התורה והמצוה על שמות כא ה

<< | התורה והמצוה על שמותפרק כ"א • פסוק ה' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"א, ה':

וְאִם־אָמֹ֤ר יֹאמַר֙ הָעֶ֔בֶד אָהַ֙בְתִּי֙ אֶת־אֲדֹנִ֔י אֶת־אִשְׁתִּ֖י וְאֶת־בָּנָ֑י לֹ֥א אֵצֵ֖א חׇפְשִֽׁי׃



פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כא ה:

כח. ואם אמר יאמר כבר בארתי באילת השחר ( כלל לח ) שכל מקום שכפל המקור על הפעל, מורה על השנות הפעולה.

כט. אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני . התנה שצריך שיהיה לו אשה ובנים בבית אדוניו שאהבם. ובפרשת ראה אמר, כי אהבך ואת ביתך, מוסיף שיאהב גם בית רבו. והוא שרבו יש לו אשה ובנים שהבית הוא האשה והבנים. כמו שאמרו תמיד ביתו זו אשתו. ומצאנוהו על כלל בני הבית, ממולדתך ומבית אביך; ואצל הכהן הגדול אמר ב"פ וכפר בעדו ובעד ביתו . הראשון על אשתו, והשני על כל בית אהרן. וכן פה, שצריך שישוו בטובה וכמו שאמר כי טוב לו עמך, צריך שישוו ששניהם יש להם אשה ובנים. וכן דרש בספרי (פ' ראה) וקדושין (דף כב).

ל. אהבתי את אדוני בפ' בהר כתיב ג"פ עמך כשכיר כתושב יהיה עמך, עד שנת היובל יעבוד עמך, ויצא מעמך . וכפי הכלל שבין עמו ובין אתו, שעמו מורה על השווי הגמורה, כמו שאמרו קדושים (קדושים לב), דריש בספרא שם, יהיה עמך שיהיה שוה במאכל ומשתה, יעבוד עמך, שלא ימסור לו אומנות לרבים, ויצא מעמך שישכון עמו במקום אחד. ובפ' ראה אמר לא אצא מעמך כי טוב לו עמך, מבואר שזה תנאי אל הרציעה שיהיה טובתו שוה לו במאכל ומשקה. וכן צריך שיהיה גם רבו אוהבו על ידי שנתברכו נכסיו על ידו, דהא כתיב כי טוב לו עמך. וכן בסברא דאם רבו שונאו איך נכפהו שיחזיקהו בביתו בע"כ, והרי בזה אין טוב לשניהם. וכן מטעם זה לא יהיה חגר או סומא, דהא כתיב עמך, וה"ה שלא יהיה אחד מהם חולה מטעם זה כמ"ש בקדושין (דף כ"ב).





קיצור דרך: mlbim-jm-21-05