התורה והמצוה על דברים יז ב
<< | התורה והמצוה על דברים • פרק י"ז • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּֽי־יִמָּצֵ֤א בְקִרְבְּךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ אִ֣ישׁ אוֹ־אִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֧ה אֶת־הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָה־אֱלֹהֶ֖יךָ לַעֲבֹ֥ר בְּרִיתֽוֹ׃
פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יז ב:
ט.
כי ימצא . לשון " ימצא " שנזכר בדיני נפשות ומלקות וממון, הוא ע"י עדים. כמו שפי' להלן, ע"פ שנים עדים, ומזה נלמד לכ"מ (=לכל מקום) . עמ"ש בפי' המכלתא משפטים סג .
י.
בקרבך באחד שעריך . מ"ש " באחד שעריך " מיותר. ופי' חז"ל שבא ללמד, שמ"ש והוצאת את האיש וכו’ אל שעריך , אין הפי' אל מקום הב"ד. ששם “שער" בא הרבה פעמים על מקום מושב ב"ד, שהיה דרכם לשבת בשער העיר; כמו ובועז עלה השער , ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים . רק פי' אל העיר שנמצאו בו, כמו בשעריך תאכלנו . כ"ה בכתובות מה.
ועפ"ז הגיה הגר"א את דברי הספרי - "שומע אני שער שנדונו בו”. וכן היה גי' רש"י שכתב, המתרגם " אל שעריך ” - "לתרע בית דינך" טועה, כי מדמינן " שעריך " שלהלן ל" שעריך " שבכאן. שפי', שער שנמצאו בו.
יא.
איש או אשה . וחזר ואמר והוצאת את האיש או את האשה וסקלתם . מפני שבדין עיר הנדחת, אם המדיח הוא יחיד או נשים - אינם בכלל. הייתי אומר שגם יחיד העובד כוכבים ומזלות, או נשים העובדות, יהיו פטורים; לכן אמר והוצאת את האיש או את האשה .
ואמר פה איש או אשה , לבל נאמר שאם יחידים הודחו ע"י מדיחים, דינם בסייף. לכן אמר שדין זה של סייף, רק בהודחו רוב בני העיר.
[והגהתי כגי' הגר"א].
<< · התורה והמצוה על דברים · יז · ב · >>
קיצור דרך: mlbim-dm-17-02