התורה והמצוה על שמות כא כה
<< | התורה והמצוה על שמות • פרק כ"א • פסוק כ"ה | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כְּוִיָּה֙ תַּ֣חַת כְּוִיָּ֔ה פֶּ֖צַע תַּ֣חַת פָּ֑צַע חַבּוּרָ֕ה תַּ֖חַת חַבּוּרָֽה׃
פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כא כה:
צב. כויה תחת כויה . פירש רש”י עד עכשיו דבר בחבלה שיש בה פחת דמים. ועכשיו כשאין בה פחת דמים, אלא צער. כגון כואו בשפוד על צפרניו, אומדים כמה אדם כיו"ב רוצה ליטול להיות מצטער כך.
והנה פצע הוא מכת חרב הפותח את הבשר ומוציא דם, וחבורה היא מכה שהדם נצרר והיא קלה מפצע. ומבואר אצלנו באיילת השחר ( כלל קצט ) שהכתוב ידבר תמיד דרך לא זו אף זו. וכל שיש בו רבותא יותר, כתוב באחרונה. ורצונו לומר אף חבורה תחת חבורה. וכמו שאמרתי בפירוש ישעיה ( ישעיה א ).
אולם לפי זה ראוי שכויה יכתב לבסוף דהא היא קלה מפצע וחבורה. והשיבו חז"ל, כי פצע וחבורה באו ללמד על כויה. שאם לא יכתב פצע, נאמר שכויה הוא אם פצעו בכויתו והוציא דם. ואם לא יכתב חבורה נאמר שעשה לו חבורה בכויתו, ולא נדע שעל כויה שאין בה שום רושם צריך לשלם בעד צער לבד. ווה נדע עתה על ידי שכתב פצע וחבורה. ואם כן פצע וחבורה באו ללמד פירוש של כויה, ולכן נכתבו באחרונה, אף שכויה חדוש יותר. כמו שאמרנו באילת השחר ( כלל ר ) שכל מקום שבאו שני דברים שהא' מיותר כי נשמע מכלל חבירו, רק שבא ללמד פירוש של חבירו, אז בא המלמד באחרונה תמיד אף שהלמד יש בו רבותא יותר.
ומה שאמרו בגמ' שפצע בא לחייב על צער במקום נזק, רצו לומר עכשיו שידעינן מכויה שחייב על צער במקום שאין נזק, ידעינן מפצע שחייב על צער במקום שיש נזק.
<< · התורה והמצוה על שמות · כא · כה · >>
קיצור דרך: mlbim-jm-21-25