מ"ג שמות כא כד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן שֵׁ֖ן תַּ֣חַת שֵׁ֑ן יָ֚ד תַּ֣חַת יָ֔ד רֶ֖גֶל תַּ֥חַת רָֽגֶל׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | עֵינָא חֲלָף עֵינָא שִׁנָּא חֲלָף שִׁנָּא יְדָא חֲלָף יְדָא רִגְלָא חֲלָף רִגְלָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | דְּמֵי עֵינָא חוֹלַף עֵינָא דְּמֵי שִׁינָא חוֹלַף שִׁינָא דְּמֵי יְדָא חוֹלַף יְדָא דְּמֵי רִיגְלָא חוֹלַף רִיגְלָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
עין תחת עין וגו': פסוק זה כולו בחסרון איברים:
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ויש לשאול היאך נקיים הכתוב כאשר עשה כן יעשה לו אם לא בעשיית חבורה ממש שהרי הוא חבורה עשה ואם זה שעשה חבורה הוא חייב לשלם דמים היאך יתקיים כאשר עשה כן יעשה לו.
ויש לומר כי פירוש כאשר עשה כן יעשה לו כאשר הרע כן ירעו לו, והראיה מדברי שמשון שאמר (שופטים טו) כאשר עשו לי כן עשיתי להם והלא הם גזלו את אשתו והוא שרף את תבואתם והרי מעשה שלהם לא היה כמעשה שלו אלא ודאי כיון שהרעו זה לזה כאלו השתלמו הגמול. וכן מצינו בדברי הנביא שמתנבא על עשו (עובדיה) כאשר עשית יעשה לך גמולך ישוב בראשך, כי כאשר שתיתם על הר קדשי, והא למדת מן הדעת ומן הכתוב ומדברי חכמים שאין פירוש עין תחת עין ממש אלא דמים, כן כתב רבינו חננאל ז"ל.
והנה הכתוב הזכיר ז' דברים, עין, שן, יד, רגל, כויה, פצע, חבורה, שיש בכל אחד דבר שאינו בחבירו ואי אפשר שנלמוד האחד משאר, עין נברא עמו אבל שן לא נברא עמו ואינו מן המנין של רמ"ח אברים שיש באדם כי כל אבר ואבר מרמ"ח אברים יש לו בשר וגידין ועצמות ולפיכך לא היינו יכולים ללמוד שן מעין שאין השן מכלל האברים אלא שהוא מכלי הטחינה וכן בכולן.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
תולדות אהרן
• לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק •
- (בבא קמא פג:): "משנה: סימא את עינו קטע את ידו שיבר את רגלו רואין אותו כאילו הוא עבד נמכר בשוק ושמין כמה היה יפה וכמה הוא יפה...
גמרא: אמאי? עין תחת עין אמר רחמנא, אימא עין ממש!
- - לא סלקא דעתך, דתניא "יכול סימא את עינו מסמא את עינו, קטע את ידו מקטע את ידו, שיבר את רגלו משבר את רגלו? ת"ל (ויקרא כד) מכה אדם... ומכה בהמה... - מה מכה בהמה לתשלומין, אף מכה אדם לתשלומין.
- - ואם נפשך לומר: הרי הוא אומר (במדבר לה) "לא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות", לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר, אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאין חוזרין.
- - הי מכה? אילימא (ויקרא כד) "מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת" - ההוא בקטלא כתיב! אלא מהכא (ויקרא כד) "מכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש" וסמיך ליה (ויקרא כד) "ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו" - האי לאו מכה הוא!
- - הכאה הכאה קאמרינן, מה הכאה האמורה בבהמה לתשלומין - אף הכאה האמורה באדם לתשלומין.
- - והא כתיב (ויקרא כד) "ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת"! - בממון. ממאי דבממון, אימא במיתה ממש! לא סלקא דעתך, חדא דהא איתקש ל"מכה בהמה ישלמנה" ועוד כתיב בתריה "כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו", ושמע מינה ממון.
- - ומאי "אם נפשך לומר"? תו קא קשיא לתנא, מאי חזית דילפת מ"מכה בהמה" לילף מ"מכה אדם"! אמרי: דנין ניזקין מניזקין ואין דנין ניזקין ממיתה. אדרבה, דנין אדם מאדם ואין דנין אדם מבהמה! היינו דקתני אם נפשך לומר.
- - הרי הוא אומר "לא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת" - לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר, אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאינן חוזרין.
- - והאי "לא תקחו כופר לנפש רוצח" למעוטי ראשי אברים הוא דאתא? האי מבעי ליה דאמר רחמנא לא תעביד ביה תרתי, לא תשקול מיניה ממון ותקטליה!
- - האי מ(דברים כה)"כדי רשעתו" נפקא, רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו שתי רשעיות.
- - ואכתי מבעי ליה דקאמר רחמנא לא תשקול ממון ותפטריה, אם כן לכתוב רחמנא "לא תקחו כופר לאשר הוא רשע למות" לנפש רוצח למה לי? שמע מינה לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאינן חוזרין. וכי מאחר דכתיב "לא תקחו כופר" - "מכה מכה" למה לי? אמרי: אי מהאי הוה אמינא אי בעי עינו ניתיב ואי בעי דמי עינו ניתיב, קא משמע לן מבהמה, מה מכה בהמה לתשלומין אף מכה אדם לתשלומין.
תניא, רבי דוסתאי בן יהודה אומר: עין תחת עין ממון. אתה אומר ממון או אינו אלא עין ממש? אמרת הרי שהיתה עינו של זה גדולה ועינו של זה קטנה, היאך אני קורא ביה עין תחת עין, וכי תימא כל כי האי שקיל מיניה ממונא, התורה אמרה (ויקרא כד) "משפט אחד יהיה לכם" - משפט השוה לכולכם!
- - אמרי: מאי קושיא? דלמא נהורא שקיל מיניה, נהורא אמר רחמנא נישקול מיניה, דאי לא תימא הכי, קטן שהרג את הגדול וגדול שהרג את הקטן היכי קטלינן ליה התורה אמרה (ויקרא כד) משפט אחד יהיה לכם משפט השוה לכולכם אלא נשמה שקיל מיניה נשמה אמר רחמנא נשקול מיניה ה"נ נהורא שקיל מיניה נהורא אמר רחמנא נשקול מיניה.
תניא אידך: רבי שמעון בן יוחי אומר: עין תחת עין ממון. אתה אומר ממון או אינו אלא עין ממש? הרי שהיה סומא וסימא קיטע וקיטע חיגר וחיגר היאך אני מקיים בזה עין תחת עין, והתורה אמרה "משפט אחד יהיה לכם" - משפט השוה לכולכם!
- - אמרי: ומאי קושיא? דלמא היכא דאפשר אפשר היכא דלא אפשר לא אפשר ופטרינן ליה, דאי לא תימא הכי, טרפה שהרג את השלם מאי עבדינן ליה? אלא היכא דאפשר אפשר היכא דלא אפשר לא אפשר ופטרינן ליה.
דבי רבי ישמעאל תנא: אמר קרא (ויקרא כד) "כן ינתן בו", ואין נתינה אלא ממון.
- - אלא מעתה "כאשר יתן מום באדם" - הכי נמי דממון הוא?
- - אמרי: דבי רבי ישמעאל קרא יתירא דרשי, מכדי כתיב (ויקרא כד) "ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו", "כן ינתן בו" למה לי? שמע מינה ממון. "כאשר יתן מום באדם" למה לי? איידי דבעי מיכתב "כן ינתן בו", כתב נמי "כאשר יתן מום באדם".
דבי רבי חייא תנא: אמר קרא (דברים יט) "יד ביד", דבר הניתן מיד ליד, ומאי ניהו? ממון.
- - אלא מעתה (דברים יט) "רגל ברגל" נמי הכי הוא?
- - אמרי: דבי רבי חייא קרא יתירא קא דרשי, מכדי כתיב (דברים יט) "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו", אי סלקא דעתך ממש "יד ביד" למה לי? שמע מינה ממון. "רגל ברגל" למה לי? איידי דכתיב "יד ביד", כתב נמי "רגל ברגל".
אביי אומר: אתיא מדתני דבי חזקיה, דתנא דבי חזקיה עין תחת עין נפש תחת נפש ולא נפש ועין תחת עין, ואי סלקא דעתך ממש, זימנין דמשכחת לה עין ונפש תחת עין, דבהדי דעויר ליה נפקא ליה נשמתיה.
- - ומאי קושיא? דלמא מימד אמדינן ליה, אי מצי מקבל עבדינן ואי לא מצי מקבל לא עבדינן! ואי אמדינן דמצי מקבל ועבדינן ביה ונפק רוחיה - אי מיית לימות, מי לא תנן גבי מלקות "אמדוהו ומת תחת ידו פטור"?!
רב זביד משמיה דרבה אמר: אמר קרא פצע תחת פצע - ליתן צער במקום נזק. ואי סלקא דעתך ממש, כי היכי דלהאי הוי ליה צערא, להאי נמי אית ליה צערא.
- - ומאי קושיא? דלמא איכא איניש דמפנק אית ליה צערא טפי ואיכא איניש דלא מפנק לית ליה צערא.
- - למאי נפקא מינה? למתבי ליה היאך דביני ביני.
רב פפא משמיה דרבא אמר: אמר קרא (שמות כא) "ורפא ירפא" ליתן רפואה במקום נזק. ואי סלקא דעתך ממש, כי היכי דהאי בעי אסייא, האי נמי בעי אסייא.
- - מאי קושיא? דלמא איכא דסליק בשריה הייא ואיכא דלא סליק בשריה הייא!
- - למאי נפקא מינה? למיתב ליה היאך דביני ביני.
רב אשי אמר: אתיא "תחת" "תחת" משור, כתיב הכא עין תחת עין, וכתיב התם "שלם ישלם שור תחת השור", מה להלן ממון אף כאן ממון.
- - מאי חזית דילפת תחת תחת משור, נילף תחת תחת מאדם, דכתיב "ונתת נפש תחת נפש" - מה להלן ממש אף כאן ממש!
- - אמרי: דנין נזקין מנזקין ואין דנין נזקין ממיתה.
- - אדרבה! דנין אדם מאדם ואין דנין אדם מבהמה!
- - אלא אמר רב אשי מ(דברים כב)"תחת אשר ענה" יליף ליה, אדם מאדם ונזיקין מנזיקין.
תניא: רבי אליעזר אומר עין תחת עין ממש.
- - ממש סלקא דעתך?
- - רבי אליעזר לית ליה ככל הני תנאי.
- - אמר רבה: לומר שאין שמין אותו כעבד.
- - אמר ליה אביי: אלא כמאן - כבן חורין? בן חורין מי אית ליה דמי?!
- - אלא אמר רב אשי: לומר שאין שמין אותו בניזק אלא במזיק."
- (כתובות לב:): "עולא "תחת" "תחת" גמר, כתיב הכא (דברים כב) "תחת אשר ענה" וכתיב התם עין תחת עין, מה התם ממונא משלם מילקא לא לקי, אף כל היכא דאיכא ממונא ומלקות ממונא משלם מילקא לא לקי."
- (כתובות לח.): "אמר רמי בר חמא: איצטריך, ס"ד אמינא הני מילי היכא דסימא את עינו והרגו בה, אבל היכא דסימא את עינו והרגו בדבר אחר - אימא נישקול ממונא מיניה. אמר ליה רבא: הא נמי מאידך תנא דבי חזקיה נפקא, דתנא דבי חזקיה עין תחת עין ולא עין ונפש תחת עין"
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
מלבי"ם - התורה והמצוה
צא. עין תחת עין , פירוש שהיה ראוי לעור עינו, רק מפני שאי אפשר לכווין שיהיה נזק שניהם שוה , יתן דמי עין. והלמוד הראשון ממכה בהמה, כבר מובא בספרא אמור ( אמור רמט ) ושם פרשתיו היטב. ור ' יצחק למד לה ממה שאמר אם כופר יושת עליו , הרי מועיל כופר במקום שכתוב וגם בעליו יומת. שמפרש שראוי למות וישלם כופר, וכל שכן כאן.
אולם יש לדחות, ששם המית שלא בכונה , ומזה נדע גם בחובל שלא בכונה . אבל בחובל בכונה יש לומר עין תחת עין ממש. ועל זה השיב ר' יצחק, שבין ממה שאמר פה עין תהת עין ובין ממה שאמר זה בפרשת אמור, ידעינן שגם חובל בכונה כן דינו. ועל זה אמר, עין תחת עין שומע אני בין מתכוין , ופי' בניחוחא . שממה שאמר פה עין תחת עין ידעינן גם במתכוין . כי כבר בארנו ( משפטים פה ) שר' יצחק סבירא ליה כר"ש שההורג אינו חייב מיתה רק בנתכוין לו. ושסבירא ליה כתנא דבי חזקיה שפטור גם מממון. ועל כן מה שאמר ונתתה נפש תחת נפש היינו במתכוין לאשה ופירושו נפש ממש. וא"כ גם עין תחת עין מיירי במתכוין . ובל תאמר שבכאן שמירי במתכוין פירושו עין ממש, כמו שמה שאמר ונתתה נפש תחת נפש, היינו נפש ממש.
ובפרשת אמור ששם פירושו דמי עין מירי באינו מתכוין . על זה אמר והרי הכתוב מוציא המתכוין לעשות בו מום שאינו משלם אלא ממון שנא' ואיש כי יתן מום בעמיתו וכו '. ובמתכוין משלם ממון שנאמר כאשר יתן מום באדם שיתכוין לעשות בו מום. ופירושו על פי מה שנאמר בבבא קמא (דף פד) דבי ר' ישמעאל א"ק כן ינתן בו ואין נתינה אלא ממון וכו '. ומסיק משום דקרא יתירא כתיב כן יעשה לו כן ינתן בו למה לי, שמע מינה ממון. ושואל דאם כן כאשר יתן מום באדם למה לי.
ומזה למד ר' יצחק שמה שאמר כאשר יתן , מורה אף שנותן מום בכונה די בממון. ואגב באר שמה שאמר שם ואיש כי יתן מום, וכו ' הוא כלל ופרט וכלל. ללמד על כל מומים הקבועים שאינו משלם אלא ממון. כי שם לא פורט כל הפרטים כמו פה ולמדם במדת כלל ופרט וכלל.
והמפרשים נדחקו בפירוש מימרא זו הגיהו וגרעו והוסיפו, והדברים נכונים. וכבר בארנו בפ ' אמור סמוכים לקבלת חכמים, שפי' דמי עין. והרמב"ם כתב (בפ"א מה' חובל) ומנין שזה שאמר עין תחת עין תשלומין הוא. שנאמר חבורה תחת חבורה ובפירוש נאמר והכה איש את רעהו באבן או באגרוף וכו ' רק שבתו יתן ורפא ירפא. הא למדת שתחת שנאמר בחבורה תשלומין הוא. וקרוב לזה אמר רב פפא משמיה דרבא ( ב"ק פד) א"ק ורפא ירפא ליתן רפואה במקום נזק. ואי סלקא דעתך ממש, כי היכי דהאי בעי אסיא האי נמי בעי אסיא . וכבר בארתי בפ ' אמור לר ' ישמעאל, שדיק כפל הלשון כן יעשה לו כן ינתן בו. רצוני לומר שמן הדין ראוי שכן יעשה לו ממש, אבל כיון שזה א"א לכן כן ינתן בו. ואין נתינה אלא ממון, ר"ל שנמצא נתינה שאחריו ב' על נתינת הדת והדין, להנתן דת בכל מדינה, ותנ דת בשושן, רצונו לומר שיחרצו כן פסק דינם.