התורה והמצוה על דברים יח ח


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יח ח:

נג.

חלק כחלק יאכלו . עוד למדני, שברגלים שבאים שם מכל שערי ישראל לרגל, מלבד מה שיש לכל הכהנים הבאים זכות לעבוד עבודה, יש להם גם חלק באכילה באמורי הרגלים. [פי' בסוכה נה, דהיינו בקרבנות האמורים מפני הרגל, הראוים להתחלק. כגון חזה ושוק של שלמי חגיגה, ועורות של עולת ראיה, ומוספי צבור ושעירי חטאת]. אולם זה אין צריך ללמדני, שכבר נאמר (בפ' צו) לכהן המקריב אותה לו תהיה , שפי' המוכן להקריב (כמש"ש צו צב ). שהמקריב ממש, נלמד בספרי פ' נשא לב ממ"ש ואיש את קדשיו לו יהיו . וע"כ שעקר מלמד על לחם הפנים, שאין בו שום עבודה, שכבר נעשה עבודתו בשבת שעברה (כן פי' בסוכה נה). ועז"א חלק כחלק יאכלו , שגם לענין אכילה י"ל חלק, כמו שי"ל חלק לענין עבודה.

ואמר לבד ממכריו , ר"ל שזה דוקא בקרבנות הבאים מחמת הרגל. אבל קרבנות הבאים שלא מחמת הרגל, שבהם יש לכהני המשמר, זכיה ומכירה וקניה מן האבות; שחלקו המשמרות בימי אלעזר ואיתמר, ואחר כך בימי דוד ושמואל. שאז מכרו וזכו זה לזה, שכל אחד יקריב במשמרו, ולא יהיה לאחר זכיה בהם. [ומלת “ממכריו" מענין מכירה או מסירה, כמו כי נכר אותו א-להים בידי (ש"א כג). והרשב"ם מפרשו מענין הכרה, שכ"א מכיר את אנשי משמרתו מימי האבות]. בזה אין זכיה לכהן הבא.



קיצור דרך: mlbim-dm-18-08