זהר חלק ג קנג א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כו (עריכה)
נחית מעילא לתתא. בג"כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי.
רעיא מהימנא
מתוך: זוהר חלק כו (עריכה)
הדא הוא דכתיב "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'" (יחזקאל לו, כה), מעמודא דאמצעיתא.
מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, "כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים". אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר "כל דבר אשר יבא באש" - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר "כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם".
ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר "נשברו - נטהרו". ורזא דמלה "זבחי אלהים רוח נשברה וגו'". אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה "ותורה אור" - באורייתא אינון מתדכין בה.
ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב "תם עונך בת ציון". בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה "ויעקב איש תם". חובין - 'מרים'. ועל דא תמרים - תמן תם ותמן מר.
הכא רמיז "וימתקו המים". הדא הוא דכתיב "ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים". מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון "וימררו את חייהם בעבודה קשה" - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה "וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא". ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון "והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה", לאתקיימא בהון "ואת עם עני תושיע".
ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון "נרפים אתם נרפים" - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא "תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה" - דכובד המס עלייהו. "ואל ישעו בדברי שקר" - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, "תבן אין ניתן", ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה, אין נתן לעבדיך.
ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו "תוכן" - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו "ותוכן לבנים תתנו", ודא כספים לבנים, דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא "ויבאו מרתה" - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו "וימררו את חייהם בעבודה קשה" - זו קושיה. "בחומר" - דא קל וחומר. "ובלבנים" - דא לבון הלכה. "ובכל עבודה בשדה" - דא ברייתא. "את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך" - דא תיקו.
ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך "שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו". ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - "וימתקו המים" - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. וחלם בהיפוך אתוון מלח - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה.
ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו "ועיני רשעים תכלינה" "איוב".