פתיחת התפריט הראשי

התורה והמצוה על דברים יח טו


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יח טו:

סח.

נביא מקרבך מאחיך . הנה מ"ש כי הגוים אל מעוננים ישמעו , בודאי לא הזהיר שלא ישמעו אל מעוננים מבני ישראל, דהא גם הם מוזהרים מלעונן! רק כונתו, פן תרצה לדרוש העתידות ממעוננים בני נכר. ע"ז השיב, שהנה הענין של ידיעת העתידות יצויר בשני ענינים,

  • א] בשתרצה לדעת דבר לעניניך הפרטים. שגם זה היו משיגים ע"י הנביא, כמו שהיה בשמואל בדבר האתונות. עז"א, שזה תדע מעצמך בכח התורה, וטוב יותר ש תמים תהיה , ותסמוך על ה'.
  • זאת שנית, לדעת דבר בענינים הכלליים. ע"ז השיב, אתה לא תצטרך על זה למעוננים וקוסמים מבני נכר, כי " לך , נביא אקים ". לא מעונן ומנחש, ולא בני נכר וגוים, רק " מקרבך , ו מאחיך ".

ולא שיהיה ענינו, להגיד לכל שואל, אף לאומות העולם. כי " נביא יקום", שיהיה מיוחד " לך " לבדך, להזהירך בעניני התורה והמוסר ויראת ה'.

ולא יצטרך לעשות מעשים זרים, כמו המעוננים והמנחשים, שהם קוסמים קסמים, ועושים מעשים להגביר כח הדמיון; רק " יקים לך ה' ", הוא יקימו. ועז"א " כמוני ", שגם משה באה אליו הנבואה במראה הסנה פתאום, מבלי שעשה איזה מעשים לזה. ואני מצוך "ש אליו תשמעון ".

ומלת " אליו " משמע רק אליו. והלא ישראל מוזהרים לשמוע גם לחכמיהם ובפרט לסנהדרין! רק שיש בשמיעה לדברי הנביא ענין פרטי - אם מצוה, לעבור על אחת מכל מצות התורה (חוץ מעכו"ם) לפי שעה. שבזה לא ישמעו לסנהדרין, דכתיב רק עפ"י התורה אשר יורוך . אבל להנביא תשמעו בהחלט, אפי' לעבור על דת.

והרלב"ג באר זה, שמ"ש אליו תשמעון , כולל אפי' בעניני מצות התורה. ואא"ל (=ואי אפשר לומר) אם יצוה לעשות מצות התורה - והנה זה לא יהיה שמיעה אליו, רק שמיעה אל התורה! ואם שיצוה לסור ממצות התורה, הנה אם יצוה לעבוד עכו"ם, כבר נתבאר שלא ישמע לו, אפי' לפי שעה! ואם יצוה לסור ממצוה אחרת תמיד, הנה יהיה זה גרעון מהתורה; והתורה אמרה, לא תגרעו ממנו , וכן בהוספה אמרה לא תוסיפו ! ועל כרחך מדבר, אם ישנה מצוה אחת לפי שעה, כמו אליהו בהר הכרמל.



קיצור דרך: mlbim-dm-18-15