פתיחת התפריט הראשי

זהר חלק ג קנה ב

דף קנה ב

זוהר חלק ג דף קנה/ב לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב ויהי העם כמתאוננים אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. א"ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי:

והמן כזרע גד הוא. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כד"א גד גדוד יגודנו. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. ד"א כזרע גד הוא. כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס"א ואתנשים) (ס"א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. ועינו כעין הבדולח. כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס"א חוורא דעינא) דלעילא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב אם ככה את עושה לי את אתה מבעי ליה אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר וההוא אתר דנוקבא איהו בגין כך אמר הרגני נא הרוג ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא וע"ד אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר את ולא אמר אתה והכי מבעי ליה. מיד:

ויאמר יי' אל משה אספה לי שבעים איש וגו'. א"ל קב"ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך ואצלתי מן הרוח וגו'. ת"ח דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה בזמנא אוחרנא דבעא מיתה לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובג"כ קבילו מניה. וע"ד אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא ובג"כ אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה וע"ד אמר אדני משה כלאם מאי כלאם מנע מנהון אינון מלין כד"א ויכלא העם מהביא. ויכלא הגשם מן השמים. מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב המקנא אתה לי וגו'. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. א"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום א"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. פתח ואמר יש דעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם. יש רעה דא איהי תוקפא בישא מדי אמאי איהי רעה קרא דבתריה אוכח דכתיב איש אשר יתן לו האלקים עושר ונכסים וגו'. האי קרא קשיא כיון דכתיב ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה אמאי ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו דהא אינו חסר לנפשו כלום. אלא רזא איהו וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. ת"ח אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא השתא האי קרא הכי קאמר דב"נ אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה