ויקיטקסט:מזנון/ארכיון נובמבר 2007

דף זה הוא ארכיון של הדיונים שהתקיימו במזנון. דיונים חדשים יש לקיים במזנון הנוכחי. אין לערוך דף זה.

---

סידור ימי מלך וסידור סימן טוב

החלטתי לחזור ולעבוד על סידור סימן טוב בעיקר.

שאלתי- האם ניתן לקחת את התפילות שיש ב סידור ימי מלך [שמאז 2004 נמצא תחת בקשה לא לערוך כיון שהוא כבר בעריכה, אולם לא השתנה כלום],
לערוך אותן שיתאימו לתצורה של סידור סימן טוב, ולמחוק את הערך, כדי לרכז את התפילות שיהיה קל ונגיש?
תודה,
בניהו 16:07, 6 בנובמבר 2007 (IST)

אינני רואה סיבה להותיר את הערך בשיממונו. אם יסכימו איתי האחרים כאן, יש להעתיק את התפילות מימי מלך לסידור סימן טוב כפי הצורך, ולמחוק את ימי מלך. אולם נמתין תחילה לחוות דעת נוספות. בברכה, נחום 18:07, 8 בנובמבר 2007 (IST)

מסכים. Dovi 19:24, 8 בנובמבר 2007 (IST)

מסכים ומעודד. גם את סידור האש לדעתי כדאי לשלב - במה הוא שונה?

אולי ננצל את ההזדמנות הזאת לעשות סדר בסידור - הרשו לי להציע את הדבר הבא:

במקום שכל אחד ייצור סידור חדש המסודר על פי ראות עיניו, ניצור מהדורה אחת, ובחילוקי הדעות נכריע בהצבעה.

למשל אפשר שבדף סידור התפילה יהיה תוכן לכל התפילות, כל קטע בתפילה ב-3 (או יותר?) נוסחים. למשל:

קורבנות (א,ס,עמ)

פסוקי דזמרה (א,ס,עמ)

וכן הלאה.

פרקים מהתנ"ך אפשר "לצטט" על ידי LST מתוך מהדורת התנ"ך המנוקדת. אני גם מציע שהטקסט יהיה בנוסח ספרד, ואם הוא זהה באשכנז\עדות המזרח לנוסח ספרד, לצטט שם על ידי LST.

[למה דוקא נוסח ספרד המרכזי? מתוך תקוה שהוא דה-פקטו יהפוך (בימות המשיח?) לנוסח האחיד של כל ישראל. (אפשר להתייחס אליו כעין פשרה בין נוסח אשכנז לנוסח ע"מ).]

בסוף (וזה לא צריך לקחת הרבה זמן), נמחוק אל שלושת המהדורות שקיימות כרגע.

מה דעתכם? Ori229

אני לא מסכים. יש סיבה לכך שנוצרו פה סידורים שונים על ידי משתמשים שונים. אמנם כרגע אין כל כך התקדמות בסידור האש, אבל הוא הותחל על ידי משתמשים מסויימים, ואלי בעתיד הם יחזרו וירצו להמשיך בו.

בפועל, למרות שאולי זה נראה שכל אחד מתחיל סידור חדש כראות עיניו, לא כך הדבר.

סידור סימן טוב, למשל, הוא הסידור המקובל בנוסח המסורתי המקובל.

סידור תורה אור, לעומת זאת, הוא סידור אדמו"ר הזקן, כפי שנערך על ידי הרב שניאור זלמן מליאדי, ועל פי הנוסח שלו, המכונה על ידי חסידי חב"ד "נוסח האריז"ל" ועל ידי שאר עם ישראל "נוסח חב"ד".

ולא, אני לא חושב שכדאי או רצוי לאחד את נוסחאות התפילה השונים לסידור אחד. לפעמים יש מסורות ניקוד שונות בעדות שונות גם במזמורי תהילים הנאמרים בתפילה, על אחת כמה וכמה בתפילות השונות עצמן. מכל הבחינות נחוץ וראוי שיהיה סידור תפילה נפרד לכל עדה ולכל נוסח.

לסיכום, המטרה שלנו איננה לשלב את כל הסידורים ל"נוסח אחיד" או סידור אחיד או לא יודע מה, כי אם לשלב את העבודה שנעשתה בסידור ימי מלך, שהמשתמש שהחל בו ביקש לא לערוך אותו הלאה, ונעלם לפני כמה שנים ללא עקבות. הבעייה הזו איננה קיימת בסידור האש או בסידורים אחרים. אגב, סידור סימן טוב החל למעשה כהעתקת קטעים מתוך סידור האש וניפוי תוכן לא-רצוי מתוכם, ואחר כך נוסף עליו כיד העורכים הטובה עליהם.

במידה וסידור האש יישאר ללא דורש במשך עוד כמה שנים, ניתן לקיים לגביו הצבעת מחיקה מסודרת.

זו דעתי, -- נחום 15:33, 9 בנובמבר 2007 (IST)

לא אמרתי שיהיה רק נוסח אחד. דוקא הדגשתי את זה שכל דף יהיה ב-3 נוסחים: אשכנז, ספרד ועדות המזרח (ואין מניעה שגם נוסח חב"ד). אל תצמד למה שהצעתי בסוגריים לגבי הנוסח האחיד - זה לא קריטי). Ori229

ההתנגדות שלי התייחסה לעצם ההצעה לשלב בין הסידורים ולמחוק. לכל סידור יש את תפקידו ומקומו הראוי לו. דפים בוויקיטקסט "לא אוכלים ולא שותים", ואם יש פוטנציאל להרחבה והשלמה, אין סיבה לשלב או למחוק. רק במקרה של סידור ימי מלך הסכמתי לשלב ולמחוק משום שאין טעם להשאירו כפי שהוא. -- נחום 23:12, 10 בנובמבר 2007 (IST)

את טענת "לא אוכלים ולא שותים" אפשר לאמר למשל על ערכים בויקיפדיה כגון אלו שמנויים כאן, כי זה או שיהיה אותם או שלא, ולמה לא? אבל אם מישהו יצור ערך בויקיפדיה בשם נפוליאון 2 או ארץ ישראל מנקודת מבטו של פלוני אלמוני ודאי שזה ימחק מיד. גם כאן, אני לא רואה הבדל בין סידור סימן טוב לסידור האש, סתם כפילות - וכפילויות כדאי למחוק. Ori229

דעתי האישית שצריך להפריד בין עיקרון למעשה: בעיקרון, כל סידור נדפס הוא דבר מיוחד מבחינת העיצוב, סדר הדפסת התפילות, כלי העזר שבו (הלכות, פירושים, הערות, תמונות), אופן ההגהה והפיסוק והניקוד, החלוקה לשורות או לפסקאות, וכמובן גם הנוסח המדוייק (יש שיטות רבות אף בתוך "אשכנז" או "ספרד" חסידים, וכמובן גם עדות המזרח שהם רבים למעשה). ונראה שאותו דבר נכון בעיקרון בוויקיטקסט, שכל סידור שיש לו קרטריונים מובהקים ששונים מהאחרים ראוי שיהיה לו מקום. מצד שני יש את ה"למעשה": במקרה דנן אין ייחוד אמיתי לסידורים שדנים בהם כאן, ולכן אין סיבה שלא ליחדם. Dovi 21:07, 13 בנובמבר 2007 (IST)

אני לא מסכים. קיים הבדל מובהק בין הנוסח שבסידור סימן טוב לזה שבסידור האש, למרות שהראשון התחיל בהעתקת טקסטים מתוך השני. סידור סימן טוב מיועד לייצג את הנוסח המקובל, אם אשכנז או ספרד, בעוד סידור האש הוא סידור הנערך על ידי הגולשים, וגולשים שונים מוסיפים לו ביאורים ותפילות נוספות שאינן בסידור המקובל. היתה סיבה לכך שמי שהתחיל את "סידור סימן טוב" התחיל אותו כסידור נפרד מ"סידור האש" ולא פשוט שינה לו את השם והתחיל לערוך ולשנות אותו, ואני סבור שהסיבה הזו עודנה בתוקף. -- נחום 16:26, 15 בנובמבר 2007 (IST)

הלכה למעשה- מה לעשות? האם אני יכול להעביר אותו? מה סוכם? העליתי את ההצעה להעבירו, לא כיון שהוא "אוכל ושותה" אלא כדי שכל הערכים בוויקיטקסט יהיו נגישים, ולא מפוצלים על פני הרבה ערכים- שיהיה יותר קל לעבור ביניהם ולערוך, או לעיין.

בינתים אני מתחיל באיחוד, בלי לשנות כלום בימי מלך (בכל מקרה אני לא יכול למחוק) תודה בניהו 19:13, 15 בנובמבר 2007 (IST)

כולם מסכימים שאפשר להעתיק את התפילות מימי מלך לסידור סימן טוב, ולמחוק את ימי מלך. המחלוקת היא אם יש ייחוד מהותי בסידור האש, שאם לא כן הרי שאפשר לשלב גם אותו לתוך השניים האחרים. מה דעתך בנידון? Ori229

אני מציע הצעת ביניים - לקחת קטעים שמופיעים בכל הסידורים באותה צורה, לשים אותם בדפים נפרדים, ולהכליל דפים אלה בכל הסידורים. כך יהיה קל יותר להבחין בהבדלים בין הסידורים. --אראל

זו הצעה טובה לדעתי, בשאר הסידורים למעט סידור תורה אור. בסידור זה מופיעים גם הקטעים שנמצאים בצורה זהה בכל הסידורים - בצורה שהגיה וערך אותם "אדמו"ר הזקן", כולל שינויים שנראים זוטרים בכתיב ובניקוד בכל מיני מקומות, הן בפסוקים מן התנ"ך והן בתפילות וברכות. מכיוון שכרגע יש לנו רק עוד שני סידורים, סידור האש וסידור סימן טוב, לאחר שימי מלך יימחק, ניתן ליישם את ההצעה על שני סידורים אלו, וכן בעתיד לכל סידור שיתווסף פה ושלגביו לא תהיינה הסתייגויות דומות.

שבוע טוב, נחום 18:01, 17 בנובמבר 2007 (IST)

בעד. Ori229

גמרתי את האיחוד. יש עוד לערוך מעט את הטקסטים שבסידור סימן טוב, אולם כל הדפים מסידור ימי מלך הועברו לסימן טוב. בניהו 18:04, 18 בנובמבר 2007 (IST)

רש"י

עשיתי קצת סדר בדפים הקשורים לרש"י, ורציתי להסביר את ההגיון:

• קטגוריה:רש"י כוללת את כל הדפים הקשורים לרש"י. יש לה כמה תת-קטגוריות:
  • קטגוריה:רש"י על המקרא - הטקסטים של פירושי רש"י על המקרא (מחולקת לתת-קטגוריות לפי ספרים).
  • קטגוריה:פירושי רש"י - מאמרים שמסבירים פירושים תמוהים של רש"י או את שיטתו הכללית בפרשנות (במרחב שם "ביאור");
  • בנוסף לכך, הקטגוריה כוללת את כל שאר כתבי רש"י, שרובם עדיין לא הוקלדו.

אשמח לקבל תגובות, וכן, אם ידוע לכם על עוד דפים הקשורים לרש"י שלא מצאתי, אשמח אם תצרפו אותם לקטגוריה המתאימה. --Erel Segal 19:18, 24 בנובמבר 2007 (IST)

שבוע טוב, ותודה על המאמצים הרבים! עשיית הקטגוריות כמובן דבר ברוך. אבל למה שדפים כגון רש"י על המקרא יהיו הפניות ישירות לקטגוריה? למה לא ליצור בהם רשימה נוחה ואסתטית? Dovi 21:31, 24 בנובמבר 2007 (IST)

המטרה שלי היתה שיהיה קל להקליד בחלקים - שכל מי שלומד פסוק מסויים יוכל להקליד את הפירושים שהוא לומד על אותו פסוק, ומייד לקשר אותו לקטגוריות המתאימות, בלי שיצטרך להיכנס לדף אחר (הדף של הרשימה המסודרת) וליצור קישור לדף החדש שהקליד. אפשר, במקביל, ליצור רשימות מסודרות, ולמחוק את ההפניות לקטגוריות. חשבתי ליצור את רשימות הקישורים ע"י בוט, אבל לרוב הפסוקים יש פירושים רק של חלק מהפרשנים, ולכן צריך קודם ליצור רשימה - לאיזה פסוק יש פירוש של כל פרשן - עבודה די ארוכה. -- אראל

אכן עבודה ברוכה. אני מסכים עם שיטת הקטגוריות, אבל בעתיד אני חושב שקטגוריה:רש"י על המקרא תהיה מיותרת, אם רש"י על כל התנ"ך יהיה מסודר יפה בתוך המקראות גדולות. אוֹרי

"קטע" או "תבנית"?

לגבי מקראות גדולות, אני רואה ששם כל הפירושים הם במרחב שם תבנית - אולי כדאי להחליט סופית האם להשאיר אותם שם, להעביר למרחב שם קטע, או להעביר למרחב הראשי? (בכל מקרה תהיה לנו עבודה). --אראל

נראה שהיתה החלטה בעבר ללכת על המתחם "קטע", ולפי זה יש להעביר מ"תבנית:" ל"קטע:".

בהזדמנות זו, אפשר אולי לפתוח את זה לדיון? לדעתי ליצור הרבה דפים קטנים זה עבודה קשה, ועדיף ליצור דף כמו רש"י על בראשית ב וממנו לצטט פסוקים בודדים עם LST לדפים של המקראות גדולות. אוֹרי

לי דווקא יותר קל ליצור דף נפרד לכל פסוק, כי אני בדרך-כלל לומד פסוק מסויים מתוך פרק ולא את כל הפרק, ותוך כדי לימוד, מקליד חלק מהפירושים על אותו פסוק. בנוסף לכך, קל יותר לשים קטגוריות בדפים בודדים. -- אראל

אולי אפשר לכתוב בוט שייצור דף לכל פרשן ולכל פרק, ובו יהיו כל הסימנים של ה LST, וגם תת-כותרות שיהיו מחוץ ל-LST, כך שמי שרוצה להקליד פירוש לפסוק מסויים, יצטרך רק להיכנס לדף של הפרק ולערוך את הקטע המתאים (אבל זה עדיין לא יאפשר להוסיף קטגוריות).

אממ... שכחתי את העיניין עם הקטגוריות. אוקי, אם זה הוחלט כבר שעובדים עם דפי "קטע:" קטנים, אז נמשיך עם זה. דרך אגב, את הקטגוריות בדפים כאלה צריך לשים ב noinclude כדי שלא יופיעו גם בדפים ש"מצטטים" את הדפים האלה. אוֹרי

אם מדובר רק על שאלת "קטע:" מול "תבנית:" עבור פרשן מסויים לפסוק מסויים, ברור שכולם צריכים להיות רק ב"קטע:", וזה כבר הוחלט מזמן. רק שזו עבודה רבה להעביר את כל ה"תבניות" הקטנות שכבר נמצאים במקראות גדולות. (אולי ניתן לעשות את זה על ידי בוט, וכן להחליף את ההכללות בתוך דפי מקראות גדולות הישנים?)

אני דווקא חשבתי שאולי כדאי לשים אותם במרחב הראשי - זה חוסך הקלדות כשרוצים להגיע ישר לדף של הפסוק, וזה גם נראה יותר טוב מתוך דפי הקטגוריה. תאר לך, למשל, שבקטגוריה:בראשית א א יהיו 20 פירושים שונים, שכל אחד מהם יתחיל במילה "קטע:" - זה מוסיף הרבה טקסט מיותר. --Erel Segal 21:07, 25 בנובמבר 2007 (IST)

בכל מקרה אינני חושב שזה רעיון טוב להמשיך עם הקטעים הקטנים, שיטה שהיתה נחוצה רק לפני LST. הרבה יותר קשה לבנות כך מקראות גדולות. נראה לי שנמשיך להשתמש ב"קטע:" פה ושם במקרים מיוחדים, אבל לרוב צריך לעשות דפים מלאים לפרשן על הפרק (כפי שהציע אורי) או לכל הפרשנים על הפסוק (כפי שהציע אראל, שזה בעצם דף מקראות גדולות). אני קצת נוטה לדרכו של אורי, כי אם בעתיד תעשה הגהה רצינית למשל לרש"י על התורה, יהיה קל יותר לבצע אותו בדפים רצופים של רש"י. לילה טוב ושבוע טוב. Dovi 23:20, 24 בנובמבר 2007 (IST)

דובי, אינני מבין על סמך אתה קובע ששיטת הקטעים היתה נחוצה רק לפני LST. השיטה הזו נחוצה בעיקר מכיוון שהגהה רצינית לרש"י על התורה, לא רק שלא תהיה קלה יותר לביצוע בדפים רצופים של רש"י, היא תהיה כמעט בלתי אפשרית. מתי ניסית בפעם האחרונה לערוך דף בוויקימדיה שמכיל כמות סימנים דומה לזו של רש"י על התורה? שיטת הקטעים היא היחידה המבטיחה שכל הדפים יהיו קצרים דיים לניהול, נוחים לעריכה, נוחים לשילוב בתוך מקראות גדולות, ונוחים לשילוב בדפים שכוללים את כל רש"י על ידי הכללת הקטעים בזה אחר זה לכל פסוק, דבר שניתן לעשות על ידי בוט. בברכה, נחום 17:17, 25 בנובמבר 2007 (IST)

אם עושים כותרות משנה, כמו שהדגמתי באבן עזרא על יונה א, אפשר לערוך את הפירוש על כל פסוק בנפרד אם רוצים, כך שזה לא משנה כמה סימנים יש בפרק.

חיסרון של שיטת הקטעים הוא שיהיו המון דפים - יש 23202 פסוקים בתנ"ך, זה אומר שיהיו אלפי דפים לכל פרשן.

דרך אגב, אם בכל זאת בוחרים את שיטת הקטעים לכל פסוק - לא צריך בוט, אפשר להשתמש בתבנית, כמו שעשיתי בכותרת התחתונה לדפי הביאורים.

--Erel Segal 21:07, 25 בנובמבר 2007 (IST)

יתרון של שיטת הקטעים הוא, שניתן לשים קישור ישירות לפירוש של פרשן על פסוק מסויים. --אראל

אולי אפשר לשלב - לעשות דף לכל פרק, עם תגי "קטע", וביניהם לשים הכללות של הדפים של הפירושים על הפסוקים. מי שירצה, יקליד את הפירושים על הפסוקים והם יוכללו אוטומטית בדף של הפרק וגם בשאר הדפים שמשתמשים בו (זה מתאים יותר לפירושים ארוכים, שיש טעם להוסיף להם קטגוריות ולקשר אליהם); מי שירצה, יערוך את הדף של הפרק ויקליד שם את הפירושים של הפסוקים (זה מתאים יותר לפירושים קצרים, שבד"כ אין טעם להוסיף להם קטגוריות או לקשר אליהם). אבל זה עלול ליצור בלגן, אנשים עלולים לעשות עבודה כפולה. --אראל

כעיקרון, בפירושים קצרים יחסית, כמו התרגומים, דובי צודק -- עדיף לעשות את כל הספר בדף אחד, עם תגיות עבור LST. התחלתי בכך עבור אונקלוס על בראשית פרק א, ואמשיך בעז"ה בתרגומי יונתן וירושלמי בהתאם להתקדמות במ"ג. בפירושים ארוכים יותר, כמו רש"י, עדיפה שיטת הקטעים. -- נחום 03:31, 29 בנובמבר 2007 (IST)

שלום לכולם! אני רוצה שוב לחלק בין שתי שאלות שונות:

1. אם כן נשתמש בשיטה של דף לכל אלמנט קטן, באיזה מרחב-שם הוא יהיה? כאן אני חושב שכבר ברור לכולנו שבין "קטע:" ל"תבנית:" עדיף "קטע:" רק בגלל הסדר הטוב, כי זה לא אמור להיות המטרה של מרחב-שם "תבנית:". אראל העלה שאלה נוספת, דהיינו שאולי נשים אותם פשוט במרחב-השם הרגיל. כאן נראה לי שכדאי לא לעשות זאת, כי לא מדובר כלל על יחידת-טקסט שיכול לעמוד בזכות עצמו (כגון פירוש על פרק או ספר שלם), אלא ממש "קטע:" שאנחנו מבודדים אותו מהקשרו אף ורק כדי להקל על הכללתו ו/או הגהתו. עדיף שאנשים לא יראו את זה כשהם לוחצים על "דף אקראי", ושכל פירוש של כל פרשן על כל פסוק לא יהווה את מספר הדפים בוויקיטקסט. אולי זה נשמע קצת מוזר, וכמובן אפשר להתווכח, אבל לי נראה ש"דף פסוק" עם כל הצורות של הפסוק וכל הקישורים הרלוונטיים, הוא כן יחידת טקסט חשובה, וכן דף מקראות גדולות עם כל המפרשים הקלאסיים על אותו פסוק. אבל קטע בודד של פרשן אחד על פסוק אחד הוא לא יחידת-טקסט חשובה לדעתי, ולכן ראוי לשים אותו במרחב-השם המיועד לכך. אי-אפשר להוכיח את תחושתי זו, זה רק עניין של טעם ולא של הגיון צרוף, אבל זו תחושתי. אם אחרים מסכימים איתי בסדר, וניתן גם להכניס את הקלדת האותיות "קטע:" לתוך התבניות בלי בעיה גדולה. ואם אחרים אינם מסכימים איתי גם זה בסדר גמור, כי בסך-הכל יש כאן עניין של שיקול הדעת ושל טעם, ולא עניין עקרוני. אני מוותר בשמחה לאלה שבונים בפועל את התחום של המקרא ומקראות גדולות.
2. השאלה השנייה היא: האם נכון מלכתחילה להשתמש בשיטה של "דף נפרד לכל אלמנט". כתבתי את מה שכתבתי למעלה פשוט מתוך נסיון אישי, שהרגשתי במקראות גדולות ל"רות" ו"איכה" שזה המון עבודה והמון פעולות ליצור דף חדש לכל אלמנט בנפרד, וחיכיתי לרגע של LST שבו אוכל להעלות את כל פירוש רש"י ל"רות" בדף אחד או בדף לכל פרק, הכל כבר מסומן ב-LST במעבד התמלילים, ולהכליל את הפירוש לכל פסוק במ"ג כך. אבל אם אחרים מתוך נסיון עכשווי שכולל תבניות טובות ושימוש בבוטים חושבים שיש שיטה קלה יותר אין לי כמובן שום בעיה. מה שחשוב שדפי המקראות הגדולות יופיע בצורה יפה, ושזה יעשה בדרך הכי יעילה עבור התורמים. Dovi 12:45, 29 בנובמבר 2007 (IST)

1. לא משנה לי אם "קטע:" או במרחב הכללי - רק שנסכים על משהו כדי שיהיה אחידות. אם בכל זאת אתם רוצים שנעשה הצבעה על העניין אני בעד לוותר על המרחב "קטע:".

2. LST זה דבר מצויין, אך לדעתי נוותר עליו במקרה זה. צר לי על כך שכבר יש לך את כל רש"י ל"רות" בדף אחד עם LST. אולי תשלח לי באימייל, ואני אנסה לכתוב תוכנית שתטען את זה בדפים נפרדים לכל פסוק.

-- אוֹרי

אורי, מקראות גדולות רות אינו ב-LST אלא דף לכל פירוש על כל פסוק (במרחב תבנית). אז מצאתי שזה המון עבודה, אבל אם כבר יש שיטה יעילה (בעזרת בוטים ותבניות) אז קדימה. Dovi 14:12, 29 בנובמבר 2007 (IST)

דובי כתב "קטע בודד של פרשן אחד על פסוק אחד הוא לא יחידת-טקסט חשובה לדעתי" - ייתכן שזה נכון, אבל אני עד עכשיו הקלדתי רק פירושים שנראו לי "מעניינים" (בד"כ ארוכים יותר ועם כמה קישורים ונושאים מסתעפים), ולכן חשבתי שהקטעים הללו הם כן חשובים. בכל מקרה, התבנית:מקראות גדולות על פסוק היא "פלורליסטית" - היא מחפשת את הקטע בכל מרחבי השם, כך שהיא תעבוד בין אם מקלידים ב"קטע" או ב"תבנית" או במרחב הראשי. --Erel Segal 15:22, 29 בנובמבר 2007 (IST)

לגבי הנוחות - למעשה כבר יש לנו בוט שמעלה דפים אוטומטית, כך שלפחות מבחינת נוחות, אין בעיה להישאר בשיטת ה"קטע לכל פסוק". מי שיותר נוח לו להקליד פרק שלם בבת אחת, יכול פשוט להקליד אותו בפורמט של הבוט, והבוט יעלה אוטומטית את כל הדפים. רק לצורך הדוגמה, כך נראה קובץ קלט של הבוט:

----- רש"י על רות א א

תוכן

תוכן

תוכן

ENDOFFILE

----- רש"י על רות א ב

תוכן

תוכן

תוכן

ENDOFFILE

----- רש"י על רות א ג

תוכן

תוכן

תוכן

ENDOFFILE

וכן הלאה (במקום ----- צריך לשים #####). גודל הקובץ אינו מוגבל (רק לא מזמן העלינו קובץ ובו כמעט 10000 דפים מויקיהדות - זה לקח כמה שעות אבל זו רק עבודה של מחשב...)

מצד שני, גם בדרך של "קטע לכל פרק" אפשר להסתדר ע"י תבניות, כך שמבחינתי זה לא כל כך משנה.

--Erel Segal 15:09, 29 בנובמבר 2007 (IST)

הוספת קטגוריות לפירושים של פרשנים על פסוקים

חשבתי על פתרון לנושא הקטגוריות - להוסיף קטגוריות מותנות שיופיעו רק כאשר כותרת הדף זהה לכותרת הפסוק. רוב הקטעים הם קצרים ואין בהם צורך לקטגוריות; קטעים ארוכים, שיש בהם קטגוריות, אפשר לשים בדף נפרד שכותרתו "פרשן ספר פרק פסוק", ואז הקטגוריות אמורות להופיע אוטומטית. משום מה, זה לא עובד - הקטגוריות מופיעות גם בדף "פרשן ספר פרק" וגם בדף "ספר פרק פסוק" (ראו בקטגוריות שהוספתי ל אבן עזרא על יונה א פסוק א). ייתכן שיש לי באג בתנאי - התוכלו לבדוק? --Erel Segal 08:18, 25 בנובמבר 2007 (IST)

זה קצת מורכב הפתרון שלך, ויכול להיות שיש באג, לא אצלך, אלא במדיה-ויקי. צריך לחשוב עד כמה זה חיוני לשים קטגוריות בתוך הפרשנים. אוֹרי

הצלחתי, זה לא היה מסובך, צריך להשתמש ב#שווה במקום ב#תנאי. ראו למשל בקטגוריה:שופטים יא ג - מופיע רק פירוש אבן עזרא על יונה א א, כמו שצריך. -- אראל

זה פתרון מתוחכם, אך חוששני שזה גם החסרון שלו: מי שלא מומחה בטריקים של הויקי-מדיה יתקשה להבין איך זה עובד. אוֹרי

כמובן שלא התכוונתי שכל אחד יעשה את זה, אלא שתהיה תבנית:קטגוריות לפירוש על פסוק, והבוט שייצור את הדפים של הפרקים ישים אוטומטית את התבנית הזאת במקומות המתאימים, כך שמי שיקליד את הפירוש יצטרך רק להקליד את הקטגוריות. כל זה רלבנטי, כמובן, רק לשיטת ה"דף לכל פרק". --אראל

הכללת פירושים בדפים של הפסוקים

דרך אגב, הרעיון של תבנית:קטע-מתקפל (לשים את הפרשנים אוטומטית בדפים של הפסוקים) הוא יפה ואלגנטי, אבל הבעיה היא שזה בדיוק מה שיש ב"מקראות גדולות" (כל הפרשנים על פסוק מסויים). האם אתה לא רואה בזה כפילות? אוֹרי

אכן, וחשבתי שזה יכול להיות תחליף טוב לדפים של מקראות גדולות - במקום ליצור דפים נפרדים למקראות גדולות, מכלילים את הפירושים ישירות בדפים של הפסוקים והפרקים. --Erel Segal 21:07, 25 בנובמבר 2007 (IST)

עוד בעיה זה במקרה שלמשל אם ראב"ע לא היה כותב פירוש על פסוק ב, היה מוצג ריבוע ריק? אוֹרי

על זה לא חשבתי, זו באמת בעיה בשיטת הפרקים. אבל אם נישאר בשיטה של נחום - דף לכל פסוק - זו לא תהיה בעיה. --Erel Segal 21:07, 25 בנובמבר 2007 (IST)

יתרונות של הכללת הפירושים ישירות בדפי הפסוקים:

1. פחות דפים
2. פחות צורך ללחוץ על קישורים
3. יותר קל להוסיף פרשן - רק משנים תבנית אחת (בשיטה הנוכחית צריך לעבור על כל הדפים הקיימים ולהוסיף - גם אם בוט עושה את זה, זה מסובך).

--Erel Segal 22:06, 25 בנובמבר 2007 (IST)

אז אתה אומר שנמשיך עם "שיטת הקטעים", וכל מי שיצור דף כגון קטע:רש"י על יחזקאל ד ה למשל, זה אוטומטית יוצג בדף קטגוריה:יחזקאל ד ה בתוך תיבה מתקפלת? צריך לחשוב על זה.

יש בזה יתרון על פני השיטה של המקראות גדולות, שבעצם יהיה לכל פסוק בתנ"ך דף אחד מרכזי בויקיטקסט (ולא שניים כמו שיש עכשיו), כי המ"ג יעברו לדף קטגוריה:יחזקאל ד ה. אני חושב שאני בעד - בא נשמע מה אומרים דובי, נחום ואחרים. אוֹרי

לדעתי צריך להיזהר ולהקפיד על יצירות נפרדות בדפוס כיצירות שונות גם כאן, למרות שניתן (וצריך) לקשור ביניהם ולהתעזר בקטגוריות. דף "מקראות גדולות" מהווה יצירה עצמאית שלא ניתן לעשות אותו באותו יופי ובאותו סגנון בשיטה המתואר כאן. גם צריך להזהר ולזכור שוויקיטקסט פתוח לכל. זאת אומרת שמי שמוסיף כאן ספרות תורנית, זכותו המלא לעשות זאת. אבל גם מי שיוסיף (בתחום התנ"ך) ספרות ופרשנות נוצרית, או מדעית אקדמית, גם זה זכותו. ו"דף הפסוק" שייך לכולם יחד.

לגבי "פחות דפים" לא נראה לי שזה שיקול, אם באמת מדובר על יצירות שונות. לגבי "פחות צורך ללחוץ על קישורים" אני לא רואה את הבעיה לראות דף של פסוק, ומשם ללחוץ על "מקראות גדולות" כדי לראות את המפרשים. לגבי "יותר קל להוסיף פרשן - רק משנים תבנית אחת" -- אולי לא הבנתי את הטכניקה: אם ניתן ליצור תבנית אוטומטית בדף הפסוק, למה לא בדף מקראות גדולות? (לגבי האחרון באמת נראה שלא הבנתי משהו יסודי.) Dovi 09:05, 26 בנובמבר 2007 (IST)

אתה צודק, אפשר להשתמש בתבנית גם בדפי מקראות גדולות - ראה מ"ג יונה א ב. צריך רק להחליט סופית על פורמט קבוע לכותרות. --אראל

אני מסכים לחלוטין לדברי דובי. -- נחום 01:56, 27 בנובמבר 2007 (IST)

אני ניטרלי לגבי הכללת המקראות גדולות בדפי הפסוקים (אפשר להסתפק בלינק כמו שהיה פעם). אבל לגבי שימוש בתבניות מסודרות לדפי המקראות גדולות ברור שצריך. אוֹרי

מסכים שצריך למצוא פתרון אחיד בתבניות. בעד יצירות שונות בנפרד אבל עם קישורים ביניהם וקטגוריות. Dovi 13:05, 29 בנובמבר 2007 (IST)

ישיבהויקי

כתבתי הודעה בדף שער הקהילה של ישיבהויקי, שמזמין אותם להצטרף. אני לא בטוח שהם קוראים. האם למישהו יש לו מכרים משם ויכול לפנות אליהם אישית? --Erel Segal 17:26, 26 בנובמבר 2007 (IST)

noinclude

תגי noinclude הם מאד שימושיים, במיוחד כששמים קטגוריות בתוך קטעים. האם אפשר לסדר שיהיה אפשר ליצור אותם בלחיצת כפתור? (כמו שכשמסמנים קטע ולוחצים על ה"B" בסרגל למעלה מופיעים תגי ההדגשה מסביב לקטע, כך כשמסמנים קטע עם קטגוריות ולוחצים על משהו, יופיעו תגי noinclude לפני ואחרי). --Erel Segal 20:16, 27 בנובמבר 2007 (IST)

כן. כל מה שאתה צריך לעשות זה להוסיף את זה להודעות של מדיה-ויקי עבור חלון העריכה. Dovi 20:28, 27 בנובמבר 2007 (IST)

לא הבנתי, איפה יש "הודעות של מדיה ויקי" בחלון העריכה? --אראל

דובי, אם ניתן לעשות שזה יהיה ברירת המחדל לכל משתמשי ויקיטקסט, זה נראה לי עדיף. לי אין מושג איך ואיפה לסדר את זה, אז אם אתה או רותם תוכלו לסדר זאת, אשמח. -- נחום 09:15, 28 בנובמבר 2007 (IST)

זה כאן: עריכת הודעות מדיה-ויקי, אבל אני לא יודע למה דובי מתכוון. דרך אגב, אתם רוצים להוסיף גם כפתור שמוסיף תגיות ref ?אוֹרי

אני לא צריך את זה, כי לרוב אני מכניס את זה בקבצי וורד שאני אח"כ מעתיק ומדביק מהם. אם אראל או מישהו אחר רוצה, תוסיף. -- נחום 10:00, 28 בנובמבר 2007 (IST)

אני לא מבין שום דבר מהדף הזה. דובי? לגבי הערות שוליים - לא השתמשתי בכלל בהערות שוליים, עד כה. --אראל

סליחה שבלבלתי את כולם. צריך פשוט לערוך את ההודעה הזו. סוף סוף ידעתי משהו טכני כאן... :-) Dovi 13:56, 28 בנובמבר 2007 (IST)

הוספתי, מה דעתכם? --Erel Segal 06:40, 29 בנובמבר 2007 (IST)

מצויין. -- אוֹרי

כתבו עלינו ב"ישראל היום"

כתבו היום על ויקיטקסט בעיתון (החינמי, 250000 עותקים) "ישראל היום", במסגרת כתבה ארוכה על אתרי ויקי מסוגים שונים:

...בין אתרי ויקימדיה אפשר למצא היום את אתרי ויקימילון, ויקיחדשות ועוד. אחד האתרים שיש בו הרבה מתנדבים הוא ויקיטקסט. אתר זה נועד במקור לאסוף טקסטים ללא זכויות יוצרים ולהציגם באופן מסודר ושימושי. באחרונה נוצר "מתחם" באתר בשם "ביאור", ובו רוכזו טקסטים שגולשים כתבו עליהם פירוש, כמו למשל התנ"ך ופירושיו:

he.wikisource.org/wiki/a0101

האתר יכול להקל על תלמידי בית ספר ללמוד לבחינות ולקרא את התנ"ך בקלות רבה יותר, אבל גם כאן צריך לשים לב שכל אחד יכול להוסיף פירוש משלו. כדאי לשים לב למפות (במיוחד בספר יהושע), לתמונות ולאיורים (במיוחד בספר בראשית).

(ויש גם תמונה של הדף ביאור:בראשית א, קצת חתוך)

-- אוֹרי 09:31, 28 בנובמבר 2007 (IST)

נ.ב. לדעתי כל פירסום זה טוב, גם אם הם לא הציגו את הדברים במדיוק, כי כך יהיו לנו יותר מבקרים, ומתוך כך בשאיפה גם יותר כותבים.

אני מסכים לחלוטין עם הנ.ב. הזה. נחום 09:48, 28 בנובמבר 2007 (IST)

נ.ב.ב. ...הקלדתי לשוא. אפשר למצא את העיתון ברשת: [1]

פירושים עם כמה חלקים

ישנם פרשנים שחילקו את פירושם למקרא כולו או לחלק מהספרים לחלקים, לדוגמה:

• מצודת דוד ומצודת ציון;
• מלבי"ם על פרקים שיריים - ביאור המילות וביאור העניין;
• מלבי"ם על פרקים סיפוריים - השאלות והביאור עצמו;
• אבן עזרא על איכה - פירוש המילים ופירוש הטעמים;
• אבן עזרא על שיר השירים - שלוש דרכים;

איך לדעתכם כדאי להציג אותם? האם כדאי לעשות קטע נפרד לכל אחד מהחלקים (כמו באבן עזרא על מגילת איכה), או שכדאי לשים את שני החלקים בדף אחד (כמו שעשיתי במצודת דוד על משלי יא לא) ולעצב אותם בצורה שתמחיש את ההבדל ביניהם? --Erel Segal 21:06, 29 בנובמבר 2007 (IST)

נראה לי שניתן לעשות כל מה שמתאים ויפה (עניין של טעם). זה כבר לא עקרוני בגלל שבכל מקרה כבר ניתן "לצטט" רק את החלק הרצוי על ידי LST (ולכן כדאי לדוגמה לציין במצודות שעשית את שניהם).

לגבי העניין של הטעם, הייתי מעדיף במצודות לראות בדף מקראות גדולות כותרת "מצודות" ותחתיו כותרות משנה ל"מצודת דוד" ו"מצודת ציון" (בדומה למה שעשיתי לפני שנים באבן עזרא לאיכה).

לגבי המלבי"ם תהיה בעיה נוספת, דהיינו שהוא מפרש כמה פסוקים ברציפות. יש למישהו רעיון איך להציג את זה? Dovi 22:02, 29 בנובמבר 2007 (IST)

לגבי המצודות, אני בעד להתייחס לזה כאל שני פרושים שונים, (קטע:מצודת דוד על יהושע א א,קטע:מצודת ציון על יהושע א א). לגבי השאר אני לא יודע (יש להם שמות מיוחדים לכל פירוש?).

לגבי השאלה של דובי על המלבי"ם, אפשר פשוט להחליט שמשיכים את זה לפסוק הראשון אליו הוא מתייחס. אוֹרי

ראו מה עשיתי במ"ג משלי יא לא - מה דעתכם? --אראל

עמותת ויקימדיה ישראל, ובקשת עזרה קטנה בתערוכה

חברי קהילת ויקיטקסט היקרים. עמותת ויקימדיה ישראל נרשמה בישראל ביוני 2007 ופועלת בשיתוף הקרן העולמית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים.

העמותה אינה מנהלת את ויקיפדיה או מיזמי האחות ואינה מעורבת בכתיבתם, אך מהווה גוף רשמי לתמיכה בקהילת הוויקיפדים והוויקימדים המקומית. באמצעות העמותה נאספים כספי תרומות למימון אירועים, כנסים, פרסים לתחרויות וכיוצא באלה.

כמו כן יוזמת העמותה שיתוף פעולה עם גופים אחרים הפועלים בארץ למטרות דומות, או כאלה היכולים לעזור בקידום הפצת תוכן חופשי, בכלל זה עמותות, חברות מסחריות וגורמים ממשלתיים. כך למשל פועלת העמותה להטמעת עותק סטטי של ויקיפדיה בכל מחשב המחולק במסגרת פרויקט "מחשב לכל ילד" והדרכת הילדים כיצד להשתמש בו.

העמותה פועלת עם איגוד האינטרנט הישראלי והמרכז לטכנולוגיה חינוכית בהקמת מיזם לאיסוף תמונות ברישיון חופשי המתעדות נופים ואירועים היסטוריים במדינת ישראל ובארץ ישראל, ובפרויקטים אחרים הקשורים לחינוך וידע.

כמו כן פועלת העמותה לקידום ויקיפדיה במשרד החינוך. יחסי הציבור והדוברות של הקרן בישראל, כמו גם יחסי ציבור למיזמים בישראל, לרבות ויקיפדיה, נעשים על ידי העמותה.

אני חבר ועד בעמותה, ואחד מתפקידי הינם יצוג ויצירת קשר עם מיזמי האחות. בכל שאלה או בקשת עזרה אתם מוזמנים לפנות אלי. ניתן גם לשוטט באתר העמותה, שעודנו בהליכי הקמה.

בנוסף, העמותה מארגנת תערוכה על הקרן ופעילותה, וחלק מהתערוכה מוקדש למיזמי האחות. אשמח אם תעברו על הדף, תעירו הערות ותשפרו מה שצריך. עידן ד 00:53, 30 בנובמבר 2007 (IST)