התורה והמצוה על שמות כא יז
<< | התורה והמצוה על שמות • פרק כ"א • פסוק י"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וּמְקַלֵּ֥ל אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃
פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כא יז:
סו. ומקלל אביו ואמו הגרסא שבמכלתא נדפסת בטעות. והגר"א הגיה ואנכי הוספתי על הגהתו. ועולה מכאן שמה שאמר בספרא קדושים ( קדושים קא ) ובגמרא דסנהדרין (דף פ"ה ע"ב) דלר' יאשיה ידעינן לרבות אשה וטומטום ואדרוגינוס מכפל איש איש. ומקלל אביו ואמו בא לחייב לאחר מיתה. ואביו ואמו קלל בא לחלק. ולר' יונתן, אין צריך קרא לחלק, ומקלל אביו ואמו בא לרבות אשא וטומטום ואדרוגינוס. דס"ל דכפל איש דברה תורה בלשון בני אדם. ואביו ואמו קלל, בא לחייב אחר מיתה.
ולפי מה שנאמר בספרא קדושים ( קדושים צח ) שסתמא דספרא ר' יהודא וכן ר"ע דרשי אביו ואמו קלל, לדרשות אחרות, צ"ל דסבירא ליה דאשה מרבינן מן איש איש דלא דברה כלשון בני אדם. וכן סבירא ליה כרבי יונתן דמכה אביו ואמו משמע כל אחד בפני עצמו. ואייתר ומקלל אביו ואמו למקלל לאחר מיתה.
וכבר הוכיח המ"ל (פ"ו מהלכות דעות) מכריתות (דף י"א) דר"ע סבירא ליה דלא אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם. ומתמורה (דף ב') הוכיח דכן סבירא ליה לר' יהודה, וכן מצינו באמת בספרא דסתמא ר"י שדריש תמיד כפל המקור עם הפעל כמו שבארתי באיילת השחר( כלל לח ). ובענין פלוגתת רי"א ורי"ו במכה אביו ואמו, עיין מה שאמרנו בפ קדושים ( קדושים קא ).
סז. ומקלל אביו ואמו. היינו בשם המפורש. ומימרא זו מובא בסנהדרין (דף סו) ושבועות (דף לו) ומקורו בספרא קדושים ( קדושים קב ) ושם פרשתי ע"ש. ומה שאמרו מות יומת בסקילה, נמצא בספרא שם ( קדושים קג ) ושם פרשתי. ומה שאמר עונש שמענו אזהרה לא שמענו עד סוף הפסקא , נמצא בספרא ( קדושים קד ) ושם פרשתי. ויש שם חסרון ויתרון בדפוס, וצריך לתקן כנוסח שבכאן. ושם סים מה להצד השוה שבהן שהם משונים, אם כן נכתוב קרא אלהים וחרש או נשיא וחרש, אלהים למה לי, אם אינו ענין לגופו תנהו ענין לאביו וכן יש להגיה כאן.
<< · התורה והמצוה על שמות · כא · יז · >>
קיצור דרך: mlbim-jm-21-17