התורה והמצוה על שמות כא כד

<< | התורה והמצוה על שמותפרק כ"א • פסוק כ"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"א, כ"ד:

עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן שֵׁ֖ן תַּ֣חַת שֵׁ֑ן יָ֚ד תַּ֣חַת יָ֔ד רֶ֖גֶל תַּ֥חַת רָֽגֶל׃



פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כא כד:

צא. עין תחת עין , פירוש שהיה ראוי לעור עינו, רק מפני שאי אפשר לכווין שיהיה נזק שניהם שוה , יתן דמי עין. והלמוד הראשון ממכה בהמה, כבר מובא בספרא אמור ( אמור רמט ) ושם פרשתיו היטב. ור ' יצחק למד לה ממה שאמר אם כופר יושת עליו , הרי מועיל כופר במקום שכתוב וגם בעליו יומת. שמפרש שראוי למות וישלם כופר, וכל שכן כאן.

אולם יש לדחות, ששם המית שלא בכונה , ומזה נדע גם בחובל שלא בכונה . אבל בחובל בכונה יש לומר עין תחת עין ממש. ועל זה השיב ר' יצחק, שבין ממה שאמר פה עין תהת עין ובין ממה שאמר זה בפרשת אמור, ידעינן שגם חובל בכונה כן דינו. ועל זה אמר, עין תחת עין שומע אני בין מתכוין , ופי' בניחוחא . שממה שאמר פה עין תחת עין ידעינן גם במתכוין . כי כבר בארנו ( משפטים פה ) שר' יצחק סבירא ליה כר"ש שההורג אינו חייב מיתה רק בנתכוין לו. ושסבירא ליה כתנא דבי חזקיה שפטור גם מממון. ועל כן מה שאמר ונתתה נפש תחת נפש היינו במתכוין לאשה ופירושו נפש ממש. וא"כ גם עין תחת עין מיירי במתכוין . ובל תאמר שבכאן שמירי במתכוין פירושו עין ממש, כמו שמה שאמר ונתתה נפש תחת נפש, היינו נפש ממש.

ובפרשת אמור ששם פירושו דמי עין מירי באינו מתכוין . על זה אמר והרי הכתוב מוציא המתכוין לעשות בו מום שאינו משלם אלא ממון שנא' ואיש כי יתן מום בעמיתו וכו '. ובמתכוין משלם ממון שנאמר כאשר יתן מום באדם שיתכוין לעשות בו מום. ופירושו על פי מה שנאמר בבבא קמא (דף פד) דבי ר' ישמעאל א"ק כן ינתן בו ואין נתינה אלא ממון וכו '. ומסיק משום דקרא יתירא כתיב כן יעשה לו כן ינתן בו למה לי, שמע מינה ממון. ושואל דאם כן כאשר יתן מום באדם למה לי.

ומזה למד ר' יצחק שמה שאמר כאשר יתן , מורה אף שנותן מום בכונה די בממון. ואגב באר שמה שאמר שם ואיש כי יתן מום, וכו ' הוא כלל ופרט וכלל. ללמד על כל מומים הקבועים שאינו משלם אלא ממון. כי שם לא פורט כל הפרטים כמו פה ולמדם במדת כלל ופרט וכלל.

והמפרשים נדחקו בפירוש מימרא זו הגיהו וגרעו והוסיפו, והדברים נכונים. וכבר בארנו בפ ' אמור סמוכים לקבלת חכמים, שפי' דמי עין. והרמב"ם כתב (בפ"א מה' חובל) ומנין שזה שאמר עין תחת עין תשלומין הוא. שנאמר חבורה תחת חבורה ובפירוש נאמר והכה איש את רעהו באבן או באגרוף וכו ' רק שבתו יתן ורפא ירפא. הא למדת שתחת שנאמר בחבורה תשלומין הוא. וקרוב לזה אמר רב פפא משמיה דרבא ( ב"ק פד) א"ק ורפא ירפא ליתן רפואה במקום נזק. ואי סלקא דעתך ממש, כי היכי דהאי בעי אסיא האי נמי בעי אסיא . וכבר בארתי בפ ' אמור לר ' ישמעאל, שדיק כפל הלשון כן יעשה לו כן ינתן בו. רצוני לומר שמן הדין ראוי שכן יעשה לו ממש, אבל כיון שזה א"א לכן כן ינתן בו. ואין נתינה אלא ממון, ר"ל שנמצא נתינה שאחריו ב' על נתינת הדת והדין, להנתן דת בכל מדינה, ותנ דת בשושן, רצונו לומר שיחרצו כן פסק דינם.





קיצור דרך: mlbim-jm-21-24