חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה) מתוך

חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011

ס״ח תשע״א, 738, 934; תשע״ב, 248, 559; תשע״ד, 394; תשע״ו, 266, 567, 707; תשפ״ג, 562; תשפ״ד, 883.

שינוי התוספות: ק״ת תשע״ג, 143.

תוכן עניינים

פרק א׳: מטרה והגדרות

פרק ב׳: מינוי של מפקחי הגנת הסביבה וממוני הגנת הסביבה

פרק ג׳: סמכויותיהם של מפקחי הגנת הסביבה וממוני הגנת הסביבה

פרק ג׳1: הוראות מיוחדות לעניין משרתים בשירות אזרחי–ביטחוני

פרק ד׳: הוראות מיוחדות לעניין מערכת הביטחון

פרק ה׳: תיקונים עקיפים

פרק ו׳: הוראות כלליות

תוספת ראשונה

תוספת שנייה

פרק א׳: מטרה והגדרות

1.

מטרה

מטרת חוק זה היא להגן ולשמור על איכות נאותה של הסביבה ולשפרה ולמנוע פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור, באמצעות עיגון והרחבה של סמכויות הפיקוח והאכיפה של עובדי המשרד להגנת הסביבה.

2.

הגדרות [תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־2, תשפ״ג]

בחוק זה –

”כלי תחבורה“ – לרבות כלי שיט וכלי טיס;

”ממונה הגנת הסביבה“ – ממונה שמונה לפי סעיף 4א;

”מפקח הגנת הסביבה“ – מפקח שמונה לפי סעיף 3 (הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2024, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): או 8א;

”השר“ – השר להגנת הסביבה.

[תיקון: תשע״ו־2]

פרק ב׳: מינוי של מפקחי הגנת הסביבה וממוני הגנת הסביבה

3.

מינוי של מפקחי הגנת הסביבה [תיקון: תשע״ו־2]

השר רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק ג׳, כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות לפי החיקוקים המנויים בתוספת הראשונה, כולם או חלקם.

4.

תנאים למינוי מפקח הגנת הסביבה [תיקון: תשע״ו־2]

לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף 3, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1)

משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2)

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק ג׳, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;

(3)

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

4א.

מינוי של ממוני הגנת הסביבה [תיקון: תשע״ו־2]

השר רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, ממוני הגנת הסביבה שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 5, כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות לפי החיקוקים המנויים בתוספת השנייה, כולם או חלקם.

4ב.

תנאים למינוי ממונה הגנת הסביבה [תיקון: תשע״ו־2]

לא ימונה ממונה הגנת הסביבה לפי הוראות סעיף 4א, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1)

הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, להיות ממונה הגנת הסביבה;

(2)

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף 5, כפי שהורה השר;

(3)

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

[תיקון: תשע״ו־2]

פרק ג׳: סמכויותיהם של מפקחי הגנת הסביבה וממוני הגנת הסביבה

5.

סמכויות פיקוח [תיקון: תשע״ו־2]

לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי החיקוקים המנויים בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה, רשאי מפקח הגנת הסביבה או ממונה הגנת הסביבה שהוסמך לפקח על ביצוע אותו חיקוק –

(1)

לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)

לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חיקוק המנוי בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;

(3)

לערוך מדידות או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(4)

להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.

6.

סמכויות אכיפה [תיקון: תשע״ו־2]

התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חיקוק המנוי בתוספת הראשונה, רשאי מפקח הגנת הסביבה שהוסמך לפקח על ביצוע אותו חיקוק –

(1)

לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים;

(2)

לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;

(3)

לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.

7.

סמכות עיכוב

סירב אדם להיענות לדרישת מפקח הגנת הסביבה, על פי סמכויותיו הנתונות לו לפי פרק זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי המפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) ו־(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, בשינויים המחויבים.

8.

זיהוי מפקח הגנת הסביבה וממונה הגנת הסביבה [תיקון: תשע״ו־2]

(א)

מפקח הגנת הסביבה לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1)

הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח הגנת הסביבה, בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;

(2)

יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח הגנת הסביבה, שאותה יציג על פי דרישה.

(ב)

חובת ההזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה:

(1)

סיכול ביצוע הסמכות בידי המפקח;

(2)

פגיעה בביטחון המפקח או בביטחון אדם אחר.

(ג)

חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים מפקח הגנת הסביבה את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים המפקח את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר.

(ד)

הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ממונה הגנת הסביבה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בפסקה (1), הסיפה החל במילה ”ולובש“ – לא תחול.

[תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשפ״ג]

פרק ג׳1: הוראות מיוחדות לעניין משרתים בשירות אזרחי–ביטחוני

(פרק זה הוא הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2024, הוראת השעה חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו).

8א.

הסמכת משרתים בשירות אזרחי–ביטחוני כמפקחים [תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־2, תשפ״ג]

(א)

בפרק זה, ”משרת בשירות אזרחי–ביטחוני“ – מי שמשרת במשרד להגנת הסביבה בשירות אזרחי–ביטחוני כהגדרתו בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014.

(ב)

השר רשאי להסמיך, מבין המשרתים בשירות אזרחי–ביטחוני במשטרה הירוקה ובאגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 5, כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות לפי החיקוקים המנויים בתוספת הראשונה, כולם או חלקם.

(ג)

לא יוסמך משרת בשירות אזרחי–ביטחוני כמפקח לפי הוראות סעיף קטן (ב), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1)

הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כמפקח;

(2)

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף 5, כפי שהורה השר;

(3)

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר.

8ב.

דין משמעתי למשרתים בשירות אזרחי–ביטחוני [תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשפ״ג]

(א)

על משרת בשירות אזרחי–ביטחוני שהוסמך לפי סעיף 8א יחול הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963 (בסעיף זה – חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף זה.

(ב)

בלי לגרוע מהוראות סעיף 17 לחוק המשמעת, יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, היעדרות מתפקיד בלא הצדק סביר, אי־ענידת תג זיהוי, אי־מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחרת.

(ג)

(1)

הליך משמעתי לפי סעיף זה יתקיים בידי דן יחיד.

(2)

השר רשאי להסמיך כדן יחיד את הממונה הבכיר על האכיפה במשרד להגנת הסביבה או עובד מדינה אחר שנאצלו לו סמכויות לפי סעיף 71(ב) לחוק המשמעת, בדרגה שאינה פחותה מדרגת סגן מנהל כללי.

(3)

הליך משמעתי לפי סעיף זה ייעשה בהתאם להוראות הקבועות בפרק השישי של חוק המשמעת, ככל שהן נוגעות לעניין; השר יקבע הוראות נוספות בהתאם לעקרונות הקבועים באותו החוק, בשינויים המחויבים, לרבות בעניינים אלה:

(א)

סדרי דין וראיות בהליך לפני דן יחיד, ובכלל זה אופן הזימון להליך ומימוש זכות הטיעון;

(ב)

אמצעי משמעת שדן יחיד רשאי להטיל על משרת בשירות אזרחי–ביטחוני מבין אלה: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנס, ובלבד שלא יעלה על שליש מדמי הכלכלה ליחיד של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני.

פורסמו תקנות הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה) (דין משמעתי למשרתים בשירות אזרחי–ביטחוני), התשע״ה–2015.

(4)

דן יחיד יודיע לתובע כמשמעותו בסעיף 14 לחוק המשמעת שהסמיך נציב שירות המדינה לעניין זה, על החלטותיו לפי סעיף קטן זה.

(ד)

אין בהוראות סעיף קטן (ג) או בנקיטת אמצעי משמעת לפיו כדי למנוע העמדה לדין משמעתי של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני לפי חוק המשמעת, ובלבד שאם הועמד לדין כאמור, יבוטלו אמצעי המשמעת שהוטלו עליו לפי סעיף קטן (ג); הוראות חוק המשמעת יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)

במקום האמור בסעיף 25(3) יקראו ”קנס שאינו עולה על שישית מדמי הכלכלה ליחיד של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני“;

(2)

במקום האמור בסעיף 34(5) יקראו ”קנס שאינו עולה על שליש מדמי הכלכלה ליחיד של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני“;

(3)

בסעיף 41ה(א), ברישה, במקום ”להפקיע ממשכורתו סכום שלא יעלה על עשירית ממשכורתו החודשית“ יקראו ”להטיל עליו קנס שאינו עולה על עשירית מדמי הכלכלה ליחיד של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני“;

(4)

הוראות פרק רביעי לחוק האמור – לא יחולו.

(ה)

על אף האמור בסעיף 37, תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם השר הממונה על ביצוע חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014; לא הותקנו תקנות כאמור בתוך שנה מיום פרסום החוק האמור, יפקע תוקפו של פרק זה.

פרק ד׳: הוראות מיוחדות לעניין מערכת הביטחון

9.

הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי מערכת הביטחון

פרק זה נועד להסדיר את הפיקוח והאכיפה של דיני הסביבה כלפי מערכת הביטחון באופן שיאזן בין השמירה על איכות הסביבה והגנתה לבין ביטחון המדינה ושלום הציבור ויקיים את מטרות חוק זה.

10.

הגדרות – פרק ד׳

בפרק זה –

”גוף ביטחוני“ – אחד הגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“;

”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002;

”חוק להסדרת הביטחון“ – חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998;

”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:

(1)

משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;

(2)

צבא הגנה לישראל;

(3)

יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(4)

מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר;

(5)

משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;

”נוהל“ – נוהל שנקבע לפי סעיף 19;

”קצין בכיר“ – קצין שדרגתו סגן אלוף, סגן ניצב או סגן גונדר, לפחות, לפי העניין, או מי שדרגתו מקבילה לדרגה כאמור;

”קצין מוסמך“ –

(1)

לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (3) ו־(4) להגדרה ”מערכת הביטחון“, למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – כמשמעותו בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון;

(2)

לעניין צבא הגנה לישראל – ראש מחלקת ביטחון מידע בצבא הגנה לישראל או קצין בכיר שהסמיך לעניין זה;

(3)

לעניין שירות הביטחון הכללי – ראש שירות הביטחון הכללי או עובד בכיר בשירות שהסמיך לעניין זה;

(4)

לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – קצין מוסמך כמשמעותו בסעיף 21א לחוק להסדרת הביטחון;

(5)

לעניין משטרת ישראל – קצין בכיר שיסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה;

(6)

לעניין שירות בתי הסוהר – קצין בכיר שיסמיך נציב בתי הסוהר לעניין זה;

(7)

לעניין הרשות להגנה על עדים – מנהל הרשות או עובד בכיר ברשות שהסמיך לעניין זה;

”השר הממונה“ –

(1)

לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2) ו־(4) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – שר הביטחון;

(2)

לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – ראש הממשלה;

(3)

לעניין הגופים המנויים בפסקה (5) להגדרה ”מערכת הביטחון“ – השר לביטחון הפנים.

11.

הפעלת סמכויות כלפי מערכת הביטחון [תיקון: תשע״ו־2]

מפקח הגנת הסביבה או ממונה הגנת הסביבה יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי מערכת הביטחון, בכפוף לסייגים שבפרק זה.

12.

התאמה ביטחונית ומידע מסווג [תיקון: תשע״ו־2]

לא יפעיל מפקח הגנת הסביבה או ממונה הגנת הסביבה את סמכויותיו לפי פרק ג׳ כלפי מערכת הביטחון, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של גוף ביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה את כללי אבטחת המידע האמורים.

13.

סמכות כניסה [תיקון: תשע״ו]

(א)

על אף האמור בסעיף 5(4), רשאי קצין בכיר או קצין מוסמך לעכב את כניסתו המיידית של מפקח הגנת הסביבה או ממונה הגנת הסביבה למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1)

כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;

(2)

מתרחשת במקום פעילות עוינת;

(3)

מתקיימת במיתקן פעילות שמפקח הגנת הסביבה אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל.

(ב)

קבע קצין מוסמך או קצין בכיר כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לעובד המשרד להגנת הסביבה כפי שייקבע בנוהל, וייקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח או הממונה, לפי העניין, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.

14.

הזדהות [תיקון: תשע״ו־2]

על אף האמור בסעיף 5(1), דרש מפקח הגנת הסביבה או ממונה הגנת הסביבה מאדם להזדהות לפניו, לשם הפעלת סמכויותיו במיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה ולהציג את עצמו בדרך שתיקבע בנוהל, באופן שיאפשר הפעלת סמכויות הפיקוח והאכיפה כלפיו לפי חוק זה.

15.

תיעוד ממצאים [תיקון: תשע״ו־2]

לשם הפעלת סמכויותיו, רשאי מפקח הגנת הסביבה או ממונה הגנת הסביבה להשתמש באמצעים שונים לתיעוד ממצאיו; הכנסת האמצעים האמורים או תנאי השימוש בהם יהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ובאופן שיאפשר את התיעוד הנדרש.

16.

מסירת ידיעות ומסמכים [תיקון: תשע״ו־2]

(א)

על אף האמור בסעיף 5(2), מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח הגנת הסביבה או לממונה הגנת הסביבה, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, ואולם –

(1)

קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו למפקח הגנת הסביבה או לממונה הגנת הסביבה, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לעובד המשרד להגנת הסביבה כפי שייקבע בנוהל;

(2)

קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח הגנת הסביבה או ממונה הגנת הסביבה לא יוציא ממיתקן ביטחוני מסמך מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן, ויהיה נגיש למפקח, לממונה או לעובד המשרד שנקבע כאמור בפסקה (1), לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.

(ב)

קצין מוסמך רשאי להורות כי מידע מסווג שאינו קשור לחומר החקירה ואינו קשור במישרין לעילת הפיקוח, לא ייכלל בידיעה או במסמך הנמסרים למפקח הגנת הסביבה, לממונה הגנת הסביבה או לעובד המשרד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ובלבד שיידע אותו בכך שהשמיט מידע.

17.

מדידות ודגימות

על אף האמור בסעיף 5(3), מדידות ודגימות שהן או תוצאותיהן עשויות להיות מסווגות, יבוצעו ויישמרו במעבדות מסווגות, כפי שייקבע בנוהל, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע עריכת מדידה או נטילת דגימה.

18.

תפיסה

(א)

על אף האמור בסעיף 6(2), לא יתפוס מפקח הגנת הסביבה חפץ שיש חשש כי בשל הוצאתו מידי מערכת הביטחון יינזקו משמעותית כשירותו של גוף ביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור.

(ב)

קצין מוסמך רשאי להורות כי מפקח הגנת הסביבה לא יוציא ממיתקן ביטחוני חפץ מסוים שקבע לגביו כי הוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; חפץ כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני ויהיה נגיש למפקח.

19.

נוהל עבודה

(א)

השר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל על אופן יישום הוראות פרק זה בגוף ביטחוני.

(ב)

קיבל השר את הסכמתו של השר הממונה לקבוע נוהל כאמור בסעיף קטן (א) או לתקן נוהל קיים, יובא הנוהל או תיקונו, לפי העניין, לידיעת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

(ג)

נוהל ראשון לפי סעיף קטן (א) ייקבע בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה, ובהעדר הסכמה בין השרים כאמור באותו סעיף קטן – בידי ראש הממשלה, בתוך 30 ימים לאחר מכן.

פרק ה׳: תיקונים עקיפים

20.

הנוסח שולב בפקודת המכרות.

21.

הנוסח שולב בפקודת בריאות העם, 1940.

22.

הנוסח שולב בחוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961.

23.

הנוסח שולב בפקודת מניעת זיהום מי־ים בשמן [נוסח חדש], התש״ם–1980.

24.

הנוסח שולב בחוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), תשמ״ג–1983.

25.

הנוסח שולב בחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984.

26.

הנוסח שולב בחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, תשמ״ח–1988.

27.

הנוסח שולב בחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ״ג–1993.

28.

הנוסח שולב בחוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ״ז–1997.

29.

הנוסח שולב בחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ״ט–1999.

30.

הנוסח שולב בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004.

31.

הנוסח שולב בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006.

32.

הנוסח שולב בחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007.

33.

הנוסח שולב בחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס״ח–2008.

34.

הנוסח שולב בחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008.

35.

הנוסח שולב בחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011.

36.

הנוסח שולב בחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011.

פרק ו׳: הוראות כלליות

37.

ביצוע ותקנות

(א)

השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

(ב)

תקנות הנוגעות למערכת הביטחון בלבד יותקנו גם בהסכמת השר הממונה על הגוף הביטחוני הנוגע בדבר; בסעיף קטן זה, ”גוף ביטחוני“, ”מערכת הביטחון“ ו”השר הממונה“ – כהגדרתם בסעיף 10.

38.

שינוי התוספת הראשונה והתוספת השנייה [תיקון: תשע״ו־2]

(א)

השר רשאי לשנות את התוספת הראשונה, בצו, בהסכמת השר לביטחון הפנים והשר הממונה על החיקוק שלגביו מתבקש השינוי, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

(ב)

השר רשאי לשנות את התוספת השנייה, בצו, בהסכמת השר הממונה על החיקוק שלגביו מתבקש השינוי, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

39.

תחולה על המדינה [תיקון: תשע״ו־2]

מפקח הגנת הסביבה או ממונה הגנת הסביבה רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי המדינה ומוסדותיה, ולעניין מערכת הביטחון – בכפוף להוראות פרק ד׳.

40.

הוראות מעבר [תיקון: תשע״ו־2]

עובד המשרד להגנת הסביבה שהוסמך כמפקח בידי השר על פי החיקוקים המנויים בתוספת הראשונה, כולם או חלקם, ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו כאילו הוסמך כמפקח הגנת הסביבה לפי חוק זה לתקופה שלא תעלה על שנתיים מיום פרסומו של חוק זה או עד להסמכתו כמפקח הגנת הסביבה לפי סעיף 4, לפי המוקדם, ויהיו נתונות לו הסמכויות המפורטות בחוק זה, לפי החיקוקים המנויים בתוספת הראשונה.

41.

שמירת דינים [תיקון: תשע״ו־2]

(א)

הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

(ב)

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות כל גוף אחר לבצע פיקוח ואכיפה של החיקוקים המנויים בתוספת הראשונה ובתוספת השנייה.

42.

תחילה

תחילתו של חוק זה ביום א׳ באב התשע״א (1 באוגוסט 2011), ולעניין סעיף 36 – ביום תחילתו של חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011.

[תיקון: תשע״ו־2]