ויקיטקסט:מזנון/ארכיון יוני 2016

דף זה הוא ארכיון של הדיונים שהתקיימו במזנון. דיונים חדשים יש לקיים במזנון הנוכחי. אין לערוך דף זה.


JavaScript

Hi. I can see that this project has old JavaScript that needs to be updated. I would happily make the required updates myself, but I would have to – at least temporarily – become an admin here to do that (because the relevant pages are in the MediaWiki namespace). I have already made these updates on a number of other projects, so it would be very easy for me to do this. If no one does anything, some JavaScript-related tools will break later this year. If you want me to make these updates, you can grant me admin rights and I will make the updates as soon as I can. Nirmos (שיחה) 07:07, 3 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
יש לנו כאן כמה אדמינים ("מפעילי מערכת") שמתמצאים בתחום. לדעתי, עדיף שמישהו מהם ילמד את הנושא ויתקן את הטעון תיקון (מישהו כמו משתמש:Guycn2, למשל). דעתכם?--נחום - שיחה 11:30, 3 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
@User:Nirmos, please advise local admins which scripts should be updated. ‏– Fuzzy ‏– 15:07, 3 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

Agreed.--נחום - שיחה 01:43, 6 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

הבחור בהחלט נראה אמין. הייתי מציע פשוט לתת לו הרשאות זמניות ולשלול אותן ממנו אחרי העדכון. במידה ואתם מעדיפים לא לתת, אני יכול ללמוד ממנו מבחינתי. איתן96 (שיחה) כ"ט באייר ה'תשע"ו • 19:32, 5 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
אם זה יהיה מסובך מדי בשביל אנשינו ללמוד, ניתן לו סמכויות, אבל אם אפשר אני מעדיף שנעשה את זה בעצמנו.--נחום - שיחה 01:43, 6 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
מסכים עם נחום. אין סיבה לתת הרשאות, גם לא באופן זמני. יש אצלנו בעלי הרשאות עם ידע טכני לעדכון הסקריפטים. מעבר לזאת, עדיף שמי שמעדכן יהיה כאן אם יווצר צורך להחזיר את המצב לקדמותו מכל סיבה שהיא. ‏– Fuzzy ‏– 00:03, 16 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

תרגום אונקלוס לפי התאג'

שלום לכולם, בעזרתו הנדיבה של אלי לוי, שלקח על עצמו לעשות את כל מלאכת הגהה לתרגום אונקלוס על חמישה חומשי תורה, הספקתי עכשיו להעלות את הפרשה האחרונה. עכשיו בפעם הראשונה יש לנו כאן באתר תרגום אונקלוס שלם, וגם מנוקד ומדויק.

ניתן להשתמש בטקסט הזה כדי לבנות מהדורות יפות ומעוצבות של "מקרא ותרגום", או "שנים מקרא ואחד תרגום", וגם להכניס את אונקלוס לתוך דפי המקראות הגדולות ביחד עם הפרשנים. אודה למי שיכול להכניס לתוך דפי התרגום את הקוד הדרוש לכך.

במשך הקיץ אנסה בעזר"ה לסיים לכתוב הסבר מלא על המהדורה. שוב תודה לאלי, וברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. Dovi (שיחה) 13:35, 7 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

עדכון: העברתי את כל המהדורה של משתמש:Dovi לדף "תרגום אונקלוס (תאג')" ודפי המשנה שלו, במטרה ליצור בדף הראשי ("תרגום אונקלוס" ודפי המשנה שלו שיצר דובי) מהדורה מתוקנת, שיש בה תגי קטע לכל פסוק (לשימוש במהדורת שניים מקרא ואחד תרגום של משתמש:אור אביטל א, מקראות גדולות ועוד), ואין בה את הנקודה באמצע פסוק המשבשת את הקריאה ומבלבלת את ההבנה. הכנתי סקריפט בפיתון שמשמש אותי בהמרת הדפים של דובי, ואני מקווה להמשיך ולעבוד על זה, פרק בכל פעם.--נחום - שיחה 01:56, 16 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
שלום נחום. ראשית כל אני מתנצל, זמני אינו בידי ולא היתה לי אפשרות להתפנות לנושא זה (וגם אין לי עדיין מעבר להערה זו).
אני מבין שהכוונה טובה, אבל לדעתי המהלך ממש לא נכון. מבקש בכל לשון בקשה: עצור בינתיים! לדעתי ממש לא נכון שיהיו שתי מהדורות מקבילות. וגם לא נכון שלא יהיה פיסוק במהדורה הראשית. הדרך הנכונה הוא לסמן בקוד את הפיסוק, כדי לאפשר לקהילה לבחור את הדרך המועדפת עליה בלי לאבד את המידע, ואולי אפילו כדי להציע למשתמש לבחור את מה שעדיף עליו אם הסביבה הטכנית תאפשר את זה.
נחום, המון זמן הושקע במהדורה זו (אלפי שעות ע"י שני אנשים שונים) במשך למעלה משנה. זוהי הפעם הראשונה שיש לנו בכלל אונקלוס מלא בוויקיטקסט, וזוהי גם הפעם הראשונה שיש טקסט כזה בכלל במהדורה דיגיטלית ומדויק וברשיון חופשי. נחשוב מה שנרצה לחשוב לגבי הפיסוק, אבל זה בוודאי לא העיקר כאן, ולא מספיק סיבה טובה כדי להתחיל לפעול לשתי מהדורות שונות ולהעביר את כל החומר.
אני מבקש שבינתיים תחזיר את המצב לקדמותו, כי בכל מקרה יש עוד מה לעשות בבסיס של אונקלוס שהעליתי לגבי הגהה וסימון תווים מיוחדים, ולחכות בסבלנות עד הקיץ. מקווה שאז אוכל להתפנות לדיון קהילתי סביר בכל הנושא הזה. בינתיים שום דבר לא בוער. שבת שלום, Dovi (שיחה) 09:53, 17 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
אני לא מבין את טענותיך. אם אתה רוצה להמשיך ולעבוד על מהדורת התאג', אתה יכול להמשיך ולעבוד עליה, במרחב שהעברתי אותה אליו. בינתיים במרחב הראשי, צריכה להיות מהדורה מתוקנת. לא יכול להיות לענ"ד שבמרחב הראשי, בדף ברירת המחדל של התרגום, לא תהיה מהדורה מתוקנת, כל עוד יש מישהו שמתנדב לעבוד עליה ולהכין אותה. אני בסה"כ עושה עבודה טכנית, של תגי קטע והכשרת הטקסט לקריאה נוחה על ידי הקטנת הפונט והשמטת הנקודה המפריעה שבאמצע הפסוקים.
אני ממש לא מסכים לטענתך שמרחב הראשי והעיקרי של התרגום צריכות להופיע הנקודות של התאג'. הן אינן חלק מתרגומו המקורי של אונקלוס ואין להן מקום כלל בשום מהדורה של אונקלוס, למעט כזו המיועדת ספציפית להציג מהדורה של התאג'. אני מסכים שנוסח התאג' יכול וצריך לשמש בסיס לנוסח המהדורה הראשית. הנקודות אינן חלק מהנוסח ואין להם מקום כלל שם.
אם אתה רוצה שאחרים לא יעבדו על המהדורה שלך, בשביל זה יש את מרחב המשתמש שלך, כפי שעשית במהדורת המקרא על פי המסורה. הסיבה היחידה שאני רואה להעלות מהדורה לא מושלמת למרחב הראשי היא כדי לאפשר למתנדבים נוספים לעבוד עליה ולשפר אותה.
בינתיים אני עוצר את עבודתי כדי לאפשר לך ולאחרים כאן לשטוח את טענותיהם. יביעו נא גם אחרים כאן את דעתם. מתייג: משתמש:Roxette5, משתמש:Erel Segal, משתמש: אור אביטל א. גם אחרים מוזמנים להצטרף לדיון. בברכה, נחום - שיחה 15:51, 17 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
לדעתי אפשר שבינתיים יישאר התרגום כפי הפיסוק של התאג׳ עד אשר תושלם מלאכת הפיסוק והקיטוע בטיוטה נפרדת, ואת הפיסוק המקורי יהיה ניתן להעביר לחזקת התאג׳. מה דעתכם? --אוֹר אֲבִיטָל אשיחה 16:08, 17 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
הצעה לדרך הפיסוק
  1. קיסרים -
    1. סילוק - נקודותיים מעויינות - ׃
    2. אתנח - נקודה פסיק - ; ובפסוקים קצרים פסיק - ,
  2. מלכים - פסיק - , ובפסוקים קצרים אפשר שלא לציינם.
  3. משנים - בפסוקים ארוכים מן הרגיל - פסיק ,
  4. משרתים - לא צריך לציין כלל.
מה דעתכם? --אוֹר אֲבִיטָל אשיחה 16:58, 17 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
@משתמש:אור אביטל א: כמי שלמד לעומק את נושא פיסוק הטעמים, החלוקה שהצעת רחוקה מלהיות מושלמת. לא ניתן בשום אופן להמיר בצורה אוטומטית או טכנ ית כלשהי טעם ספציפי לסימן פיסוק ספציפי. הדבר נעשה במהדורת "מכון ממרא" ויצר פיסוק קלוקל ובלתי קריא כלל.
בנוסף לכך, למיטב ידיעתי לאף אחד כאן באתר אין את הזמן הדרוש כדי להכין מהדורה מפוסקת של התרגום, לי בוודאי שאין את הזמן לכך.
אי לזאת, אינני מבין את הצעתך להשאיר את מהדורת התרגום הנוכחית עם סימני הנקודה במרחב התרגום הראשי עד לביאת המשיח. בכל מהדורות האונקלוס הנדפסות (מלבד זו של התאג') נקודות אלו אינן מופיעות והאונקלוס אינו מפוסק. מדוע עלינו לשים מהדורה מפוסקת בפיסוק קלוקל כמהדורה הראשית? בברכה, נחום - שיחה 14:29, 19 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

אני אישית קצת טרוד בעניינים וגם עניין של מקרא ונוסח התאג' אינו משהו שאני מתמחה. אולם, אלה הם בקיצור הדעות שלי:

  • אם מעלים גירסה מיוחדת של אונקלוס מן הראוי שהדבר יציג כך בשם. אם רוצים שהגולש יבחור לעצמו איזה גירסא של אונקלוס חביב עליו צריך שיהיה מוצג בשם של הדף שהגירסא שבו היא צופה שייך לתאג', מעבר להודעה בדבר המיזם בדף הראשי של תרגום אונקלוס. בנימה דומה כך עשינו בעבר במיזמים כמו הספרא (מלבי"ם, גר"א, דפוסים), ספר החינוך (דפוס פרנקפורט V דפוס ויניציה), תוספתא, מסכת שמחות. למה לעבוד על גירסה מיוחדת (אונקלוס ע"פ תאג') ואז לתת לו שם סתמי של "אונקלוס" שמתבלבל עם כל יתר האתרים ודפוסים?
  • אם מהדורת התאג' מיוחדת בכך שיש לה טעמים (שדבר כזה לא ראיתי אף פעם בשום מהדורה של אונקלוס) אז הדבר פשוט הוא שצריך להיות בשם אונקלוס (תאג') ולא תחת "אונקלוס" סתם כי גולש שמחפש למילה "אונקלוס" מחפש את הגירסא שבו הוא מכיר כל חייו. כמובן שניתן לשים קישור בדף של "אונקלוס" למעבר למהדורת התאג' כמו שעשינו במקרים של מהדורת המקרא הראשי ומרחב הביאור.
  • אולי לא הבנתי, דובי אמר "לסמן בקוד". אם הכוונה שלו להשתמש בתבניות כמו {{נוסח}} בכדי להכניס הערות לטקסט של חלון העריכה שאינן מוצגות במסך -- אני מתנגד לכל מהלך כזה ותמיד הבעתי התנגדות לכך, גם כאשר דובי עבד על המיזם של המקרא. לדעתי להכניס קוד כזה אינו עוזר ואף מקלקל.
  • יהיה אשר יהיה, אני מבין את הדייקנות של נחום לגבי הסרת הפיסוק, היות וזה אינו חלק של אונקלוס. אולם, ישנם כמה דברים בויקיטקסט שאינם מושלמים או כפופים לנוהל של "העאלת טקסט" גרידא ולכן אני כבר לא יודע איפה עלינו לבחור לשים קו אדום ואיפה לא...
  • חזק וברוך לכל המתנדבים שעמלו לילות כימים להגדיל תורה ולהאדירה. תתברכו מן השמיים.--Roxette5 (שיחה) 07:53, 19 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
תודה לך דניאל. לגבי הסרת הפיסוק, הבעייה שלי איננה רק שזה אינו חלק מאונקלוס, כי אם גם שזה מקלקל את הקריאה.--נחום - שיחה 14:38, 19 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

נחום, שוב, אין שום סיבה מצדקת ליצור שתי מהדורות מקבילות של כמעט-אותו-דבר. זה מזיק מאוד לקראת העתיד, כי יש עוד שיפורים משמעותיים שצריכים עוד להיכנס לטקסט, ולכן אי-אפשר להפריד. אני גם לא מסכים לטענות לגבי הפיסוק, והמסורת, וכו'. מה הבעיה להשאיר את מה שקיים עד הקיץ, אז נוכל לעשות דיון סביר בעניין (כעת אינני יכול), ולעבוד עליו עם הפיסוק בינתיים? כבר כתבתי בעבר שתיאור מלא של המהדורה בכלל (כולל עניין הפיסוק) יצטרך לחכות. זאת אומרת, המהדורה עוד לא שלמה. עם כל הכבוד, אי אפשר למהר את הדברים האלה, וגם לא טוב למהר אותם. Dovi (שיחה) 17:44, 19 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

הצעה טכנית זעירה: אפשר בינתיים אם יש רצון להפוך הנקודות לפסיקים, כמו שעשו במקראות גדולות "תורת חיים" וכאן במקראות גדולות "על התורה (האחרון לקח את הטקסט שלנו ועשה את השינוי הקל הזה שאינו מאבד שום מידע). Dovi (שיחה) 17:46, 19 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
לדעתי האתנח קרוב יותר בדרגת ההפסקה לנקודה־פסיק מאשר לפסיק. ואם צריך - אני מוכן לקחת על עצמי את מלאכת הפיסוק. --אוֹר אֲבִיטָל אשיחה 20:36, 19 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────נ״ב, כוונתי לא היתה להמיר את הטעמים באופן אוטומטי, אלא באופן ידני, אע״פ שהדבר יכול להימשך זמן רב. --אוֹר אֲבִיטָל אשיחה 21:04, 19 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

מה שצריך לעשות בינתיים הוא להפוך את כל נקודות הפיסוק לתבנית אחידה. ניתן לעשות את בקלות ע"י בוט. לאחר שזה ייעשה, כל האפשרויות תהיינה פתוחות, כי את התבנית ניתן ליישם בכל דרך שרוצים שיראה פסיק, או נקודה, או כלום (כמו שנחום רוצה ואני מבין גם את ההיגיון בעמדתו). ואולי זה אפילו יתן אפשרות למשתמש לבחור את מה שמועדף עליו.

לגבי פסיק, או נקודה פסיק, וכו', אני מבין את הנימוקים. לדעתי צריך להתרחק מזה, ולבחור משהו פשוט ואחיד (נקודה או פסיק), כי ראו את הבלגן המכוער שזה עשה בתנ"ך ובתרגום באתר מכון ממרא. שיטת הפיסוק שונה באופן מהותי ועקרוני משיטת הטעמים, וזה לא מומלץ לעשות המרות מחושבות באופן אוטומטי. וגם לפעמים מקום הפיסוק בתרגום אינו מתאים כלל לחלוקת הפסוק לפי הטעמים, בגלל פרשנות אחרת בתרגום. צריך לעסוק בכל הדברים האלה בסבלנות ולא לחפש פתרונות מהירים וקלים. Dovi (שיחה) 21:26, 19 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

אוקיי, אבטל את דעתי מפני דעתם של משתמש:Dovi ומשתמש:אור אביטל א ופשוט אהפוך את כל הנקודות לתבנית (שבשלב הזה תהיה ריקה, ובעתיד אם יוחלט להציב בה פסיק וכדו', הדבר יהיה אפשרי). בינתיים מהמקום שאליו הגעתי ואילך. אחזיר תחילה את כל הדפים בחזרה, מכיוון שמשתמש:Dovi אינו מעוניין לקיים מהדורה נפרדת של התאג'.
@משתמש:Roxette5: אני אישית לא כ"כ אוהב את ריבוי תיעוד הנוסח שבמהדורות המקרא והתרגום של משתמש:Dovi, אך בדיעבד לאחר שהוא כבר טרח על כך, חבל לענ"ד לאבד את המידע שהוא השקיע כ"כ בהכנתו, והפיתרון שבהצגתו רק בעריכה ולא לקורא הוא הרע במיעוטו לענ"ד, הן במקרא והן בתרגום. -- הודעה זו נכתבה על ידי המשתמש/ת Nahum (שיחה | תרומות | מונה) ששכח/ה לחתום.
תודה רבה נחום. אשתדל בקיץ (מקווה שיעלה בידי) לסיים לכתוב את דף המידע על תרגום אונקלוס, ואז נוכל לקיים דיון ממצה לגבי השאלה המעשית (מה להציג לקורא). לגבי השאלה העקרונית, כל עוד יש תבנית אז אין שום בעיה, כי המידע לא הולך לאיבוד וגם אין כפילות של הטקסט. אז תודה רבה על ההבנה.
לגבי שיטת תיעוד הנוסח, לא אדון כאן באופן כללי. אבל נקודה אחת ראויה לאזכור לגבי אונקלוס: כאשר מדובר על המקרא, אין בדרך שום סיבה שהקורא יראה את רוב רובם של הערות הנוסח, כי אין בהם משמעות עבורו (תפקידם לקבוע את עצם אמינותו של הנוסח, ולא את הקורא שכבר סומך על הנוסח). אבל לגבי אונקלוס, ברוב המקומות שיש בו שינוי נוסח, דווקא יש בו משמעות מסויימת אף לקורא. בהרבה מאוד פעמים אף מדובר על מילה חילופית. בינתיים שמתי אותם בתבנית:נוסח כמו שעשיתי במקרא, אבל ייתכן שנכון לשקול לשים אותם בתבנית כגון "ב" כדי שהקורא יוכל לראות את הגירסה האחרת כשישים את העכבר על המילה. Dovi (שיחה) 06:40, 20 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

חיפוש

יש אפשרות לחפש בתוך ספר או קבוצת ספרים מסוימים, לדוגמה בכל המקרא? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

בתוך ספר אפשר לחפש על ידי הצבת התבנית {{חיפוש}} או {{חיפוש2}}. קח לדוגמא, דף מגן אברהם. החיפוש יכיל כל דף ודף שמתחיל בביטוי "מגן אברהם". לגבי כל המקרא, יש את החיפוש הכללי למעלה משמאל של כל האתר אבל אינני יודע על חיפוש שממוקד רק על כל ספרי המקרא בלבד. אולי מישהו אחר יודע.--Roxette5 (שיחה) 09:35, 9 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
בחיפוש המתקדם יש אפשרות לבחור קטגוריה. הטקסטים המקראיים שותפים לקטגוריות כמו קטגוריה:תורה וגם קטגוריה:תנ"ך... -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ט' בסיוון ה'תשע"ו • 14:20, 15 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
לא הבנתי את דברי ידידי (אני מקווה) דניאל אבן הרוזטה-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ט' בסיוון ה'תשע"ו • 14:20, 15 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
הבנתי אחרי שנכנסתי לדף 'מגן אברהם'. מן הראוי לנסות את זה בדפי תנ"ך. מעניין אם זה יעבוד על פי "כותרת עליונה לדפי תנ"ך" או ש'מגן אברהם' זה בעצם דף 'תיקיה' שתחתיו יש מגן אברהם/פתיחה, מגן אברהם/פרק א וכדומה?-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ט' בסיוון ה'תשע"ו • 14:30, 15 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

הבהרה לגבי הבהרת מרחב הביאור

הבהרה: יש רוב גדול בעד השינוי המוצע. לי אין זמן, ולא זוכר איך, (ונמאס לי להתווכח על העזרה הלא יעילה, לכן פותח קבוצה באנגלית בסטאק אקסצּינג) אז מישהו מוכן בבקשה להעלות את זה להצבעה איפה שצריך וכאן להפנות להצבעה? -- הודעה זו נכתבה על ידי המשתמש/ת Pashute (שיחה | תרומות | מונה) ששכח/ה לחתום.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הצעה לשיפור תבנית הבהרת מרחב ביאור.
ראשית אציע בפניכם את הבעיה:
תארו לעצמכם שהייתי מצרף תבנית:הבהרת מרחב ביאור - בראש ההערה הזו. ניתן לשער שזה היה מקשה על הקריאה. התסכימו לִדְבָרַי?
הבעיה: כאשר מצרפים קישור ברשתות החברתיות לדף ממרחב הביאור, מלל ההבהרה תופס את מקומו של הערך.
נניח שברשת חברתית קישרתם לדף במרחב הביאור של ויקיטקסט הנקרא 'הנושא החשוב', והפותח בכותרת חשובה המסבירה מהו הנושא החשוב.
בדף של הרשת החברתית מצורף אוטומטית "תמונת תקציר" של הערך, עם הכותרת ואולי גם התמונה הראשונה המופיעה בראש האתר.
אך אם זהו דף של מרחב הביאור, אנו מקבלים את מלל ההבהרה ולא מגיעים לקרוא את הערך עצמו.
דבר דומה קורה גם בתוצאות מחיפוש במנועי חיפוש. המלל של ההבהרה תופס את מקום התוצאה. בהחלט לא מה שהמחפשים רצו לראות, ומפריע להם לדעת איך נראה הדף שהם "מצאו".
פתרון? קיצור ההבהרה למשפט קצר ואפשרות לקרוא יותר, הקטנת הגופן של ההבהרה והעברת ההבהרה לצד או לשורה השניה של הטקסט.
הצעה ראשונית למלל הקצר: הבהרה: דף זה כולל פרשנות מקורית חדשה
הקשה על הקישור של פרשנות מקורית חדשה, מביאה את המלל המלא של ההבהרה הנוכחית. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ט' בסיוון ה'תשע"ו • 14:08, 15 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
אני מסכים להצעה.--אראל סגלשיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ו 14:25, 15 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
אין דרך לשים תגים בתוך התבנית כך שרשתות החברתיות לא יציגו אותה? אולם, גם אם אין, אני אישית מתנגד להצעה. אוהב את ההבהרה הבוטה הנוכחית של מרחב הביאור.--Roxette5 (שיחה) 15:07, 15 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
לדעתי ההבהרה לא צריכה לתפוס כ"כ הרבה מקום. צריך לעניות דעתי למצוא פיתרון שימשיך להשאיר את ההבהרה בולטת לעין, מבלי שהיא תתפוס כ"כ הרבה מקום בדף על חשבון התוכן עצמו.--נחום - שיחה 16:57, 15 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
ניסיתי לעשות חיפוש
https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:בראשית_כא_ג
Translate this page
Jun 2, 2016 - כאשר אלוהים הודיע לאברהם שבן יוולד לו, אברהם נפל "עַל פָּנָיו, ויִַּצְחָק" (ביאור:בראשית יז יז) כי הוא עצמו לא האמין שהוא ושרה יכולים ללדת. צחוקו של אברהם ...
  • הבהרה מתחת לפסוק - "ביאור אסתר ג א" - גוגל נתן ביאור:אסתר ג א – ויקיטקסט
https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:אסתר_ג_א
Translate this page
Apr 6, 2016 - אסתר ג א: "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן ... ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ג א, בדף שהמילה ...
אני מסכים עם משה, נחום ואראל: לקצר את ההבהרה, למצוא מקום מתאים לקורא, ולארגן שלא יגרע מהתקציר המופיע בחיפוש. ilan sendowski 18:26, 15 ביוני 2016 (IDT)
גם אני בעד לקצר. גם בגלל שזה נראה מאיים ומפחיד קצת...

Ahituvrs (שיחה) 20:15, 15 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

דניאל שאל לגבי תגים. אכן, יש דרך לשים תגים בדף כך שפייסבוק יציגו את הטקסט הנכון. ראו למשל כאן. לדעתי כדאי לעשות את זה גם בלי קשר לסוגיית אורך ה"הבהרה". אני לא יודע מה הדרך הנכונה להכניס את התגים האלו לויקיטקסט. --אראל סגלשיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ו 20:22, 15 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

גם לי מפריעה מאוד ההברה הזו. הגודל שלה, ההדגשה שלה, ואף המיקום שלה. לדעתי אפשר להסתפק בשורה אחת בלבד, שלא תהיה ממוסגרת, ואפילו אפשר לשים בתחתית הערך כמו שמקובל בויקיפדיה למשל בערכי רפואה שהם לא פחות קריטיים מאשר פרשנויות. "הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.". (אפשר להתרשם כאן למשל). מי שנכנס לערך מן הסתם לא נכנס בשביל לקרוא הבהרות או תנאי רישוי, וכל פעם שהוא צריך לרפרף על כמה שורות זה די מטריד. אפשר גם לכתוב הבהרה תמציתית ולתת קישור להבהרה מורחבת. --אפי ב. (שיחה) 17:43, 16 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
לדעתי אפשר להסתפק בשורה: "הבהרה: דף זה במרחב הביאור עשוי להכיל פרשנות שאינה בהכרח מייצגת את הפרשנות המסורתית.". --אפי ב. (שיחה) 17:47, 16 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

סיכום - דרושה הצבעה

יש רוב גדול בעד השינוי המוצע. לי אין זמן, ולא זוכר איך, (ונמאס לי להתווכח על העזרה הלא יעילה, לכן פותח קבוצה באנגלית בסטאק אקסצּינג) אז מישהו מוכן בבקשה להעלות את זה להצבעה איפה שצריך וכאן להפנות להצבעה?---- הודעה זו נכתבה על ידי המשתמש/ת Pashute (שיחה | תרומות | מונה) ששכח/ה לחתום.

השאלה היא על מה בדיוק מצביעים. נראה שיש קונצנזוס רחב על כך שדרוש שינוי, אבל אין הסכמה מוחלטת על מהות השינוי. נחום - שיחה 17:35, 23 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
ביצעתי שינוי בתצוגת ההבהרה, וקיצרתי את הטקסט. חוו דעתכם. בברכה, נחום - שיחה 18:08, 23 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
קיצור ומיקום טוב מאוד, אבל (1) הכתב קטן מדי לזקן כמוני לקרוא בלי להתקרב למסך. (2) האדום וסימן עצור מפחידים. (3) מאז ההברה, הבאור מופיע, בלי הבהרה, במרכז הדף, בקטגוריה עצמה, ודוחף את הפרושים המסורתים כלפי מטה מחוץ למסך. האם אפשר לתקן את הבעיות הקטנות האלה? ilan sendowski 19:59, 23 ביוני 2016 (IDT)
ועכשיו?--נחום - שיחה 02:18, 24 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
לי זה נראה הרבה יותר טוב, ואולי מספיק טוב. האם ניסית להסתכל על ה'קטגוריה' ולראות את בעיה מספר (3)? ilan sendowski 02:26, 24 ביוני 2016 (IDT)
זה משהו שאינני מבין בו, לצערי.--נחום - שיחה 02:56, 24 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

בית יוסף באתר סאפריה

ראה זה מצאתי חדש באתר ספאריה. הם לא מזמן עשו שינוי טוטאלי בממשק שלהם והדבר יוצר לי בעיות עכשיו בהעתק והדבק. נראה מה אפשר לעשות.

הלוואי ומשתמש:אלישיב ליפא יכול לעבוד על זה עם הכישורים הטכניים שלו. לידיעת הציבור הרחב. משתמש:השוחט משתמש:Nahum. בברכה,--Roxette5 (שיחה) 14:36, 21 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

מותר? -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ז בסיוון ה'תשע"ו • 04:26, 23 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
מותר מה?--נחום - שיחה 17:16, 23 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

חיפוש מתקדם מסווג (בלעז: לפי קאטעגוריא)

בדיון בויקימדיה המרכזי (באנגלית) ענו לי שחיפוש מסווג, כלומר חיפוש לפי קטגוריה אינו אפשרי בויקיפדיה בויקימקור ובויקימילון שבאנגלית. אני מניח שבעברית עוד פחות מכך. ישנה הרחבה שויקי יכול לבחור להתקין, ואז תתאפשר גם חיפוש בתוך קטגוריות.

הייתי מציע שנבחן את העניין, ביחוד לאור הרצון לחפש בתוך "תחומים מסויימים" (ספרות חז"ל, ספרות הקודש, התנ"ך, הספרות התנאית, ספרי מקרא מסויימים (חיפוש בתוך כל המהדורות של איוב, חיפוש בתוך כל המהדורות המנוקדות של איוב, חיפוש בתוך מהדורה מסויימת של איוב, חיפוש בתוך כל הספרות הטראגית שבויקימקור וכה הלאה וכדומה).

הנה ההתכתבות. אם יש כאן מומחים, או אם אתם יודעים היכן המקום הנכון להעלות את העניין ומול מי בויקימקור האנגלי או בויקימדיה, או כאן בויקיטקסט, אנא אימרו לי. תודה -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ז בסיוון ה'תשע"ו • 04:38, 23 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

אני בעד. --נחום - שיחה 18:17, 23 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

קישור מוויקיפדיה העברית לוויקיטקסט

שלום רב
איך מקשרים מוויקיפדיה העברית לוויקיטקסט? קישור מוויקיטקסט לוויקיפדיה נעשה כך [[w:ויקיפדיה|ויקיפדיה]]. קישור מוויקיפדיה לוויקיטקסט [[וק:לשאלת ציון וטריטוריה|לשאלת ציון וטריטוריה]] נותן דף שאינו קיים. תודה על התשובות. עורך בורוכוב (שיחה) 18:57, 23 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

s:לשאלת ציון וטריטוריה--נחום - שיחה 18:59, 23 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
כמו כן יש בויקיפדיה תבנית בשם "ויקיטקסט" {{ויקיטקסט|לשאלת ציון וטריטוריה}}.--Roxette5 (שיחה) 19:05, 23 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

מלבי"ם

שלום,

העלתי חומר של המלבי"ם על ספר שמות. אני רואה בספר שני אופנים לסדר את הספר :

  1. בדומה למלבי"ם על ישעיהו
  2. בדומה להתורה והמצוה על שמות

אני העלאתי את מלבי"ם על שמות אך אני רואה כי חלק מהפרקים קיימים בהתורה והמצוה על שמות והקישור אינו מתעדכן אוטומטי.

כאשר אני מסדר לפי מלבי"ם על שמות, בדף של לדוג' שמות טז ב נוסף הפרשנות להבדיל מדפי "התורה והמצוה על שמות" (בהם יש ללחוץ "הראה"). האם אפשר להסב את הדפים "תורה והמצוה על שמות לפורמט של מלבי"ם על שמות? ומדוע סודר הספר באופן שונה לאותו פרשן. תודה ושבת שלום, --Tomsky2015 (שיחה) 12:25, 24 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

למיטב זכרוני חלק גדול מ'התורה והמצוה' אם לא הכל הועלה כבר על ידי דניאל (משתמש:roxette5) במהדורת "ביאור" שהיא למעשה מהדורה רגילה עם מעט עימוד. כדאי להתייעץ איתו ולבדוק מה כבר נעשה ומה חסר. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ד בסיוון ה'תשע"ו • 13:31, 30 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]
כבוד ר' משה טועה. אני רק העליתי את המלבי"ם על ספר ויקרא בסגנון של "התורה והמצוה על ויקרא א". זה היה תחילת דרכי בויקיטקסט ולא הייתי מודע בכלל לארגון של ספרי המלבי"ם באתר. אחר כך יצרתי גם דפי הפניות בשם "מלבי"ם על ספרא.." שמופנים אל הדפים של "התורה והמצורה על ויקרא" וכולי. יתר מצוה לא התעסקתי.--Roxette5 (שיחה) 14:08, 30 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

עזרה עם תבנית ניווט

מישהו יכול להתבונן בשאלה שלי שיחת ביאור:בבלי בבא קמא פרק א - מעומד ? תודה -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ד בסיוון ה'תשע"ו • 13:24, 30 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

תכנת OCR

שלום לכולם.

בנוסף לעבודתי כאן אני עובד אחרונה גם בהעלאה של סיפורי חסידים לאינטרנט. מתבקש להפעיל עבור כך OCR טוב.

שאלתי למשתמשים ולכותבים: מי מכיר תוכנת OCR טובה, שיודעת לזהות גם כתב רש"י (לצערי רוב הסיפורים הם בכתב רש"י)? איך אפשר להשיג את התוכנה, או זכות שימוש בה?

Ahituvrs (שיחה) 18:12, 30 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]

יש תוכנת OCR טובה שנרכשה על ידי העמותה בדיוק למטרה זו. אפשר להסתכל בעזרה:OCR. אפשר לפנוץ אלי לעזרה נוספת במייל. איתן96 (שיחה) כ"ה בסיוון ה'תשע"ו • 18:18, 30 ביוני 2016 (IDT)[תגובה]