כימי; (3) טיפול מקדים בפסולת לפני שריפה או טיפול תרמי; (4) טיפול בבוצה או אפר; (5) טיפול באמצעות מגרסה בשאריות מתכת, כולל פסולת אלקטרונית או ציוד אלקטרוני, גרוטאות רכב ומרכיביהם
52.	פסולת ושפכים	טיפול או שילוב של טיפול וסילוק, של פסולת לא מסוכנת בקיבולת של 50 טון ליום הכוללת אחת או יותר מפעילויות אלה, למעט טיפול בשפכים שאינם שפכי תעשייה: (1) טיפול ביולוגי; (2) טיפול מקדים בפסולת לפני שריפה או טיפול תרמי; (3) טיפול בבוצה או אפר; (4) טיפול באמצעות מגרסה בשאריות מתכת, כולל פסולת אלקטרונית או ציוד אלקטרוני, גרוטאות רכב ומרכיביהם
53.	פסולת ושפכים	הטמנה	תפעול מטמנות בקיבולת של 10 טון ליום או בקיבולת כללית העולה על 25,000 טון
54.	פסולת ושפכים	תחנת מעבר לפסולת	מיתקן נייח וקבוע שבו נעשה אחד מאלה: (1) העברה של פסולת במהלך פינויה וסילוקה מכלי קיבול אחד, לרבות רכב להובלת אשפה, לכלי קיבול אחר; (2) מיון של פסולת לרכיביה לצורכי מיחזור או לשימוש חוזר
55.	פסולת ושפכים	כילוי או מיחזור של פגרי בעלי חיים ופסדים	פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לכילוי או מיחזור של פגרי בעלי חיים ופסדים, בקיבולת של 10 טון ליום
56.	פסולת ושפכים	טיפול או סילוק שפכים	פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לטיפול או סילוק של שפכים בספיקה של 1,000 מטר מעוקב ליום
57.	פסולת ושפכים	טיפול או סילוק שפכים תעשייתיים	טיפול או סילוק של שפכים שהם תוצר של פעילויות מהסוגים המפורטים בטור ב׳ לתוספת זו
58.	אחר	ייצור תעשייתי של נייר ועץ	ייצור עיסה מעץ או מחומרים סיביים אחרים
59.	אחר	ייצור תעשייתי של נייר ועץ	ייצור נייר וקרטון בכושר ייצור העולה על 20 טון ליום
60.	אחר	ייצור תעשייתי של נייר ועץ	ייצור אחד או יותר מהלוחות מבוססי עץ להלן: שבבית (particleboard), סיבית (fibreboard) או לוח בנאים (oriented strand board) – ביכולת ייצור העולה על 600 מטר מעוקב ליום
61.	אחר	שימור וחיסום עץ	שימור וחיסום עץ ומוצרי עץ בעזרת כימיקלים בקיבולת העולה על 50 מטר מעוקב ליום
62.	אחר	טקסטיל	פעילויות מקדימות כגון שטיפה, הלבנה, מירצור או צביעת חוטים או טקסטיל, בכושר ייצור של 10 טון ליום
63.	אחר	עיבוד עורות	עיבוד עורות תעשייתי
64.	אחר	שימוש בממיסים	טיפול פני שטח של חומרים, רכיבים או מוצרים, באמצעות ממסים אורגניים בכמות של 150 קילוגרם לשעה או 200 טון לשנה, במיוחד להדפסה, ציפוי, ניקוי משמנים, עמידות למים, צביעה, ניקוי או אימפרגנציה וכדומה
65.	אחר	ייצור פחם	פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לייצור פחם (hard burnt coal) או אלקטרוגרפיט על ידי שריפה או גרפיטיזציה
66.	אחר	בנייה, צביעה או הסרת צבע מאניות	בנייה, צביעה או הסרת צבע מאניות באורך של 100 מטר
67.	אחר	תפיסת זרמי CO2	תפיסת זרמי פחמן דו־חמצני לאחסון גאולוגי, מפעילויות מהסוגים המפורטים בטור ב׳ בתוספת זו
68.	אחר	התפלת מים	התפלת מים בספיקה של 30 מיליון מטר מעוקב בשנה
69.	חקלאות	גידול מקנה אינטנסיבי	מיתקנים לגידול אינטנסיבי של חזירים בקיבולת של 2,000 חזירים (אשר משקלם עולה על 30 קילוגרם) או 750 חזירות (נקבות)
70.	חקלאות	גידול עופות אינטנסיבי	מיתקנים לגידול עופות בקיבולת של 40,000 עופות
71.	חקלאות	חקלאות מים	מיתקנים לגידול דגים או רכיכות, בים או ביבשה, בקיבולת של 1,000 טון דגים או רכיכות לשנה
72.	תעשיית מזון ומשקאות	ייצור מוצרי מזון ומשקאות	שחיטה של בעלי חיים בקיבולת של 50 טון ליום
73.	תעשיית מזון ומשקאות	ייצור מוצרי מזון ומשקאות	טיפול ועיבוד, של חומרי גלם אלה, בין אם עובדו קודם לכן ובין אם לא, המיועדים לייצור מוצרי מזון, משקאות או מזון לבעלי חיים: (1) חומרי גלם מהחי (למעט חלב) בכושר ייצור של 75 טון ליום; (2) חומרי גלם מהצומח בכושר ייצור של 300 טון ליום, ואולם אם המפעל עובד לא יותר מ־90 ימים מצטברים בשנה, בכושר ייצור של 600 טון ליום; (3) חומרי גלם מהחי ומהצומח, במוצר אחד או במוצרים נפרדים, בכושר ייצור כמפורט להלן: (1) 75 טון, אם A שווה או עולה על 10; (2) [300 − (22.5*A)] טון, אם A נמוך מ־10; בפרט זה, ”A“ – החלק היחסי של חומר גלם מהחי (באחוז משקלי) מכושר הייצור של המוצרים הסופיים; אריזה לא תיכלל במשקל המוצר הסופי פרט זה לא יחול אם חומר הגלם הוא חלב בלבד
74.	תעשיית מזון ומשקאות	ייצור מוצרי מזון ומשקאות	טיפול ועיבוד חלב בלבד, אם כמות תשומת החלב עולה על 200 טון ליום

---

התקבל בכנסת ביום כ״ה באדר התשע״ב (19 במרס 2012).

• בנימין נתניהו
  ראש הממשלה
• גלעד ארדן
  השר להגנת הסביבה
• שמעון פרס
  נשיא המדינה
• ראובן ריבלין
  יושב ראש הכנסת

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.